המשנה לפרקליט המדינה, ליאת בן ארי, זומנו היום (רביעי) לחקירה במחלקה המשפטית של עיריית ראש העין, בחשד לעבירת בנייה שביצעה לכאורה יחד עם בעלה. החשד הוא כי בני הזוג בן ארי פיצלו ללא היתר וילה שרכשו בעיר, וביקשו היתר לכך רק לאחר שפקח איתר את החריגה בשטח.
החקירה תיערך במחלקה המשפטית של העירייה. בעירייה אישרו כי בן ארי, התובעת בתיקי ראש הממשלה נתניהו, זומנה לחקירה והוסיפו כי מדובר בהליך שגרתי במקרים של חשד לעבירות בנייה.
העיתונאי ביני אשכנזי פרסם בטוויטר כי לפי נתוני הוועדה המקומית לתכנון ולבניה בראש העין, בשנים האחרונות הוגשו בעיר כ-200 בקשות דומות לפיצול. עם זאת, גם אם ניתן לפי החוק לבצע את הפיצול, העובדה שהבקשה הוגשה רק לאחר שהחריגה אותרה בשטח מהווה עבירה לכאורה ומכניסה את המקרה לטיפול אכיפתי.
"חוק התכנון והבניה מאפשר לפצל דירות", מסבירה עו"ד הלן דורפמן, שמתמחה במקרקעין וליטיגציה אזרחית. "יכול להיות שגם במקרה הזה ניתן היה לאשר את הפיצול, אבל הבעיה היא שעשו את זה ללא היתר. ועדות התכנון והבניה מגישות כתבי אישום על דברים כאלה כל הזמן".
אל תפספס
עו"ד דורפמן, שמשמשת סגן יו"ר פורום קניין ומקרקעין בלשכת עורכי הדין, מדגישה כי הרשעה בעבירת תכנון ובניה היא הרשעה פלילית לכל דבר. לדבריה, בדרך כלל מסתיימים תיקים כאלו בהסדר טיעון שיכשיר את הבנייה שנעשתה בשטח, במידה והתוכניות הרלוונטיות מאפשרות זאת, לצד תשלום קנס והרשעה. "לפעמים אפשר גם להגיע להסדר מותנה", מוסיפה עו"ד דורפמן, "שבמסגרתו הנאשם מודה בעבירות ומקבל עליו את העונש (בדרך כלל לצד התחייבות לא לחזור על עבירות דומות, ד"ד), בלי כתם של הרשעה".
עו"ד רון גינת, שותף במחלקת הנדל"ן במשרד גרוס (GKH), מפנה לבעיה עמוקה יותר. "בכל מה שקשור לבתים פרטיים",אמר, "קשה מאוד למצוא בית שהוא מאה אחוז ללא שום חריגה לפי היתר הבנייה". לדבריו, "זה נובע בראש ובראשונה מהליכי הבירוקרטיה הקשים שיש לנו במדינה. תחשוב על בנאדם שרוצה לעשות פעולה כמו להרחיב חלון. ההליכים של קבלת ההיתר לזה ייקחו לו לפחות שנה ויעלו לו 20 אלף שקל".
"המשמעות של זה שאין כמעט בית פרטי שתואם לחלוטין את ההיתר, היא שזה יכול לשמש כלי לאנשים שרוצים להתנכל לאנשים אחרים", הוסיף גינת.
עוד אמר, כי "הוועדה המקומית לא מסוגלת לאכוף הכל, אז פותחים מלשינון ומתחילים הליך של אכיפה רק אם מישהו הלשין על מישהו אחר - ואז הוועדה לא יכולה להתעלם. במושבים, למשל, זה נפוץ מאד".
גינת ציין כי מצב עניינים זה הופך אנשים רבים לעבריינים פוטנציאליים, וכי בשל כך נעשה שימוש ברעה בדיווחים על חריגות בניה. "בלי להכיר את הנסיבות הספציפיות במקרה של ליאת בן ארי, חייבים לעשות סדר בחיבור של תכנון ובניה לעבירות פליליות, כי במקום לתת תמריץ להסדרה הופכים חצי מדינה לעבריינים, ויש לא פעם גם מי שמנצל את זה לחיסול חשבונות. והמציאות הזו היא לא תקינה".
מעיריית ראש העין נמסר: "עו"ד ליאת בן ארי ובן זוגה אביב שוויקי, הוזמנו לחקירה שגרתית בחשד לחריגת בנייה בנכס הרשום על שמם בראש העין. מבדיקת הפיקוח העירוני עלה שבני הזוג פיצלו את הדירה שברשותם באמצעות דלת כניסה נפרדת, ללא כל תוספת בנייה. בני הזוג הגישו בקשה לוועדה המקומית לתכנון ובנייה לקבלת היתר לפיצול הדירה לאחר שפקח איתר את החריגה בשטח והנושא נמצא בהליך הסדרה". עוד נמסר, כי בעירייה "מטפלים בעשרות מקרים דומים מידי שנה, ובכל מקרה של חשד לחריגת בנייה, בעל הנכס מוזמן לחקירה. היועצים המשפטיים של העירייה והועדה לתכנון ולבניה סבורים כי אין מניעה משפטית לאשר הבקשה בדומה לבקשות רבות ודומות אשר נדונו ואושרו על ידי הוועדה".
שמה של בן ארי עלה לפני כשבוע לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט הגיש בקשה לצו למניעת הטרדה מאיימת נגד הפעילה למען ראש הממשלה בנימין נתניהו, אורלי לב. בבקשה נדרש בית משפט השלום ברמלה לאסור על לב להמשיך להפיץ את הסרטון שבו היא טוענת כי בנה של בן ארי, התובעת בתיקי האלפים, תקף שוטרים. משרד המשפטים פרסם הכחשה רשמית לפיה האדם המצולם כלל אינו בנה של בן ארי, שאף ספג איומים ברשת בעקבות הפרסום.
בקשה לצו למניעת הטרדה מאיימת הוא הליך נדיר ביותר, שהפרקליטות נוקטת בו פעמים ספורות בשנה, על פי רוב כדי להגן על עובדים סוציאליים ומורים. בעבר היו גם מקרים של יועמ"שית במשרד ממשלתי, של קצינת מבחן ושל מנהלת לשכת אוכלוסין שהוטרדו והתבקשו בעניינם צווים דומים.