מחדל יום כיפור של שומר החומות: כך נכשלה המשטרה בעצירת ההתפרעויות בערים המעורבות

המשטרה לא הייתה ערוכה למהומות שפרצו במהלך מבצע "שומר החומות" בערים המעורבות בישראל וכשלה בטיפול בהן - כך עולה מדוח חמור שפרסם היום (רביעי) מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, ושמצביע גם על כשלים חמורים של שב"כ בנושא. בשל חוסר האונים של כוחות הביטחון, עמדו מאות אלפי אזרחים בסכנה.

הדוח חושף כי המודיעין של המשטרה ושל שב"כ כשל בהערכת חומרת האירועים שעלולים לפרוץ, כי התיאום בין הארגונים לקה בחסר וכי הארגונים לא הכירו את הנחיית הממשלה בנושא. בין היתר, הדבר נבע מכך שלא הייתה תוכנה לאיסוף מודיעין מרשתות חברתיות ושהיה מחסור ברכזי מודיעין דוברי ערבית. כמו כן, קבע המבקר כי כמות השוטרים שהתמודדו נגד המתפרעים הייתה קטנה משמעותית מהנדרש, הכשרת השוטרים לא הייתה טובה וכי היה מחסור באמצעים להתמודדות מול המתפרעים.

גם כשהבינה המשטרה את חומרת המצב, היא לא נתנה את המענה המבצעי הדרוש מול האיום שהיא עצמה הגדירה. במקביל, מוקד 100 קרס תחת העומס ואלפי קריאות של אזרחים בסכנה נותרו ללא מענה. כיום, שנה ושלושה חודשים אחרי האירועים, אין בידי המשטרה מספיק ראיות נגד המתפרעים ונגד 18% בלבד מהעצורים הוגשו כתבי אישום.

עוד עולה מהדוח כי על אף התרחישים המטרידים - מערך המודיעין המשטרתי לא הציג צפי בנוגע לאירועים שפרצו מחוץ לירושלים בכלל ובערים מעורבות בפרט. "הקשב המשטרתי הופנה בעיקר להתמודדות עם אירועים בירושלים", קבע המבקר. "גם לאחר שפרצו האירועים, עדיין היו חוסרים גדולים במודיעין, היו פערים מהותיים בהעברת מודיעין ליחידות בשטח ולא גובשה תמונת מודיעין משקפת".

בנוגע למחדלים שהובילו לחוסר המוכנות של המשטרה לקראת המהומות בשומר החומות מתייחס המבקר לשורה של היבטים, בראשם חוסר התיאום בין המשטרה לשב"כ בכל הנוגע למידע שנאסף על מפירי סדר על רקע פלילי ולאומני והיעדר מערכת לאיסוף מודיעין גלוי מהרשתות החברתיות.

מדוח המבקר עולה כי בשנת 2018 הותקנה במערכות המשטרה תוכנה לאיסוף מודיעין מרשתות חברתיות ביחידות הארציות והמחוזיות, ששימשה את אגף החקירות והמודיעין. כשנתיים לאחר מכן, הוחלט לשדרג את מערכות המשטרה בתוכנה מתקדמת יותר, אך בשל קשיים משפטיים ברכישת התוכנה החדשה החליט מ"מ המפכ"ל לשעבר מוטי כהן לא לפנות לרכש של מערכת אחרת והשימוש בתוכנה הקיימת הסתיים ביולי 2020.

וכך, במשך עשרה חודשים ועד לתום מהומות שומר החומות, למשטרה לא הייתה תוכנה לאיסוף מודיעין מרשתות חברתיות. היא התבססה על איסוף ידני והייתה מוגבלת באיסוף מידע, "למשטרה לא עמדו יכולות מלאות לניטור מידע רשתי, שהיו דרושות לאיתור איומים. בנסיבות אלו נפגעה קשות יכולת המודיעין המשטרתי להתריע מראש על האירועים ולספק מודיעין רלוונטי במהלכם", נכתב.

