פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בעקבות ביקורת בג"ץ: בכחול לבן החליטו לוותר על החוק הנורבגי המדלג

      החוק היה אמור לאפשר התפטרות שרים וכניסת ח"כים חדשים על בסיס רשימת המפלגה, ולא הרשימה שהוגשה לכנסת, אך נתקל בקשיים משמעותיים בדיונים בכנסת ובבג"ץ. גורם בכחול לבן: "נמשיך לחפש גרסה מרוככת לחוק". לפיד במליאה: "נתניהו הרג את התירוץ להקמת ממשלת חירום"

      בעקבות ביקורת בג"ץ: בכחול לבן החליטו לוותר על החוק הנורבגי המדלג
      צילום: לשכת העיתונות הממשלתית, עריכה: ניר חן

      בעקבות ביקורת בג"ץ, כחול לבן החליטה היום (שלישי) לוותר על חוק הנורבגי המדלג. עם זאת, גורם בכחול לבן אמר כי "נמשיך לחפש גרסה מרוככת לנורבגי, תוך קשב להערות השופטים אתמול אך זה לא יקרה קודם השבעת הממשלה".

      החוק היה אמור לאפשר התפטרות שרים או סגני שרים וכניסת ח"כים חדשים על בסיס רשימת המפלגה ולא על בסיס הרשימה שהוגשה לכנסת. הוא נועד לעקוף את הח"כים של יש עתיד ברשימה ולהכניס ח"כים של חוסן לישראל במקום שרים שיתפטרו מהכנסת. כמו כן, כחול לבן והליכוד סיכמו כי הרוב שבו ישוריין ההסכם יירד מ-75 ח"כים ל-70 ח"כים, וכך גם כל שינוי עתידי, זאת בעקבות הביקורת של בג"ץ.

      החלטת כחול לבן מגיעה על רקע המגעים עם הליכוד בנוגע לתיקונים והבהרות שהם התבקשו על ידי בג"ץ להגיש עד היום ב-14:00 בצהריים. היום, צוותי המשא ומתן של שתי המפלגות צפויים להיפגש, בהמשך להתייעצויות שקיימו עם עורכי דינם בנוגע למשמעויות הערות השופטים לגבי ההסכם הקואליציוני שנחתם בין המפלגות.

      ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון נפתלי בנט בדיון מליאת הכנסת, 30 באפריל 2020 (אתר רשמי , דוברות הכנסת - שמוליק גרוסמן)
      נתניהו במליאת הכנסת, בסוף אפריל (צילום: דוברות הכנסת, שמוליק גרוסמן)

      בנוסף לחוק הנורבגי המדלג, הנושא המרכזי שבג"ץ ביקש מהצדדים להבהיר נוגע להקפאת חקיקה ומינויים בכירים בחצי השנה הקרובה לתקופת חירום בשל משבר הקורונה. נושא נוסף שעלה נגע להכרח להעביר את החוקים להקמת הממשלה בחוקי יסוד קבועים ולא בהוראת שעה.

      בתוך כך, מליאת הכנסת דנה היום בהצעות החוק להקמת ממשלת הליכוד וכחול לבן, לאחר שהוועדה המיוחדת בכנסת אישרה את ההצעות לקריאה שנייה ושלישית, בתום ימים ארוכים של דיונים מרתוניים ואינטנסיביים. הדיונים במליאה יסתיימו בהצבעות לאישור סופי של ההצעות ביום חמישי הקרוב.

      מדובר בהצעת חוק לתיקון חוק יסוד הממשלה ובהצעת חוק נוספת וקטנה יותר שבאה לתקן את חוק מימון מפלגות. ההצעה לתיקון חוק היסוד עוסקת במבנה ממשלת הרוטציה, הגדרתה כממשלה פריטטית, שבה מספר שרים וסגני שרים שווה לשני הגושים שירכיבו את הקואליציה, השבעת ראש הממשלה וראש הממשלה החלופי מיד עם הקמת הממשלה, מועדי החילופין ואופני ההתנהלות השוטפת של ממשלה זו. לצדה, אישרה הוועדה גם את הצעת החוק המצומצמת יותר שנועדה לאפשר תיקון במימון מפלגות, כך שסיעת "דרך ארץ" שמצטרפת לקואליציה, תוכל לקבל מימון שוטף לפעילותה.

