היועמ"ש הכריע: נתניהו יואשם בשוחד בתיק 4000; מרמה והפרת אמונים ב-1000 ו-2000

• היועמ"ש החליט על הגשת כתבי אישום נגד נתניהו בתיקי האלפים
• תיק 4000: נתניהו יואשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים
• התיקים 1000 ו-2000: נתניהו יואשם במרמה והפרת אמונים
• בני הזוג אלוביץ' יואשמו בשוחד בתיק 4000, מוזס יואשם בשוחד בתיק 2000
• מנדלבליט קיבל את עמדת הפרקליטות אחרי השימוע: "אין בטענות שעלו כדי לשנות את העבירות"
• נתניהו בהצהרה לתקשורת: "הליך חקירה מזוהם ומעורר שאלות"

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט החליט היום (חמישי) להגיש כתב אישום נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, בגין עבירות של לקיחת שוחד ומרמה והפרת אמונים בתיק 4000 (פרשת בזק-יס), ובגין עבירות של מרמה והפרת אמונים בתיקי 1000 (פרשת המתנות) ו-2000 (פרשת נתניהו-מוזס). את עבירות אלה הוא לכאורה ביצע במהלך כהונתו כראש הממשלה וכשר התקשורת.

בכך, אימץ מנדלבליט את המלצת פרקליט המדינה שי ניצן ואת המלצת פרקליטת מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה), ליאת בן ארי שליוותה את תיקי נתניהו, שהמליצו בפניו להגיש נגדו כתב אישום בגין עבירות אלה אחרי השימוע שהתקיים לפני פחות מחודשיים. ההודעה על החלטת היועמ"ש והעתק כתב האישום נמסרו לידי באי כוחו של ראש הממשלה.

עוד החליט מנדלבליט להגיש כתב אישום נגד בני הזוג שאול ואיריס אלוביץ', לשעבר בעל השליטה בקבוצת "בזק", בעבירות של מתן שוחד, שיבוש מהלכי משפט והדחה בחקירה במסגרת תיק 4000, וכן בעבירות נוספות נגד אלוביץ'. כמו כן, הוחלט להגיש כתב אישום גם נגד בעל השליטה והעורך האחראי של קבוצת "ידיעות אחרונות" נוני מוזס, בעבירה של הצעת שוחד בתיק 2000.

לקריאת החלטת היועמ"ש המלאה

בתחילת אוגוסט התקיימו שימועים למוזס ולאלוביץ', בעוד השימוע לנתניהו נערך בתחילת אוקטובר ונמשך ארבעה ימים. מאז, קיים מנדלבליט ישיבות מרתוניות יחד עם בכירי הפרקליטות והצוותים שעסקו בתיקים, בהן נידונו הטענות שהעלו סנגורי ראש הממשלה בשימוע. הכול כדי להגיע להכרעה במהירות האפשרית - ואכן, ההחלטה התקבלה היום, בתוך פחות מחודשיים. לאחר החלטת מנדלבליט, נתניהו יכול להודיע לכנסת האם הוא מעוניין לבקש חסינות, ובכך לעכב את הגשת כתב האישום בפועל.

"החלטת היועץ המשפטי לממשלה לגבי ראש הממשלה התקבלה לאחר בחינה מקיפה ויסודית של הטענות הרבות שהועלו על ידי באי כוחו של ראש הממשלה במהלך ארבעת ימי השימוע", נמסר בהחלטת היועמ"ש. "כל הטענות נבחנו לעומקן בתהליך עבודה סדור שנפרס על פני שעות עבודה רבות מאוד, שבמסגרתו הוגשו על ידי הפרקליטות חוות דעת מעמיקות של מאות עמודים, המתייחסות לטענות שהועלו בשימוע".

לפי ההודעה, "עם תום בחינת כל הטענות נמצא, כי אין בטענות שעלו בשימוע כדי לשנות את העבירות שיוחסו לראש הממשלה בכתב החשדות. יחד עם זאת, חלק מהטענות הביאו לשינויים בכתב האישום, גם אם לא לשינוי בסעיפי העבירה עצמם".

