פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "יש ד-נ-א של מצית מסגד - אך אי אפשר להאשימו"

      בראיון מיוחד, מספר מפקד מחוז ש"י, ניצב עמוס יעקב, על המאמץ המושקע במאבק בפעולות "תג מחיר", וחושף כי בלפחות ארבעה מקרים, זהותם של מציתי מסגדים ידועה - אך הם חופשיים

      "אנחנו יודעים, לפחות בארבעה מקרים של הצתת מסגדים, מי הם המבצעים. אפילו הגענו עד להתאמה של די-אן-איי שנמצאה על קופסת גפרורים ליד אחד המסגדים שהוצתו - אבל כנראה שזה לא מספיק לכתבי אישום". את פרטי החקירה המרעישים הללו חושף מפקד מחוז ש"י (שומרון ויהודה) במשטרה, ניצב עמוס יעקב, בראיון מיוחד לוואלה! חדשות לרגל חג הסוכות. בצעד חריג, מפרט ניצב יעקב, שעומד בחזית המאבק נגד הפעולות המכונות "תג מחיר", אודות מאמצי המשטרה מאחורי הקלעים, למנוע את הפעולות ולנסות וללכוד את המבצעים.

      טרור יהודי - סיקור מיוחד בוואלה! חדשות

      עמוס יעקב מפקד מחוז ש"י,אוקטובר 2012 (עומר מירון)
      "לא היו לנו עוד ראיות תומכות, וכנראה שזה לא מספיק להגשת כתב אישום". ניצב יעקב במשרדו במטה המחוז במעלה אדומים (צילום: עומר מירון)

      בחזית המאבק נגד הפשיעה האידאולוגית היהודית בשטחים - הנעה בין מעשי ונדליזם ובריונות לפעולות טרור של ממש, כמו הצתת מסגדים או השלכת בקבוקי תבערה - עומדים לא רק יעקב ושוטריו, אלא גם המחלקה היהודית בשב"כ. אלו גם אלו מנסים בלא הצלחה להגיש כתבי אישום נגד העבריינים. ההצלחה היא חלקית: אמנם בשנה האחרונה חלה ירידה חדה במספר מקרי הפגיעה ברכוש הפלסטיני, אך מנגד, במשטרה ובשב"כ עדיין לא הצליחו לאתר את הגפרור המעשן שיכניס את המבצעים למאסר.

      הטרור היהודי: 12 מסגדים הוצתו – ואין נאשמים

      "אין כאן התנצלות או תירוצים", מבהיר יעקב, ומסביר: "צריך להבין את הקושי וחוסר הנגישות שלנו לכל זירת אירוע בו מתבצע אירוע חמור כמו הצתת מסגד. בכל יתר המחוזות בארץ, כשיש רצח או אירוע עברייני, המשטרה מגיעה באופן מיידי לזירה אפילו אם מדובר באיזור שמוגדר כקשה. כאן, ביהודה ושומרון, אני לא יכול להגיע לזירה עבירה שנמצאת בשטחי איי או בי (הנמצאים בשליטה מלאה או חלקית של הרשות הפלסטינית - י"ב) בצורה חופשית. לעתים צריך להמתין לליווי של הצבא, ובדרך כלל הפלסטינים מייצרים הפרות סדר בכניסה, ועד שאתה מגיע לזירה ולראיות שמצויות בה, הם כבר ניקו את המקום, מכבי האש הפלסטיניים שטפו הכל ואין לך ראיות לאסוף".

      אז הפלסטינים אשמים בזה שאתם לא מצליחים להגיע למציתי המסגדים?

      "אני לא מאשים אותם. התפקיד שלנו כמשטרה זה להגיע לעבריינים, אבל כדי שהפרקליטות תוכל להגיש כתב אישום ובית המשפט יוכל לתת עונש, אני צריך ראיות - וכדי להגיע אליהן, צריך להגיע לזירה". יעקב מספר כי במסגד שהוצת בכפר ג'בע הסמוך לרמאללה ביוני האחרון, בתגובה לפינוי שכונת האולפנה בבית אל, הצליחו חוקריו לאתר קופסת גפרורים ועליה דגימת די-אן-איי של חשוד ישראלי, נער בן 15 מנתניה, שנעצר - אולם לאחר מספר ימים שוחרר, כפי ששוחררו גם חשודים נוספים באותה הצתה. "זה לא הספיק", אומר יעקב, "לא היו לנו עוד ראיות תומכות, וכנראה שזה לא מספיק להגשת כתב אישום".

