בזמן שבכנסת ישראל דנו שלשום (שני) והצביעו על סעיפי המהפכה המשפטית שמקדמים בקואליציה החליט חבר הכנסת אלמוג כהן ממפלגת הימין הקיצוני עוצמה יהודית להתעסק בדבר האמיתי והחשוב ביותר, לשדר בפייסבוק-לייב ממליאת הכנסת תוך כדי שהוא לא חוסך מעוקביו שימוש בפניני השפה העברית ומקפיד לשלב מספר מילים בערבית כדי לעלוב בעמיתיו לכנסת מהאופוזיציה.
משפטים כגון "אתה רואה? אתה מדבר איתם בשפה שלהם, הם מבינים אותך. כמו כבש", "אנחנו בערב היסטורי. מנצחים את העריצות של גדול רומסי זכויות האדם אהרון ברק, היום אנחנו מצביעים ואומרים לו - יאללה ברה, גזגז", "קלה של אישה שעושה ספונג'ה", "אפילו לא הייתי נותן לו לטפל בכלב שלי" ועוד.
מה נגיד ומה נאמר? ללא ספק שמדובר בערב היסטורי בכנסת ולאו דווקא במובן החיובי של המילה. תחילה, יש לזכור שמדובר במליאת הכנסת, המקום שלכאורה אמור לשמש כפני השלטון בישראל ומקום רם שהציבור נושא את עיניו אליו, ולכן יש כאן חוסר הבנה בסיסי של מהות עבודתו של נציג ציבור וחבר כנסת. חוסר הבנה הגובל ברמה בהמית של מה שאמור לשמש כמקום הקדוש ביותר של העבודה הפרלמנטרית, ולכן לא מובן למה חברי כנסת מאמצים את הטרנד של הפעלת לייב מדיוני מליאת הכנסת או ועדות.
מילא אם זה היה נעשה על ידי עוזר פרלמנטרי או אורח כזה או אחר המתלהב מביקורו בכנסת, אבל חבר כנסת? אלמוג כהן אינו היחיד בכנסת שאימץ את הטרנד הבזוי והעלוב. אולי למד ממורו ורבו בעוצמה יהודית, איתמר בן גביר, שעשה קריירה בכנסת הקודמת מגריפת לייקים ברשתות החברתיות תוך כדי הפעלת שידור לייב בזמן שהנדס ותכנן מראש פרובוקציה מבוימת עם חברי כנסת ערבים כי זה מה שתומכיו בחברה היהודית רוצים לראות ולשמוע.
תחילה היה עצוב לראות חבר כנסת ותיק כמו אריה דרעי יושב ומחייך לנוכח המופע הגזעני והבהמי של אלמוג כהן, מופע שגם ילד בבית ספר יסודי היה מתבייש בו, אך במקום למחות בפניו על מה שעושה בשידור חי ולעצור אותו הוא פשוט חייך. אגב, לאותו אריה דרעי לא הפריע לשתף פעולה על מלא עם אותם חברי כנסת מהמפלגות הערביות רק לפני מספר חודשים כדי להפיל את ממשלת בנט-לפיד.
אכן אפשר להבין את הצורך של נבחרי הציבור להרגיש "אהובים" ו"גורפי לייקים" ברשתות החברתיות ולא פעם חברי כנסת מכל קצוות הקשת הפוליטית תכננו מראש פרובוקציות או שתפסו טרמפ על אירוע טרגי במטרה להעלות בהמשך סרטון עם הצעקות לרשתות החברתיות ולגרוף לייקים. זו תכונה שאין בה ימין ושמאל או יהודים וערבים - לא מעט חברי כנסת עושים זאת ללא הפסקה בזמן שהציבור חושב שמדובר בדיבור אותנטי היוצא מדם ליבו של נבחר הציבור שמשתולל וצועק, אך בפועל זו הצגה ותו לא. הוכחה לכך ניתן לראות בחיבוקים ובחיוכים שהוחלפו שלשום בין חברי האופוזיציה והקואליציה בעת ההצבעה על סעיפי המהפכה המשפטית, מחזה שזכה ללא מעט חיצי ביקורת בקרב המפגינים והמוחים ברחובות.
עוד בוואלה!
אומרים שפני המנהיג כפני הדור, ואכן עצוב לראות שאחד כמו אלמוג כהן, אדם גזען וחשוך במלוא מובן המילה, מכהן בכלל כחבר כנסת. אדם שמאז היבחרו לכנסת התאפיינה עבודתו הפרלמנטרית בתקיפת עמיתיו מהאופוזיציה והעלבתם, שידורי לייב תוך כדי שימוש בשפה נמוכה, עימותים בתקשורת, ופרסום ציוצים שנויים במחלוקת - צעד שעלה לו בהשעייה מטוויטר. אם תהיתם מה התגובות שהוא מקבל בקרב תומכיו בחברה היהודית, אזי הסירו דאגה מליבכם, הוא זוכה לתמיכה גורפת כפי שניתן לראות ממעבר מהיר על התגובות לסרטון הנ"ל. וזה בדיוק הדלק שמספק לו ציבור תומכיו, ולכן עם כל הכבוד לגינויים בכלי תקשורת כזה או אחר יש לזכור שהוא מתודלק מהציבור שתומך באקטים פסולים ועלובים כאלה. אכן צדק מי שאמר פני המנהיג כפני הדור.
יחד עם זאת, יש לזכור שאלמוג כהן שימש בעבר כאיש משטרה, תפקיד שהתגאה שכיהן בו כשרמז בנובמבר האחרון במהלך ריאיון לטלי מורנו ועקיבא נוביק שמי שדקר למוות את יורי וולקוב בחולון הוא ערבי, מה שהתברר אחר זמן קצר כלא נכון. זה לא מנע ממנו לבקש "קרדיט" מהמראיינים כי "חשף" שהדוקר ערבי - מקרה שרק יכול להצביע על האיש ועד כמה הגזענות היא חלק בלתי נפרד מדמותו. רק נסו להעלות בדעתכם מה היה קורה כשבמסגרת תפקידו כשוטר היה נתקל באזרח ערבי כזה או אחר, האם הוא היה מתנהג כמצופה משוטר במשטרת ישראל או פשוט היה מעניק משקל לדעותיו הקדומות והגזעניות כלפי האוכלוסייה הערבית? שהקוראים ישפטו. ללא ספק יוזמתו להשבית את חשבון הטוויטר הקודם שלו ופתיחת חשבון חדש ערב הבחירות מעלה לא מעט סימני שאלה לגבי תוכן הציוצים שהעדיף שהציבור לא יראה.
לסיכום, יש פתגם שגור בערבית שאומר "לשמור מרחק משני אנשים: מכלומניק שעשה קצת כסף ומכסיל שלמד שתי מילים". ועם כל הצער שבדבר את התוצאה אנו רואים בכנסת המדרדרת מקדנציה אחת לשנייה עם איכות נבחרי הציבור שנבחרים על ידי הציבור, מי שבוחר באדם כי הוא רק תוקף את האזרחים הערבים אז שלא יופתע שקיבל חבר כנסת העסוק בלייקים ברשתות החברתיות ופחות במהות תפקידו. ואם תהיתם מה קורה עם קמפיין "החזרת הביטחון לרחובות" של עוצמה יהודית וחבריה אז מוזמנים לחכות, הם עסוקים במרדף אחרי לייקים.