בג"ץ על ההסכם הקואליציוני: "לא נוהגים להתערב בחקיקה שלא הושלמה"

בג"ץ דן היום (שני) במשך כתשע שעות בחוקיותו של ההסכם הקואליציוני שנחתם בין כחול לבן לליכוד, במסגרת איחוד של שבע עתירות שהוגשו נגד ההסכם. זאת, יממה לאחר הדיון בעתירות נגד הטלת הרכבת הממשלה על ראש הממשלה בנימין נתניהו, בעקבות כתב האישום שהוגש נגדו בגין עבירות של שוחד, מרמה והפרת אמונים. בדומה לאתמול, הדיון נערך מול הרכב מורחב של 11 שופטים, והועבר בשידור ישיר. השופטים ימסרו את תשובתם לעתירות עד יום חמישי.

השופטים אישרו את בקשת היועמ"ש כי הסיעות שחתומות על ההסכם יטענו עוד לפני נציגו. חיות חילקה בפתח הדיון את סעיפי ההסכם הקואליציוני לארבע קבוצות: סעיפים שנמצאים בתהליך חקיקה או לקראת חקיקה, כמו קיצור תקופת הכהונה של הכנסת, מודל הממשלה הדו-ראשית, וביטול הסעיף שמגביל את כמות השרים שהממשלה יכולה למנות; הוראות שקובעת התחייבויות והסכמות לחקיקה עתידית, כמו התקציב הדו-שנתי, חוק הגיוס והחוק הנורווגי המדלג; הסדרים שמחייבים פעולה עתידית פנים-פרלמנטרית, כמו קביעת הרכבי ועדות הכנסת, הוועדה לבחירת שופטים, והצוות שאמור לקבוע את קווי היסוד של ממשלת האחדות; וקבוצה הרביעית שלא מחייבת מהלך נוסף, כלומר: התחייבויות שחלות מרגע חתימת ההסכם, כמו התחייבות להקפאת חקיקה, מינוי בכירים, ו"כל מיני התחייבויות שניתנו לפעולה או למימוש כבר מרגע חתימת ההסכם".

חיות ביקשה לקבל עדכון על מצב החקיקה, וקראה לצדדים למקד את הטיעונים בקבוצה השלישית והרביעית, שבהן לטענתה יש סיכוי גבוה יותר להתערבות, היות שלא נהוג שבג"ץ מתערב בחקיקה שטרם הסתיימה, כי השופטים אינם יכולים לבחון את נוסח החוק הסופי.

עו"ד אביטל סומפולינסקי, המייצגת את הכנסת, עדכנה שהוועדה המיוחדת דנה כעת בהסתייגויות על תיקון חוקי היסוד, מתוך שאיפה ששלב זה יסתיים היום, והיומיים הקרובים יוקדשו לדיונים במליאה. החוק הנורווגי המדלג כרגע לא הונח על שולחן הכנסת, כך שהמשמעות היא שהוא לא יעבור עד יום רביעי.

עו"ד מיכאל ראבילו, שמייצג את ראש הממשלה בנימין נתניהו, הזהיר כי פסילה של רכיב מסוים בהסדר הקואליציוני עלול להוביל לקריסה של ההסכם כולו. "הסכם קואליציוני מטבעו מחייב פשרות. שני צדדים ניצים חברו כאן. הם ניהלו שלוש מערכות בחירות מהקשות והסוערות שידעה המדינה, וגם ההגעה להסכם היתה מאוד מאוד קשה. גם בית המשפט אמר בדיון בעניין יו"ר הכנסת שהוא שותף לתקווה שתוקם ממשלה בישראל", אמר עו"ד ראבילו, "פסילה של רכיב כלשהו בהסכמים, שהם מארג עדין ומאוזן, עלולה בסופו של דבר להוביל לפסילת ההסכם כולו. לכן אני מבקש מבית המשפט לנקוט ריסון ולא להתערב בהסכם הקואליציוני הזה". עו"ד ראבילו נשאל על ידי השופטים מני מזוז וחנן מלצר מדוע תיקוני החקיקה לא מחוקקים בתור הוראת שעה, שהתוקף שלה מוגבל מראש לממשלה הזו, והשיב שהכוונה היא להוסיף לחוק היסוד באופן קבוע "עוד אופציה" - מודל שלטוני נוסף של ממשלת רוטציה.

עו"ד ראבילו טען בנוגע לנציגות האופוזיציה בוועדות כי "החוק קובע שראש הוועדה לביקורת המדינה יעמוד נציג אופוזיציה וכך יהיה. לגבי דברים אחרים, אנחנו במצב שבו בתוך הממשלה יש שני קטבים של דעות בציבוריות הישראלית". השופט צבי הנדל הקשה עליו: "לא הממשלה מגדירה מה זה אופוזיציה. יש אופוזיציה והיא מגדירה את עצמה ואין לכם 120 חברים בהסכם הזה. ואם ככה, אז יש לכם אופוזיציה שאינה בתוך שתי המפלגות הגדולות, וצריך לתת להם ביטוי בעבודה הפרלמנטרית".

"יש להם ביטוי מלא בעבודה הפרלמנטרית. כבר היו דברים מעולם, והבאנו תקדימים לדברים הללו", ענה עו"ד ראבילו, "מה שצריך להנחות אותנו הוא תקנון הכנסת".

נציגת הכנסת, עו"ד סומפולינסקי, אמרה כי יש תקדימים בנדון. "אפשר לראות שבאופן עקבי לאופוזיציה יש בין שתיים לארבע ועדות. בכל הממשלות שבהן היתה רוטציה או ממשלת אחדות רחבה, אנחנו רואים שיש פעמים שבכנסת לא היתה אפילו ועדה אחת בידי האופוזיציה. זה היה לפני ההוראה בתקנון הכנסת שדיברה על הוועדה לביקורת המדינה", אמרה.

כאשר עלה נושא הוועדה למינוי שופטים לדיון, העיר עו"ד ראבילו שהוא לא מרגיש בנוח לדון בפני ההרכב הנוכחי, שחלק מהשופטים בו נציגים בוועדה, ומזכיר פסק דין מ-2016 שעסק במינוי נציג אופוזיציה לוועדה, אז נמנעו חברי הוועדה מלדון בעתירות. אולם, חיות נזפה בו: "כרגע אין ועדה לבחירת שופטים. בפסק דין אבירם אחת המשיבות הייתה הוועדה עצמה והיא נגעה לחבר ועדה שאיתו ישבו השופטים, וזו הסיבה שהנשיאה נאור קבעה שלא נכון יהיה שמי שמכהן לצידו של אותו חבר שעניינו עמד על הפרק, ישבו בדין. זה לא המצב היום". גם השופט עוזי פוגלמן אמר לו: "אדוני יכול להרגיש נוח. זה בסדר". עו"ד ראבילו אמר עוד ביחס לוועדה לבחירת שופטים כי אמנם בממשלת הרוטציה של שמעון פרס ויצחק שמיר היה נציג מהליכוד ונציג מהמערך - ללא נציג אופוזיציה.

בשלב זה עברו השופטים לדון בסעיף בו הצדדים מתחייבים לא לדון ולא לקדם במשך חצי שנה שום חקיקה או חקיקת משנה שלא נוגעת לקורונה. עו"ד ראבילו טען שלמרות מה שעולה מההסכם, זו לא כוונת הצדדים, אלא רק לתת קדימות לענייני הקורונה. אולם דעת השופטים לא הייתה נוחה מהתשובה.

חיות שאלה מדוע הקורונה מחייבת גם הקפאת מינויים בכירים לחצי שנה, ואילו הפרקליט טען בשנית כי גם בהקשר זה מדובר בסעיף שנועד רק לתת קדימות לענייני הקורונה על פני דברים אחרים, וההיגיון שמאחוריו "אינו לעכב את הכל". חיות הקשתה: "כתוב! זה עברית. בעניין הזה אתם מתכוונים לתקן את ההסכם?", ולכך השיב ראבילו כי הוא מעדיף שההסכם יפורש ברוח הזו. "איך אפשר לפרש 'לא יבוצעו מינויים' כ'יבוצעו'?", תהתה חיות, והשופט מלצר הצטרף אליה: "אין פה תורה שבעל פה. אם יש תיקון בהסכם צריך לעשות אותו ולהניח על שולחן הכנסת". חיות הקשתה פעם נוספת: "מה הקשר בין הקורונה למינויים בכירים כמו מפכ"ל, שכבר שנה וחצי במילוי מקום? למה לעכב את זה עוד חצי שנה?. אדוני אומר שננצל את תקופת הקורונה כדי להקפיא מינויים, ואולי בתקופה הזו תקימו צוות ותגיעו להסכמות. אבל מה הקשר? איזה הסבר יכול להיות שמנצלים את תקופת החירום לזה, ואז אולי תקימו צוות שישנה סדרי בראשית, ובינתיים אין מינויים?".

השופטים מזוז והנדל תהו גם הם על העמדה. "למה אי אפשר למנות מפכ"ל שבוע אחרי שתקום הממשלה? מה זה קשור לצוות, מה זה קשור לקורונה, מה זה קשור להסכמות?", אמר מזוז, בעוד הנדל טען כי "דווקא בתקופת הקורונה שהמשטרה יותר מאותגרת, זה מחזק את הצורך למנות ולא לקבוע מראש שאי אפשר למנות". עו"ד ראבילו טען מנגד כי "הגורמים שעשויים להימצא ברשות המבצעת חושבים שצריך לעשות חושבים במכלול רחב של דברים".

בשולי הדברים התפתח דיון בין השופט מלצר לעו"ד ראבילו, סביב האפשרות שהכנסת תחוקק חוק האוסר על כהונה של ראש ממשלה שכתב אישום עומד נגדו. "אנחנו סבורים שאם יתקבל חוק בכנסת הנוכחית שיאמר שחבר כנסת שהוגש נגדו כתב אישום לא יכול לכהן כראש ממשלה, יהיה מדובר בפגיעה ברורה בזכות לבחור ולהיבחר. אבל הטיעונים שלנו הם ברובד המוסרי, שזה לא ראוי. מבחינת העמדה המשפטית שלנו ראוי במצב כזה שאלה שסבורים כמונו, שזה חוק לא ראוי, ינסו להביא לפיזור הכנסת, להביא לבחירות נוספות, ולשכנע את הציבור לתת רוב ברור ומכריע לאלה שלא חושבים כך", השיב הפרקליט, ברומזו לכך שמבחינת עמדתו המשפטית, לא היה מקום שבג"ץ יפסול חוק שכזה.

אחרי ראבילו טען עו"ד אבי הלוי, המייצג את הליכוד. לשאלת השופט מלצר, הוא השיב שאם יהיה צורך, ההסכם הקואליציוני יתוקן, והתיקונים יוגשו לכנסת. "אין שום כוונה בהסכם להשבית שום מערכות משפטיות, כמו חקיקה, וגם לא ניתן לעשות את זה", הבהיר עו"ד הלוי, "יש רק כוונה להגיד שהיום יש לעם ישראל שתי משימות - האחת היא לא להידרדר לבחירות רביעיות, והשנייה היא המשבר שעצר את העולם מלכת. המשאבים הלאומיים שצריך להקדיש ליציאה מהמשבר הזה, מחייבים שהממשלה תהיה ממוקדת".