בהצהרה לתקשורת, מנדלבליט אמר כי "זה לא עניין של ימין או שמאל" וכי הוא קיבל את ההחלטה "בלב כבד - אבל בלב שלם, מתוך תחושת מחויבות עמוקה לשלטון החוק ולאזרחי ישראל". הוא הוסיף כי "זה לא עניין פוליטי, אלא החובה המוטלת עלינו ועליי באופן אישי. לא מדובר בבחירה. מדובר בחובה להגיש כתב אישום. כך הדבר לכל אזרח, וכך פעלתי גם כאן".

הוא הוסיף כי יש לחדול מהשיח המאיים נגד עובדי מערכת אכיפת החוק. לדבריו, "השיח הזה מסוכן - הוא משחק באש. אני קורא לכולם, ובראש ובראשונה למנהיגי המדינה, להתנער ממנו. איננו חפים מטעויות וחסינים מביקורת, אך מערכת אכיפת החוק היא ממלכתית ופועלת בצורה עניינית. לא הושפענו מאיומים, לחצים והכפשות מכל הצדדים, ופעלנו ללא מורא ופחד למען שלטון החוק".

היועמ"ש הדגיש כי החקירות היו "מקצועיות ויסודיות", והוקיר את עבודתה של המשטרה. בנוגע לשימוע אמר: "נוכח משקלה של ההכרעה, השימוע התנהל ארבעה ימים לבקשת סנגורי ראש הממשלה. טענותיהם נשמעו בקשב רב ובנפש חפצה. אני מלא הערכה לעבודה שהשקיעו. לאחר שמיעת טיעוניהם, הועברו לידינו מאות עמודי טיעונים בכתב. בחלק מהדברים הם האירו את האירועים באור השונה. כל טענה שעלתה בשימוע נבחנה לאורכה".

"לצערי", הוסיף מנדלבליט. "במקביל לשימוע המקצועי והענייני, ראינו ניסיונות חוזרים ונשנים לעשות דה-לגיטימציה להחלטה שתתקבל. נשמעו שקרים והכפשות רבות. תופעה נוספת הייתה לקיים את השימוע בפומבי תוך הצגת תמונה חלקית ועיוות של הדברים. כאילו החלטה שאינה סגירת תיקים - שגויה. לא השארנו אבן על אבן במאמץ לקבל את ההחלטה הטובה ביותר".

מנדלבליט אמר כי "העבירות בהן מואשם ראש הממשלה - חמורות. הטענה לפיה אין עבירת שוחד אם עובד הציבור לא קיבל כסף היא משוללת יסוד. גם לאחר כתב אישום, ראש הממשלה ככל אדם הוא חף מפשע. על התביעה הכללית להוכיח את אשמתו בבית המשפט".

בהצהרתו לתקשורת, בתגובה להגשת כתבי האישום נגדו, תקף נתניהו את הפרקליטות והמשטרה, וכינה את תהליך החקירה שלהם "מזוהם ומעורר שאלות". "מה שקרה בתהליך החקירות המזוהם נגדי הגיע לשיאו היום. ואני אומר לכם אני שונא את זה. זה מזעזע אותי והמוני אזרחי ישראל. התהליך המזוהם הזה מעלה שאלות נוקבות באמון הציבור במשטרה".

נתניהו המשיך ואמר כי "בוודאי שמתם לב שההחלטה של היועמ"ש מתפרסמת דווקא היום במהירות שיא. לפני הכרעת הבוחר פורסם גם בבחירות הקודמות בזמן הרגיש ביותר. הוא נועד להפיל ראש ממשלה של הימין, אותי, שבניגוד לרבים יריביי בשמאל והתקשורת המגויסת, רוצה לראות כאן שוק חופשי בשוק הדעות ולא רק בכלכלה". ראש הממשלה קרא ליריביו הפוליטיים לגלות הגינות ולדרוש לחקור את החוקרים "חייבים לשים לזה סוף. כשיש רצף כזה צריך לפרק אותו. אתם צריכים לדרוש שיחקרו את החוקרים. הגיע הזמן שהציבור יקבל תשובות ברורות לכל המקרים הללו: גם לגבי החקירות המזוהמות שנוהלו נגדי. בתהליך הזה לא חיפשו את האמת, חיפשו אותי".

