ראש הממשלה יאיר לפיד גינה היום (שני) את מתקפת הטילים הרוסית על אוקראינה. בהודעתו אמר לפיד: "אני מגנה בתוקף את התקיפה הרוסית על אוכלוסייה אזרחית בקייב ובערים נוספות באוקראינה. אני שולח תנחומים כנים למשפחות ההרוגים ולעם האוקראיני".
השגרירות הרוסית בישראל הביעה מורת רוח מהתגובה הישראלית. "ישראל בחרה לעמוד מנגד כשבשמונה השנים האחרונות אוקראינה תקפה את האזרחים בדונבאס", נטען בהודעת השגרירות. "ישראל העלימה עין מהתקיפה הרצחניות על פליטים מחרקוב ומרציחות של 'ניאו-נאצים' בערים אחרות באוקראינה, מהתקיפה על גשר קרים ומפשעים נוספים שביצעה הממשלה בקייב".
הגינוי הישראלי פורסם בעקבות מתקפת הטילים הרוסית העוצמתית על הבירה קייב וערים גדולות אחרות באוקראינה כתגובה לפיצוץ בגשר קרים בסוף השבוע. טילים שוגרו על לבוב, טרנופול ודניפרו. עדי ראייה דיווחו לסוכנות הידיעות רויטרס על מכוניות הרוסות לחלוטין ועל עשן שחור וסמיך מיתמר מבניינים. לפי דיווחים, הרוסים הפציצו גם את גשר הזכוכית שבמרכז קייב. בנוסף נפגע גם בניין הקונסוליה הגרמנית בעיר.
על פי שירות החירום (SES), מתקני תשתיות קריטיות - בעיקר של אנרגיה - נפגעו בשמונה אזורים ובקייב עצמה, שם פרצו יותר מ-30 שריפות. כתוצאה מכך, 11 בני אדם נהרגו ו-64 נפצעו. אין אספקת חשמל בארבעה מחוזות: חבוב, פולטבה, סומי וטרנופיל, נמסר מהשירות. על פי מפקד הצבא האוקראיני, הגנרל ואלרי זאלוז'ניי, 84 טילי שיוט נורו הבוקר על אוקראינה, 56 מהם יורטו על ידי מערכות הגנה אווירית, מתוך ה-84 24 היו מל"טים - ובהם 13 מסוג שאהיד 136. הוא הוסיף.
לפני למעלה משבוע הודיעה ישראל כי היא מגנה את החלטתו של נשיא רוסיה פוטין לספח מחוזות שכבש בשטח אוקראינה. משרד החוץ מסר עוד לפני ההחלטה כי ישראל מכירה בריבונות ובשלמות הטריטוריאלית של אוקראינה, ולא תכיר בתוצאות משאלי העם שנועדו להכשיר את הקרקע לסיפוח ובהחלטה הרוסית שבעקבותיהם. בכך יישרה ישראל קו עם מדינות המערב שפרסמו הודעות דומות.
כשבוע לפני כן, ב-24 בספטמבר, התראיין נשיא אוקראינה זלנסקי לטלוויזיה הצרפתית. בראיון תקף זלנסקי את יחסה של ישראל כלפיו בחריפות. "אני בהלם. לא הבנתי מה קרה לישראל", אמר זלנסקי. הוא הוסיף: "ישראל לא סיפקה לנו כלום. שום דבר. אפס". הוא התייחס לסירוב הישראלי לספק לאוקראינה מערכות הגנה אוויריות.
ישראל נמנעה מתחילת המלחמה מהבעת גינוי ברור לפעולות של רוסיה, במיוחד בעקבות שיתוף הפעולה הצבאי בין ישראל לרוסיה שמשמשת ככוח מרסן להשתלטות האיראנית בסוריה. מה שהעמיק את הדילמה הישראלית ביחס לרוסיה הוא השימוש שרוסיה החלה לעשות במל"טים מתוצרת איראן נגד מטרות אוקראיניות. היכולת הישראלית, לפי פרסומים זרים, לפעול ללא הפרעה רוסית נגד יעדים איראנים בסוריה, נחשבה למבטאת את הצלחת מדיניות החוץ הישראלית כלפי מוסקבה, והוסיפה ליחס הדיפלומטי הזהיר כלפיה.
בתחילת ספטמבר שוחח ראש הממשלה יאיר לפיד בפעם הראשונה מאז שנכנס לתפקיד עם נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי, בירך אותו לרגל יום העצמאות ה-31 לאוקראינה וציין את תמיכתו בעם האוקראיני. בהמשך השיחה הביע לפיד תנחומים על ההרוגים והנפגעים במלחמה, וקרא להגיע לפתרון דיפלומטי בכדי לסיים את הלחימה. זלנסקי אמר אחרי שיחתו עם לפיד כי הוא מצפה שישראל תצטרף לסנקציות נגד רוסיה ותספק לאוקראינה סיוע שיעזור בהדיפת התוקפנות הרוסית.
במהלך החודשים הראשונים של המלחמה נקט לפיד בקו חריף יותר כלפי רוסיה בעוד שראש הממשלה דאז נפתלי בנט נקט בקו זהיר יותר, נמנע מלגנות את פוטין בחריפות ואף ניסה לתווך בין רוסיה לבין אוקראינה. בנט טען כי העמדה הזהירה שלו נובעת מהרצון לשמור על האינטרסים של ישראל מול רוסיה בסוריה.
מאז שבנט סיים את תפקידו ולפיד החליפו בלשכת ראש הממשלה לא התקיימה שיחת טלפון בין פוטין לבין לפיד. פוטין גם לא פרסם הודעת ברכה ללפיד על כניסתו לתפקיד ראש הממשלה ולא שיגר לו איגרת. אות נוסף למה שנראה כחוסר שביעות רצון של רוסיה מהעמדה הדיפלומטית הישראלית היה ההליך המשפטי שבו פתחה רוסיה נגד הסוכנות היהודית.