ראש הממשלה בנימין נתניהו ויו"ר כחול לבן בני גנץ סיכמו אמש (רביעי) כי תאריך היעד להקמת הממשלה הוא יום רביעי הבא, ב-13 במאי, לאחר השלמת החקיקה הנדרשת. זאת, ברקע ההצבעות בכנסת על חוקי הרוטציה במסגרת ההסכם - שנעצרו כדי לחזור לדיון בוועדה המיוחדת בכנסת, על מנת לאפשר את הארכת כהונת הממשלה משלוש שנים לארבע.
המליאה הייתה אמורה להצביע הערב על הצעות החוק, ברקע העתירות לבג"ץ נגד ההסכם הקואליציוני. אולם, יו"ר הוועדה ח"כ איתן גיזנבורג (כחול לבן) הודיע למליאה כי הוא מבקש להחזיר לדיון את הסעיף הנוגע לרוב הדרוש לשינוי מועד הבחירות לכנסת ה-24. לאחר הצבעה שמית, המליאה אישרה את הבקשה ברוב של 87 תומכים מול 17 מתנגדים, והנושא הוחזר לדיון בוועדה המיוחדת.
במהלך הלילה דנו בוועדה בשינוי שמבקשת הקואליציה להכניס לחוק, שיבהיר מה יקרה אם הכנסת ה-23 תאריך את כהונתה משלוש לארבע שנים. בין השעות 06:00-08:00 צפויה הוועדה המיוחדת להצביע על ההסתייגויות ועל החוק, ובשעה 09:00 תחודש ישיבת המליאה להצבעות לקריאה שנייה ושלישית על הצעות החוק.
עוד בוואלה!
ההודעה על עצירת ההצבעות הגיעה לאחר מהומה במליאה כשסיעות יש עתיד, הרשימה המשותפת, ישראל ביתנו ומרצ הסירו במקביל את אלפי ההסתייגויות שהוגשו להצעת החוק ודרשו לקיים הצבעה באופן מידי. ההצבעה על הסתייגויות אלה הייתה אמורה להתארך עד מחר בבוקר, אך באופוזיציה החליטו על המהלך לאחר פגישתם של נתניהו וגנץ, שסיכמו על תאריך היעד להשבעת הממשלה, וכן דנו באפשרות להאריך את הקדנציה משלוש שנים לארבע שנים.
יו"ר סיעת יש עתיד-תל"ם, ח"כ מאיר כהן, משך בשם כל סיעות האופוזיציה את ההסתייגויות מחוק יסוד: הממשלה וממשלת החילופים, כדי להביא להצבעה מיידית ללא השינויים שעליו דנו כחול לבן והליכוד בדבר הארכת כהונת הממשלה. חברי כנסת מהקואליציה המסתמנת ביקשו הפסקה, ומנגד אחרים ביקשו הצבעה על החוק בקריאה שנייה ושלישית במיידית.
פגישתם של נתניהו וגנץ התקיימה בלשכת יו"ר הכנסת, ובה השתתפו גם יו"ר ש"ס אריה דרעי, השר יריב לוין מהליכוד, וחברי הכנסת גבי אשכנזי ואבי ניסנקורן מכחול לבן. ההצעה להאריך את כהונת הממשלה לארבע השנים הגיעה ביוזמת הליכוד, ובכחול לבן טרם הסכימו לפרטים. ככל הנראה, מדובר בחלוקת כהונה של שנה וחצי לנתניהו, שנה וחצי לגנץ, ועוד 7-8 חודשים לנתניהו שאחריהן עוד 8-9 חודשים של נתניהו ועוד 8-9 חודשים של גנץ. כך, הבחירות הבאות יתקיימו בנובמבר 2024.
המטרה המוצהרת בהארכת הכהונה היא להימנע מביקורת של בג"ץ על קיצור תקופת הבחירה של הכנסת. במקביל, המבנה החדש של חלוקת הרוטציה יבטיח לנתניהו שגם אם בג"ץ יפסול את הכהונה שלו בתור ראש ממשלה חלופי בחלק השני של הרוטציה, הוא יוכל לחזור לכיסא ראש הממשלה לתקופה שלאחר מכן.
בליכוד מנסים לשכנע את כחול לבן שמבנה הרוטציה המורחב גם יבטיח לגנץ שנתניהו ימלא את ההסכם ויאפשר לו להתמנות לראש הממשלה, זאת מפני שיהיה לו אינטרס להגיע לתקופת הרוטציה השנייה. מנגד, גורמים בכחול לבן אומרים כי לא יהיה שינוי בהסכם לגבי תקופת הכהונה של הממשלה, ושכבר עכשיו כתוב בהסכם שבמידה ושני הצדדים ירצו להאריך את תוקף הממשלה יוכלו לעשות זאת בהסכמה.
ההצבעות היו אמורות להתקיים יום לפני שהמנדט להרכבת הממשלה, שהועבר לכנסת, יסתיים בחצות, בתום 21 ימים. במצב כזה, הכנסת צפויה להתפזר באופן אוטומטי לקראת הבחירות הרביעיות.
תוך כדי ההצבעות במליאה, חברי הכנסת חותמים על בקשה מהנשיא להטיל את המנדט על נתניהו. בשלב זה מוחתמים על הבקשה חברי גוש הימין. בסך הכל, לפחות 61 חברי כנסת, כולל כחול לבן וחברי הכנסת עמיר פרץ ואיציק שמולי מהעבודה, אמורים לחתום על הפנייה. עם זאת, בכחול לבן אומרים שיחתמו רק לאחר סיום החקיקה של חוק הרוטציה בכנסת.
החתימות צריכות להיות מוגשות לנשיא עד מחר בחצות כדי למנוע התפזרות אוטומטית של הכנסת. אחרי מסירת החתימות, בית הנשיא יערוך הליך וידוא קצר של אמינות החתימות של כל החותמים, ואז יודיע פורמלית על העברת המנדט לנתניהו בכתב, ולא בפגישה פנים מול פנים. עם קבלת המנדט מהנשיא, יהיו לרשות נתניהו 14 יום להרכיב ממשלה.
דיונים של יותר מיממה, בימינה מחרימים את ההצבעה
הדיונים בהסתייגויות נמשכו יותר מיממה. במהלכם, חברי הכנסת מהאופוזיציה נאמו במליאת הכנסת נגד הצעות החוק וההסכם בין שתי המפלגות. גינזבורג, יו"ר הוועדה שהכין את הצעות החוק, אמר כי "לא הולכים לשנות את שיטת המשטר בישראל", אף שההצעות כוללות שינויים משטריים משמעותיים, והוסיף כי "הן מבקשות לשים סוף לסיטואציה קשה ולאפשר את הקמתה של ממשלה חדשה בישראל". ח"כ ע'דיר כמאל מריח אמרה כי "על איזו אלונקה אתם מדברים? דאגתם לבדוק איזה ערכים הבאתם יחד איתכם מתחת לאלונקה הזאת?".
בימינה ממשיכים בהחרמת ההצבעות, וחברי המפלגה לא משתתפים בהן, זאת ברקע המבוי סתום בשיחות שמנהלים ראשיה מול נתניהו לכניסה לממשלה הבאה. חבר מפלגת ימינה, ח"כ מתן כהנא, אמר אתמול במליאה כי החוק שהליכוד וכחול לבן מקדמים הוא "חוק רע שפוגע בכוחה של הכנסת. במקום להגן על בג"ץ מפני עצמו, הליכוד חובר לכחול לבן ומסמס הזדמנות היסטורית". ח"כ יואב קיש מהליכוד הוסיף כי "נוצר אירוע שמחייב את החוק אבל הייתי רוצה שבכנסת הבאה אנחנו כבר לא נהיה באירוע הזה".
ההצבעות הן על תיקונים לחוק יסוד: הממשלה, שעוסקים בין היתר במבנה של ממשלת הרוטציה בין נתניהו לגנץ, הגדרתה כממשלה שבה מספר שרים וסגני שרים שווה לשני הגושים, השבעת ראש הממשלה וראש הממשלה החלופי מיד עם הקמת הממשלה, מועדי החילופין של נתניהו וגנץ ואופני ההתנהלות השוטפת של ממשלה זו. לצדה, הצעת חוק משלימה שנועדה לאפשר תיקון במימון מפלגות, כך שסיעת "דרך ארץ" שבה חברים יועז הנדל וצבי האוזר תוכל לקבל מימון שוטף לפעילותה בסכום של מיליוני שקלים.
הצעת החוק קובעת כי נתניהו או גנץ לא יוכלו למנות או לפטר שרים וסגני שרים מהגוש של השני, שני סגני שרים יוכלו לכהן תחת שר אחד, הכנסת תפוזר רק בהסכמת נתניהו וגנץ, הקדנציה תמשך שלוש שנים בלבד במקום ארבע שנים ושינוי של כל סעיף בחוק שכרוך בהסכם הקואליציוני ידרוש רוב של 70 חברי כנסת.
אתמול, הליכוד וכחול לבן הודיעו לבג"ץ כי נערכו שינויים בהסכם ביניהן, בהתאם לביקורת שהשמיעו השופטים. בין היתר, נקבע כי לא תהיה הקפאה מלאה על חקיקה בחצי השנה הקרובה וכי הקפאת מינויי הבכירים תקוצר למאה ימים בלבד. בג"ץ אמור לתת את פסק הדין בעתירות נגד האפשרות שנתניהו ירכיב את הממשלה ונגד ההסכם הקואליציוני עד מחר.
(עדכון ראשון 9:15)