      מסגד הוצת ליד רמאללה (אסור להשתמש , איאד חדד, בצלם)
      די-אן-איי של נער בן 15 מנתניה. המסגד שהוצת בכפר ג'בע, יוני השנה (צילום: איאד חדד, בצלם).

      יש לכם די-אן-איי של חשוד שמצאתם על קופסת גפרורים ליד מסגד שהוצת, וזה לא מספיק? איך זה יכול להיות?

      "יש ראיה די מוצקה של אחד שנתפס, נעצר ונחקר - אבל זה לא הספיק. בעניין החקירות, אתה צריך לראות איך הם מתנהגים. זה מטורף. זה חבר'ה שמגיעים הכי מוכנים שיש, עם הסברים והוראות איך לא לדבר בחקירה. יושבים ילדים בני 14, 15 ואפילו בן 12 ותשעה חודשים בחקירות, בתרגילי חקירה ובמשך ימים שלמים לא מוציאים מילה מהפה ולא מצייצים. במקרה שכזה, אין מה לעשות נגד זכות השתיקה".

      מתוך כל אירועי הצתות המסגדים, בכמה מהמקרים אתם יודעים את זהות המבצעים?

      "אני מניח שלפחות בארבעה מקרים אנחנו יודעים מודיעינית מי האנשים, אבל זה לא מספיק לבתי המשפט. יש לנו מידע שלנו, ומידע שאנחנו מקבלים מהשב"כ נגד אנשים מסוימים, ונגדם אנחנו מבצעים מעקבים או מנסים לתפוס אותם 'על חם'. בפועל, בשנה האחרונה הוצת רק מסגד אחד ויש ירידה דרסטית באירועים. הלחץ שמופעל עליהם נותן את אותותיו, אחרת הם היו ממשיכים להשתולל כפי שהיה בשנים קודמות. ועדיין, חסרה לנו תפיסה של חוליה שביצעה את אחד המעשים החמורים יותר, כמו בקבוק התבערה על המונית הפלסטינית בבת עין, או ששרפה מסגד".

      אבל עם כל הכבוד, אחרי כל כך הרבה אירועים, איך עדיין אתם לא מצליחים לעצור את האנשים האלה? אלוף הפיקוד וגם אתה כיניתם את המעשים הללו מעשי טרור.

      "בסוף בית משפט רוצה לראות ראיות, גם אם אני יודע בוודאות שאיקס ביצע את העבירה. יש גם הרבה היבטים לגבי ראיות או אמצעים שאנחנו לא יכולים לחשוף אותם, גם במחיר של תפיסה. במקרה של בקבוק התבערה בבת עין, שזה אירוע שהוא טרור לכל דבר, אני מניח שיהיה כאן לפחות כתב אישום אחד, אפילו שמדובר בבני 12 ובבן 13. אבל צריך לעשות סדר. המשטרה אוספת ראיות ומגישה את התיק לפרקליטות, והיא זו שבוחנת את מה שנאסף וניגשת לכתב אישום. וגם אז, יכול להיות שלמרות הכל, בית המשפט ישחרר את החשודים".

      "עבריינות נטו"

      למרות הדברים, ניצב יעקב מרוצה מאוד מתפקוד משטרת מחוז ש"י בשנה האחרונה, בטיפול בתופעת העבריינות האידיאולוגית. את המושגים "תג מחיר" או "נוער הגבעות" הוא לא אוהב, ומתעקש להקדים להם את המילים "כפי שאתם אוהבים לכנות אותם". עבורו, בחלק גדול מהמקרים מדובר בעבריינות נטו.

