פחות מחודשיים אחרי השימוע בתיקי ראש הממשלה בנימין נתניהו ותשעה חודשים אחרי פרסום כתב החשדות, פרסם אתמול (חמישי) היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט את הכרעתו בשלוש הפרשות. החלטתו של היועמ"ש מגיעה אחרי הישיבות מרתוניות שקיים עם בכירי הפרקליטות והצוותים שעסקו בתיקים, בהם נידונו הטענות שהעלו סנגורי ראש הממשלה בשימוע. אולם, החקירות כנראה לא היו הופכות לכתבי אישום מבלי שלושה אנשים: עדי המדינה ארי הרו, שלמה פילבר וניר חפץ.
לקריאת כתב האישום המלא
לקריאה נוספת בנושא
ראש הסגל שהיה בדרך לכלא מעשיהו
הראשון ממקורבי נתניהו שחתם הוא הרו - מי שהיה ראש הסגל שלו בסוף העשור הקודם, ושוב בין השנים 2014 ו-2015. לאחר כהונתו הראשונה באקווריום של נתניהו פנה הרו לעסקים פרטיים ופתח חברת ייעוץ אסטרטגי בשם "H3 גלובל". כשחזר ללשכה, מכר הרו את החברה תמורת שלושה מיליון דולר, אולם במשטרה סברו כי עסקת המכירה הייתה פיקטיבית. חשד נוסף שנבדק בחקירה, אותו חשפה כתבת וואלה! NEWS טל שלו, היה כי הרו המשיך לעסוק בקידום היחסים עם פרגוואי, שנשיאה היה הלקוח המרכזי של החברה אותה התחייב למכור, גם ביושבו כראש הסגל של נתניהו.
בפברואר 2017 המליצה המשטרה להעמיד לדין את הרו בגין שוחד, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, קשירת קשר לפשע והלבנת הון. נראה היה כי ראש הסגל המוערך נמצא בדרך הבטוחה לכלא מעשיהו, אלא שחצי שנה לאחר המלצות המשטרה הצליחו הרו וסנגורו, עו"ד רועי בלכר, להפוך את הקערה: בתום חודשים של משא ומתן אינטנסיבי הסכימה הפרקליטות כי הרו ישמש עד מדינה נגד ראש הממשלה. בתמורה, נחתמה איתו עסקת טיעון בפרשת החברה, במסגרתה הודה בהפרת אמונים, ריצה חצי שנת עבודות שירות, ונקנס ב-700 אלף שקלים.
הרו היה אמור להעיד בתיקים 1000 (המתנות) ו-2000 (יחסי נוני-ביבי). עם זאת, מאז שנחתם איתו ההסכם הפך נתניהו חשוד גם בתיק 4000 (תיק בזק-וואלה) - ולא מן הנמנע כי הרו יעיד גם בנוגע אליו.
הרו זכור בעיקר בהקשר השיחות שהקליט, לבקשת נתניהו, ובהן נשמע כביכול משא ומתן בין ראש הממשלה לבין מו"ל ידיעות אחרונות, נוני מוזס, על הטיית הסיקור בקבוצת "ידיעות אחרונות" תמורת הטלת מגבלות על "ישראל היום". לא ברור עד כמה עדותו הייתה קריטית לתיקים נגד ראש הממשלה, שכן הרו לא מסר את ההקלטות, ואלו נתפסו במהלך חקירתו.
המנכ"ל שהוצנח לתפקיד ו"עבר צד"
שני העדים האחרים גויסו לאחר התפוצצות תיק 4000. הראשון בהם היה שלמה פילבר - בעברו מנכ"ל מועצת יש"ע וראש המטה של נתניהו. פילבר היה מי שנתניהו הצניח לתפקיד מנכ"ל משרד התקשורת במקומו של אבי ברגר, לכאורה בשל התנגדותו של האחרון לאשר ללא תנאים את מיזוג בזק-יס.
את גלגולה הראשון של החקירה, זה שנערך ברשות לניירות ערך, סיים פילבר עם המלצה לכתב אישום בשל יחסיו הפסולים, לכאורה, עם בזק. לפני שנה, לאחר שהחקירה עברה ללהב 433, והעבירה שיוחסה לו כבר הייתה חמורה הרבה יותר, פילבר עבר גם הוא צד.
המנכ"ל לשעבר קשר עבור החוקרים את נתניהו באופן ישיר להחלטות שהתקבלו במשרד התקשורת בנוגע לבזק, ולפי התביעה היו שוות לשאול אלוביץ', בעל השליטה בבזק, מאות מיליוני שקלים. בנוסף, סיפר על פגישות שקיים בעצמו עם ניר חפץ, בהן הועברו לו כביכול מסרים מנתניהו בעניין בזק. סנגוריו של פילבר, עורכי הדין דרור ארד אילון ויובל נחמני, סיכמו עם הפרקליטות כי הלקוח שלהם, שעמד בפני המלצה לכתב אישום, לא יעמוד כלל לדין פלילי.
במסגרת ההסכם שנחתם איתו הורחק פילבר משירות המדינה. בהמשך, הוא עבד כיועץ בכיר בקמפיין הבחירות של מפלגת "הימין החדש". לאחרונה נחקרו בכירים בקמפיין הליכוד בחשד ששלחו רכב עם רמקולים, שיקרא קריאות נגד פילבר מול ביתו. ארבעה יועצים - יונתן אוריך, עופר גולן, יוסי שלם וישראל איינהורן - נחקרו בחשד להטרדת עד בנסיבות מחמירות.
היועץ שחתם על הסכם - וגרם לרעידת אדמה
האחרון שהצטרף לשרשרת עדי המדינה הוא יועץ התקשורת ניר חפץ, שחתם על ההסכם מול הפרקליטות שבועיים אחרי פילבר. חפץ ליווה במשך שנים את בני הזוג נתניהו, ונחשב אחד המקורבים ביותר אליהם. חתימתו על הסכם מול הפרקליטות הייתה רעידת אדמה אמיתית בסביבתם. סנגורו של יועץ התקשורת הוותיק, עו"ד אילן סופר, השיג לו הבטחה לחסינות מוחלטת, אם רק "ישפוך" את כל מה שידוע לו.
עיקר עדותו של חפץ נגעה ללחצים שהופעלו על אתר וואלה! NEWS כדי להטות את הסיקור לטובת משפחת נתניהו. הוא גם חשף הפני החוקרים פגישה בארבע עיניים בין נתניהו לאלוביץ', שנערכה ברגע קריטי מאוד בציר הזמן הפלילי, כפי שציירו אותו החוקרים. קיומה של הפגישה הוצלב על ידי ראיות נוספות. חפץ עצמו לא נכח בפגישה, אולם סיפק ראיות מאירועים שקרו סביבה והעידו על תוכנה.
בשבועות האחרונים חשף העיתונאי עמית סגל כי לפני שהפך לעד מדינה, זימנו חוקריו של חפץ לחקירה דמות שנשאלה שאלות חודרניות על יחסיה עמו - וזאת לכאורה כדי להפעיל עליו לחץ כדי ש"יעבור צד". על יתר פרטי תרגיל החקירה הוטל צו איסור פרסום, אולם שר המשפטים אמיר אוחנה חשף חלק מהם בנאום שנשא בכנסת. בשל כך שלח לו חפץ מכתב התרעה לפני תביעה.