תיק 4000 עוסק בהטבות רגולטוריות בשווי יותר ממיליארד שקלים, שנתניהו העניק לכאורה לאיש העסקים שאול אלוביץ'. בתמורה, על פי החשד, פעל אלוביץ' להטות את הסיקור באתר וואלה! NEWS, שהיה בשליטתו. זהו התיק החמור מבין השלושה, ובישיבות שקיים היועמ"ש עם בכירי משרד המשפטים והפרקליטות, זהו התיק היחיד שבו הסכימו כלל הגורמים כי סעיף החשד צריך להיות שוחד.

החלטת היועמ"ש:

1. בתקופה שבין דצמבר 2012 ועד ינואר 2017 היה נתניהו בעל סמכות להעניק אישורים והיתרים לפעולות עסקיות שונות שבוצעו ע"י קבוצת בזק מתוקף תפקידו כראש ממשלה, ולאחר מכן גם מתוקף תפקידו כשר התקשורת. כן היתה לנתניהו יכולת השפעה על נושאים שלטוניים הנוגעים לקבוצת בזק.

2. בתקופה הרלוונטית היה אלוביץ' בעל השליטה בקבוצת בזק, ובשל כך היה בעל יכולת השפעה על אופי וטיב הפרסומים החדשותיים באתר "וואלה" שבשליטת בזק.

3. תחום הסיקור התקשורתי היה בעל משמעות רבה עבור נתניהו ובני משפחתו, והוא ייחס לו חשיבות מכרעת בכל הקשור לעתידו הפוליטי.

4. על רקע זה נוצרה בין נתניהו לאלוביץ' מערכת יחסים של "תן וקח", שהתבססה על הבנתם המשותפת כי כל אחד מהם מחזיק באינטרס משמעותי שהצד השני הוא בעל יכולת לקדמו. במסגרת זו, בארוחת ערב משותפת שקיימו בני הזוג נתניהו עם בני הזוג אלוביץ', בשנת 2012, במהלך מערכת הבחירות לכנסת ה-19, סוכם כי נתניהו ורעייתו יוכלו להפנות לבני הזוג אלוביץ' דרישות הנוגעות לאופן הסיקור התקשורתי שלהם באתר "וואלה".

5. מערכת היחסים בין נתניהו לבין בני הזוג אלוביץ' התאפיינה בקשר אינטנסיבי ותדיר שהתנהל במישרין ובאמצעות מתווכים. במסגרת קשר זה הפנו נתניהו ובני משפחתו לבני הזוג אלוביץ' דרישות שונות שעניינן אופן הסיקור שלהם באתר "וואלה", ואף דרשו דרישות הנוגעות לסיקור יריביו הפוליטיים של נתניהו. בני הזוג אלוביץ' הפעילו לחץ כבד ומתמשך על מנכ"ל "וואלה" דאז, אילן ישועה, להיענות לדרישות אלה. כתוצאה מכך הנחה ישועה את העורכים והעיתונאים של "וואלה" לשנות פרסומים באתר באופן התואם את דרישותיו של נתניהו. דוגמאות הממחישות את דרישות נתניהו להתערבות בפרסומים באתר ואת אופן ההיענות החריגה להן, מפורטות בנספח "א" לכתב האישום.

6. לאורך התקופה הרלוונטית, כחלק ממערכת היחסים ההדדית של "תן וקח", בני הזוג אלוביץ' נענו, ככלל, לדרישותיו של נתניהו, באשר הן, ועשו כל מאמץ כדי לממשן. בחלק משמעותי מהמקרים השתדלותם עבור נתניהו אף נשאה פרי. נתניהו ידע כי מידת ההתגייסות וההיענות של בני הזוג אלוביץ' לדרישותיו היתה חריגה, משמעותית ונרחבת, וכי היא ניתנה לו בעד ביצוע פעולות הקשורות בתפקידו הציבורי. בני הזוג אלוביץ' נענו לדרישות להתערבות בפרסומים באתר ואף דאגו לוודא שנתניהו יהיה מודע למידת היענותם לדרישותיו.