המבקר מצביע בדוח על חוסר התיאום בין המשטרה לשב"כ בתחום המודיעין על מפירי סדר. לפי החלטת ממשלה מ-2014, שב"כ הוסמך לאסוף מודיעין על תחום הסדר הציבורי על רקע לאומני בעוד שהמשטרה הייתה אמורה לאסוף מודיעין על רקע שאינו לאומני. אלא שבפועל במשטרה ובשב"כ לא הכירו את הנוהל בנושא והקשו על הגופים לעקוב ולהתנהל בתוך הכאוס שנוצר ברחובות הערים המעורבות בשומר החומות. בהתייחס לחפיפה בין אירועים פליליים בחברה הערבית ללאומניים נמצא כי לא הוגדרו גבולות גזרה בין הארגונים והקשו שניהם להצליב מודיעין זה עם זה - על רקע מדיניות שב"כ להפריד בין אירועים לאומניים לפליליים והותרת האחריות על האירועים הפליליים בידי המשטרה.

במקביל, בשב"כ כשלו בהבנת המצב והעריכו כי אם יפרצו מהומות בערים המעורבות - הן יהיו נקודתיות ומינוריות. "בחודשים שקדמו לאירועי שומר החומות זיהו בשב"כ מגמה של עליית מתח במגזר הערבי ועמדו על פוטנציאל הסיכון הגלום באפשרות להתפרצות חיכוך בין יהודים לערבים באזורים מעורבים", נקבע בדוח. עם זאת, בשירות העריכו כי האירועים שיתרחשו בפועל יהיו מקומיים, והדגש העיקרי ניתן על ירושלים. "שב"כ, כמו המודיעין המשטרתי, לא סיפק התרעה מפני אירועי שומר החומות, ולא גיבש תמונת מודיעין משקפת ביחס לעוצמתם, להיקפם ולחומרתם של האירועים שפרצו", קבע אנגלמן. עוד עלה כי בפעילות שב"כ בערים מעורבות במהלך אירועי שומר החומות הוא נתקל בקשיים מבצעיים על רקע בעיות תיאום עם המשטרה.

דוח מבקר המדינה מצביע על המחסור החמור בכוח האדם בערים המעורבות, שנבע בין היתר גם מההערכות המודיעיניות שמהומות עלולות לפרוץ רק בירושלים. במאי 2021 הוקצו למחוז ירושלים כוחות תגבור בהיקף של 1,414 שוטרים, תוך גריעה מהכוחות של המחוזות האחרים. כך, במועד פרוץ אירועי שומר החומות לא עמד לטובת מחוז מרכז כוח אדם הולם ובעיר לוד היה חוסר של 57% מהכוחות שהיו אמורים להתמודד עם המהומות.

מצבת הכוחות בלוד ובעכו במועדים שבהם פרצו האירועים הייתה קטנה ולא הייתה מסוגלת לתת מענה הולם לאירועים. כך, מצבת הכוחות שנכחה בלוד עמדה על 25 שוטרים, ולא התבססה על כוחות ייעודיים אורגניים שהוכשרו לטיפול בהפרות סדר. כוח המשטרה שהוצב בעכו ונערך להפגנה היה קטן מדי ומנה 58 שוטרים בלבד - שרובם לא היו מצוידים ולא מוכשרים להתמודדות עם הפרות סדר.

לפי המבקר, גם כעבור יומיים מפרוץ האירועים ומהתפתחות ההפגנות - לא גיבש פיקוד המשטרה תמונת מצב רלוונטית המשקפת את היקף האירועים ואת עוצמתם. "לפיכך חל עיכוב בגיבוש המענה המבצעי ובפריסת הכוחות הנדרשים להתמודדות עמם", קבע המבקר. "בעקבות התקריות החמורות שהתרחשו בלוד הוזרם תגבור לעיר, אלא שבפועל לא היה בו די להתמודדות עם היקף האירועים ועם עוצמתם, ודאי שלא בימים הראשונים להתרחשותם. כך, התרחשו בעיר גם לאחר הזרמת התגבור תקריות קשות, והמשטרה לא הצליחה לתת להן מענה הולם".

בנוסף למחסור בכוח האדם, המבקר חושף כי חלק מהשוטרים שהיו באירועים האלימים כלל לא עברו הכשרות מתאימות לכך. "החל בשנת 2019 ובמשך יותר משנתיים שוטרים ייעודיים מתחנות יפו, עכו ולוד לא עברו הכשרות בתחום הסדר הציבורי", נכתב בדוח. "כפועל יוצא מכך, באירועי שומר החומות נקלעו מפקדים, יחידות מבצעיות וכוחות תגבור להתמודדות עם אירועי הפרות סדר חמורות ורב-זירתיות, בלי שקיבלו הכשרה מתאימה לפעילות זו ובלי שעברו אימונים ותרגולים בנושא".

מהדוח עולה כי המשטרה התייצבה לאירועי שומר החומות כשהיא במחסור ניכר של אמצעים לפיזור הפגנות, מכשירי קשר וציוד מיגון לכוחות בשטח. במחוז חוף אזל מלאי אמצעים לפיזור הפגנות כבר ביום הראשון לאירועים, וגם הכוחות שפעלו במחוז מרכז סבלו מחוסרים. במפקדה המשימתית בלוד היה חוסר של 20 מכשירי קשר. כמו כן דווח על מחסור כללי בציוד מיגון אישי לשוטרי סיור לרבות קסדות ואפודים, במחוז מרכז היה מחסור בציוד מיגון אישי, במפקדת מג"ב חוף היה חוסר בציוד מיגון עיקרי, בתחנת עכו היה מחסור בקסדות ובחליפות מיגון, במחוז תל אביב לא היה מיגון לניידות ולרכבי סיור וגם במיגון כלי הרכב ביחידות מג"ב התגלו חוסרים.

עוד עולה מהדוח כי יחידות מבצעיות נפרסו בשטח בלי שהוקצו להן רכבים המתאימים לאופי המשימות ובכמות ההולמת את היקף הכוחות. התגלו פערים ביכולת הבקרה והמעקב של המשטרה בנוגע למצב המלאים והיקף השימוש בהם והתברר כי אין תקינה לאמצעים שאמורים לשמש את המשטרה בשעת חירום. כמו כן, לא נקבעו כמויות מינימום למלאי חירום ולא הוגדרו "קווים אדומים" שמעבר להם לא ינופק ציוד עד להשלמת מלאים. בד בבד, לא סומן תקציב רכש לשעת חירום.

בנוסף, המשטרה הקצתה ציוד רק לשמונה מתוך 20 פלוגות המילואים של מג"ב, שגם ככה גויסו באיחור של שבוע, והתגלו פערים גדולים במספר כלי הרכב ואמצעי הקשר ששימשו אותם. על פי התקן, לטובת 16 פלוגות מילואים של מג"ב צריכים לעמוד 64 כלי רכב, ובפועל היו במאגר 32 בלבד.

אחד המחדלים החמורים ביותר העולים מהדוח הוא קריסת מוקד 100 של המשטרה שהותירה אלפי אזרחים בסכנה ללא מענה. כך למשל, עולה כי במוקד 100 במשטרת לוד התקבלו 2,836 שיחות מצד תושבים הפונים לעזרה שלא קיבלו מענה, ו-4,059 פניות שכן זכו לתשובה - אך לא קיבלו מענה רלוונטי.

"מוקד 100 כשל בתפקידו באירוע, שבו נדרש יותר מתמיד תפקודו המיטבי", נכתב בדוח. "במצב דברים זה יש משום פגיעה ניכרת בתחושת הביטחון האישי של האזרחים. על רקע זה, בין היתר, התפתחו התארגנויות מקומיות של תושבים וגורמים נוספים להתמודדות עם האירועים".

בחלוף שנה ושלושה חודשים מהפרעות, במשטרה מתקשים לקבוע כמה חשודים נעצרו במהלך מהומות שומר החומות. לפי חטיבת החקירות במשטרה נעצרו כ-3,200 חשודים ועם זאת מדור מחקר וסטטיסטיקה במשטרה מעריך כי נעצרו כ-2,200 חשודים בלבד.

עוד קבע המבקר כי "מספר המעצרים שבוצעו ומספר כתבי האישום שהוגשו על רקע אירועי שומר החומות מועטים באופן יחסי להיקף אירועי האלימות, חומרתם, מאפייניהם ומספר המשתתפים בהם". כך, על פי נתוני חטיבת החקירות נעצרו כ-3,200 אנשים, ואילו כתבי אישום הוגשו נגד 574 חשודים בלבד שהם 18% מכלל העצורים. בערים עכו, לוד ויפו נעצרו 276 אנשים, והוגשו כתבי אישום נגד כ-90 חשודים שהם 33% מכלל העצורים.

"נמצאו פערים בנוגע ליכולות התיעוד של המשטרה, ובכלל זה ביכולתה לאסוף ראיות צילומיות נגד חשודים במעורבות באירועי הפרות הסדר", נקבע בדוח. "כמו כן תוגברו תחנות משטרה בחוקרים חסרי ניסיון בתחקור אירועי הפרות סדר על רקע לאומני ובחוקרים שאינם דוברי ערבית. לא נאספו בעניינם של חשודים רבים די ראיות, עצירים שהשתתפו במהומות שוחררו, והתיקים בעניינם נסגרו בלי שהוגשו כתבי אישום נגדם בגין השתתפותם בהפרות הסדר".

מהמשטרה נמסר בתגובה לדוח המבקר כי "משטרת ישראל מברכת על דוח מבקר המדינה ותפעל ליישום הנושאים העולים בו. יתרה מכך, חלק ניכר מההערות שעלו בדוח נבחנו וטופלו על ידי המשטרה עוד בטרם פרסומו, במסגרת תהליכי בקרה ולמידה אותם קיימה המשטרה לאחר מבצע 'שומר החומות'. דוח הביקורת מעלה סוגיות חשובות ומרכזיות אשר רובן ככולן מצויות על סדר יומה של המשטרה וזוכת לקשב ארגוני רב מזה תקופה ארוכה.

שוטרי משטרת ישראל פועלים כל העת להגן ולשרת נאמנה את כלל אזרחי ישראל, ולספק להם שירותי משטרה שוויוניים ללא קשר למוצא, דת, או צבע עור, וכך היה גם במהלך מבצע 'שומר החומות'. במהלכו פעלה המשטרה בכוחות מתוגברים בכל רחבי הארץ, על מנת למנוע אירועי אלימות והפרות סדר, במטרה להציל חיי אדם ולשמור על שלומו וביטחונו של הציבור כולו.

עם תחילת התרחשות האירועים והתגבשות תמונת המצב שכללה מספר זירות רב וחריג של אירועי הפרות סדר וירי מרצועת עזה, תוגברו הכוחות ובוצעו כל הפעולות הנדרשות על מנת לטפל באירועים במקומות שבהם התרחשו אירועי הפרות סדר אלימות. בין היתר בוצעו הסטות של הכוחות בהתאם להערכות מצב ולזמינותם, הוקמו מפקדות משימתיות, תוגברו הכוחות וגויסו 20 פלוגות מילואים מג"ב שמנו כ-2,000 לוחמים.

מתחילת האירועים בוצע הליך סדור של גיבוש תמונת מצב ברמה ארצית. בשל ריבוי האירועים והיקפם, הליך דיוק תמונת המצב נמשך באופן רציף. פריסת הכוחות בתחילת האירועים התבססה על הערכת מצב והמודיעין שהיה קיים. ככל שגובשה תמונת המצב ונצברו כוחות מבצעיים נוספים, אלה הופנו למוקדים רבים בערים השונות.

חטיבת המודיעין הציגה הערכת מצב מודיעינית אמינה, עדכנית ומקיפה אשר הדגישה את תמונת המודיעין בהתבסס על מידע שהיה באותו זמן נתון. ככל שתמונת המודיעין השתנתה, הרי שהמשטרה פעלה בהתאם לכך.

כחלק מהפקת הלקחים נבנתה תוכנית התעצמות אשר נותנת מענה מדורג לפערים השונים בתחום ההצטיידות, ההכשרות וכוח האדם. הוקמה בין היתר מחלקת סיכול פשיעה באגף סי"ף שכל ייעודה לסכל את הפשיעה בחברה הערבית. בתחום המודיעיני התקבלו כמה החלטות שנועדו לחזק את היקף האיסוף המודיעיני והיכולת לגבש תמונת מצב. כמו כן בוצעה עבודת מטה עם הארגונים הביטחוניים הרלוונטיים למוכנות ותיאום לקראת התקופה המרכזת בתוכה צבר אירועים בעלי טריגרים לשנת 2022.

נדגיש כי כל העת, משטרת ישראל ושב"כ פועלים בשיתוף פעולה מלא למען ביטחון המדינה וכך היה גם במקרה זה. שיתוף פעולה שהביא מאז מבצע 'שומר חומות' לחשיפת חשודים בביצוע עבירות חמורות, מעצרם והרחקתם מהחברה.

בתחום המבצעי בוצעו עבודות מטה להתמודדות עם הפס"ד רב זירתי. התפיסה המבצעית המבססת את המענה המבצעי של משטרת ישראל להפס"ד רב זירתי רחב היקף על מפקדות משימתיות, עודכנה. מפקדי פלוגות המילואים השתתפו באימונים שנערכו במטרה לחזק את החיבור של המפקדות המשימתיות אל הכוחות האורגניים.

כלקח מאירועי שומר החומות, ועל מנת לאפשר עיבוי כוחות מהיר, הוחלט על הקמת 26 פלוגות מילואים נוספות במג"ב. מהלך זה אמור לספק חיזוק משמעותי ליכולת המשטרה להתמודד עם הפרות סדר בהיקף נרחב בזמן קצר. בנוסף הוקמה חטיבה חדשה אשר תיתן מענה לאירועי הפס"ד וטרור ותתחיל פעילותה בחודשים הקרובים.

במשמר הגבול הוקמו שלושה צוותים מקצועיים בעקבות האירועים. הצוות הראשון הינו צוות אופרטיבי שהוקם במהלך מבצע שומר החומות שמיפה בזמן אמת את פערי הציוד והמוכנות המבצעית של כלל מערכי הכח. הצוות השני הינו צוות אסטרטגי שאת המלצתו קיבלו הדרג המדיני בהקמת המשמר הישראלי לאומי. הצוות שלישי הינו צוות תיעוד שחקר לעומק את האירועים והפעולות ופרסם ספר תיעוד המבצע הפרטני ופעולות החיל שנבעו מלקחיו.

מעבר להקמת צוותים ופעילות אינטנסיבית להפקת לקחים בשלושת המישורים שהוזכרו מעלה, קידם מפקד מג"ב תפיסה חילית של מומחיות, התעצמות מקצועית ופעילות מבצעית משימתית. למימוש התפיסה בין היתר הוקמו זרועות מבצעיות הפועלות אורגנית ומוכשרות סמ"ג, החטיבה הטקטית הוכפלה ונפרסה בכל הארץ, הוקמה החטיבה לבט"פ למתן מענה באזורי חיכוך, הוכפלה כמות התגבורת לוחמי חובה לאחר שומר החומות מצה"ל בעבודת מטה סדורה עם צה"ל, הוכנה תוכנית להכפלת פלוגות המילואים בתוכנית רב שנתית ועוד.

בנוסף, בסיום עבודת מטה סדורה הוחלט להקצות משאבים כלכליים על מנת לחדש ולהעלות את מלאי התחמושת המשמשת לפיזור הפגנות ואת מלאי אמצעי המיגון המשמשים את הכוחות בשטח. בוצע רכש של תחמושת והוקצה תקציב לרכש של אמצעי מיגון לשוטרים, במטרה להבטיח שירותי שיטור טובים וראויים לאזרחי מדינת ישראל תוך שמירה על שלומם וביטחונם של השוטרים. כמו כן הוכנה תכנית סדורה לצמצום הפער שנוצר בתחום ההכשרות לשימוש באמצעים לפיזור הפס"ד. המדובר באלפי שוטרים שיעברו את ההכשרות.

בעקבות האירועים הפליליים, במהלך מבצע 'שומר החומות' ו'חוק וסדר' שהחל מייד אחריו, נעצרו אלפי חשודים, נתפסו מאות פריטי אמל"ח מסוגים שונים וכתבי אישום הוגשו בהתאם. מדובר בחשודים אשר היו שותפים באירועים שונים בהם בין היתר הפרות סדר והתפרעויות.

במהלך ימיו הראשונים של המבצע התקבלו במוקד 100 קריאות אזרחים רבות בהיקף חריג ביחס לשגרה המבצעית של משטרת ישראל ולכוחות הפרוסים בשטח. כמו כן התקבלו מספר חריג של קריאות המתייחסות לאותו אירוע. הכוחות בשטח פעלו במקביל לפעילות בזירות של נפילות טילים בכל אירוע או פניה שהתקבלה במוקד 100 כאשר התעדוף שניתן הוא ראשית לאירועים מסכני חיים ופגיעה בסמלי שלטון.

באשר לשירותי משטרה בקרב החברה הערבית נציין כי בשנים האחרונות אנו פועלים להעמקת שירותי משטרה בחברה הערבית. במסגרת פעילות זו המנהלת לשיפור שירותי משטרה לחברה הערבית נסגרה והוקם אגף סי'ף לתאום פעילות מבצעית בערים ערביות ומעורבות וכן להגברת השותפות עם החברה הערבית, וזאת על מנת לתת מענה לצרכים ייחודיים של התושבים לצמצום פשיעה,וחיזוק נורמות הציות לחוק והגברת תחושת הביטחון בקרב הציבור הנורמטיבי. כמו כן אנו פועלים לגיוס שוטרים מקרב החברה הערבית כסיירים,בלשים,וחוקרים על מנת להגביר את שיתוף הפעולה והשרות לחברה הערבית. באגף סי'ף הוקמה מחלקת ניו מדיה בערבית לצורך ניטור והעברת מידע לחברה הערבית . הוקם מנגנון לאתור סכסוכים על מנת לתת מענה מבצעי תוך תכנון ותיאום. הקמת תחנות ונקודות משטרה בחברה הערבית נמשכת ותמשך לצורך משילות שיפור והנגשת שירותי משטרה לחברה הערבית".

משב"כ נמסר בתגובה: "ממצאיו ומסקנותיו של דוח מבקר המדינה נלמדים, ומשתלבים בפעילות השירות, שהתקיימה כבר בעת האירועים וביתר שאת לאחריהם, וכן לתחקור והפקת לקחים מהאירועים.

מתחילת 2022 החליט שב"כ במסגרת ייעודו להרחיב את פעילותו במגזר הערבי ככלל ובערים המעורבות בפרט. נקבעו תחומים שבהם תורחב ותועמק פעילות השירות, בדגש על סוגיות בתחום הסדר הציבורי הלאומני והממשק שבין הפעילות הפלילית לביטחונית. מהלכים אלו נעשים בהתאם לסמכותו של השירות על פי דין ותוך שיח שוטף עם גורמי היעוץ המשפטי לממשלה ומשטרת ישראל.

כפי שצוין בדוח, שב"כ הצביע על תופעות בסיס בחברה הערבית, כמו גם על הסלמה לאורך זמן, אשר זכתה למענה שוטף בהיערכויות של המשטרה לאירועי מחאה, גם אלימים. בניגוד לנאמר בדוח, שב"כ זיהה מרגע תחילת האירועים, כי מדובר בהסלמה על רקע לאומני ובהתאם נערך בחמ"לים ובשטח למתן מודיעין בזמן אמת ולסיכול בהתאם להתרעות שהעביר.

שב"כ הוביל להגשת כתבי אישום למול 133 מפגעים המעורבים באירועים ולפענוח של 28 פיגועים.
לציין כי בתקופה זו עסק שב"כ במקביל בפעילות תקיפה נרחבת בעזה שסייעה לסיומה המהיר של המערכה וכן בפעילות למניעת התפרצות באיו"ש.

מערכת היחסים בין שב"כ למשטרת ישראל הינה חזקה, שוטפת ועוצמתה מעבר לתהליך כזה או אחר.

סוגיית הניטור הרשתי מטופלת תוך השקעת תשומות ומשאבים רבים וניכר מאמצים אלה נושאים פרי. עם זאת, נדרשים מהלכים נוספים, לרבות במישור תיקוני החקיקה, והשירות מקדים מהלכים אלה בשיתוף עם הרשויות. חשוב לציין כי שב"כ כפוף למגבלות החוק וריסון הכוח בכל הנוגע לעומק הכיסוי למול אזרחים ישראליים.

לסיום, לצד האחריות של שב"כ לאיתור וסיכול מבעוד מועד, נכון יהיה לשוב ולהדגיש כי האפשרות לחזות, ובהתאם גם למנוע, אירוע של התפרצות המונית מאתגרת ומוגבלת מעצם טיבה, נכון יהיה לעסוק במגמות ובטיפול בהן. סוגיות אלה מצויות בטיפולן של כמה רשויות בישראל, והשירות פועל על מנת להקטין את הסיכון להתפרצות רחבה".