      עמוס יעקב מפקד מחוז ש"י,אוקטובר 2012 (עומר מירון)
      לא מתלהם, לא מתרגז ובעיקר לא מרכל. ניצב עמוס יעקב (צילום: עומר מירון)

      יעקב הוא שוטר מהזן המנומס והחכם, שקשה להוציא משלוותו. לא מתלהם, לא מתרגז ובעיקר לא מרכל. מתחת לתמונות השיגרתיות של נשיא המדינה במשרדו הוא דאג למסגר כרוז עם המילים "לשון הרע - לא מדבר אליי", שהיה מתאים לנוף של בית כנסת באחת ההתנחלויות באזור - אבל יעקב דאג לשים אותו במקום מרכזי במשרדו.

      הוא בן 50, נשוי פלוס שלושה, ומתגורר רחוק מהברנז'ה המשטרתית, במושב שדה תרומות שבעמק המעניינות. הוא גדל בירושלים, ולאחר שירות צבאי בגולני וגבעתי כקצין, התגייס ב-1988 למג"ב וצמח בפיקוד. במהלך הדרך הספיק להיות מפקד מג"ב ירושלים ומג"ב צפון, וכן מפקד בסיס ההדרכה בבית חורון.

      "עיסוק בעבריינות אידיאולוגית מהווה רק עשרה אחוזים מסך התיקים שלנו", הוא מבהיר. "כמו בכל מקום בארץ, יש לנו גם כאן תיקים של אלימות, שכרות, סמים, גניבות, מין, הכל. מה שיש בנתניה יש גם באלון מורה או איתמר, אבל התקשורת מתעניינת רק בתיקים מסויימים".

      הוא נחשב לקצין מבטיח בפיקוד המשטרה ושמו עולה לא אחת כמי שמועמד לקבל את הפיקוד על אחד המחוזות שנחשבים לאטרקטיביים יותר, כדוגמת המחוז הצפוני או מחוז תל אביב. מאז מונה לתפקידו הנוכחי והוצב בתחנת מחוז ש"י הסמוכה למעלה אדומים במאי 2011, הוא מצא עצמו במאבק שאיש מעמיתיו לסגל הפיקוד הבכיר איננו מכיר - מאבק בעבריינות אידיאולוגית בלב אחד האזורים הטעונים ביותר במזרח התיכון.

      הארכת מעצר לחשודים בזריקת בקבוק תבערה למונית פלסטינית בבת עין, אוגוסט 2012 (עומר מירון)
      "אני מניח שיהיה כאן לפחות כתב אישום אחד, אפילו שמדובר בבני 12 ובבן 13". החשודים ביידוי בקבוק התבערה בבת עין (צילום: עומר מירון)

      את הירידה בהיקף פשעי "תג מחיר" בשנה האחרונה הוא מייחס בין היתר להחלטתו לתגבר משמעותית את הכוחות המוקדשים לטיפול בעניין, לסדרי גודל חסרי תקדים. לא רק היחידה המרכזית של המחוז עוסקת בתיקים. רכזי המודיעין משקיעים מאמצים ניכרים בנושא, ואף הוקם כוח משימה מיוחד וייעודי לטיפול בתופעה, שמורכב מכוחות יס"מ ומפלוגת מג"ב ייעודית שהוצבה על ידי אלוף פיקוד המרכז, ניצן אלון, ופועלת תחת המשטרה. גם תצפיות של יחידת המודיעין של המשטרה פועלות על בסיס הערכות שונות, וכמובן המחלקה היהודית בשב"כ - הכל על מנת להפחית את מספר האירועים ובעיקר לנסות לתפוס את אחת החוליות.

      "רוב המבצעים מגיעים מחוץ ליהודה ושומרון"

      במשטרה מכמתים את ההישגים במספרים: מספר עצי הזית שהושחתו ירד מכ-900 עצים ב-2011 ל-250 עצים בלבד בתשעת החודשים הראשונים של השנה (אם כי בפתח עומדת עונת המסיק הידועה ברגישותה); ובשנה האחרונה הוצת בשטחי הגדה מסגד אחד, לעומת שישה בשנה שעברה. "יש הרבה פעילות גלויה וסמויה שלנו שמניבה תוצאות", הוא מפרט, "מארב סמוך למסגד; מארבים בתוך פרדסים ומטעי זיתים; פעילות על הצירים וביישובים שאנחנו יודעים שמהם יוצאים המבצעים. אנו מקיימים פעילויות שמצרות את צעדיהם של אלה שאנחנו מכירים אותם כ'עוסקים במלאכה'".