7. במסגרת מערכת יחסי "תן וקח" שנרקמה בין נתניהו לבין בני הזוג אלוביץ', הפעיל נתניהו את כוחו וסמכויותיו כעובד ציבור כדי לקדם נושאים שאלוביץ' היה מעוניין בקידומם - בעבורו, בעבור בזק או בעבור חברות שונות בקבוצת "יורוקום", שבאמצעותה שלט בבזק וב"וואלה". בתוך כך, ובמקביל לדרישות שהפנה לאלוביץ' בקשר לסיקור באתר "וואלה", עסק נתניהו מתוקף תפקידיו הציבוריים במספר מקרים בענייניו הרגולטוריים של אלוביץ', וביצע פעולות שקידמו אינטרסים עסקיים משמעותיים שלו, שהיקפם נאמד בסכומי עתק. את פעולותיו לטובת אלוביץ' עשה נתניהו בתמורה לטובות ההנאה שלקח מבני הזוג אלוביץ' בתחום הסיקור כאמור, תוך שנהג במשוא פנים והעמיד עצמו בניגוד עניינים בין תפקידיו הציבוריים לבין ענייניו הפרטיים ותוך סטייה מן השורה.

8. אלוביץ' קשר מפורשות בין אופן הסיקור של נתניהו ב"וואלה" לבין ההחלטות הרגולטוריות שקיבל נתניהו ופעולות שאמור היה לבצע, במסגרת תפקידיו הציבוריים. בדומה, קשרה איריס אלוביץ' אף היא בין ההיענות לדרישות נתניהו ורעייתו להתערבות בפרסומים, לבין אופן הטיפול בענייניה הרגולטוריים של בזק על ידי נתניהו. בני הזוג אלוביץ' אף הבהירו לגורמים שונים ב"וואלה", כי יש לשפר את הסיקור של נתניהו ובני משפחתו כדי להביא לקבלת ההחלטות הרגולטוריות הרצויות להם.

9. נתניהו הסתיר את מערכת היחסים בינו לבין בני הזוג אלוביץ' באופן שיטתי ועקבי מפני שורה של גורמים רשמיים, להם מסר מידע חלקי ומטעה על אודות טיב יחסיו עם אלוביץ'.

10. לשם הסתרת הקשר שלהם עם נתניהו, פעלו בני הזוג אלוביץ' על מנת להשמיד ראיות שנמצאו בטלפונים הניידים שהיו ברשותם וכן הורו לישועה לפעול באופן דומה, ואף הנחו אותו למסור גרסאות כוזבות ביחס למעורבותם בשינוי הפרסומים באתר "וואלה", ביחס לקשר בינם לבין נתניהו ובאשר לדרישותיו להתערבות בפרסומים השונים.

תיק 2000 עוסק בשיחות בין נתניהו למו"ל ידיעות אחרונות, נוני מוזס. באותן שיחות השניים לכאורה בהטבת סיקורו של ראש הממשלה בקבוצת ידיעות, בתמורה להטלת מגבלות על המתחרה העיקרי של העיתון - "ישראל היום". היועמ"ש השתכנע כי מי שהציע את העסקה הוא מוזס, ולכן הוא חשוד בהצעת שוחד.

מנדלבליט השתכנע כי נתניהו לא התכוון להשלים את עסקת השוחד, אולם המשיך את השיחות עם מוזס כדי לשפר את סיקורו בקבוצת ידיעות, לפחות בתקופת המגעים מול המו"ל. הוא אף קיים פעולות מסוימות, כמו פגישה עם חברי הכנסת יריב לוין וזאב אלקין, שבה בדק את האפשרות לקדם בתקופת בחירות חקיקה שתגביל את ישראל היום. גם כאן ייחס כתב החשדות לנתניהו עבירה של מרמה והפרת אמונים.

החלטת היועמ"ש:

1. לאורך השנים התקיימו בין נתניהו ומוזס יחסי יריבות עמוקה. עם זאת, קיימו השניים במהלך השנים שלוש סדרות של פגישות: בשנים 2009-2008; בשנת 2013 ובשנת 2014. במהלך כל אחת מסדרת הפגישות האמורות, נתניהו ומוזס קיימו שיח על קידום האינטרסים ההדדיים שלהם: שיפור אופן סיקורו של נתניהו בכלי התקשורת מקבוצת "ידיעות אחרונות"; הטלת מגבלות על העיתון "ישראל היום", דבר שהיה בעל משמעות כלכלית רבה עבור מוזס ועבור קבוצת "ידיעות אחרונות".