מהמשרד לביטחון הפנים נמסר בתגובה: "במהלך השנה האחרונה בוצע במשרד ובמשטרת ישראל תהליך מעמיק ויסודי של הפקת לקחים מאירועי שומר חומות. תהליך זה התבטא בשורה ארוכה של צעדים, פעולות ותהליכים להגברת המוכנות הלאומית לאירועי הפרות סדר נרחבים, ותוך מתן דגש מיוחד להגברת הביטחון האישי בערים המעורבות, בחברה הערבית, בנגב ובירושלים.

עם כניסת השר עמר בר-לב לתפקידו, לאחר "מבצע שומר חומות", בוצעו בהנחייתו סדרה של עבודות מטה, תחקירים, תהליכי למידה, תירגול ושיפור על מנת להפיק את הלקחים מאירועי שומר חומות ולזקק מתוכם תכניות מפורטות לביצוע מיידי. נושא המוכנות לאירועי הפרות סדר ברמה הלאומית ולמוקדי חיכוך פוטנציאליים בתוך החברה הישראלית הוגדרו במסגרת יעדי המדיניות של השר, ומתוכן הוכתבו תהליכי ביצוע במשרד לביטחון פנים, במשטרה, ובמערכות ביטחון פנים נוספות.

הפעולות שבוצעו בשנה החולפת ואשר תפורטנה להלן, נותנות מענה נרחב ומקיף לסוגיות המרכזיות עליהן הצביע דו"ח המבקר, ובשורה התחתונה מעמידות את יכולות המענה של משטרת ישראל לאירועים דומים, כבר בעת הזו, באופן משופר ומשודרג לאין ערוך מזו אשר הייתה לפני שנה באירועי מאי 2021.

להלן פירוט צעדים מרכזיים שננקטו על ידי המשרד:

- לראשונה בנה המשרד לביטחון הפנים, עם משטרת ישראל, תרחיש ייחוס לאומי לאירועי הפרות סדר והתלקחות אזרחית. תרחיש הייחוס הוצג ואושר בקבינט המדיני ביטחוני ומשמש כנקודת ייחוס לתכנון לאומי, בניין כוח, הכשרות והתעצמות.

- משטרת ישראל הועצמה בשנת 2022 בהיקף תקנים חסר תקדים - כ-1,380 תקנים נוספו למשטרה, מהם למעלה מ-500 תקני קבע למג"ב, מאות שוטרים המוקצים לעיבוי נוכחות ביישובי החברה הערבית, וכן הקצאת ייחודית של עשרות שוטרים לערים המעורבות, וכן לירושלים ולאזור הנגב.

- לצד ההתעצמות בתקנים, בוצעו תהליכי התאמה וארגון במבנה המבצעי של מג"ב, בין היתר על ידי הקמת ארבעה מרחבים מבצעיים שייעודם מתן מענה משימתי לאתגרי פח"ע, הפרות סדר וללחימה בתופעות הפשיעה, כמו כן הוכפלה ואורגנה מחדש היחידה הטקטית של מג"ב, הוקמה "חטיבת הבט"פ" שמטרתה לתת מענה למוקדי חיכוך בשגרה ובחירום, הוקמו בסיסי מתנדבים בצפון ובדרום וכן חוזקו יחידות מטה שונות.

- בתחום המילואים - סוכמה ויצאה לדרך תוכנית התעצמות להרחבה משמעותית של פלוגות מג"ב במילואים. התוכנית כוללת הקמה של 26 פלוגות נוספות על פני שלוש השנים הקרובות. 6 מתוכן יוקמו עד סוף שנת 2021. בנוסף לאלה, הושלמה הקמת שתי פלוגות מילואים חדשות של מג"ב/מ"י, וכן הקמת ארבע פלוגות מילואים חדשות של מג"ב הפועלות תחת פיקוד צה"ל.

- בתחום הציוד והמלאי - מופו וזוהו חוסרי מלאי וציוד מבצעי חיוני, לרבות אמצעי מיגון, תחמושת ואמצעים שונים להתמודדות עם אירועי הפרות סדר שבאו לידי ביטוי במסגרת אירועי שומר חומות. עבור השלמות הציוד והמלאי, הן לפלוגות הסדירות והן לפלוגות המילואים, יצאה לדרך תכנית רכש רחבה בגיבוי תקציבי.

- בתחום המתנדבים - גובשה ואושרה תכנית "המשמר הישראלי" המאפשרת הרחבת מודל ההתנדבות במשטרת ישראל וכן הסדרה של מסלולי התנדבות ייחודיים במג"ב הנקראות "פלוגות חוד". שכבת מתנדבים זו גובתה ביעדי גיוס ובמתן משאבים על מנת להרחיב את סד"כ הכוחות המסייעים בשגרה ובחירום.

- באשר לטיפול פרטני בערים המעורבות, המשרד גיבש, במסגרת החלטת ממשלה 549 מודל ייחודי הנקרא Safe city בערים עכו ולוד, מודל זה מבוסס על שילוב בין מערכים טכנולוגיים מתקדמים ומענה טקטי-מבצעי. תכלית המודל הוא הגברת הביטחון האישי בערים הללו, תוך איתור וזיהוי מוקדם של אירועים והגברת מהירות התגובה אליהם. לצורך כך אושרו 65 תקנים תוספתיים למשטרה ביישובים אלה וכן תקציב הפעלה וטכנולוגיה בהיקף של עשרות מיליוני שקלים. לצד מודל זה, הורחבו ותוגברו ערים אלה, וכן העיר רמלה, בתוספות ייחודיות לתהליכי שיטור מותאם קהילה, הרחבת המצלמות במרחב הציבורי ותוכנית התערבות ומניעה.

- בתחום המענה להיבטי תודעה, תקשורת ותיווך ציבורי, הושלמה עבודת מטה לארגון מחדש של חטיבת הדוברות במשטרת ישראל, באופן המבטא מתן דגש על זיהוי מוקדם של מגמות שיח, יכולות גיבוש אסטרטגיית השפעה ותודעה ומתן מענה מהיר למענה לציבור בעת חירום. עבודה זו כאמור הושלמה ויצאה לדרך.

- יודגש, כי לצד פעולות אלה מפעיל המשרד לביטחון הפנים, ביחד עם משטרת ישראל, תכנית לאומית רחבה למאבק באלימות ופשיעה בחברה הערבית. תכנית אשר אושרה במסגרת החלטת ממשלה 549 באוקטובר 2021, תוקצבה, והחלה להתממש משנת 2022. תכנית זו, לצד היבטי ההתעצמות הכלולים בה, מייצרת הרחבה משמעותית ומובהקת של שיתופי הפעולה בין המשטרה לבין גופי ביטחון נוספים, בהם צה"ל ושב"כ, באופן אשר שיפר מהותית את ממשקי העבודה, זרימת המידע והפעולות המבצעיות והסיכוליות המשותפות. נושא זה התבטא לאורך השנה האחרונה בסדרה של אירועים, בהם אירועי גל הטרור בחודשים מאי-אפריל, אירועי בריחת האסירים מכלא גלבוע, אירועי חודש הרמדאן ועוד. היבטים אלו, הנוגעים למורכבות שבממשק שבין הפלילי והלאומני הועצמו, תורגלו ושופרו לאורך השנה, בהלימה לדגשים שצויינו בדו"ח המבקר.

לסיכום - המשרד לביטחון פנים, בהובלת השר עמר בר-לב, ביצע במהלך השנה האחרונה פעולות תשתיתיות בהיקף נרחב, הנוגעות באופן ישיר לממצאי הביקורת שהוצגו בדו"ח מבקר המדינה. כפי שצויין לעיל, ביצוע שינוי עמוק ומקיף ביכולות ההתמודדות עם אירועים עתידיים הדומים במאפייניהם לאירועי "שומר חומות" - הינו יעד מרכזי אותו הציב המשרד ופעל לאורו במהלך השנה האחרונה. בכוונת המשרד להמשיך ולהתמיד בתהליכי היישום של הלקחים השונים, להטמיע אותם באופן שוטף ולהבטיח שינוי מהותי במוכנות הלאומית לאירועים דומים בעתיד.