"ולכן אי אפשר למנות מפכ"ל?" שאלה השופטת חיות. "לא אמרתי את זה", ענה עו"ד הלוי. "הכנסת תמשיך לחוקק, והאופוזיציה תמשיך לחוקק ולפקח. הביטויים של העותרים, שהנה הדמוקרטיה עומדת בפני קריסה, הם פשוט לא נכונים". השופט ג'ורג' קרא ביקש ממנו להבהיר את תוקפה של תקופת החירום. "אף אחד לא יודע אם הקורונה תפרוץ מחדש. לא יהיה מנוס מלהאריך את התקופה הזו בעוד שלושה חודשים", אמר הלוי, "השאלה הראשונה היא מה הרשות שמבקשים לבקר פה? זו לא הכנסת ולא הממשלה, אלא ישויות פוליטיות. שתי סיעות שכרתו ביניהן הסכם פוליטי. אני לא אומר שבית המשפט לא יכול לבקר דבר כזה. אני אומר שמדובר בשתי ישויות פוליטיות בהליך פוליטי. במצב הזה החופש שהן צריכות ליהנות ממנו הוא גדול. אם הן לא יהיו יצירתיות, נלך שוב לבחירות".

"זו ההלכה מימים ימימה, ולכן ביקשנו להתמקד, אבל אנחנו לא שומעים תשובות", אמרה חיות.

לאחר הלוי טען גם עו"ד שמעון בראון, המייצג בדיון את כחול לבן. "אני רוצה להכניס את כבודכם לתהליך שאני חושש שעברו הצדדים. הוא לא היה פשוט לאף אחד. לקח לצדדים הרבה זמן, למרות ביקורת ציבורית, למרות בקשות אפילו של נשיא המדינה, לקח לא מעט זמן להגיע להסכם הזה", אמר בראון, "יכול להיות שהיה אפשר להביא הסכם טוב יותר או שכל צד היה רוצה להכניס אליו הרבה יותר. בסופו של יום זו לא ממשלת חלומות של אף אחד. אבל בסופו של יום הצדדים התעלו על הסיטואציה הפוליטית והביאו עצמם לאיזשהו מסמך שמקים ממשלת אחדות וגם ממשלת חירום. הצדדים אפילו לא עברו את תקופת החיזור שלהם, אם נבין את המאטריה שאנחנו נמצאים בה".

"זה כמו התוכנית בטלוויזיה, קודם מתחתנים ואז מחזרים", אמרה הנשיאה חיות. "אני הייתי מתאים את החיים הפוליטיים יותר ל'הישרדות' ופחות ל'חתונה ממבט ראשון'", השיב לה עו"ד בראון.

חיות ביקשה התייחסות ספציפית לנושא החוק הנורווגי. "בוא נהיה קונקרטיים, החוק הנורווגי המדלג - כן או לא", אמרה הנשיאה. "נכון להיום הצדדים לא ויתרו עליו, אבל עוד מוקדם לדון בזה", השיב בראון, שהוסיף: "אני חושב שאנשים לקחו את הביטוי 'חוק נורווגי מדלג' לקונטקסט לא נכון".

"הקונטקסט הוא שאנשים הצביעו לרשימה אחת לכנסת, והם יקבלו רשימה אחרת בדילוג", אמרה חיות. השופטים שאלו את עו"ד בראון אם כחול לבן תהיה מוכנה לוותר על החוק, לאחר שמוקדם יותר אמרו עו"ד ראבילו והלוי כי יהיו מוכנים לעשות זאת אם כחול לבן יסכימו לכך. אולם, הוא השיב שכחול לבן לא מוכנה להצהיר שתוותר על החוק. "זה נחמד מאוד שחברי מוותר בשמי, גם אנחנו היינו מוותרים על דברים שחשובים להם", אמר. השופט מלצר אמר לו בתגובה: "מה שאתם מנסים לעשות זה אחרי הבחירות לשנות את הבחירה שהיתה. אתם למעשה משנים את הכרעת הבוחר". חיות ביקשה ממנו, לאחר שביקשה גם מהלוי, שהצדדים יניחו על שולחן הכנסת בתוך 24 שעות את כל ההבהרות להסכם שעלו בדיון, למשל בנוגע למינויי בכירים והימנעות מחקיקה. היא ביקשה גם הבהרה תוך 24 שעות לעניין החוק הנורווגי המדלג.

כעת עו"ד אביגדור פלדמן, מטעם עמותת "חוזה חדש" טען אף הוא נגד ההסכם הקואליציוני. "לדעתי בכבוד הראוי יש נקודת עיוורון בהליך החשיבה שבית משפט זה מוליך", אמר עו"ד פלדמן. "ההליך אומר שיש לנו הסכם קואליציוני שמחייב את הכנסת לחוקק שאנחנו מסכימים או לא מסכימים שהם בעייתיים, ובואו נחכה ונראה מה תהיה התוצרת. אבל אנחנו כרגע דנים בהסכם הקואליציוני, לא בחקיקה".

"אנחנו אומרים עוד דבר", השיבה לו חיות, "שהתוצרת הצפויה, לרבות העובדה שאנחנו לא יודעים מה יהיה בסוף ההליך, זה לא ברמה של דמוקרטיה שמאבדת עצמה לדעת ולא מצדיק את החריג שנתערב באמצע הליך החקיקה".

פלדמן שב וטוען שההסכם כולו נועד לבצר ולהבטיח את כהונתו של ראש הממשלה הנאשם בעבירות חמורות, אולם השופטים לא מתלהבים מקו הטיעון הזה. "האם כשבוחנים דבשת בוחנים את הסיבה לדבשת? אנחנו בוחנים האם שני ראשי ממשלה נוגד לשיטת המשטר שלנו", אמר השופט עמית.

עו"ד אליעד שרגא, מהתנועה לאיכות השלטון, טען כי ההסכם כולו אינו חוקי. "ברור שאין בהסכם הזה דבר שהוא חוקי. הסכם הזה מתחילתו ועד סופו ממחיש את מה שניסינו לטעון אתמול כל היום", אמר, והוסיף כי "כאילו אנחנו חיים בוואקום ושכחנו את כל החקיקה הבלתי דמוקרטית שניסו לחוקק כאן. חוק ההמלצות, חוק הסניוריטי, חוק היועמ"שים. לכל אורך הדרך רואים שיש כאן ניסיון להימלט מאימת הדין. זה לא שההסכם הזה אינו חלק מאותו אירוע. זה אירוע מתמשך".

"זה התחיל בחקיקה, מההתקפות על חוקרי להב 433, הפגיעה בפרקליטות המדינה, באנשי היועמ"ש ובמבקר המדינה. אנחנו הרי כל שבועיים פה עם עתירה אחרת נגד מינוי ממלא מקום פרקליט מדינה כזה או אחר. זה פיגוע מתגלגל", המשיך שרגא. על סעיף הקפאת המינויים אמר שרגא כי "לא צריך להיות להגיד גאון כדי להגיד שכל המטרה של סעיף עצירת המינויים היא לא למנות פרקליט מדינה, וככה אולי לעצור כל מיני חקירות שנמצאות בצינור. שאלתם מה ההיגיון בסעיף הזה ואף אחד לא הצליח לענות לכם".

בתום דבריו השופטים בסופו של דבר גוערים בשרגא. השופטת חיות: "שעה ארוכה שאדוני מדבר רק פוליטיקה, לא משפט". ועמית הוסיף: "אדוני מבקש צו מוחלט של בג"ץ שהעולם יהיה טוב יותר".

עו"ד יפעת סולל, מהעמותה לדמוקרטיה מתקדמת, הבהירה בפתח טיעונה כי "אנחנו בחרנו להתמקד רק במה שבעינינו הוא חלק מתהליך שמנסה להכפיף את הכנסת לרשות המבוצעת. אנחנו בשבועות האחרונים מדברים על מצב חירום, ואנחנו יודעים שמצב חירום הוא כר מצוין לפגיעה בזכויות אדם, ובהקשר הזה גם במוסדות דמוקרטיים".

