התזמון הבעייתי של ביקור טראמפ יכול דווקא להיות מה שיציל אותו

ביקורו של נשיא ארצות הברית במזרח התיכון היה נהדר לערב הסעודית, מעולה לישראל, ואפילו טוב לפלסטינים. אולם חשוב לזכור דבר נוסף – הוא היטיב בהחלט גם עם המבקר, דונלד טראמפ. זו נסיעתו הראשונה של הנשיא האמריקני מחוץ לארצו, והיא נערכה בעיתוי רגיש מאין כמותו, כאשר הבית הלבן נתון במערבולת של חשדות והדלפות.

טראמפ מתמודד בוושינגטון עם שאלות החוזרות ועולות מדי יום, כולל על ידי גורמים ממפלגתו שלו, בדבר מהלכים שהוא נוקט בפזיזות, בחוסר מחשבה ובדיקה עד הסוף ובהתנגשויות מיותרות. העברת מידע שהושג על פי הטענות ממקור מודיעיני ישראלי לשר החוץ של רוסיה סרגיי לברוב היא הדוגמה המובהקת לכך מהימים האחרונים.

עוד בוואלה! NEWS:
ברקע העסקה הסעודית: טראמפ הבטיח לשמר "היתרון האיכותי" של ישראל
בלי התנחלויות או מדינה פלסטינית: מה שטראמפ לא אמר סימל את ביקורו
בפעם השנייה ביומיים: צפו במלניה טראמפ מסרבת לאחוז ביד בעלה

מצד אחד, הנסיעה לחו"ל לא הייתה יכולה להגיע בזמן נוח פחות, אך מהצד השני, מאותה סיבה עצמה היא לא הייתה יכולה לבוא בזמן נוח יותר – אם הנשיא מגלם את תפקידו כיאות, וטראמפ אכן עושה זאת. זו ההזדמנות של הנשיא להיראות, ובכן, נשיאותי, ולהיפגש עם מנהיגים זרים, המבקשים במידות שונות של חנופה את קרבתו.

בחירת המקומות שאליהם יגיע טראמפ – ריאד, ירושלים, בית לחם – לא הייתה מובנת מאליה. הנה טראמפ משוחח עם ידידו הטוב החדש, מלך ערב הסעודית סלמאן, החותם על צ'ק עוצר נשימה על סך 350 מיליארד דולרים – "הבטחתי להביא משרות ייצור חזרה לארצות הברית, ואני מקיים", אומר טראמפ וצודק. הנה הוא בירושלים ובבית לחם, במקומות הקדושים ליהדות ולנצרות, מביא שלום – או לפחות בשורה אפשרית של שלום, לא רק בין הישראלים והפלסטינים, אלא פוטנציאלית בין ישראל לעולם הערבי הסוני כולו.

הנשיא טראמפ נצמד לפרוטוקול, ולא היה רגע מביך עד כה – כלומר כזה שאירע באחריותו, הוא לא אחראי למעשיו של חבר הכנסת אורן חזן – בסיור הזה. הוא לא נאלץ לכבות שריפות, לא עומת עם שאלות חטטניות מהתקשורת, לא צייץ דעות על תכניות סאטירה. העולם, ולצורך העניין העולם הרלוונטי לו – ארצות הברית – ראו תמונות של הנשיא ומשפחתו הפוטוגנית להפליא מתקבלים בכבוד מלכים, נושאים עיניהם לאתרי קדושה המוכרים בעולם כולו, ועוסקים במדיניות חוץ לטובת המדינה, לטובת האמריקנים ולטובת בעלי בריתם במזרח התיכון.

הנשיא גם עמד במוקד המצלמות ותשומת הלב. זה כמובן תמיד המצב, אבל בכל זאת, נמצאים עמו שר החוץ רקס טילרסון, שר ההגנה ג'יימס מאטיס, היועץ לביטחון לאומי הרברט מקמאסטר ועוד בכירי ממשל, אולם אלה נבלעים ברקע, והוא מקבל את התהילה – שוב, כמקובל.

טראמפ ממשיך כעת במסע הלא פשוט הזה – תשעה ימים, ארבע מדינות ורשות אחת, ושורה ארוכה של פגישות. אמנם כשהמסע יסתיים הוא ישוב לוושינגטון, להמשך המאבקים השונים המהווים חלק בלתי-נפרד משגרת יומו של כל מנהיג, אבל בהנחה שהמשך מסעו יתנהל כפי שהתנהלו הדברים עד כה, המסע הזה יוכתר כהצלחה מעשית. יתרה מכך, וחשוב לא פחות, הוא עשוי להיות מוכתר כהצלחה תדמיתית עברו טראמפ, מצרך שהנשיא זקוק לו עד מאוד בימים אלה.