בשבועות האחרונים הצבא הרוסי החל לעשות שימוש נרחב במל"טים שרכש מאיראן. לפי הדיווחים, מדובר במל"טים מתאבדים מסוג שהאד-136, שעברו מיתוג מחדש באמצעות שינוי צבעם ושמם. לטענת גורמי צבא אוקראינה, המל"טים הצליחו להסב נזקים לכוחות ולהשמיד מספר מערכות אמל"ח מערביות.
הנכונות האיראנית לספק לרוסיה מל"טים מתקדמים משקפת את עליית המדרגה שחלה ביחסים הבילטראליים בין שתי המדינות. זו, באה לאחרונה לידי ביטוי במגוון רחב של תחומים כלכליים וטכנולוגיים, בשורת מפגשים בין הנשיאים פוטין וראיסי (ששיאם בפסגת טהראן בהשתתפות הנשיא ארדואן) ולאחרונה אף בבקשת ההצטרפות של איראן לארגון שנגחאי לשיתוף פעולה.
ניכר, כי שתי המדינות הצליחו לדחוק את העוינות והיריבות ההיסטורית, לטובת קידום היעד המשותף לשתיים - והוא החלשת הדומיננטיות האמריקנית. הקשרים המתהדקים אף מהווים נדבך מרכזי בציר האסטרטגי הקורם עור וגידים עם סין ומדינות נוספות באסיה, באמריקה הלטינית, באפריקה ובמזרח התיכון.
העמקת הקשרים בין שתי המדינות בכלל ובתחום הצבאי בפרט מייצרת עבור ישראל אתגרים מגוונים ברמה האסטרטגית ובמישור הביטחוני כאחד. כך, השימוש המוצלח, לפחות בשלב זה, של הרוסים במל"טים האיראנים עלול להוביל לניסיונות רוסיים להסתייע באמל"ח איראני נוסף במלחמה באוקראינה, בייחוד לנוכח המצוקות הגוברות של הצבא הרוסי באמצעי לחימה, ובכך להגביר את התלות בה.
לנוכח ההתפתחויות במלחמה באוקראינה, סביר כי ככל שהסיוע הצבאי האיראני יהיה משמעותי יותר, כך התמורות שרוסיה תהא נכונה לספק יהיו גדולות יותר, באופן שיכרסם במאמצים הישראליים להחלשת איראן ולהצרת צעדיה במרחב. כך למשל, רוסיה עלולה לגלות נכונות למכור לאיראן מערכות אמל"ח מתקדמות, שעד כה נמנעה מלספק לה, כגון מטוסי קרב מתקדמים, מערכות הגנ"א, ועוד, ולהעמיק שיתופי פעולה בתחומים רגישים (סייבר).
יתרה מזאת, הלקחים שאיראן תפיק מתפקוד ויעילות המל"טים בשדה הקרב האוקראיני, ובכלל זאת מול אמל"ח מערבי, יסייעו לה לבצע שיפורים הן ביכולות הטכנולוגיות של המל"טים והן בכל הקשור לתפיסת ההפעלה שלהם. כזכור, איראן כבר עשתה בשנים האחרונות לא אחת שימוש במל"טים נגד יעדים אמריקנים ומפרציים (ובראשם, הפגיעה במתקני נפט בסעודיה).
התפתחויות אלו מעמיקות את הדילמה בפניה ניצבת ישראל מאז פרוץ המלחמה בין התייצבות מובהקת לצידה של אוקראינה לבין התחשבות במכלול האילוצים הקיימים במערכת היחסים עם רוסיה. לעת עתה, ניכר כי היכולת הישראלית, לפי פרסומים זרים, לפעול ללא הפרעה רוסית נגד יעדים איראנים בסוריה, מהווה ביטוי להצלחת המדיניות הישראלית מול מוסקבה.
יתרה מזאת, חרף מגמת ההתקרבות בין רוסיה לאיראן, נראה כי לעת עתה מוסקבה אינה משנה את מאפייני התנהלותה בסוריה. ישראל צריכה לנצל זאת ולהמשיך ולנקוט בגישה זהירה מול רוסיה כדי לשמר את מערכת היחסים עימה, ובעיקר את מנגנון התיאום הביטחוני בזירה הצפונית. בייחוד בעת הנוכחית, ועל רקע המתיחות הגואה עם איראן וחיזבאללה, ישראל צריכה להימנע מזעזועים מדיניים כדי לשמר בידיה את חופש הפעולה לפעול במרחב.
הכותב הינו חוקר בכיר במכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS) באוניברסיטת רייכמן ולשעבר מנכ"ל בפועל של המשרד לנושאים אסטרטגיים.