פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בג"ץ דחה פה אחד את העתירות נגד הרכבת הממשלה בידי נתניהו וההסכם הקואליציוני

      השופטים דחו את העתירות שהוגשו נגד הרכבת הממשלה בידי נתניהו בטענה ש"אין להמעיט בחומרת האישומים, אך חזקת החפות עומדת לו". בנוגע להסכם הקואליציוני, חיות השאירה פתח לעתירות נוספות, אך כתבה כי "טרם בשלה העת". העותרים: "לא ניתן להשלים עם ראש ממשלה נאשם בפלילים"

      בג"ץ דחה פה אחד את העתירות נגד הרכבת הממשלה בידי נתניהו וההסכם הקואליציוני
      צילום: לשכת העיתונות הממשלתית, עריכה: ניר חן

      לאחר הדיונים בתחילת השבוע שהועברו בשידור חי, בג"ץ דחה הערב (רביעי) פה אחד את העתירות נגד הרכבת הממשלה על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו ונגד ההסכם הקואליציוני להקמת ממשלת הליכוד וכחול לבן. השופטים, שהחלטתם מגיעה ברקע ההצבעות במליאה על חוקי הרוטציה הנדרשים להסכם להקמת הממשלה, קבעו כי "לא קיימת עילה משפטית" למנוע את הטלת הרכבת הממשלה על נתניהו, חרף כתב האישום נגדו בגין עבירות של שוחד, מרמה והפרת אמונים.

      נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, נימקה את ההחלטה: "רשמנו לפנינו את הודעת היועץ המשפטי לממשלה לפיה כהונתו של חבר הכנסת נתניהו כראש ממשלה תהיה כפופה להסדר ניגוד עניינים שייערך עמו אשר יקבע 'מגבלות בקשר למילוי תפקידו בעניינים הנוגעים למערכת אכיפת החוק'. המסקנה המשפטית שאליה הגענו אין בה כדי להמעיט מחומרת האישומים התלויים והעומדים נגד חבר הכנסת נתניהו בעבירות על טוהר המידות, ומהקושי הנגזר מכהונה של ראש ממשלה הנאשם בפלילים".

      "אולם, תוצאה זו היא פועל יוצא של הדין ומשאמרנו זאת נאמר גם שחזקת החפות עומדת לו. תפקידו של בית המשפט מוגבל לבחינת עילות הביקורת השיפוטית הקבועות בדין", הוסיפה.

      לקריאת החלטת בג"ץ המלאה

      דיון בבג"ץ בנושא ההסכם הקואליציוני 4 במאי 2020 (רויטרס)
      הדיון בבג"ץ בנושא ההסכם הקואליציוני, השבוע (צילום: רויטרס)

      חיות הוסיפה בסיום פרק זה הערה: "כשנמנע בית המשפט מהתערבות במינוי כזה או אחר, אין ללמוד מכך אלא זאת - שההחלטה על המינוי אינה בניגוד לדין".

      בשל קוצר הזמן, פורסמו רק תמצית נימוקיה של הנשיאה חיות, ועשרת השופטים הנותרים שישבו בדין הסכימו לתוצאה שאליה הגיעה. פסק הדין המלא, ובו נימוקי שאר השופטים, עשוי להתפרסם רק בעוד חודשים.

      באשר לסעיפי ההסכם הקואליציוני, חיות השאירה פתח לעתירות נוספות לאחר שתושלם החקיקה, כפי שניתן היה להבין מהשופטים גם במהלך הדיון ביום שני. "מדובר כאמור בהסכם קואליציוני חריג, שחלק מהוראותיו מעוררות קשיים לא מבוטלים", כתבה הנשיאה. "כך לדוגמה, ההסכמות בעניין החוק הנורווגי המדלג, אם יוחלט להוציאן אל הפועל, הן מוקשות ביותר נוכח היותן שינוי רטרואקטיבי של כללי המשחק ושל הזכות לבחור ולהיבחר. כך גם השחיקה במעמדה של האופוזיציה בישראל. עם זאת, טרם בשלה העת לבחון טענות אלה מן הטעמים שבוארו לעיל".

