"מקום טוב יותר בעולם": ביידן ציין שנתיים בבית הלבן

כשהושבע לנשיא ה-46 של ארצות הברית ב-20 בינואר 2021, התחייב ג'ו ביידן למשול כמנהיג מאחד לאחר ארבע שנים מפלגות ביותר בניצוחו של הנשיא לשעבר דונלד טראמפ. איחוד הוא עדיין לא הצליח להשיג, אבל כמה חקיקות היסטוריות עברו למרות התנגדות הרפובליקנים.

ביידן חילק מאות מיליוני חיסוני קורונה, מינה את האישה השחורה הראשונה לשופטת בית המשפט העליון וגייס את נאט"ו לסייע לאוקראינה לאחר פלישת רוסיה. במהלך כהונתו, שחקנית ה-NBA בריטני גריינר, שוחררה מהכלא הרוסי לאחר עשרה חודשים ושבה הביתה.

המפלגה הדמוקרטית בראשו גם הצליחה להדוף גל אדום מצופה בבית הנבחרים ובסנאט בבחירות אמצע הכהונה בנובמבר, בניגוד לכל התחזיות. מנגד, מציאת מסמכים מסווגים בביתו של ביידן בדלאוור מאיימת כעת לפגוע במומנטום הדמוקרטי, במיוחד כשהנשיא בן ה-80 מתכונן להכריז על התמודדות נוספת לבית הלבן ב-2024.

שר החוץ האמריקני אנתוני בלינקן אמר ביום שישי כי לאחר שנתיים של כהונת ביידן, ארצות הברית "נמצאת במקום טוב יותר בעולם" ועמדתה טובה יותר כדי להתמודד עם סוגיות גלובליות. "שנתיים לתוך הכהונה, לדעתי, אנחנו נמצאים במקום טוב יותר בעולם מכפי שהיינו. ההוראה הראשונה שקיבלתי מהנשיא ביידן היתה לצאת החוצה, להביא אנרגיה חדשה, לעורר ולהחיות את הבריתות והשותפויות שלנו. איננו יכולים להתמודד בצורה טובה אפילו עם סוגיה אחת אם לא נמצא דרכים לשתף פעולה, לתאם ולעבוד עם מדינות אחרות".

הנה כמה מההישגים המרשימים והתבוסות הגדולות של ביידן בשנתיים הראשונות לכהונה:

ביידן השתמש בכישרון ניהול המשא ומתן שלו, אחרי עשרות שנים בוושינגטון הבירה, כדי לקבל תמיכה דו מפלגתית ולחוקק את חוק התשתיות הדו-מפלגתי - השקעה של טריליון דולר בתשתיות הקורסות של המדינה, שמזכיר בשאפתנותו והיקפו את ה"ניו דיל" של הנשיא רוזוולט בשנות ה-30 ו"תוכנית מרשל", של הנשיא טרומן אחרי מלחמת העולם השנייה.

החוק עבר בתמיכה של 19 סנאטורים רפובליקנים שהצטרפו לדמוקרטים ולעצמאים. במסגרת החוק נערכים שיפורים ושיפוצים בשדות תעופה, תחבורה ציבורית ומערכות מים. אינטרנט מסופק לקהילות במצורה ונותרו משרות חדשות רבות.

למרות התנגדות רפובליקנית עזה והכחשת אקלים, ביידן הציב את יעדי האקלים השאפתניים ביותר מכל נשיא אמריקני אחר כשחתם על חקיקה לקידום אנרגיה נקייה.

ביידן הציב רף חדש להטבות מס למכוניות חשמליות וגיבש הנחיות לצמצום הנטל של הזיהום על קהילות עניות, כשיעד הסופי הוא קיצוץ של 50% בפליטות עד 2030 ואפס פליטות ב-2050. הוא גם הגן על יותר קרקעות ומאגרי מים מכל נשיא אחר מאז ג'ון אפ. קנדי.

לאור תקריות הירי ההמוני באובלדה בטקסס ובבאפלו בניו יורק, שיחדיו גבו את חייהם של 19 ילדים ו-12 מבוגרים - ביידן חתם על חוק בטיחות הנשק הגדול ביותר שעבר בקונגרס ב-30 השניים האחרונות. עם זאת, החוק עדיין מוגבל לעומת מה שפעילי פיקוח על נשק רצו.

לכבוד ציון יום השנה השני לרצח של ג'ורג' פלויד על ידי שוטר במינסוטה, ביידן חתם על צו נשיאותי שמורה לקדם "ניטור מהימן ויעיל" בארצות הברית של נשק וחיזוק ביטחון הציבור. הצו אמור לאזן את האינטרסים של איגודי השוטרים עם אלה של ארגוני זכויות האדם.

הצו מורה על עדכון של מדיניות השימוש בכוח בעבור מאה אלף שוטרים, יוצר מאגר לאומי של התנהלות לא ראויה של המשטרה ומגביל את המכירה של ציוד צבאי אמריקני למדינות ומחלקות משטרה מקומיות.

ביידן העביר את החוק לאחר כשנה לבחירתו. החוק אמור להתמודד עם האינפלציה על ידי הפחתת הגירעון הפדרלי, עידוד ייצור מקומי והגבלה של מחיר תרופות. החוק כולל 550 מיליארד דולר לטובת המאבק בשינוי האקלים; מימון הטבת מס חודשית בעבור ילד למשך שנה; סיוע בדיור והרחבה של דיור בר השגה; הרחבה של תוכנית הבריאות מדיקייד וסיוע נוסף כדי להקל על יוקר המחיה ושירותי הבריאות; ארבעה שבועות של חופשת מחלה; מימון של גני ילדים בעבור שישה מיליון בני 3-4; מגבלה על מחיר אינסולין.

ב-2020, במהלך הקמפיין שלו לבית הלבן, ביידן התחייב להגן על פסיקת "רו נגד וייד" מ-1973, שהעניקה את הזכות להפלה בכל רחבי ארצות הברית ובשנים האחרונות מצאה את עצמה מאוימת בשל המגמה ימינה בממשל. ביוני 2022, בית המשפט העליון בארצות הברית הפך את הפסיקה וביטל את הזכות הפדרלית של נשים לביצוע הפלה.

הנשיא לשעבר טראמפ קבע את מדיניות "טייטל 42" שהשתמשה במגפת הקורונה כתירוץ לגרש פליטים משטח ארצות הברית ולא לאפשר להם להגיש בקשה למקלט.

ביידן ניסה להשעות אך המדיניות, אך ללא הצלחה. ב-5 בינואר הוא הכריז כי מבקשי מקלט מקובה, האיטי וניקרגואה שיגיעו באופן לא חוקי למדינה, יגורשו ולא יקבלו את הזכות לבקש מקלט - מה שסותר את התנגדותו ל"טייטל 42".

עוזריו של ביידן מצאו מסמכים מסווגים בחניית ביתו בווילמינגטון בדלאוור ובמשרד ישן ששכר במכון ביידן פן בגבעת הקפיטול. התובע הכללי של ארצות הברית, מריק גרלנד, הורה על פתיחת חקירה מיוחדת לגבי המסמכים. אין ראיות לכך שביידן היה מודע לקיומם לפני שנמצאו.

עם זאת, המפלגה הרפובליקנית מיהרה לנצל את הפרשייה ולהשוות אותה לשערורייה שהתעוררה לאחר שהתגלה שטראמפ לקח עמו כ-300 מסמכים מסווגים כשעזב את הבית הלבן ושמר עליהם באחוזתו בפלורידה.

ביידן הכריז על תוכנית למחיקת חובות סטודנטים שבמסגרתה חובות של עד 20 אלף דולר של יותר מ-40 מיליון לווים, יימחקו. עם זאת, בפברואר התוכנית תגיע לשולחנו של בית המשפט העליון השמרני.