      יו"ר יש עתיד-תל"ם, יאיר לפיד, מתח ביקורת על ההסכם הקואליציוני בין הליכוד לכחול לבן. "זו לא ממשלת חירום. אתמול בערב ראש הממשלה בקולו, במסיבת עיתונאים, הודיע שאנחנו כבר בדרך החוצה ממצב החירום. הרג את התירוץ להקמת הממשלה הזו", אמר. "זו לא ממשלה, זו לשכת תעסוקה. חגיגה מושחתת של ג'ובים בחסות הקורונה". לדבריו, המשימה הראשונה של האופוזיציה תהיה "להחזיר את האמון של האזרחים בבית הזה. להוכיח להם שיש גם פוליטיקאים שמתייחסים ברצינות לערכים שלהם ולהבטחות שלהם".

      דיון בית המשפט העליון בנושא כהונת נתניהו, 3 במאי 2020 (פול צלמים , יוסי זמיר גלובס)
      הדיון בבג"ץ, השבוע (צילום: יוסי זמיר, גלובס)

      יו"ר הוועדה, סגן יו"ר הכנסת, ח"כ איתן גינזבורג (כחול לבן), סיכם את הדיונים הארוכים, ואמר כי הוא "שמח שתהליך החקיקה לכינון ממשלת אחדות שוויונית הגיע לסיום דרכו בוועדה". לדבריו, "החקיקה נועדה לעגן הסדר חוקי להקמת ממשלת אחדות שוויונית, ואינו בא לבטל את ההסדר המשטרי הקיים אלא להוסיף לו אפשרות חדשה. ממשלת אחדות היא צו השעה, בהתאם להכרעת ורצון הציבור, אחרי שלוש מערכות בחירות ללא הכרעה ברורה ותמנע ממדינת ישראל מערכת בחירות רביעית בתקופה של משבר פוליטי, בריאותי וכלכלי".

      המגעים בין הליכוד וכחול לבן החלו כבר בסוף השבוע שעבר לאור הקשיים המשפטיים שעלו בדיוני הוועדה המיוחדת בכנסת על חוקי הרוטציה. בין היתר, המפלגות שוקלות את האפשרות לחוקק חלק מהחוקים בהוראת שעה ולא כתיקוני קבע לחוקי היסוד.

      יו"ר הכנסת בני גנץ בדיון מליאת הכנסת, 30 באפריל 2020 (אתר רשמי , דוברות הכנסת - שמוליק גרוסמן)
      גנץ בכנסת, באפריל (צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת)

      הדיון שהתקיים אתמול בבג"ץ, ועסק בחוקיות ההסכם הקואליציוני, ארך כתשע שעות, בנוסף לדיון שהתקיים ביום ראשון על יכולת הטלת הרכבת הממשלה על נאשם בפלילים. ההרכב המורחב של 11 שופטים ימסור את תשובתו לעתירות עד יום חמישי.

      במהלך הדיון, השופטים העלו עוד קשיים מהותיים בהסכם וביקשו הבהרות ותיקונים שיוגשו בפניהם בתוך 24 שעות ולכל המאוחר ביום חמישי, כך שההסכמות הסופיות בנושא צפויות להתקבל ביממה הקרובה. בין השאר, שופטי העליון מתחו ביקורת על המנגנון שנקבע בהסכם להקפאת מינויים בכירים וחקיקה לחצי שנה הקרובה ותהו מה הקשר בין הקורונה לאי מינוי בכירים, והעירו על הצורך בהגדרת "תקופת החירום" שבמהלכה תוחל ההקפאה. נושאים נוספים שעלו בדיון היו העובדה שלאופוזיציה הוקצתה רק ראשות ועדה אחת בכנסת בניגוד לנוהג בשנים האחרונות, הרוב הדרוש לשריון והשינוי בחוקי היסוד במקום בהוראת שעה.

      פגישת נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין, יו"ר הליכוד בנימין נתניהו, ויו"ר כחול לבן בנימין גנץ, המתקיימת בבית הנשיא 15 במרץ 2020 (אתר רשמי , רועי אברהם, לע"מ)
      נתניהו וגנץ, במרץ (צילום: רועי אברהם, לע"מ)

      אמש, בהצגת ההקלות החדשות במשבר הקורונה, ראש מהמשלה בנימין נתניהו אמר כי הוא מקווה שבג"ץ לא יתערב בהסכם הקואליציוני בין המפלגות. "חשוב להוציא את הממשלה לפועל מיד. צפויים לנו עוד קשיים ואתגרים", הדגיש נתניהו בתשובה לשאלת עיתונאים. "ההסכם נבנה בקפידה ובזהירות. משיכת חלקים עשויה לפרק את ההסכם ולגרור אותנו לבחירות רביעיות, בחירות רביעיות יהיו אסון. אני מקווה שבג"ץ לא יעשה זאת".

      (עדכון ראשון: 7:32)