כל הפרטים על פרשות אולמרט לקראת הכרעת הדין מחר

ראש הממשלה ה-12 של מדינת ישראל עומד בפני הכרעת דין בשלוש פרשות שונות. הוא מואשם, לצד מקורביו, בעבירות מרמה והפרת אמונים, העלמת הכנסות וקבלת דבר במרמה

גלעד גרוסמן

בית המשפט המחוזי בירושלים ימסור מחר (שלישי) את הכרעת הדין במשפטו של ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, בפרשת טלנסקי המכונה "מעטפות הכסף", בפרשת ראשונטורס, ובפרשת מרכז ההשקעות. לקראת ההכרעה, וואלה! חדשות מציג מורה נבוכים לשלוש הפרשות. אולמרט עומד בימים אלה למשפט גם בפרשת "הולילנד".

האישום הראשון בכתב האישום שהגישה פרקליטות מחוז ירושלים נגד אולמרט וראש לשכתו, שולה זקן, מתייחס לפרשה של משרד הנסיעות "ראשונטורס".

עוד בוואלה! NEWS

הפעילויות הכי כיפיות/מעניינות/מקוריות לבילוי קיץ מושלם עם הנכדים

בשיתוף בית בלב
לכתבה המלאה
יח"צ פסטיבל הקולנוע ירושלים

על פי כתב האישום, בשנים 2006-2002 הצליחו אולמרט וזקן, באמצעות מצג שווא ותיעוד כוזב שהוכן עבורם על ידי סוכנות הנסיעות "ראשונטורס" הממוקמת בראשון לציון, לקבל סכומי כסף גדולים, כתשלומים, עבור כ-15 טיסות לאירועים אליהם הוזמן אולמרט ברחבי העולם.

מכתב האישום עולה כי אולמרט הרצה באותם אירועים בפני ארגונים ומוסדות יהודיים, ובמקרים אחרים טס בשליחות המדינה. השניים מואשמים כי ניפחו את חשבון ההוצאות של אולמרט, וקיבלו במרמה בסך הכל יותר מ-92 אלף דולרים. הכסף שימש למימון טיסות פרטיות של ראש הממשלה לשעבר ושל בני משפחתו. בסעיפי האישום נגד אולמרט ונגד ראש לשכתו - עבירות מרמה והפרת אמונים ורישום כוזב במסמכי תאגיד. אולמרט גם נאשם בעבירה של העלמת הכנסות. נגד מתאמת הנסיעות של אולמרט, רייצ'ל ריזבי-רז, ונגד הבעלים של חברת "ראשונטורס", עמנואל באומוולשפינר, הוגשו כתבי אישום נפרדים.

עבירות מרמה והפרת אמונים, רישום כוזב במסמכי תאגיד והעלמת הכנסות. אהוד אולמרט בבית המשפט (צילום ארכיון: מגד גוזני)

אנשי הפרקליטות מאמינים שהצליחו להוכיח כי בשל החיובים העודפים, עליהם לא ידעו הארגונים שמימנו את טיסותיו של אולמרט, נוצרה יתרה כספית בסוכנות הנסיעות, שנרשמה כיתרת זכות בכרטיס הנהלת חשבונות שנקרא "אולמרט פרטי". יתרה זו שימשה, כאמור, לצורך מימון נסיעותיו של אולמרט ונסיעות בני משפחתו, או לשדרוג טיסותיו. "שלל ראיות ועדויות הוכיחו במהלך המשפט, באופן חד משמעי, כי הנאשם היה מודע לשיטה של יצירת מימונים עודפים בנסיעותיו, וכי תופעה זו היא תולדה של הנחיותיו שלו בעיקר וכן של הנאשמת (שולה זקן - ג"ג)", נכתב בסיכומי התביעה, שהוגשו באמצעות פרקליט מחוז ירושלים לשעבר, אלי אברבנאל, ועל ידי עו"ד אורי קורב.

זקן העדיפה לשתוק

בפרקליטות אומרים כי גרסתו של אולמרט נסתרה בכמה נקודות מהותיות ושוליות על ידי מסמכים שהוצגו, ועל ידי עדים נוספים. "כשעומת הנאשם עם מסמך מפליל - נתן לו פרשנות מעוותת ומסולפת, וכשנתקל בעד מפליל – תקף והשמיץ אותו, לרוב באופן אישי וישיר ולעיתים באופן עקיף", טענו בפרקליטות. גם שתיקתה של זקן, שסירבה להעיד במשטרה ובבית המשפט, טוענים בפרקליטות, מחזקת את הטענות נגדה.