      ראש הממשלה, בנימין נתניהו במהלך כינוס מליאת הכנסת 6 במאי 2020 (אתר רשמי , דוברות הכנסת - עדינה ולמן)
      נתניהו בכנסת, הערב (צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת)

      השופטים אף השאירו פתח מסוים להגשת עתירות נוספות לאחר שייקבע הרכב הוועדות בכנסת וייבחרו נציגי הוועדה לבחירת שופטים. על פי ההסכם הקואליציוני, האופוזיציה תעמוד רק בראש הוועדה לביקורת המדינה, תפקיד שמיועד לה על פי חוק, ולוועדה לבחירת שופטים ייבחרו שני צבי האוזר מכחול לבן ואסנת הילה מארק מהליכוד, שתיכנס לכנסת רק אם שני שרים ממפלגתה יפרשו באמצעות החוק הנורבגי.

      "בשלב זה טרם התקבלה הצעת הוועדה המסדרת להקמת הוועדות הקבועות, הטעונה אישור מלאת הכנסת", כתבה חיות. "כמו כן, טרם התקיימה הצבעה חשאית בכנסת לצורך בחירת נציגיה לוועדה לבחירת שופטים כמתחייב מהחוק. לפיכך, אנו סבורים כי אין מקום לחרוג מהכלל הנוהג עמנו ולפיו לא תופעל ביקורת שיפוטית על מעשי הרשות טרם שאלה התגבשו".

      יו"ר הכנסת בני גנץ בדיון מליאת הכנסת, 30 באפריל 2020 (אתר רשמי , דוברות הכנסת - שמוליק גרוסמן)
      גנץ בכנסת (צילום: משוליק גרוסמן, דוברות הכנסת)

      התנועה לאיכות השלטון, אחת מהעותרים לבג"ץ, הודיעה כי היא תקיים במוצאי שבת הפגנת ענק תחת הכותרת "ישראל מתביישת", והגדירה את ממשלת נתניהו-גנץ כ"כשר אבל מסריח". בתנועה אמרו כי הם מכבדים את החלטת בג"ץ, אך "יחד עם זאת, מוסרית וערכית, לא ניתן להשלים עם מצב של ראש ממשלה נאשם בפלילים".

      העמותה לדמוקרטיה מתקדמת בירכה על כך שבג"צ מנע את המשך שיתוקה של הכנסת ואת מה שהגדירה כ"נסיון הנואל של הליכוד ושל כחול לבן למנוע את תפקודה של הכנסת כרשות מחוקקת לתקופה בלתי מוגבלת תחת האיצטלה של מצב החירום בגין מגיפת הקורונה". עם זאת, בעמותה שעתרה לבג"ץ אמרו כי "צר לנו על כי בג"ץ לא החליט לפסול כבר כעת את סעיפי ההסכם המגבילים את פעולת האופוזיציה, גם אם העביר ביקורת קשה על ההחלטה למנוע מחברי האופוזיציה לכהן כראשי ועדות ולמנוע מינוי נציג האופוזיציה לוועדה לבחירת שופטים והותיר את הדלת פתוחה לפניה חדשה לבית המשפט באם הסכמות אלה ימומשו. העמותה לדמוקרטיה מתקדמת תמשיך ותעמוד על עצמאות הכנסת ותפקודה התקין, בכל האמצעים שיידרשו לכך".

      בכירי ההייטק, האקדמיה, החינוך והביטחון שנמנו עם העותרים לבג"ץ מסרו בתגובה כי הם נותנים אמון מלא בבית המשפט העליון. "גם אם פיללנו וציפינו להחלטה אחרת, אנו מכבדים את החלטתו של בית המשפט בעתירתנו. אנו נמשיך להשפיע ולהאבק על שמירת שלטון החוק, טוהר המידות של נבחרי ציבור, ערכי המוסר ועקרונות הדמוקרטיה של ישראל היקרה לנו, בכל דרך אפשרית ובמסגרת החוק", מסרו העותרים באמצעות עו"ד דפנה הולץ-לכנר.

      החלטת בג"ץ מגיעה ברקע הדיונים בכנסת על חוקי הרוטציה הנדרשים להסכם הקואליציוני בין הליכוד לכחול לבן. נתניהו נפגש מוקדם יותר הערב עם יו"ר כחול לבן בני גנץ וסיכם עמו כי תאריך היעד להשבעת הממשלה הוא יום רביעי הבא. השניים דנו גם באפשרות להאריך את כהונת הממשלה משלוש שנים לארבע. אולם, ההצבעות שהיו אמורות להימשך אל תוך הלילה נעצרו לאחר שיו"ר הוועדה המיוחדת בכנסת, ח"כ איתן גיזנבורג, ביקש להחזיר את ההצעה לדיונים בוועדה כדי לשנות את הסעיף הנוגע לרוב הדרוש לשינוי מועד הבחירות לכנסת ה-24. המשמעות היא שהחקיקה לא תושלם הלילה, ובספק אם היא תושלם עד מחר בחצות, בתום 21 הימים שניתנו לכנסת להרכבת הממשלה.

      דיונים של כ-16 שעות בשידור חי, שינויים הוכנסו להסכם הקואליציוני

      ביום ראשון נידונו העתירות נגד האפשרות להטיל את הרכבת הממשלה על חבר כנסת הנאשם בפלילים, וביום השני העתירות נגד ההסכם הקואליציוני בין הליכוד לכחול לבן. הדיונים נמשכו כ-16 שעות והועברו בשידור חי. במהלכם, השופטים מתחו ביקורת על סעיפים בהסכם הנוגעים ליחסי הכוחות בכנסת - כמו חלוקת הוועדות בין הקואליציה והאופוזיציה, שליחת שני נציגי קואליציה לוועדה לבחירת שופטים - וכן הסכמות נוספות בין המפלגות שאינן דרושות חקיקה. עם זאת, הם הבהירו כי הם אינם נוטים לפסול חלקים אלה, בשל הנוהג שלא להתערב בהליך חקיקה שטרם הסתיים.

      בעקבות הביקורת שמתחו השופטים, שינו אתמול שתי המפלגות כמה מהסעיפים בהסכם. בפרט, הן הבהירו כי בתקופת החירום, שתוגבל לחצי שנה, לא תהיה הגבלה על חקיקה שאינה נוגעת למשבר הקורונה, אך תינתן קדימות לחקיקה בנושאים אלו. כמו כן, קידום כל חקיקה יותנה בהסכמת שתי המפלגות ששולטות בוועדת השרים לחקיקה.

      כינוס מליאת הכנסת 6 במאי 2020 (אתר רשמי , דוברות הכנסת - עדינה ולמן)
      הכנסת, הערב (צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת)

      בעניין הקפאת המינויים שדורשים את אישור הממשלה, המפלגות החליטו לקצר את תקופת ההקפאה מחצי שנה למאה ימים, שהוגדרו כ"מאה ימים של חסד מיום כניסת השר לתפקידו". עם זאת, המפלגות הבהירו שניתן יהיה להביא את מינוי לממשלה עוד קודם לכן בהסכמה.

      סוגיה נוספת היתה האפשרות שעלתה מההסכם המקורי להשביע את הממשלה, ורק לאחר מכן למנות צוות שיקבע את קווי היסוד שלה. בעניין זה הליכוד וכחול לבן הבהירו כי הממשלה צפויה להודיע על קווי היסוד של מדיניותה ביחס לכל תקופת כהונתה, בהתאם לחוק יסוד הממשלה, ולא לדחות את הצגת קווי היסוד לסיום תקופת ממשלת החירום.

      (עדכון ראשון: 23:12)