      פעולת תג מחיר במזרח ירושלים, כריתת של 20 עצי זית, אוקטובר 2011 (עומר מירון)
      ירידה מ-900 ל-250. עצי זית שנעקרו במזרח ירושלים, דצמבר 2011 (צילום: עומר מירון)

      את הירידה באירועי האלימות מייחסים לא רק לפעילות המשטרתית אלא גם להוצאת עשרות צווי הרחקה מנהליים לפעילי ימין - פעולה בעייתית מבחינה חוקתית, אולם בשב"כ ובמשטרה רואים שהיא מביאה תוצאות בשטח, ומבטיחים שהוצאת הצווים נעשית רק לאחר שמצטבר מידע מודיעיני מוצק. "צווים מנהליים אינם משהו ברור מאליו", אומר יעקב, "41 איש הורחקו מהאזור, וזה הנחית עליהם מכה אנושה. בשנה האחרונה הגשנו 70 כתבי אישום בעבירות אידיאולוגיות, חלקם נגד המורחקים, וגם אלה שמפרים את הצו נעצרים מיידית. מעבר לכך, גם אלה שחוזרים אחרי שהצו מסתיים יודעים שאנחנו מסתכלים עליהם. היום אין להם כר פעולה חופשי".

      "למרות זאת", הוא מפתיע, "רוב האנשים שמבצעים את העבירות האלו הם אנשים שבאים מחוץ ליהודה ושומרון", הוא מפתיע, "צריך להדגיש את זה. רובם מגיעים בכלל מאזור המרכז, מבית שמש או מצפת. באחד המסגדים לפחות, כפי שציינתי, החשוד העיקרי בא בכלל מנתניה".

      דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)
      "התארגנויות ספודריות של כמה קבוצות שמחליטות ברגע נתון לקום בלילה ולעשות מעשה". כתובות נאצה על מסגד בכפר אימריש ליד חברון, בחודש שעבר (צילום: מוסא אבו השהש, בצלם)

      יעקב מקפיד לאורך השיחה להפריד בין עבירות המוגדרות כפליליות לבין המקרים הקשים יותר, אותם הוא מגדיר "אירועי טרור לכל דבר".

      מה הפרופיל של מבצעי הפעולות האלה?

      "כמו בכל הדתות, יש אנשים שמתבססים על פנאטיות אידיאולוגית מסוימת שמאמינים שרק אם הם יעשו מעשה שיצית ויבעיר את השטח, הם ישיגו את מבוקשם. זה בדרך כלל צעירים שהגיל שלהם נע בין 12 ותשעה חודשים, כמו שתפסנו בבת עין, עד לגיל 23. עצרנו גם ילדים בני שמונה ועשר במאחז רמת מגרון, שחשבו שהם בכלל נמצאים באיזו קייטנה".

      אתה מרגיש שהחשודים יותר מתוחכמים או חכמים מכם?

      "לא. צריך לזכור שמדובר באנשים שמכירים את השטח מצויין. חלקם יוצאי צבא ויחידות קרביות והם יודעים היטב מה זה איסוף, איך עושים תצפיות ואיך לצאת לשטח. כשהם יוצאים לבצע את המעשים הם מגיעים לזירה בלי פלאפונים וכשהם נעצרים הם שותקים, גם אחרי שבועיים במעצר. אלה אנשים מנוסים מאוד שיודעים מה הם רוצים, מתודרכים היטב ופשוט לא מפחדים".

      דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)
      "עצרנו גם ילדים בני שמונה ועשר שחשבו שהם בכלל נמצאים באיזו קייטנה". פינוי המאחז רמת מגרון, יוני 2011 (צילום: ועד מתיישבי שומרון)

      אתם מזהים יד מכוונת בכל האירועים הקשים?

      "בעניין ההתנהגות בחקירות, יש יד מכוונת. קיים ספרון (שערך פעיל הימין נעם פדרמן, שמדריך כיצד להימנע מתרגילי חקירה - י"ב). מצד ביצוע המעשים, אני לא חושב שיש מישהו שמדריך אותם, ודווקא בגלל זה קשה לתפוס אותם. אני חושב שיש כאן התארגנויות ספורדיות של כמה קבוצות שמחליטות ברגע נתון לקום בלילה ולעשות מעשה. אפילו בתוכם הם ממדרים אחד את השני. אנחנו לא רואים סוג של 'פירמידה'. אלה חבורות ממקומות שונים שפועלות לפי הסכסוך שיש באותו אזור".

      היה אירוע 'תג מחיר' שהצלחתם למנוע בזכות הפעילות הזו ממש רגע לפני?

      "בדיעבד אנחנו יודעים שמנענו חלק מהמקרים, כדוגמת פגיעה ברכוש פלסטיני או בכלי רכב. אנחנו גם יודעים לומר שמנענו בשנה האחרונה פגיעה במסגד אחד בגלל פריסה של כוח משימה באותו מקום".

      ועדיין, עד היום, לא הצלחתם להגיש כתב אישום אחד. עד כמה זה מתסכל אותך?

      "אני לא חושב שאנחנו מתוסכלים. בעבודת המשטרה יש הצלחות וכשלונות. לפעמים יש אכזבה מזה שאתה יודע מודיעינית מי המבצע, אבל עד שאתה מגיע לזירה אין לך שום אופציה להוציא שום ראיה, וגם כשיש ראיות - זה לא מספיק לפרקליטות להתגלגל הלאה. התפקיד שלנו כמשטרה הוא לדרוש מעצמנו להביא די ראיות מוצקות. אני לא רוצה להעביר ביקורת על אף אחד מלבד עצמנו".

      "דרוש הליך מהיר, כמו בעבירות תעבורה"

      אחד ההישגים הבולטים של מחוז ש"י בשנה האחרונה היה מעצרם של אנשי "חמ"ל המאחזים", חמישה אנשי ימין מוכרים, בעיקר מאיזור ההתנחלות יצהר הסמוכה לשכם, שהפעילו לטענת המשטרה חמ"ל מדירה בירושלים, שם אספו מידע על תנועות צה"ל, החזיקו מפות בעלות סיווג בטחוני. במשטרה מייחסים להם גם אחריות לפריצת פעילים לחטיבה המרחבית אפרים לפני כשנה - הכל במטרה לשבש פינויי מאחזים.

      כוחות גדולים הגיעו לפנות את המאחז מצפה יצהר, דצמבר 2011 (דרור עינב)
      "חבורות ממקומות שונים שפועלות לפי הסכסוך שיש באותו אזור". אזור מרובה סכסוכים כאלו הוא ההתנחלות יצהר והמאחזים שסביבה, משם הגיעו מפעילי "חמ"ל המאחזים" (צילום: דרור עינב)

      אלא שמאז שהוגשו כתבי האישום בפברואר האחרון, משפטם של החמישה לא התקדם, ויעקב מעלה את ההצעה לקיים במקרים חמורים של "תג מחיר" הליך שיפוט מהיר, בדומה לעבירות תעבורה. "כפי שנעשה בעבירות תנועה קשות, אני מצפה שגם בעבירות הקשות שנעשות על רקע אידיאולוגי יהיה שיפוט מהיר מהיר בבית המשפט וזה לא יתעכב".

      אבל בסופו של דבר, הוגש כתב אישום נגד החמישה בעבירה מתקנות ההגנה לשעת חירום מתקופת המנדט הבריטי, כשקודם הם נחשדו בעבירות ריגול. אפילו חברי כנסת העבירו להם מידע. לא הגזמתם?

      "אם אנשים אוספים מידע על תנועות צבא, עושים תצפיות, מחזיקים במפות וברשימות עם שמות כל הקצינים הבכירים באזור והיכן הם מתגוררים - אז למה מיועד כל זה, לבנות משחק כלשהו? אני רואה את האירוע הזה ביותר מחומרה. שיבוש פעולות של צה"ל זה לא טרור לשמו? זה חמור ביותר. אנחנו בזמנו ניסינו ללכת על העבירה הכי מחמירה, אבל... הייתה רתיעה. אני מזכיר לך שאז, כל העולם וסבתא שלו יצאו בגינויים חריפים. כולם צעקו שלא יכול להיות, ושהם עברו את כל הקווים האדומים, אבל בסופו של דבר כשההגיע התכל'ס - אנשים נרתעו".

