ההפסד של אובמה בעימות הוא כבר היסטוריה רחוקה

לא חלפו 48 שעות וחגיגות הניצחון של רומני פסקו בדרמטיות, אחרי שדו"ח האבטלה השיב את הבכורה לנשיא המכהן. כעת אובמה יודע שאסור לו להרפות ולו לרגע מרומני ומסגנו הערמומי

נתן גוטמן, וושינגטון
06/10/2012
צילום: רויטרס, עריכה: גדי וינסטוק, קריינות: אביב אברמוביץ'

הנה מה שיפה במערכת הבחירות לנשיאות. במשך שבועות התנהל הקמפיין באווירה מנומנמת, כאשר התקשורת, הפרשנים ואפילו מטות המועמדים מסכימים שהקרב גמור ושאובמה נשאר בבית הלבן. אחרי 90 דקות בדנבר, לפתע מיט רומני הוא הכוכב. לא חולפות 48 שעות, דו"ח התעסוקה החודשי מתפרסם, והנה שוב אובמה הוא האיש שצועד בבטחה לעבר 6 בנובמבר.

בחירות בארה"ב 2012 - סיקור מלא בוואלה! חדשות

כבר לא חיוור. הנשיא ברק אובמה בעצרת בחירות בדנבר, קולורדו, שלשום(צילום: GettyImages, Doug Pensinger)

הנתונים המעודדים שפורסמו אתמול (שישי) העמידו את שיעור האבטלה באמריקה על 7.8%. זו אמנם לא סיבה לחגיגה גדולה, ודאי לא לאלה שמחפשים עבודה, אבל מבחינה פוליטית זו אבן דרך חשובה. בשנה האחרונה חזרו הפרשנים שוב ושוב על המנטרה לפיה נשיא מכהן לא יכול להבחר מחדש עם שיעור אבטלה גבוה מ-8%. עכשיו, אובמה חצה את הסף הפסיכולוגי הזה, וירד מתחת ל-8%. התנופה, שעצרה לכמה ימים במחנהו של רומני, חזרה עכשיו לצד של אובמה.

אבל לא באמת. אם ישנה איזושהי משמעות לתנודות המטוטלת האחרונות, הרי שהיא נוגעת אך ורק לעובדה שמדובר בקרב צמוד, שבו כל ארוע, חשוב או מקרי, זוכה לתשומת לב רבה מדי.

כיצד העימות השיב את רוח החיים למרוץ הנשיאותי? פרשנות

טוב לדעת (מקודם)

7 גורמי סיכון למחלות לב ודרך אחת לזיהוי מוקדם ומניעת נזקים ללב

מוגש מטעם שחל
חגג מוקדם מדי. מיט רומני נואם אתמול בווירג'יניה(צילום: GettyImages, Justin Sullivan)

רומני ואובמה כבר הבהירו במעשיהם שהחודש האחרון של מערכת הבחירות יהיה שונה לגמרי מכל מה שקדם לו. עבור רומני, השבועות הקרובים ישמשו לביסוס כל מה שהשיג בעימות הראשון – התקיפות שהלמה אותו היטב, הבקיאות בפרטים והמעשיות שחיונית למי שרוצה להיות נשיא. זו משימה לא פשוטה, משום שהרבה מהתנופה שרומני קיבל נובעת מהעובדה שהוא הצליח להפתיע. עכשיו, משהתגברנו על ההפתעה, צריך לגעת בעניניים עצמם.

השבירה של רומני למרכז - שהתבטאה בהתנערותו מקיצוצי מסים, בהבעת סימפטיה לרפורמת במערכת הבריאות ובהתנצלותו הפומבית על "נאום 47%" האומלל - אמורה לדבר אל המרכז, אל המתדנדנים. זהו הימור עתיר סיכונים עבור רומני. אם ילך רחוק מדי, ישחק לידי אלה שטוענים כי הוא נטול עקרונות וכי יסכים לומר הכל כדי לזכות בעוד קול בבחירות. אבל אם לא יתקרב למרכז, קולות המרכז יצופו לכיוונו של אובמה. לכן, לא מעט תלוי בעימות שייערך בשבוע הקרוב (בלילה שבין חמישי לשישי, לפי שעון ישראל) בין המועמדים לתפקיד סגן הנשיא. לכאורה זהו העימות הפחות-חשוב, אבל כאן טמון הפוטנציאל להזריק עניין ודרמה נוספת למערכת הבחירות.