"תפקיד של ראש ועדה הוא מאוד משמעותי", הוסיפה. "כשאומרים שאין (לאופוזיציה) יו"רים לוועדות והכנסת יכולה להתנהל באופן תקין, זה עוד כוח של הרשות המבצעת על הכנסת, וממילא אנחנו במצב שבו הפרדת הרשויות היא מינימלית".

לגבי הנציגות בוועדה לבחירת שופטים, אמרה כי "תמוהה בפניי הטענה שראוי לדון בנושא הזה לאחר מעשה. מדובר בבחירה אישית, בשני אנשים שהולכים להיבחר באופן אישי. הסוגיה כאן היא עקרונית, שאומרת שראוי שישב נציג אופוזיציה כחלק משני המקומות של הכנסת בוועדה. כאשר תהיה בחירה יגידו 'מה, אתם עכשיו פוסלים אדם על בסיס אישי כי הוא לא מוצא חן בעיניכם?'".

השופטים מתקשים לקבל את הטיעון. הם אומרים שבסופו של דבר כל דיון בעניין מינוי הוא סביב פרסונה ספציפית, ושאם הטענה אחרי המינוי תהיה עקרונית - אז הדיון יהיה עקרוני.

העותרים טוענים לגבי חוקיותן של כמה הוראות בהסכם הקואליציוני, ומבקשים מבית המשפט לבטל אותן ולקבוע כי אין להן תוקף, או אפילו לבטל את ההסכם כולו. לטענתם, רבים מסעיפי ההסכם סותרים מפורשות חוקי יסוד, או נוגדים את טובת הציבור.

כך, למשל, נטען כי העובדה שרק לאחר הקמת הממשלה יוקם צוות שינסח את קווי היסוד שלה, סותרת את חוק יסוד הממשלה, אשר קובע כי "משהורכבה הממשלה, תתייצב לפני הכנסת ותודיע על קווי היסוד של מדיניותה", ולפיהם תקבל את אמון הכנסת.

עוד נטען כי הסעיף המאפשר לראש הממשלה החלופי לכהן גם אם הוגש נגדו כתב אישום, סותר פסיקה מפורשת של בג"ץ ("הלכת דרעי-פנחסי"), וכי ההוראות שקובעות שבזמן ממשלת החירום לא תקודם חקיקה שאינה קשורה לקורונה "כובלות באופן מוחלט" את סמכויות הכנסת ומונעות ממנה למלא את התפקיד שיועד לה בחוק יסוד הכנסת.

העתירה מתייחסת גם לאחד הסעיפים שנחשבים בעייתיים ביותר מבחינה משפטית בהסכם הקואליציוני - סעיף 17, שקובע כי יחוקק "חוק נורבגי". החוק קובע כי ח"כ שממונה לשר או לסגן שר יוכל להתפטר מהכנסת, כך שהבא בתור ברשימתו ייכנס. אולם, ההסכם הקואליציוני לא מסתפק בכך, ומבקש להחיל חוק נורבגי "מדלג", כך שבמקרה של רשימה שהורכבה מכמה מפלגות, מי שייכנס הוא הבא בתור ברשימה ממפלגתו של השר.

הדיון שהתקיים אתמול ארך כשבע שעות, בו דנו השופטים בעתירות שונות. בדברי הפתיחה, אמרה נשיאת בית המשפט העליון השופטת אסתר חיות כי "מונחות לפנינו שמונה עתירות שמעלות שתי סוגיות עקרוניות - אחת היא הטלת הממשלה על ח"כ שנאשם בעבירות מתחום טוהר המידות. הסוגיה השנייה נוגעת לתוקפן של הוראות ההסכם הקואליציוני שנחתם בין סיעת הליכוד לסיעת כחול לבן להקמת הממשלה ה-35 של מדינת ישראל. נוכח הסוגיות העקרוניות שעומדות לדיון, אנו מקיימים את הדיון בהרכב מורחב של 11 שופטים, והדיון היום משודר בשידור ישיר".

חיות הוסיפה כי "בהתאם להחלטה מ-28 באפריל פיצלנו את הדיון כך שהיום ישמעו דיונים בנושא הטלת הממשלה על ח"כ שהוגש נגדו כתב אישום, ומחר ייערך דיון בשאלה השנייה. בהתאם לאותה החלטה הוצאנו צו על תנאי וזאת מטעמים של יעילות הדיון ומבלי להביע בשלב זה דעה לגופם של דברים". המשמעות היא שהמשיבים לעתירות יטענו ראשונים - ולא העותרים.

לאחר הפסקה ממושכת, הדיון התחדש עם תחילת טיעוניה של עו"ד דפנה הולץ לכנר, שמייצגת את אנשי הביטחון, ההייטק והאקדמיה שעתרו לבג"ץ. "בעינינו לב לבם של הפגמים הוא בהסכמה לשנות את חוק היסוד בצורה דרקונית, פרסונלית, מיידית, משיקולים זרים. אנחנו מבקשים לומר שגם הסכמה זו נוגדת את תקנת הציבור", אמרה הולץ-לכנר, "אני רוצה להפנות את כבודכם לעובדה שרק אתמול עמדנו פה על קוצם של תתי-סעיפים בחוק היסוד, וניתחנו את כוונת המחוקק, מה הוא שיער ומה הוא חשב. ככה צריכים לראות את החקיקה. פה, בתוך יומיים מבצעים שינויים משטריים חוקתיים מרחיקי לכת בחוקי יסוד כאילו היו פלסטלינה, והכל פרסונלי ובניגוד עניינים חמור".

נראה שהשופטים נוטים מאוד שלא לעסוק בסעיפי ההסכם שנוגעים לחקיקה, כל עוד הליך החקיקה לא הושלם. "אנחנו שומעים על שעות רבות של דיונים בוועדה, על ליווי של הייעוץ המשפטי לממשלה ולכנסת. מה מצופה מאיתנו, שבנקודת האמצע הזו, שאנחנו לא יודעים איך הצעת החוק תצא, אנחנו צריכים לתת את הייעוץ המשפטי שלנו? למה לא לחכות לגמר הליך החקיקה?", תהה גם השופט נעם סולברג.

עו"ד ענר הלמן, מנהל מחלקת הבג"צים בפרקליטות, ייצג בדיון את עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, שלפיה אין מניעה להטיל את הרכבת הממשלה על נתניהו. בנוגע להסכם הקואליציוני, סבור היועמ"ש כי בשלב זה אין לפסול את ההסכם או חלקים ממנו. "ההכרעה הסופית בדבר חוקיותם וחוקתיותם של ההסדרים הפרטניים, צריכה להיבחן רק לאחר שהליכי החקיקה יושלמו, ועל רקע הפעלתם המעשית של הוראות ההסכם", נכתב בתגובה. "מכל מקום, היועמ"ש מצא להציב 'תמרורי אזהרה' ברורים ביחס לחלק מהוראות ההסכם וליישומו בהמשך הדרך, אף אם לעמדתו אין מקום לפסילת ההסכם כולו או פסילת חלק מהוראותיו".

ככלל, נכתב בעמדתו של היועמ"ש כי ישנו קושי בשינוי חוקי יסוד כדי לעגן הסכם פוליטי ספציפי. "חוק היסוד אמור לשקף את ערכי היסוד, ועקרונות משטריים קבועים שהם התשתית היציבה לפעילותן של רשויות המדינה", נכתב בתגובה לבג"ץ. "שינוי חוקי היסוד, לפי צרכים פוליטיים פרטניים וממוקדים, והפיכתם של אלה להסדר נורמטיבי כללי במסגרת חקיקת יסוד, עלול להשליך על איתנות המבנה החוקתי של ישראל".

(עדכון ראשון: 07:33)