      למה אתה לא אומר את המילה "פרקליטות" במפורש?

      "כי אני שופט רק את עצמי".

      "אנרכיסט זר שנתפס לא חוזר לכאן"

      יעקב מזכיר כי באזור כל כך שנוי במחלוקת נאלצת המשטרה להתמודד לא רק עם פעילי ימין קיצוניים, אלא גם עם השמאל הקיצוני. "חלק מהתבערה והסכסוכים נגרמים רק בגלל פעילי שמאל ואנרכיסטים, שבלעדיהם הפלסטינים לא ייצאו כלל מהבית. הם מכריחים אותם לצאת. יש כאן פרובוקטורים קבועים, אבל גם עליהם קשה לנו לשים את היד, מכיוון שהם כל הזמן הולכים על הגבול הדק בין העבירה לחוקי".

      דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)

      יעקב חושף כי בחודשים האחרונים הוגבר משמעותית המעקב אחר פעילות ארגוני השמאל באזור. דסק ייעודי מסנכרן בין הגופים השונים, ובהם צה"ל, המנהל האזרחי, משרד הפנים וגופים נוספים. לעיתים קרובות יעדי המעקב הם אזרחים זרים, שבחלק מהמקרים נתפסים ומגורשים מהארץ. "אנחנו פועלים מול הריכוזים שמגיעים להפגנות בנבי סאלח, בדרום הר חברון ובקדומים, כי זיהינו פעילי שמאל ואנרכיסטים כמי שמלבים את האש. היום, אנרכיסט זר שנתפס לא חוזר לכאן ובחודשיים האחרונים תפסנו עשרה אנרכיסטים. הדברים הללו מרתיעים. הציבור והתקשורת נתפסים רק לעבריינות מהצד הימני של המפה, אבל יש גם פעילות מהשמאל שמתסיסה. לפעמים אחד הוא פועל יוצא של השני. רק לפני כשבועיים הגיעו אנשי שמאל ופלסטינים ליד המאחז חוות מעון, דרומית לחברון, והתגרו בתושבים. רעולי פנים הגיעו מחוות מעון וזרקו עליהם אבנים, עצרנו אותם והוגש נגד כתב אישום".

      יעקב מרוצה גם מהאופן שבו פונתה שכונת האולפנה ובעיקר מפינוי מגרון. "צריך לתת קרדיט גדול לראשי ההתיישבות", הוא מציין. "בלעדיהם אי אפשר לעשות דברים. יש לי ולמפקדים שלי חיבור נכון איתם, ואפשר לדבר איתם גם על הנושאים הכי קשים עבורם. השאלה היחידה היא איך אנחנו עושים את הדברים עם מינימום נזקים לשני הצדדים".

      מעצרים בפינוי מגרון, ספטמבר 2012 (עומר מירון)
      "התמונות מעמונה לא יחזרו". פינוי מגרון, לפני חודש (צילום: עומר מירון)

      אתה היית אחד המפקדים של הפינוי בעמונה ב-2006. התמונות הקשות שראינו אז יכולות לחזור על עצמן?

      "אין סיכוי. כל זמן שאני מפקד הפינוי, לא יהיה פינוי אלים או מראות קשים. אני לא תכננתי את הפינוי בעמונה בזמנו, אבל כמי שהיה שם, אני יכול להבטיח שזה לא יחזור על עצמו, מכיוון שאני יודע איך לעשות את זה נכון. היום, אין שום אופציה שאני מגיע לאירוע פינוי עם פרשים או מכת"זית. גם לפינויים האחרונים לא הגענו עם אלות או ציוד אחר. דאגתי גם שהכח לא יבוא עם סרבלים שחורים כדי לשדר מהתחלה מסר מסוים. כרגע אין לנו הכנות לפינוי נוסף, אבל מרגע שתינתן פקודה, הכוחות מיומנים ויודעים מה לעשות. למרות זאת, תמיד תהיה אצלי הידברות עם התושבים, ואין סיכוי בעולם שתהיה אלימות קשה, לפחות לא בתקופה שלי".

