אוהב חיות ואדם (בסדר הזה), ספורטאי כושל בעבר ואוהד כורסא מצטיין בהווה. הדוג סיטר המושלם לכלב שלכם והעורך המושלם לרומן שאתם עוד לא יודעים שתכתבו. עמית סלונים משמש כמבקר התרבות של וואלה, ובזמנו הפנוי מגדל שתי ילדות וכלב.
הבעלים של מועדון הבארבי בתל אביב שאול מזרחי החליט לסחוב על הגב את סיר הלחץ של עולם התרבות. רגע לפני שהוא מתפוצץ, עמית סלונים ישב איתו במאהל המחאה מחוץ לבית ראש הממשלה בירושלים רק כדי לגלות שהציבו בפני שובת הרעב מכשול נוסף ומפתיע
הדוקו החדש של נטפליקס על ג'פרי אפשטיין הופך את הבטן. קשה להישאר אדישים מול הזוועות שעברו הנשים ששרדו את מכונת הניצול של עבריין המין הסדרתי. אחרי הצפייה המטלטלת קשה שלא לתהות, איך אנשים כמו ביל קלינטון ואהוד ברק חיים עם עצמם בידיעה שהם היו חברים שלו?
הישראלים חוזרים לחופים הזהובים, וזה הזמן להציג את הפסקול המושלם לעניין. חלק מהשירים שמחים, חלק עצובים - כמו הים עצמו. האזינו למצעד היחיד שמציב את אילנה אביטל ויהורם גאון לצד הביטלס והביץ' בויז. עכשיו ניתן רק לקוות שהקורונה באמת הלכה כמו שטענו בכותרת
לקורין גדעון היה דחוף שתדעו שהיא מתנגדת ללבוש קצר בבתי ספר. זו התוספת האחרונה לגל של "דעות לא פופולריות" שבעצם מבטאות דעה שמרנית די פופולרית. אם היא מתכוונת להמשיך את הטרנד הטרחני הזה בשביל לגרוף לייקים, כדאי לפחות שהיא תבין שהיא בצד הלא נכון של ההיסטוריה
לפני עשור הגיע אביב גפן לאולפן של דנה ויס, והסביר לה למה אמנים מפחדים להביע דעה שמאלנית. אתמול הוא הגיע לאותו אולפן והסביר בחיוך למה הוא תומך בממשלת האחדות בראשות נתניהו. וגם: השאלה המטורפת שמשום מה ממשיכים לשאול שרים בישראל
The Who חיפשה את הכיוון המוזיקלי שלה, כאשר גם פרידה עמדה על הפרק. כפשרה, החליטו חברי הלהקה להוציא אלבום הופעה. התוצאה: שריפה, אלבום ההופעה הטוב בהיסטוריה, שיא גינס שלעולם לא יישבר ו-11 ילדים שנחנקו למוות לפני שהם הספיקו להזדקן. סיפורו של "Live at Leeds"
אחרי הכתבה על הקורבן החדש של אלימות במשפחה הוחזר השידור לאולפן, שם צקצקו כולם על כך שזה לא בסדר שלא מטפלים בתופעת האלימות נגד נשים, בדיוק כפי שצקצקו כולם לפני כמה דקות על כך שהממשלה הזאת גדולה ובזבזנית. כמעט אף אחד לא עשה את הקשר בין הדברים כמובן
חודשים ארוכים שכמעט ולא שמענו מדמות הראפר ההיתולית שיצר המוזיקאי/קומיקאי אורי קומאי. לפתע, שבוע אחרי ש"השיק" דמות חדשה, פארוק חוזר עם שיר פרובוקטיבי על איבר מין של כוכב פופ אחר. ההפקה המוזיקלית המשגעת רק מחדדת כמה שהדמות של פארוק מיותרת במציאות שלנו
אחרי שנים בשירות הציבורי, כולל תפקידים ביטחוניים בכירים כראש השב"כ והשר לביטחון פנים, השטיח שטען שאסור לראש הממשלה לכהן תחת כתב אישום אבל תמך בצורה נחרצת בנאשם נתניהו לתפקיד ראש הממשלה מאיים ברעידת אדמה. וגם: האמת מאחורי "המשרד המצחיק" של אורלי לוי
הקומיקאי שלא פוחד לומר את דעתו עלה אתמול לשידור וצעק על דוריה למפל שצריך לפתוח את המדינה. לא בטוח שמקבלי ההחלטות בממשלה צריכים לקבל הנחיות או אפילו עצות מקומיקאים, אבל לכל הפחות חשוב לשמוע את הצד שנפגע ולהבין שסיר הלחץ הזה על סף התפוצצות
אחרי עונה ראשונה שהציגה סיפור נוגע ללב ומלא טוויסטים, בעונה השנייה היוצרים החליטו ללכת עד הסוף עם אווירת הטלנובלה. למרות יותר מדי קווי עלילה בלתי הגיוניים, זה עדיין בינג' נפלא, ואפילו פמיניסטי ומעורר מחשבה. וכן, יש גם איחוד משפחות מרגש
בתחילת דרכו הוא נאלץ לישון במכונית בזמן סיבובי ההופעות כי מלונות היוקרה לא הסכימו לקבל שחורים. בהמשך הוא גילה שלא מגיעים לו תמלוגים מביצועים של שירים שלו על ידי אמנים אחרים. למרות הכול, המוזיקה שלו גרמה לשחורים וללבנים לרקוד יחד ולהפוך אותו לאגדה
אם אמן הסטנדאפ החי הגדול מכולם מעלה ספיישל חדש בנטפליקס, אין באמת צורך בהמלצה - פשוט רואים. אז נכון שהרבה מהבדיחות מרגישות ממוחזרות וההומור הנקי הזה כבר לא עובד כמו בניינטיז, אבל ברגעים שהוא תופס תאוצה, אפשר להבין למה ג'רי סיינפלד נחשב בעיני רבים ל-GOAT
מאז "האוס" לא נצפתה על המסך דמות יותר גאונית ועוקצנית מכבוד הנשיאה אסתר חיות, השופט יצחק עמית זרק אותנו לימי "פלטפוס" העליזים ומעל כולם עמד האיש עם התסרוקת של לארי דיוויד והסקס אפיל של פמלה אנדרסון. עמית סלונים צפה בשידור החי מבית המשפט העליון - והתאהב
שני בנימינים, שניהם ראשי ממשלה מיועדים, נאמו אמש בטקס המשואות המוזר בתולדות המדינה. ככל שהקשבנו להם יותר, לא יכולנו שלא לשים לב לדברים שנותרו בין השורות. בפרץ של אחדות לאומית החלטנו לעזור להם, ולכתוב את הנאומים שהיו נושאים באמת - אילו רק היה מתאפשר להם
אחרי העונה הראשונה והמצוינת, התוכנית של ריקי ג'רבייס בנטפליקס חזרה לעונה שנייה בלי שנותר לה סיפור לספר. התוצאה הייתה מאולצת, כאשר מספר קווי עלילה חדשים מנסים להידחס בכוח לתוך הסיפור שכבר נחתם בעונה שעברה. מגאון הטלוויזיה הזה ציפינו להרבה יותר
קט סטיבנס חלם להיות כוכב, וזה כמעט הרג אותו. הרופאים ציוו עליו לא לצאת מהמיטה במשך שנה, והוא יצא מההסגר כאחד מהזמרים הבולטים של העשור. ואז, הוא כמעט מת שוב. 50 שנה לאלבום ששינה את הכל, זו סיבה לחזור לסיפורו של איש השלום שמדינת ישראל מסרבת להכניס לשטחה
מי שאמור להיות ראש הממשלה ה-13 של מדינת ישראל עלה אמש לנאום בפני האומה שהוא עתיד לעמוד בראשה. אם אפשר ללמוד משהו מ"נאום ההכתרה" שלו, זה שבדיוק כמו כולנו, גם בני גנץ לא מאמין שהוא באמת הולך להיכנס מתישהו למעון בבלפור
כל הערוצים, כל התחנות וכל האתרים ממשיכים לרקוד סביב החליל של ראש הממשלה, גם כשזה לא סופר אותם. שר הבריאות החולה נעלם מהרדאר, שר החינוך מסרב להופיע בטלוויזיה ובינתיים פקידים אפורים מנסים למלא את זמן המסך בין הצהרה להצהרה של המנהיג העליון
באולפני הטלוויזיה עסקו אמש כל אנשי החדשות במונחים מפוצצים כמו "אסטרטגיית יציאה", "הקלות בסגר" ו"התרופפות המשמעת" מול אנשים שנראה שכל תפקידם בכח הוא לעשות פרומואים לקראת אחד מהמשדרים הכי מותחים בתולדות הטלוויזיה הישראלית
חמש השנים הראשונות של הסיטקום האמריקאי היו מצוינות, מלאות בחום ואהבה, צחוקים משוגעים ותחושה חמה בלב שכיף להתכרבל איתה לפני השינה. אחר כך הגיעה השגרה שפוגעת בהרבה מערכות יחסים, עד הסוף הבלתי נמנע בו אנחנו לא מבינים איך לא חתכנו את זה קודם. פרידה וביקורת
היום לפני 50 שנה בדיוק יצאה ההודעה הרשמית על פירוקה של "הביטלס", ובמקביל יצא האלבום "אלטון ג'ון". חילופי המשמרות הושלמו, ובתוך זמן קצר אלטון יהפוך להיות הכוכב הגדול בעולם. והכל התחיל עם שיר אהבה בתולי ונאיבי על דף עם כתמי תה
העובדה שיכולתי לשמוע בכל רגע נתון כמעט כל מה שרציתי מעולם לא הצליחה לרגש אותי כמו האפשרות לעמוד מול מאות דיסקים ולבחור במשך דקות ארוכות את האחד שאיתו אסע היום לעבודה. ואז עברתי דירה
אחרי שבועות של עיסוק בנגיף הקורונה, הגיע לבסוף הסקופ העיתונאי הכי גדול של התקופה. העיתונאית שחשפה את הסיפור אמנם לא הוזמנה לאולפן, אבל הגילויים שלה עשויים לגרום לפיטוריו של השר ליצמן. וגם: כך בני גנץ מסכן את בריאותם של תושבי ישראל
ההתייחסות לציבור החרדי במהדורות החדשות בצל הקורונה קרה במקרה הטוב, וגזענית במקרה הרע. לא ברור אם מדובר בשנאה או בורות, אבל מדהים שעדיין צריך להסביר כמה שזה לא הוגן. וגם: שוטרים מרביצים לערבים בלי סיבה, ולאף אחד לא אכפת, כרגיל
בזמן שכל העולם מתעסק בהתפרצות נגיף הקורונה, בוב דילן החליט להוציא מהכספת את Murder Most Foul, שיר שהוא הקליט בעבר אך מעולם לא הוציא לאור. התוצאה היא פואמה אפית שמתחילה בשייקספיר, עוברת דרך אמריקה של שנות השישים ונגמרת במחשבה מצמררת על העתיד
פרק האיחוד הראשון מזה 22 שנה של התוכנית המיתולוגית לא היה מבריק או מצחיק במיוחד, אבל סיפק בדיוק מה שחסר לנו בטלוויזיה בתקופה האחרונה - מנה מדודה של אופטימיות. וגם: "הקומדי סטור" ניסו לפרוט לנו על נימי הנוסטלגיה, וזה בדיוק מה שציפינו מהם
תשדירי התעמולה שלו הפכו לקאלט, ו-962 אמריקנים בחרו בג'ו אקזוטיק לנשיאות ארצות הברית ב-2016. כעת, נטפליקס חושפת את הסיפור מאחורי הקאובוי ההומוסקסואל חובב הנשק עם תסרוקת ה"אלי אוחנה". הדוקו "חיות רעות" מתחיל הכי מוזר שיש, ורק הופך להזוי יותר כשהוא מתקדם
העונה העשירית של "תרגיע" הייתה בדיוק התרופה שהרופא רשם למצב בו העולם שלנו נמצא בו. עשרה פרקים שאמנם היו רחוקים משלמות, אבל היו מפלט לקצת יותר מחצי שעה מצרות היומיום. ואז הגיע הפרק האחרון, שהזכיר למי ששכח שלארי דיוויד הוא אחד מגדולי הכותבים בהיסטוריה
הבידוד גורם לכם לבדידות? אתם לא לבד. ג'ון לנון הרגיש ככה אחרי שהוא עזב את הביטלס, פול סיימון כתב על התחושה הזאת כשהוא התרחק מגרפונקל ואפילו טיילור סוויפט הרגישה פעם שהיא לא שייכת לשום מקום. קבלו כמה משירי הבדידות הכי גדולים שנכתבו, עוד הרבה לפני הקורונה