הנסיגה מאפגניסטן

ב-2011, כעשור לאחר תחילת מלחמת אפגניסטן, הודיע נשיא ארצות הברית, ברק אובמה כי ארצות הברית תיסוג מאפגניסטן עד סוף 2014. חיילים אמריקנים הוחזרו למולדת ואף פורק כוח הסיוע הביטחוני הבינלאומי של נאט"ו שפעל באזור. ארצות הברית השלימה את צמצום הכוחות לכ-2,500 חיילים כבר בינואר 2021.

ביידן תמך בנסיגה המלאה כבר ב-2014 (כשכיהן כסגן נשיא ארצות הברית של ברק אובמה). לאחר השבעתו לנשיאות של ביידן, הצהיר היועץ לביטחון לאומי בממשל החדש, ג'ייק סאליבן כי "כבר בינואר 2021 ארצות הברית תבדוק את הסכם השלום להוצאת 2,500 החיילים הנותרים מאפגניסטן עד מאי 2021".

ב-31 באוגוסט הושלמה הנסיגה האמריקנית מקאבול הטליבאן לא ביזבז אף רגע והשתלט על העיר ועל המדינה תוך שעות ספורות. הנסיגה ספגה ביקורת קשה וגורמים רבים טענו כי "אפגניסטן תקרוס לתוך עצמה" - מה שבפועל קרה עם עליית המשטר האיסלמיסטי של הטליבאן.

הצבא האמריקני בהוראת הנשיא חיסל שני מנהיגי דאע"ש ואל קאעדה. ביידן הורה על מתקפה אווירית בקאבול שבה חוסל מנהיג אל קאעדה ומספר 2 של אוסמה בן לאדן, איימן אל זווהירי.

המלחמה באוקראינה העניקה לברית הצבאית נאט"ו תחושה חדשה של מטרה, לאחר שתפקידה באפגניסטן הסתיים עם הנסיגה האמריקנית. המלחמה של רוסיה העניקה גם לממשל ביידן הזדמנות להוכיח לעולם שארצות הברית עדיין מובילה את המאבק לחופש ודמוקרטיה בעולם, לאחר שנים של בדלנות תחת משטר טראמפ.

יש פרשנים שסבורים נשיא רוסיה ולדימיר פוטין סיפק לביידן הזדמנות להוכיח את היכולת שלו, מיומנויותיו, אמינותו ואת הניסיון רב השנים שצבר בעימות הגדול ביותר באירופה מאז מלחמת העולם השנייה.

כשגביידן נכנס לבית הלבן בינואר 2021, היו ציפיות מצד סין ומצד ממשלו כי ייסוג ממלחמת הסחר שבה החל קודמו בתפקיד, דונלד טראמפ, שלוש שנים קודם לכן. טראמפ, שחש תסכול מעודף במאזן הסחר העצום של סין והאשים אותה בגנבת קניין רוחני אמריקני, הטיל מכסים בשווי 50 מיליארד דולר על מוצרים סיניים ביוני 2018. בייג'ינג הגיבה בצעד דומה, וכך זה נמשך.

ביידן הפתיע את כולם, לא רק שהוא לא ביטל את המכסים, אלא שהוא אף החריף את העימות. באוקטובר, ממשל ביידן הטיל מכסים חדשים וגורפים שאמורים לחסום את הגישה של הכלכלה השנייה בגודלה בעולם לטכנולוגיה שלה היא זקוקה כדי לחזק את כוחה הצבאי. במקביל, מרבית ערוצי התקשורת בין שתי המדינות נותקו, לאחר ביקורה השנוי במחלוקת ביולי של יו"ר בית הנבחרים דאז ננסי פלוסי בטייוואן.

ביידן הטיל באוקטובר מכסה על מכירה של שבבים מתקדמים וציוד לייצור שבבים. הוא הטיל איסור על יבוא מוצרים שיוצרו בשינג'יאנג בשל הפרת זכויות האדם והפשעים האחרים מצד הממשל נגד הקבוצה האתנית האויגורית שחיה במחוז האוטונומי שבצפון מערב המדינה. כמה חברות סיניות באזור הוכנסו לרשימה השחורה של הממשל האמריקני.