      "יחסים מצוינים עם המשטרה הפלסטינית"

      נדבך נוסף בחצי הכוס המלאה של יעקב הוא תדמיתה החיובית של המשטרה בעיני הציבור, והצלחתו במדד "סיכויי העבריין להיתפס". המחוז שלו עומד, לדבריו, לפני יתר המחוזות בארץ: כ-35% לעומת 20% בשאר המדינה. "אני יודע שאומרים שיש ביהודה ושומרון רק מראית עין של משטרה, שאנחנו החצר האחורית וכו'. אני גיליתי כאן איכויות אחרות ועשייה איכותית. צריך להבין שניהול תיק כאן הוא מורכב מכל מקום אחר, אבל מעבר לכך, מדובר באזור נורמלי, והפשיעה הפלילית קיימת כמו בכל מקום אחר. תפסנו כאן את סוחר הסמים הגדול ביותר של אזור ירושלים, ושלוש מעבדות סמים גדולות. בזכות יחסים מצוינים עם המשטרה הפלסטינית, אנחנו גם מצליחים לפענח תיקים מורכבים. אין אפשרות להצליח כאן בלי עבודה משותפת עם הצבא, השב"כ, המנהל האזרחי וראשי היישובים. השטח כאן הוא הגדול ביותר, לאחר המחוז הדרומי, ואני יכול לומר שכולנו עובדים בצורה מסונכרנת ומעולה. מנענו הרבה עבירות קשות ושינינו את התפיסה. נכון שיש לנו עוד הרבה מה לעשות, אבל כבר יש שינוי בשטח, ואני מניח שנגיע גם למבצעים של המעשים החמורים ביותר".

      עמוס יעקב מפקד מחוז ש"י,אוקטובר 2012 (עומר מירון)
      "תפסנו כאן את סוחר הסמים הגדול ביותר של אזור ירושלים, ושלוש מעבדות סמים גדולות". ניצב יעקב (צילום: עומר מירון)

      איפה עומד תיק החקירה של רצח שני השוטרים בכביש הבקעה ב-2009? זה פיגוע? אירוע פלילי?

      יעקב נאנח. "רק הבוקר עשיתי ישיבת סטטוס על התיק, ולצערי אני לא איש בשורות. אין כיוון שלא בדקנו: טרור יהודי, טרור ערבי, היקלעות לאירוע פלילי, פיגוע שנאה נגד השוטרים כי הם חילקו דו"חות. אנחנו ממש מחפשים בעלטה. אני לא יכול לומר שאנחנו נצא מהמבוי הסתום הזה, אבל אני יכול להבטיח שהתיק הזה לא נעזב לרגע".

      תגובות

      בתגובה לדבריו של יעקב בנוגע לחשודים בהצתת מסגדים, אומר עו"ד עדי קידר, היועץ המשפטי של עמותת "חננו" שייצג את רוב החשודים בתיקי "תג מחיר", כי "הודעות המשטרה כי הם יודעים מי המצבעים למול העובדה שלא הוגשו כתבי אישום הינה אמירה לא אחראית. לגבי טענות המשטרה באשר להתנהגות הנחקרים, אין לה להלין אלא על עצמה. לציבור אין אמון במשטרת ישראל ובצדק. אשר לפרשת 'חמ"ל המאחזים', במשך שנים בוצעה פעילות זו בגלוי, והשתתפו בה אנשי ציבור וארגונים מבלי שהמשטרה והשב"כ יעצרו את הפעילות. מדובר בתיק שמתנהל, ומסירת פרטים בכלי התקשורת פסולה ומלמדת על חוסר האחריות של המשטרה. מחוז ש"י, מאז ומתמיד, הרשה לעצמו להתנהל באופן עצמאי - ונראה כי אין שום ביקורת לפעילותם".

      לפניות לכתב יהושע בריינר: joshjosh@walla.com

      לקריאה נוספת
      חשאי בחמישי: א' מהשב"כ ומלחמתו בטרור היהודי
      חשד לטרור יהודי: כתובות "ישו בן זונה" בכנסייה בירושלים
      "תג מחיר": כתובות רוססו על מסגד ליד חברון