2. באחת הפגישות שהתקיימה ביום 4.12.2014, ולקראת מערכת הבחירות לכנסת העשרים, מוזס הציע לנתניהו שוחד. זאת, בכך שיביא לשינוי ניכר לטובה בקו ובאופן הסיקור של נתניהו ובני משפחתו בכלי התקשורת מקבוצת "ידיעות אחרונות", ולשינוי לרעה באופן הסיקור של יריביו הפוליטיים, עד כדי "רעידת אדמה" ו"סיבוב הספינה", כאמור בשיחתם. מוזס הציע כי יעשה כן באופן שיבטיח את המשך כהונתו של נתניהו כראש ממשלה לאורך זמן, וזאת בתמורה לכך שנתניהו ינצל את השפעתו כראש הממשלה לקדם חקיקה שתטיל מגבלות על "ישראל היום" ותביא להטבות כלכליות משמעותיות למוזס ולעסקיו.

3. נתניהו לא סירב להצעת השוחד ולא הפסיק בעטיה את השיחה עם מוזס, והגם שלא התכוון לקדם את הצעת החוק, המשיך לנהל עם מוזס שיחה ארוכה ומפורטת על מרכיבי ההצעה והציג בפניו מצג לפיו יש אפשרות של ממש שיעשה שימוש בכוחו השלטוני על מנת לקדם חקיקה המיטיבה עם מוזס. נתניהו פעל כאמור על מנת להמשיך את השיח ובכך לגרום למוזס להשפיע לטובה על אופן סיקורו בכלי התקשורת מקבוצת "ידיעות אחרונות" בתקופת הבחירות ולגרום למוזס לפעול למניעת פרסומים שליליים שיפגעו בו או במשפחתו, לפחות בתקופה זו וכל עוד השיחות ביניהם נמשכות.

4. בהמשך לפגישה זו, ועל מנת לשמר אצל מוזס את הרושם כי הוא בוחן את היתכנות קידום החקיקה האמורה, נתניהו נפגש עם יו"ר הקואליציה, זאב אלקין, ועם יו"ר ועדת הכנסת, יריב לוין, כאשר לנגד עיניו האפשרות שדבר קיומה ייוודע למוזס. בפגישה זו הבהירו אלקין ולוין לנתניהו כי לא ניתן יהיה לקדם את החקיקה בתקופה זו. בהמשך לכך קיים נתניהו, ביוזמתו, פגישה נוספת עם מוזס, במהלכה הציג בפניו מצג לפיו יפעל לקדם את החקיקה לאחר הבחירות, וזאת במטרה להמשיך עמו את השיח על הצעת השוחד.

5. במעשיו אלה הציע מוזס לנתניהו הצעת שוחד.

6. במעשיו אלה עשה נתניהו מעשה הפרת אמונים הפוגע פגיעה מהותית באמון הציבור בעובדי הציבור ובנבחריו ובטוהר המידות שלהם. בכך שניצל את מעמדו ואת כוח המשרה על מנת לקבל טובת הנאה אישית ובכך שבהיותו נבחר הציבור הבכיר ביותר, העביר מסר לפיו הצעות שוחד הן כלי שניתן לעשות בו שימוש לשם קידום אינטרסים הדדיים של עובדי ציבור בכירים ואנשי עסקים, וכי אין פסול בעסקאות שוחד.

בתיק 1000, פרשת המתנות, נתניהו חשוד כי קיבל מאנשי העסקים ארנון מילצ'ן וג'יימס פאקר טובות הנאה בשווי של כ-700 אלף שקלים, בעת שכיהן כראש ממשלה. עיקר המתנות היו סיגרים, מארזי שמפניה ותכשיטים. בנוסף נטען כי נתניהו פעל לטובת מילצ'ן בשלושה עניינים, שבהם ביקש איש העסקים את התערבותו: הוא פנה לשר החוץ האמריקני ג'ון קרי כדי להאריך את תוקף הוויזה של איש העסקים, הוא פנה לשר האוצר יאיר לפיד כדי להאריך את תוקף הפטור ממס לתושבים חוזרים, והוא פעל לקדם מיזוג של "קשת" ו"רשת", לכאורה לבקשת מילצ'ן. על פי כתב החשדות, נתניהו נחשד בתיק זה במרמה והפרת אמונים.

החלטת היועמ"ש:

1. מאז 1999, התקיימה בין נתניהו לאיש העסקים ארנון מילצ'ן מערכת יחסים אישית, בעלת זיקות וקשרים שונים. בתוך כך, בתקופה הרלוונטית לאישום קיבלו נתניהו ורעייתו ממילצ'ן טובות הנאה שונות. בשנת 2013 הכיר מילצ'ן לנתניהו את איש העסקים האוסטרלי ג'יימס פאקר. בשנים 2016-2014, קיבלו נתניהו ורעייתו מפאקר טובות הנאה שונות.