פונה לקהל הרחב וחוטף אש מהשמרנים. רומני(צילום: GettyImages, Justin Sullivan)

בפינה הדמוקרטית יעלה סגן הנשיא ג'ו ביידן, האיש ששמו הפך מילה נרדפת לפליטות פה. אם אובמה שתק יותר מדי בעימות הראשון, הרי שהדמוקרטים מקווים שביידן ירבה בשתיקות בעימות שלו, מכיוון שהאמירות שלו, כמו זו שזרק רק השבוע, כאשר הצהיר שאכן הוא ואובמה הולכים להעלות את המס לעשירים, הולכות הישר לתוך תשדירי הבחירות ואל נאומי העצרות של רומני והרפובליקנים.

אבל גם בפינה הרפובליקנית של הזירה יש מועמד בעייתי, אולי בעייתי יותר. פול ראיין הוא אמנם צעיר, נאה ורהוט, אבל מאחורי עיניו הכחולות היוקדות מסתתר אחד מגדולי השמרנים של המפלגה הרפובליקנית. ראיין הוא האיש שעומד מאחורי הצעת תקציב שחותכת בשירותים החברתיים, הוא זה שיזם והגה רעיון לרפורמה בביטוח הרפואי למבוגרים אשר עצם הזכרת שמה שולחת את קשישי פלורידה למקלטים והוא גם מחזיק בעמדות שמרניות בכל מה שנוגע למה שרפובליקנים נוהגים לכנות "ערכי המשפחה". אם ראיין ידבר יותר מדי בעימות הוא יסכן את המיצוב מחדש של מיט רומני כאיש המרכז המתון.

הכוכב העולה. פול ראיין עם רומני, אתמול בקולורדו(צילום: GettyImages, Justin Sullivan)

למרות כל הדברים האלה, ברק אובמה הוא זה שבאמת צריך לעבוד קשה בחודש הקרוב. בשלב הזה, אובמה מבין כבר כמה דברים שאולי לא היו ברורים קודם לכן: שלא ניתן לזלזל ביריב שמולו, שאין ברירה אלא להתעמת ולתקוף ולהשיב ולהתווכח, ושכדאי לזכור שכל היועצים הגאונים שמקיפים אותו פישלו בגדול וצריך להזהר בעצותיהם.

להפחיד את סבתא

באופן מעשי, המשמעות היא שאובמה גם כן צריך לשמור על מינונים נכונים. הוא יכול וצריך לתקוף את רומני, כפי שהוא כבר עושה, אבל עליו לשמור על מעמד של נשיא, לא של אופוזיציונר. אובמה מחויב כעת להפריך את טענות רומני, בעיקר את אלה שאינן מבוססות או מדויקות, אבל הוא לא יכול לעסוק בחשבונאות קטנה. אחרי הכל, הוא מנהיג העולם החופשי.

נתוני האבטלה הטובים מספקים לאובמה קרש קפיצה נוח. הם נותנים לציבור הבוחרים תחושה של הקלה מסוימת, מעין צפירת הרגעה במצב החירום. ציבור רגוע הוא ציבור שסומך על הנשיא שלו. מנגד, לא מספיק לנופף במספרים, ואובמה ואנשיו חייבים עכשיו ללכת אל כל אותם הבוחרים המתלבטים באוהיו, בפלורידה, בווירג'יניה ובוויסקונסין, ולהזכיר להם שהאיש המרשים ההוא, עם התסרוקות המוקפדת והמתקפות המחודדות שדיבר בטלוויזיה השבוע, הוא בסך הכל מיליונר שרוצה לדאוג לחבריו המיליונרים. לא יזיק גם לזרוק מילה על זה שהסגן המיועד שלו רוצה לקחת לסבא ולסבתא את הביטוח הרפואי. אי-דיוקים וזיופים קלים, יכולים לפעול בשני הכיוונים.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully