בעקבות ההכרעה בתיקי נתניהו: מה צפוי אחרי כתב האישום?

חקירות ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיעו היום (חמישי) לסופן המהדהד, עם אישור היועץ המשפטי לממשלה להגיש נגדו כתב אישום בגין שוחד, מרמה והפרת אמונים ב"תיקי האלפים". נתניהו חובש כיום שלושה כובעים - ראש ממשלה, שר וחבר כנסת - וכל אחד מהם עשוי להיות מושפע בצורה אחרת מהגשת כתב האישום.

השאלה הראשונה היא שאלת חסינותו של נתניהו כחבר כנסת. על פי חוק, חבר כנסת שהוחלט להגיש נגדו כתב אישום יכול לבקש מהכנסת לקבוע כי יש לו חסינות מפני העמדה לדין. החלטה להעניק חסינות יכולה להיות רק בשל כמה עילות, שהרלוונטיות מתוכן הן אלה: אם כתב האישום הוגש שלא בתום לב או מתוך אפליה, אם נקבע כי אותה עבריה פלילית היא למעשה חלק מתפקידו הציבורי של הח"כ, או אם ניהול ההליך הפלילי יגרום נזק של ממש לתפקוד הכנסת או לייצוג ציבור הנבחרים, ובנוסף, בהתחשב בחומרת העבירה, אי ניהול ההליך לא יפגע באינטרס הציבורי.

לקריאת כתב האישום המלא

העילות להסרת החסינות אומצו לחוק בעקבות פסיקת בג"ץ בעניינו של ח"כ מיכאל גורלובסקי בפרשת ההצבעות הכפולות משנת 2005. ועדת הכנסת החליטה כי לגורלובסקי הייתה חסינות, מה שמנע את העלאת הנושא להצבעה במליאה. אולם, הרכב מורחב של שבעה שופטי בג"ץ פסל פה אחד את החלטת הוועדה. נקבע כי מטרת החסינות היא למנוע התנכלות של הרשות המבצעת, באמצעות היועמ"ש, לחברי הכנסת - ומכאן שהוועדה יכולה להעניק חסינות רק אם היועמ"ש הגיש את כתב האישום שלא בתום לב, למשל מתוך שיקולים פוליטיים. אם כך תקבע ועדת הכנסת במקרה של נתניהו - אין ספק שההחלטה תגיע שוב לפתחו של בג"ץ.

כחלק משאלת החסינות ישנו גם העיתוי. באוגוסט האחרון החליט היועמ"ש מנדלבליט להגיש כתב אישום נגד שר הרווחה לשעבר חיים כץ. כץ אמנם התפטר מתפקידו בממשלה, אך ביקש מוועדת הכנסת לקבוע כי יש לו חסינות. כל עוד אין כנסת קבועה, אין גם ועדת כנסת, והדיון בחסינותו של כץ צפוי להתקיים רק לאחר שתוקם ממשלה ותכונן ועדת כנסת קבועה.

ככל שלא תוענק לנתניהו חסינות, התקדימים מלמדים שהוא יוכל להמשיך לכהן כחבר כנסת מן המניין, ואף להחזיק בתפקידים פרלמנטריים. אביגדור ליברמן, לדוגמה, מונה ליו"ר ועדת החוץ והביטחון לאחר שהוגש נגדו כתב אישום בפרשת השגריר. גם צחי הנגבי המשיך לכהן כחבר כנסת לאחר שהוגש נגדו כתב אישום בפרשת המינויים הפוליטיים.

באשר לכהונתו של נתניהו כשר, גם כאן ישנם תקדימים. העיקרי בהם הוא פרשת דרעי-פנחסי משנת 1993. בעבר קבע בג"ץ כי מרגע שהוגש כתב אישום בעבירה חמורה נגד שר, על ראש הממשלה לפטרו. כך אכן נעשה בעשורים האחרונים. מה שמותיר את השאלה הסבוכה ביותר, חסרת התקדים: האם ראש ממשלה יכול לכהן תוך כדי ניהול משפט פלילי.

מעבר לשאלות המעשיות - למשל, מה יקרה כאשר ישיבת קבינט דחופה תתנגש במועד של דיון הוכחות - מדובר גם בשאלה משפטית לא פשוטה. חוק יסוד הממשלה קובע כי כהונת ראש ממשלה תופסק ברגע שהורשע באופן סופי בעבירה שיש עמה קלון. השאלה האם זה המקרה האפשרי היחיד, וגם כאן המקור העיקרי להערכות הוא פסיקת בג"ץ בנוגע לשרים אריה דרעי ורפאל פנחסי. ניתן לטעון שאמת המידה הנכונה לשר, מקל וחומר נכונה לראש הממשלה, בוודאי כאשר העילה העיקרית לאותה פסיקה הייתה הפגיעה באמון הציבור. מנגד, ראש הממשלה זכה באופן ישיר לאמון הציבור, והשלכותיה על המערכת הפוליטית חמורות יותר: התפטרות ראש הממשלה כמוה כהתפטרות הממשלה כולה.

ב-2015, עוד לפני חקירות נתניהו ותיקי האלפים, גיבש המכון הישראלי לדמוקרטיה הצעת חוק לפיה ראש ממשלה שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה שנסיבותיה מעלות שיש עמה קלון - יצא לנבצרות זמנית, ואם ההליך יימשך מעל ל-100 הימים בהם החוק מאפשר נבצרות, כהונתו תופסק.

"זו העמדה העקרונית שלנו גם היום", אמר נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה וח"כ לשעבר, יוחנן פלסנר. "החוק כיום מדבר על כך שהכהונה תופסק בפסק דין חלוט (כלומר, לאחר ערכאת ערעור), אבל הוא לא מדבר על מה שקורה לפני כן. גם אם המערכת הפוליטית תאפשר לראש הממשלה להמשיך לכהן תחת כתב אישום, זה בוודאי יגיע לבג"ץ - מה שבהחלט יכול להוביל למשבר חוקתי, או ל'רגע אמת' חוקתי. בג"ץ יידרש להכרעה החשובה הזו - אם הפוליטיקאים לא יפטרו אותו מזה".