2. טובות ההנאה ממילצ'ן ומפאקר, שעיקרן קופסאות סיגרים ומארזי שמפניות, ניתנו לנתניהו ולרעייתו, באופן רציף, במענה לבקשות ואף דרישות, בין היתר באמצעות משלוחים, גם כאשר מילצ'ן ופאקר לא שהו בישראל, עד כדי כך שהפכו למעין "קו אספקה". היקף טובות ההנאה הצטבר לסכום של כ-700,000 ₪. טובות ההנאה ניתנו לנתניהו בזיקה לתפקידיו הציבוריים ולמעמדו כראש ממשלת ישראל.

3. נוכח שלל הזיקות בין נתניהו לבין מילצ'ן, היה על נתניהו להימנע כליל מלעסוק בענייניו של מילצ'ן, במסגרת תפקידיו. אף על פי כן, בתקופה שבין אוקטובר 2011 לדצמבר 2016 פעל נתניהו במסגרת מילוי תפקידיו הציבוריים לטובת מילצ'ן במקרים הבאים: בשנים 2014-2013 נתניהו פעל מול גורמי ממשל אמריקנים על מנת שתינתן למילצ'ן אשרת כניסה לארצות הברית, בשני אירועים; בשנת 2013, נתניהו פנה לשר האוצר דאז, יאיר לפיד, בעניין הארכת משך הפטור מדיווח ותשלום מס הכנסה הניתן לתושבים חוזרים, ממנו נהנה מילצ'ן; ובשנת 2015, נתניהו פעל בעצמו והנחה את מנכ"ל משרד התקשורת דאז, שלמה פילבר, לסייע למילצ'ן בעניינים הנוגעים לרגולציה, בקשר לעסקת מיזוג בין חברות התקשורת "רשת" ו"קשת", על מנת שהשקעה אותה בחן מילצ'ן באותה העת, תהיה כדאית עבורו מבחינה כלכלית.

4. על-פי כתב האישום, במעשיו אלה עשה נתניהו מעשי הפרת אמונים הפוגעים פגיעה מהותית באמון הציבור ובטוהר המידות. זאת, בכך שקיים במשך שנים מערכת יחסים פסולה עם מילצ'ן ופאקר במסגרתה קיבלו מהם נתניהו ורעייתו טובות הנאה בהיקפים גבוהים מאוד, בזיקה לתפקידיו הציבוריים ולמעמדו כראש ממשלת ישראל. כן עשה נתניהו מעשי הפרת אמונים הפוגעים פגיעה מהותית באמון הציבור, בטוהר המידות ובתקינות המעשה המינהלי, בכך שפעל במילוי תפקידיו הציבוריים בניגוד עניינים חריף ומתמשך בין מחויבותו האישית למילצ'ן לבין מחויבותו לציבור.

פרקליטיהם של שאול ואיריס אלוביץ', ז'ק חן ומיכל רוזן עוזר, מסרו: "אנו מצטערים על החלטת היועץ המשפטי לממשלה. על סמך הראיות בתיק, אנחנו משוכנעים שראוי היה להמנע מהגשת כתב אישום נגד מרשינו. עכשיו עובר ההליך לבית המשפט שיבחן את הראיות במסגרת הליך הוגן ופומבי. משעבר התיק לבחינה שיפוטית, אנו תקווה כי יחדל מסע ההשמצות וההדלפות הברוטאליות שנמשך כ-3 שנים, וההליך המשפטי יחזור למקומו הנכון בו תתברר האמת. אנו סמוכים כי גם בית המשפט הנכבד יגיע לכלל מסקנה כי הראיות מעידות על כך ששאול ואיריס אלוביץ' לא ביצעו את העבירות ואת המעשים המיוחסים להם".

ביממה האחרונה נתניהו התייעץ עם מקורביו בסוגיה החוקתית שמתעוררת לאחר ההחלטה על כתב אישום: האם אחרי כתב האישום ניתן בכלל להטיל עליו את הרכבת הממשלה. נתניהו חושש שריבלין יבקש או יקבל חוות דעת משפטית שלפיה אי אפשר להטיל עליו יותר את הרכבת הממשלה, או שיהיו עתירות לבג"ץ בנושא, מה שעשוי לטלטל את הליכוד ואת גוש הימין-חרדים כבר ב-21 הימים שנפתחו עם העברת המנדט להרכבת הממשלה לידי הכנסת.

