טראמפ סיכן מרגל של ישראל בדאעש: "לעולם אינך חושף מקור שאינו שלך"

"אינני זוכר שום תקדים לכך", אמר בשיחה עם וואלה! NEWS אבי דגן, לשעבר ראש צומת, אגף מפעילי הסוכנים במוסד, בהתייחסות לדיווחים על כך שנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ חשף בפגישה עם בכירים רוסים מידע מודיעיני מסווג שהגיע מישראל. לפי דיווח שפורסם הלילה ברשת ABC, המידע הזה מסכן את חייו של מרגל בשורות ארגון "המדינה האסלאמית" (דאעש) שאותו מפעילה ישראל.

לדברי דגן, "ארגוני ביון מחליפים מידע ביניהם, זה חלק מהמשחק. אבל ישנם כללים, והם נשמרים בקפדנות – לעולם, לעולם, לעולם אינך חושף מקור, לא שלך – וגם לא של ארגון שאתה עובד איתו. זה פשוט לא נעשה. לעולם".

סוד, אומר הפתגם הישן, הוא דבר שיודעים אותו שני בני אדם בלבד, ואחד מהם מת. נכון, לא צריך להגיע לקיצוניות כזו, בלתי אפשרית למעשה בכל ארגון גדול, גם ארגוני ביון, אבל מה שצוטט, הוכחש, צויץ וצוטט שוב הוא דבר ברמת הבלתי נתפס – לכאורה. בשבוע שעבר נפגש טראמפ עם שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב ועם השגריר בוושינגטון סרגיי קיסליאק, האדם שקשרים איתו סיבכו לא מעט אישים בוושינגטון, בראשם מייקל פלין, שהודח מתפקיד היועץ לביטחון לאומי בבית הלבן.

קריקטורה ב"ניו יורקר" דיברה על מפגש של שלושה מרגלים רוסים בבית הלבן; האווירה לבבית, הרוסים התבדחו על פיטורי ראש הבולשת הפדרלית ג'יימס קומי. כעת ידוע שהנשיא טראמפ מסר להם מידע. טראמפ אכן צודק, שכנשיא הוא יכול להחליט מהו מידע מסווג – אבל כאן מדובר במשהו שונה לחלוטין.

לקריאה נוספת:
"ישראל היא מקור המידע המסווג שטראמפ חשף לרוסים"
"בכיר ישראלי - ההדלפה של טראמפ היא התגשמות הפחד הכי גרוע שלנו"

על פי ההדלפות מארצות הברית המידע היה מידע ישראלי, הנוגע לדאעש, שהגיע דרך סוכן שהזהיר מפני תכניות הארגון לפוצץ מטוס באמצעות פצצה המוטמנת במחשב נייד. כעת המידע נמצא לכאורה בידי רוסיה, ומכאן העסק מסתבך עוד יותר – מעבר לכאוס שנגרם בבית הלבן, לאמינותו של היועץ לביטחון לאומי הרברט מקמאסטר שגמגם הכחשה מסויגת ולסנאטורים התוהים ברצינות מי מנהל את המעצמה החזקה בעולם.

מעבר לקשיים בין ארצות הברית לישראל, החשיפה יוצרת בעיה איומה לישראל, שתתקשה לגייס סוכנים למשימות, שבסופן הם עלולים להיות מוצאים להורג בידי דאעש, אם הם יודעים שגורלם נתון לא רק בידי המפעיל שלהם, אלא בידי שורה של גורמים שעליהם אין שליטה – עד הנשיא עצמו, שמשיקוליו שלו עלול לסכן את חייהם. עכשיו בדאעש יודעים שיש הדלפה והם חוקרים כמה אנשים ידעו על התכנית. הם עלולים להגיע אל המרגל או שישראל תצטרך לחלץ אותו מידית, ולאבד מקור יקר ערך.

דגן הסביר כי "אם זה אכן נכון, מדובר במידע שמוסרת מדינה אחת לאחרת במסגרת הסכמים והבנות – אבל בהסכמים האלה לעולם אין הבנה של מסירת המידע למדינה שלישית, ודאי לא מדינה שאיננה ידידה של אף אחת משתי המדינות". אלא שרוסיה היא בעלת ברית קרובה של איראן, של סוריה ושל חיזבאללה.

יתרה מכך, רוסיה גם כלל לא נלחמת נגד דאעש. להיפך – הימצאות דאעש מעניקה לה את הצידוק לתמוך במשטרו של בשאר אסד, את הצידוק להפציץ את מתנגדיו, הנלחמים בעצמם נגד דאעש. סביר להניח שרוסיה תבין מהמידע כיצד הוא הושג, ותחלוק אותו עם בני בריתה. אם מדובר בסוכן בשר ודם, ככל שיותר אנשים יהיו מודעים לקיומו הסכנה לחייו גוברת – אולי עד שלא תהיה ברירה אלא לחלץ אותו במהירות.

נדרשים זמן ומאמץ רבים לוקח להשתיל אדם בארגון כמו "המדינה האסלאמית". גם אם מדובר במידע שהושג באמצעים אלקטרוניים, ישראל לא רוצה שיכולותיה ייחשפו לרוסיה, ודרכה לאיראן ולחיזבאללה. בכיר לשעבר במוסד הבהיר כי "האמון אובד במצב כזה". לדבריו, "אמנם ברור שכשפוליטיקה נכנסת לסדרת השיקולים, הכול משתנה, אבל אתה לא מעלה בדעתך שפרטים מבצעיים יודלפו. במצב כזה, המלצתי כאיש מקצוע היא להוריד דרג של שיתוף פעולה מודיעיני".

זה כמובן לא כל כך פשוט. ישראל נהנית מהמודיעין האמריקני לא פחות מכפי שהיא תורמת לו – החל בפריסה הגלובלית של סוכנים והאזנות, ועד לווייני ריגול וטיסות מטוסי ביון. אי אפשר לקבל בלי לתת, לא בשוק הנדל"ן שטראמפ מכיר היטב, ולא בשוק הביון. אנשי הביון ימשיכו לעבוד יחד – הם מכירים זה את זה, סומכים זה על זה, וכך גם הצבאות. עם זאת, אולי כעת ישראל תעביר מידע מעט יותר מסונן, ומקורות מעט יותר מוסווים.

לפני שלושה חודשים בדיוק עלתה השאלה מה עושה ארגון ביון החושד שראש המדינה נסחט בידי אויב או פועל ממניעים זרים וכיצד מתדרכים נשיא שאתה לא באמת סומך עליו. "אתה מסנן", ענה אז אהרל'ה שרף, ראש אגף "תבל" במוסד לשעבר, "אתה לא מסגיר מקורות".

נניח שהנשיא, כמו כמה ראשי ממשלה בישראל, רוצה לראות חומר גולמי או לדעת מאין המידע על הלך הרוחות בקרמלין. האם תאמר לו שאתה יודע זאת בוודאות כי הצלחת, למשל, להשתיל מכשיר האזנה ברגל שולחנו של הנשיא, או שיש לך מרגל במעגל הפנימי של הסילוביקי? ואם הנשיא ירצה לדעת את שמו – מה אז? התשובה היא לא לומר.

לא לחשוף, ענה שרף בתוקף, כי אם תחשוף מקור בפני הנשיא וחשדותיך יתאמתו, איבדת מקור יקר ערך – ואת כל המקורות הבאים. מי יסכן את חייו בעבודה עבור סוכנות ביון השורפת כך, משיקולים זרים, את סוכניה שלה. שבועת הנאמנות, לדברי דגן ושרף – אז וגם כעת, כמובן – היא למדינה, ולא לעומד בראשה. יכול להיות שמעתה המתדרכים של הנשיא טראמפ יעמדו בפני הדילמה – כמה ומה אומרים לנשיא, ביודעם שהמפקד העליון יכול להחליט, במסגרת סמכותו, לשרוף מקורות ויכולות, בפני רוסיה, בריטניה, ישראל ועוד.

ייתכן מאוד שמידע יקר ערך, שהושג בסיכונים אדירים על ידי ישראל, כבר נמצא בידי טהראן. מחשבה קשה. אבל המחשבה שהוא ניתן על ידי נשיא ארצות הברית עלולה להיות קשה יותר, ועם השלכות חמורות בהרבה.