אולמרט, מצדו, טוען כי בלשכתו נשמרה בזמן אמת הפרדה בין נסיעותיו הפרטיות לבין נסיעותיו הציבוריות. עורכת הדין נוית נגב, שייצגה את אולמרט בפרשה, טענה כי לאולמרט היה ברור כי במשרד הנסיעות "ראשונטורס" קיים חשבון נפרד שבו נרשמו הנסיעות הפרטיות שלו ושל בני משפחתו. הרוב המוחלט של נסיעות אלה, טוענת ההגנה, מומן באמצעות נקודות הנוסע המתמיד שצבר בנסיעותיו לחו"ל במסגרת תפקידיו. עוד טענה ההגנה, כי אולמרט לא היה מעורב בסידורי הנסיעות, אלא סמך על העוזרים והמזכירות בנושאים אלה ולא עסק בהתחשבנות כספית.

עוד נטען, כי במקרים נקודתיים בלבד אולמרט התייחס לשאלות שנשאל בנושא מימון הנסיעות, אך לא ידע על קיומם של עודפים כלשהם. האצבע המאשימה הופנתה לכיוונה של העובדת ריזבי-רז. אנשי ההגנה טענו כי ייתכן שהיא ביצעה טעויות, אולם בכל מקרה לא הייתה לה כוונה פלילית. פרקליטיו של אולמרט טענו בנוסף כי כמות הנסיעות שבהן נוצר מימון עודף זהה לכמות הנסיעות שבהן נוצר חוסר במימון, וכי עובדה זו שוללת את טענת הפרקליטות בדבר שיטה כביכול לייצור עודפים.

פרשת טלנסקי

יח"צ פסטיבל הקולנוע ירושלים

האישום השני עוסק בפרשת טלנסקי, שזכתה גם לכינוי "פרשת מעטפות הכסף". על פי כתב האישום, אולמרט קיבל מאיש העסקים האמריקאי משה טלנסקי מאות אלפי דולרים, שלא דווחו כדין, חלקם במזומן בתוך מעטפות, במשך כ-12 שנים. בחלק מהמקרים הועברו הכספים מטלנסקי לאולמרט באמצעות זקן. בסך הכל הועברו לאולמרט כ-600 אלף דולר. מדובר בשנים בהן כיהן אולמרט כראש העיר ירושלים וכשר התמ"ת. זקן ועורך דין אורי מסר, ידידו של אולמרט ופרקליטו באותה תקופה, ניהלו "קופה סודית" שבה נשמרו הכספים שהתקבלו מטלנסקי, יחד עם כספים במזומן שהתקבלו ממקורות אחרים. בתמורה ניסה אולמרט לקדם את ענייניו העסקיים של טלנסקי. כתב האישום מייחס לאולמרט עבירות של מרמה והפרת אמונים, וכן לאור העובדה שלא גילה למבקר המדינה על הכספים, גם עבירה של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. זקן נאשמת בעבירה של מרמה והפרת אמונים.

"הנאשם, שר ומשנה לראש הממשלה, מנהל באמצעות נאמניו הקרובים – הנאשמת ועו"ד מסר – אופרציה נסתרת, שיטתית ומתמשכת של החזקה ושימוש במאות אלפי דולרים שהוא מקבל ומוציא במזומנים, והכל ללא כל תיעוד", טענו בפרקליטות. עוד נטען כי אולמרט החזיק כספים אצל מסר וללא בבנק, כדי שיוכל לעשות שימוש אישי בחלק ממנו. כך, לצד שימוש בחלק מהכסף למימון פעילויות ציבוריות ופוליטיות, טען טלנסקי כי חלק מהכסף שימש לכיסוי חובותיו של אולמרט וכן למימון שהות במלונות, סיגרים ועניבות. ראייה מרכזית בפרשה הם "יומני שולה", שבהם תיעדה זקן את פגישותיו של אולמרט, וכן, לטענת הפרקליטות, את הכספים שהעביר לו טלנסקי, תוך שימוש בשמות קוד.