במקביל, עשרות מתומכיו של ראש הממשלה הגיעו למעונו בירושלים, לאחר שבליכוד קראו לתומכים ופעילים להגיע כדי להביע בו תמיכה. "זהו צו 8. מי שיכול להגיע - שיגיע עכשיו", הודיעה המפלגה. "צריכים אתכם עכשיו בבלפור. תגיעו לתמוך ולהראות לראש הממשלה שהוא לעולם לא יצעד לבד".

במפלגות המרכז-שמאל תקפו את נתניהו, ובמוצאי שבת הבאים מתוכננת הפגנה של התנועה לאיכות השלטון בכיכר הבימה בתל אביב. בכחול לבן פרסמו את דברי נתניהו, שלפיהם "ראש ממשלה ששקוע עד צוואר בחקירות, אין לו מנדט מוסרי וציבורי לקבוע דברים כל כך גורליים למדינת ישראל. כי קיים חשש, אני חייב להגיד, אמיתי ולא בלתי מבוסס, שהוא יכריע הכרעות על בסיס האינטרס האישי של ההישרדות הפוליטית שלו, ולא לפי האינטרס הלאומי".

יו"ר המפלגה, בני גנץ, אמר כי זהו "יום עצוב מאוד למדינת ישראל". ח"כ גבי אשכנזי הוסיף לדברריו כי "יום בו מוגש כתב אישום נגד ראש ממשלה, הוא יום עצוב למדינת ישראל. אני מקווה בשביל נתניהו ובשביל אזרחי ישראל שייצא זכאי, אבל אין ספק שכעת הוא צריך להתרכז בניהול המשפט שלו ולא בניהול המדינה. העניינים המשפטיים של נתניהו משתקים את מדינת ישראל כבר שלוש שנים. ודי. הגיע הזמן להסקת מסקנות ולחשבון נפש".

כמו כן, יו"ר העבודה-גשר עמיר פרץ הכין צוות משפטי שיעתור לבג"ץ בדרישה להורות על נבצרות של ראש הממשלה. המפלגה תטען כי מאחר שמדובר בראש ממשלת מעבר, ולא בכזה שקבל את אמון הכנסת, יש להודיע על נבצרותו כמתבקש לפי הדין לשרי ממשלה.

פרץ אמר כי "כתבי האישום של נתניהו הם הסיבה שלא קמה בישראל ממשלה. בדמוקרטיה - לא נוכל להשלים עם ראש ממשלה תחת כתב אישום. רק בגלל כתבי האישום נוצר הפלונטר הפוליטי בישראל. אם נצליח למנוע מנתניהו להיאחז בקרנות המזבח , נמנע בחירות בפעם השלישית תוך שנה". במקביל, גם ח"כ יאיר גולן (המחנה הדמוקרטי) פנה ליועץ המשפטי של הכנסת וליועץ המשפטי לממשלה בבקשה להבהיר האם נאשם בפלילים יוכל להיות מועמד של רוב חברי הכנסת להרכבת ממשלה.

יו"ר המחנה הדמוקרטי ניצן הורוביץ אמר כי "נתניהו חייב ללכת עכשיו. למען אזרחי ישראל והמדינה, למען הדמוקרטיה ושלטון החוק, אסור שנתניהו יכהן ולו רגע אחד נוסף. מדובר בשפל היסטורי. תם עידן נתניהו. בגסיסתו הפוליטית ישרוף ראש הממשלה היוצא כל חלקה טובה של יושר וממלכתיות".

יו"ר הרשימה המשותפת איימן עודה אמר כי "ביום שנתניהו ישלם על פשעיו הפליליים נוכל להתחיל לתקן את הנזק שהסב בפשעיו החברתיים. הגזענות ושנאה שהפיץ לא יעלמו איתו למעשיהו, וזה תלוי בנו - ערבים ויהודים - לבנות יחד חברה שוחרת שלום, ודמוקרטיה שיוויונית שתשרת את כלל אזרחי המדינה".

(עדכון ראשון: 16:18)