הצעת החוק שמקדם יו"ר הקואליציה אופיר כץ, לפיה ראשי רשויות מקומיות ייהנו מחסינות ממעצר, ושתוכנה פורסמה לראשונה בוואלה!, העלתה טענות קשות לפיהן היא עלולה להנחית "מכת מוות על המאבק בשחיתות השלטונית". המעצרים וכתבי האישום שמוגשים כנגד בכירים בשלטון המקומי, בהם ראשי ערים, מזכירים שוב ושוב כיצד הרשויות המקומיות יכולות להפוך קרקע פורייה לניצול מרות ולשחיתות.
בתנועה לאיכות השלטון מתנגדים להצעת החוק וסבורים שהשלטון המקומי הצמיח מתוכו בשנים האחרונות "גידולי פרא של שחיתות שלטונית הפוגעת יום-יום בתושבים. ההצעה תהפוך את מדינת ישראל למדינת עולם שלישי שבה השוחד הוא הדרך היחידה לקבל שירותים שלטוניים". יו"ר הקואליציה, מנגד, מסביר כי ההצעה חשובה וכי היא נועדה דווקא להילחם בשחיתות. "חקרתי את הנושא ומצאתי עשרות מקרים בהם התיקים הללו מתחילים ברעש גדול, ומסתיימים בלא-כלום, אבל הבושה והתודעה הרעה נצרבת. ישנם ראשי רשויות שנפגעו אלקטורלית באופן אנוש ממעצרים אלו, הפסידו את ראשות העיר, והתיק נסגר".
ראש עיריית נתניה, מרים פיירברג, נעצרה ב-2016 בחשד לקבלת שוחד מקבלנים ויזמים, בתמורה לקיום פרויקטי נדל"ן בעיר. היא נעצרה לאחר חקירה של כארבע שעות באזהרה במשרדי להב 433 בלוד, בנוגע לפרשת השחיתות בעירייה. פיירברג נחקרה בין היתר בגין חשד לניגוד עניינים בהליכי תכנון ורישוי לטובת מקורביה ולטובתה, במהלך טיפול העירייה במיזמי בנייה שונים. בין המיזמים היה "פרוייקט קורל", בו פיירברג עצמה רכשה קרקע לדירה.
פיירברג נחשדה שקיבלה שוחד במסגרת משא ומתן לרכישת שירותי בנייה במסגרת מיזם זה, ובתום החקירה המליצה המשטרה להעמידה לדין. אלא שכעבור שנתיים הודיע פרקליט המדינה דאז, שי ניצן, כי הוא סוגר את התיק נגדה מחוסר ראיות. לדברי ניצן, אף על פי שהתנהגה שלא כמצופה מאדם במעמדה, אין די ראיות כדי להגיש כתב אישום. פיירברג המשיכה בתפקידה כראש העיר לכל אורך הפרשה, וגם כיום היא יושבת בכסא ראש העיר נתניה, תפקיד אותו היא מאיישת מאז 1998.
ראש עיר נוסף שנחשד בעבירות שחיתות והמשטרה אף המליצה להעמידו לדין הוא ישראל זינגר, ראש עיריית רמת גן לשעבר. זינגר עמד להיות מואשם בעבירות של שוחד, מרמה והפרת אימונים בכפוף לשימוע. העבירות שיוחסו לזינגר נוגעות להתמודדותו במערכת הבחירות לעיריית רמת גן בשנת 2013, אז לכאורה פנה לגורמים שונים והבטיח כי יקדם את מינויים למשרות שונות בעירייה, תמורת פעילותם לקדם את בחירתו. עוד נחשד כי סמוך ליוני 2013 פנה זינגר לעורך דין אריאל למפל, העוסק בייעוץ פוליטי, וביקש ממנו להצטרף למערכת הבחירות כיועץ ללא שכר. על פי החשד, זינגר הבטיח ללמפל כי אם ייבחר יפעל למינויו לתפקיד יועץ לראש העיר בשכר. למפל נענה לבקשה ושימש כיועץ פוליטי לזינגר במערכת הבחירות, ללא שכר.
אלא שלאחר הליך שנמשך כארבע שנים, גם את התיק נגד זינגר סגר שי ניצן מחוסר ראיות. על פי הפרקליטות, עלה קושי להוכיח כי זינגר כבר היה מועמד לתפקיד הציבורי לפי החוק והפסיקה, בזמן שהבטיח לגורמים כי יקדם אותם. על פי הפרקליטות, החוק קובע כי גם מועמד לתפקיד יכול לקבל שוחד, אף שהוא עדיין איננו עובד ציבור, אך קיים קושי על ההוכחה.
זינגר עצמו כיהן כראש עיר ברקע הפרשה, אך הפסיד בבחירות ב-2018 לראש העיר המכהן כרמל שאמה הכהן, לאחר מערכת בחירות רוויות הכפשות.
בין ראשי הרשויות שהסתבכו עם החוק ניתן למצוא גם כאלה שכבר ריצו את עונשם. אחד מהם הוא ראש עיריית רמת גן לשעבר, צבי בר, שנגזרו עליו שלוש שנות מאסר, לאחר שהורשע בקבלת שוחד בסך שני מיליון שקלים שהתקבל מיזמי נדל"ן. בשל גילו המתקדם ומצבו הבריאותי, החליט בית המשפט להפחית את עונשו של בר בשנתיים וחצי. כמו כן, הוא נקנס ב-800 אלף שקל לאחר שזוכה מאישום בגין הלבנת הון ועבירות מס. בר השתחרר לאחר שריצה בכלא מעשיהו תשעה חודשי מאסר. זאת לאחר שנשיא המדינה דאז ראובן ריבלין הודיע על קיצור עונשו, והמיר שנתיים וחצי מעונש המאסר של שלוש שנים שנגזר עליו למאסר על תנאי, ו-15 חודשים בפועל.
אחד הבולטים בראשי הערים שריצו עונש מאסר הוא ראש עיריית בת ים לשעבר, שלומי לחיאני, שנעצר בשנת 2009 בחשד לעבירות פליליות ולשחיתות. לאחר שנתיים המליצה המשטרה להעמידו לדין, ובשנת 2013 הוא הואשם בלקיחת שוחד, מרמה והפרת אמונים. ב-2015, עקב ערעור של הפרקליטות, נגזרו על לחיאני שמונה חודשי מאסר בפועל והוטל עליו קלון למשך שבע שנים. במאי 2016 שוחרר לחיאני לאחר ניכוי שליש מתקופת מאסרו.
ברשימה המפוקפקת של ראשי עיר שנעצרו ונחקרו נמצאים גם כאלה שהחשדות נגדם עדיין עומדים. נגד ראש העיר חדרה, צביקה גנדלמן, הוגש באוקטובר 2021 כתב אישום בגין מרמה והפרת אמונים, קבלת דבר במרמה, שיבוש מהלכי משפט ועבירות בתחום המחשב. בעקבות הגשת כתב האישום, היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט דאז קבע כי יש להשעות את גנדלמן מתפקידו. גנדלמן הושעה לחצי שנה, בתחילת 2022, ולאחר מכן, כשתקופת השעייתו עמדה לפוג, האריכה אותה היועמ"שית גלי בהרב-מיארה, ולאחר מכן קבע גם בית המשפט העליון כי הוא יישאר מושעה.
העבירות בוצעו לכאורה בתקופה מאז נבחר גנדלמן לראשות העיר ולראשות הוועדה המקומית לתכנון ובנייה באוקטובר 2013, ועד לפרוץ החקירה ביוני 2018. הפרשה נחשפה עם מעצרו של גנדלמן, כשעל פי כתב האישום נקלע לניגוד עניינים לאחר שנבחר לתפקיד בעזרתו של סמי לוי, קבלן ויזם נדל"ן שמילא שורת תפקידים בעירייה, בהם מ"מ ראש העיר, וחש "מחויבות אישית עמוקה" כלפיו. נטען כי ראש העיר אף חשש שלוי יפעל למניעת בחירתו מחדש וכי למרות זאת, לא דיווח על ניגוד העניינים, לא חתם על הסדר ניגוד עניינים כנדרש בדין.
על פי האישום, ניגוד העניינים של גנדלמן התבטא במתן גישה ישירה ללוי ללשכתו באופן תדיר וטיפול בבקשותיו להעסקה וקידום עובדים בעירייה. עוד נטען כי ראש העיר לא פסל עצמו מלדון בענייניו של לוי, ולקח חלק פעיל בכמה מהם. בין היתר דן בבקשה של חברה הנמצאת בבעלותו להכשיר חריגת בנייה בבניין משרדים בעיר, חתם על היתר בנייה לפרויקט נדל"ן שלקבלן היה בו אינטרס כלכלי מהותי והיה שותף למתן היתר בנייה לבית אבות סיעודי על קרקע בבעלותו.
המקרה הטרי ביותר שייך לראש העיר פתח תקווה, רמי גרינברג. גרינברג נעצר בחודש אוגוסט האחרון לאחר שעלה החשד כי בשנת 2018 קיבל מאות אלפי שקלים מבעלי עניין שונים לצורך קידום קמפיין הבחירות שלו באותה שנה. לפני כחודש הוא הובא לחקירה נוספת בעניין, בפעם השלישית. גורם המעורה בפרטי החקירה מסר לוואלה! כי להערכתו עד מדינה בתיק צפוי לחתום על הסדר בקרוב.
חקירת המשטרה החלה בעקבות חשד כי במהלך מערכת הבחירות לרשויות המקומיות בשנת 2018, בעלי עניין העבירו כספים בסך מאות אלפי שקלים לקמפיין הבחירות של גרינברג לראשות העיר - ובתמורה לכך, הבטיח להם האחרון שיפעל לקידום ענייניהם הכלכליים לאחר היבחרו. החקירה מתנהלת בשיתוף יחידת יהלום של רשות המיסים ומלווה על ידי המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה.
המשטרה מייחסת לראש העיר המכהן מעורבות בביצוע עבירות של שוחד, מרמה והפרת אמונים, רישום כוזב במסמכי תאגיד, הלבנת הון ועבירות על פי פקודת מס הכנסה וחוק מס ערך מוסף.