600 אלף דולר ב-12 שנים. משה טלנסקי ואולמרט ב-2003 (צילום: AP)

אולמרט טען תחילה כי לא ידע על הכספים, ובהמשך שינה גרסה ואמר שהוחזקו אצל עורך דין מסר בנאמנות. לדברי אולמרט, הכספים שימשו לצרכים פוליטיים, ופרקליטיו, עורכי דין אלי זהר ונבות תל-צור, הציגו במהלך המשפט חוות דעת משפטית שחיבר לפני כ-12 שנה שר המשפטים יעקב נאמן, בנוגע לקבלת תרומות בתקופה שבין מערכות בחירות. נאמן, ששימש אז כעורך דין פרטי, קבע כי אין מגבלה על איסוף כספים בין מערכות בחירות. לטענת פרקליטיו של אולמרט, חוות הדעת מכשירה את הכספים שעורך דין מסר החזיק עבור אולמרט.

צוות ההגנה של ראש הממשלה לשעבר טען כי "נעשה כאן ניסיון לקבוע באופן תקדימי כי תופעה של קבלת תרומות וכספים פוליטיים, שלא בתקופת בחירות, מהווה עבירה פלילית". טלנסקי הוגדר על ידי ההגנה כשקרן ו"פנטזיונר". לטענתם הוא שיקר בנוגע לכספים שונים שנתן לאולמרט. עוד נטען כי נגד אולמרט הוגש כתב אישום, בעוד פוליטיקאים אחרים שביצעו מעשים דומים, דוגמת הנשיא שמעון פרס, לא הועמדו לדין. "התביעה תרגמה בכתב האישום התנהלות פוליטית שגרתית, מקובלת ולגיטימית של אולמרט לשחיתות ולעבירה פלילית", נכתב בסיכומי ההגנה.

פרשת "מרכז ההשקעות"

יח"צ פסטיבל הקולנוע ירושלים

הפרשה השלישית שבה נאשם אולמרט מכונה "מרכז ההשקעות". נטען כי בעת שהיה שר התעשייה, המסחר והתעסוקה בשנים 2006-2003, הוא פעל בניגוד עניינים ובדרך פסולה. אולמרט התערב לכאורה בהליכים ובהחלטות במרכז ההשקעות, שבאחריות המשרד, גוף שמעודד הקמה והרחבה של מפעלים לתעשייה באמצעות מענקי השקעה והטבות נוספות. אולמרט נאשם שפעל לקידום ענייניהן של שתי חברות - "סיליקט דימונה" ו-"שמן", כמו גם במיזם "נבטים", שיוצגו על ידי מקורבו, דין מסר. כמו כן, הוצגה התנהלותו של אולמרט ביחס למספר חברות אחרות שמסר היה קשור אליהן, אך הן לא הוזכרו בכתב האישום. אולמרט נאשם גם בפרשה זו בהפרת אמונים.

אולמרט: "אפילו פעלתי לרעתו של אורי מסר"

במפתיע, הפרקליטות לא טענה כי ההחלטות שקיבל אולמרט ביחס לחברות שייצג מסר אינן סבירות, אלא כי אולמרט פעל תוך ניגוד עניינים חריף, בשל קרבתו למסר, ובמיוחד נוכח העובדה שבאותו זמן ניהל מסר עבורו את "הקופה הסודית" מפרשת טלנסקי. בפרקליטות טענו שמסר זכה ליחס מועדף בלשכת אולמרט- דבר שסייע לו ככל הנראה בייצוג לקוחותיו.

מנגד, ההגנה טענה כי לאולמרט לא היה אינטרס אישי במצבו הכלכלי של מסר, וכי בכל מקרה, גם אם אולמרט היה מצוי בניגוד עניינים, מעשיו לא הגיעו לכדי הפרת אמונים. אולמרט גם טען כי היו מקרים שבהם פעל לרעתו של מסר, ואף העיד כי זקן סיפרה לו שמסר התלונן בפניה על כך ש"לא יוצא לו כלום" מהעובדה שאולמרט מכהן כשר התמ"ת. בפרקליטות סברו מנגד כי בכך למעשה הוכיח אולמרט מודעות לפגיעה שבהתנהגותו בטוהר המידות ובאמון הציבור.

בפרשה נוספת, אולמרט מואשם כי הגיש הצהרות כוזבות למשרד מבקר המדינה לגבי הלוואה שקיבל מיוסף ג'ו אלמליח, ולגבי השווי האמיתי של אוסף העטים שברשותו.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully