המועמדים הפוטנציאלים לתפקיד פרקליט המדינה - והמכשול הפוליטי שמחכה להם

ועדת האיתור לתפקיד פרקליט המדינה החלה השבוע את עבודתה, ופרסמה קול קורא להגשת מועמדות לתפקיד, שתימשך עד 8 בנובמבר. בימים האחרונים הוזכרו שמותיהם של המשנה לפרקליט המדינה, שלמה (מומי) למברגר, ופרקליט מחוז חיפה (פלילי) עמית אייסמן כשני המועמדים המובילים. כעת ההערכות הן שגם המשנה לפרקליט המדינה והתובעת בתיקי נתניהו, ליאת בן ארי, תגיש את מועמדותה.

לפני כמעט שנה, כשפרקליט המדינה הקודם שי ניצן סיים את כהונתו, ישב אמיר אוחנה בלשכת שר המשפטים - מה שהפך את מועמדותה של בן ארי לא ריאלית. כך היה גם בהתמודדות על תפקיד ממלא מקום פרקליט המדינה, אולם כעת הנסיבות השתנו, וההערכה היא כי בן ארי צפויה להתמודד.

בן ארי מכהנת כיום כמשנה לפרקליט המדינה לעניינים כלכליים, אך מוכרת לציבור בעיקר כתובעת בתיקי ראש הממשלה בנימין נתניהו. היא נחשבה למי שהובילה את הקו התקיף בתיקים אלו, וסברה שיש להגיש נגד ראש הממשלה שלושה כתבי אישום על שוחד, וכן להאשים גם את רעייתו שרה נתניהו ואיש העסקים ארנון מילצ'ן. לפני כן הייתה התובעת גם בתיק הולילנד נגד ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט.

בשל תפקידה כתובעת בתיקי ראש הממשלה ספגה בן ארי מתקפות אישיות, כולל מנתניהו עצמו. בחודשים האחרונים, למשל, טענו פעילי ימין כי בנה תקף שוטרים במהלך הפגנה, וכי היא השתמשה בסמכותה כדי לעצור את ההליכים נגדו - צעד שהוכחש לחלוטין על ידה ועל ידי משרד המשפטים. היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט אף ביקש מבית המשפט צו למניעת הטרדה מאיימת, כדי לאלץ את אחת מפעילות הימין להפסיק להפיץ את הטענה ברשתות החברתיות.

פרשה נוספת שמלווה את בן ארי לאחרונה היא עבירת הבנייה שהתגלתה בביתה בראש העין. ביולי פורסם כי היא ובעלה נחשדו כי פיצלו וילה שרכשו בראש העין, וביקשו היתר לכך רק לאחר שפקח איתר את חריגת הבנייה בשטח. הפרשה סוקרה בהרחבה בכלי תקשורת המזוהים עם הימין, כמו ערוץ 20, והטיפול בה על ידי התביעה העירונית בראש העין טרם הסתיים.

מלבד הטיפול התקשורתי, הוגשו לנציב הביקורת על התביעה, השופט בדימוס דוד רוזן, שלוש תלונות בעניין התנהלותה של בן ארי ושל הפרקליטות בפרשה. בן ארי טענה בפני הנציב כי "התלונות הן חלק מהתארגנות ענפה וארוכת טווח, שמטרתה לרפות את ידיה בכל הקשור לתפקידה כפרקליטה, נוכח תפקידה כראש צוות התביעה בתיק הפלילי שהוגש נגד ראש הממשלה ונאשמים נוספים, ולהטיל מורא בלב הפרקליטים העושים במלאכה".

לגופו של עניין השיבה בן ארי כי הטיפול ברכישת הבית נעשה על ידי בן זוגה, וכן כי החריגות שנעשו הן ברף הנמוך ביותר, ומדיניות הוועדה המקומית בראש העין, שאף פורסמה באופן רשמי, תומכת בפיצולים כפי שנעשה בנכס ונוהגת לאשר בקשות מסוג זה. התלונות נדחו כולן - חלק לגופו של עניין וחלק משום שרוזן מצא שאין לו סמכות לברר אותן.

מועמד מוביל נוסף הוא למברגר, המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, שכיהן בעבר כפרקליט מחוז דרום ופרקליט מחוז תל אביב. למברגר היה המועמד המועדף על מנדלבליט לתפקיד ממלא מקום פרקליט המדינה, ובשלב מסוים הוא אף הציב אותו בפני השר אוחנה בתור המועמד היחיד וטען כי בחירה "לעומתית" של השר אינה סבירה ולא תעבור בבג"ץ. אוחנה דווקא בחר במועמד אחר.

מאז חודש מאי אין באופן רשמי ממלא מקום לפרקליט המדינה, אך לדברי גורמים בפרקליטות מי שממלא בפועל את הוואקום הוא למברגר. כך, למשל, הוא מוציא הנחיות שבדרך כלל מוציא פרקליט המדינה, תוך הסתייגות שהן ייבחנו מחדש כשיהיה פרקליט קבוע. לדברי גורם בפרקליטות, "מומי מנסה למצב את עצמו, לפחות בהקשר הפלילי, כפרקליט מדינה בפועל".

מועמד אפשרי שלישי מתוך הפרקליטות הוא אייסמן, כיום פרקליט מחוז חיפה (פלילי), שבעבר כיהן כשנתיים במינוי בפועל כמשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים. אייסמן נחשב פרקליט מוערך מאוד. "הוא אדם ישר", אמר עליו גורם בפרקליטות. "למשל, אין עוד פרקליט מחוז כמוהו שחשוב לו לתחקר תקלות, ללמוד מהן, ולא לטייח".

מה שעשוי להקשות על מינויו של אייסמן הוא פרשה מלפני כמה שנים, במסגרתה נחקר בחשד להטרדה מינית בגין התבטאויות לא הולמות. בסופו של דבר הוטל על אייסמן עונש של התראה ממנכ"לית משרד המשפטי דאז, אמי פלמור.

בדיונים על תיקי ראש הממשלה היה אייסמן מי שהציע להאשים את נתניהו במרמה והפרת אמונים בתיק 2000. בן ארי סברה כי הראיות מבססות סיכוי סביר להרשיע את ראש הממשלה ואת מו"ל ידיעות אחרונות נוני מוזס בשוחד. מנגד, המשנה ליועמ"ש, רז ניזרי, סבר כי אין די ראיות כדי להעמיד לדין אף אחד מהם. הפרקליט החיפאי חשב שהראיות מצביעות על עבירה של מרמה והפרת אמונים מצד נתניהו, והצעת שוחד מצד מוזס. אף שפרקליט המדינה ניצן צידד בבן ארי - היועמ"ש הכריע בדיוק כפי שהציע אייסמן.

ישנה גם אפשרות שהוועדה תבחר במועמד שמגיע מחוץ לפרקליטות, או אולי אפילו מחוץ למשרד המשפטים. תנאי הסף מאפשרים זאת, אך לא ברור כרגע כמה קופצים יש על התפקיד. שם אחד שהוזכר הוא הסנגור הציבורי הארצי, עו"ד יואב ספיר, אולם כרגע נראה כי הסיכוי שיחליט להגיש את מועמדותו הוא אפסי. מועמד נוסף ששמו הוזכר גם בעבר הוא הפרקליט הצבאי הראשי, אלוף שרון אפק, אך גם לגביו כלל לא בטוח שהוא מעוניין במשרה.

לבסוף, גם אם ועדת האיתור תשלים את עבודתה ותמליץ על מועמד, שייבחר על ידי שר המשפטים, הסיכוי שימונה פרקליט מדינה נראה כרגע נמוך מאוד דווקא מסיבות פוליטיות. המינוי צריך לקבל את אישור הממשלה כולה, וכרגע כחול לבן והליכוד לא מסכימות כלל על מינויים ולא מעלות אותם לאישור.