חיים של אבא: חופשי על הבר
מרוב שאתה אבא אתה קצת שוכח איך זה להיות סתם גבר, מהסוג שהיית לפני שהפכת לחברת קייטרינג, הסעות ושירותי תיקונים של איש אחד. הפכתי ממרתה סטיוארט לאלק בולדווין לשעתיים
רכז הכתבים של וואלה! חדשות ועורך מדור הדעות החל ממאי 2020. מיכאלי כותב ועורך בוואלה! משנת 2006. מיכאלי החל את דרכו כעורך, כתב ופרשן בוואלה! ספורט, ניהל את מדור ה-NBA בין 2010 ל-2015 וכתב פרשנות כדורסל לעיתון "הארץ". בנוסף, ערך את אתר בחירות 2009 בוואלה!. בשנת 2011 מונה לעורך העמוד הראשי של וואלה! ושימש בתפקיד עד ל-2013. אחרי שנתיים נוספות במדור הספורט, חזר ב-2015 לתפקיד עורך העמוד הראשי של וואלה! וכן מונה לעורך המשנה של מגזין סופ"ש. בינואר 2017 מונה לעורך הראשי של התוכן השיווקי בוואלה!. מיכאלי כתב בין השנים 2013 ל-2016 את המדור השבועי "חיים של אבא" בוואלה! הורות. בנוסף לתפקידיו, מיכאלי מרכז פרויקטים שונים הקשורים לתוכן האתר, כותב טורי דעה בנושאי חברה ופוליטיקה וכן כתבות מגזין במגוון רחב של נושאים. למיכאלי תואר ראשון במדע המדינה וסוציולוגיה מהמכללה האקדמית תל אביב-יפו, ותואר שני במדע המדינה ותקשורת פוליטית מאוניברסיטת תל אביב.
מרוב שאתה אבא אתה קצת שוכח איך זה להיות סתם גבר, מהסוג שהיית לפני שהפכת לחברת קייטרינג, הסעות ושירותי תיקונים של איש אחד. הפכתי ממרתה סטיוארט לאלק בולדווין לשעתיים
"אם אתה לא זוכר משהו, לא למדת אותו, ולעולם לא תזכור משהו אם לא הוא לא מעניין אותך", אמר ריצ'רד סול וורמן ויצא להקים את מה שהפך עם הזמן לסנסציית המידע באינטרנט - TED
פעם חנוכה היה חג די צנוע. הפסטיגל היה איזו הופעה בחיפה שהקרינו אחר כך בערוץ 1, סופגניות עלו 80 אגורות ולא היה צריך בטריות לסביבונים. היום אתה סופר את השעות במקום נרות
בוב גלדוף היה עוד מוזיקאי אירי שהצליח לא רע, עד שהחליט לשנות את העולם. הוא שיחק ב"החומה", הרים שני מופעי ענק למען העניים והרעבים באפריקה ואפילו הצליח לאחד את פינק פלויד
בנות 9 אמנם לא בנות 16 אבל כבר יודעות משהו על העולם הזה ובנות 16 חושבות שאם הוא רציני ואם הוא רק רוצה, ייתנו כל כך הרבה. אז שמור לי עליה, על אור עיניה, שמור מקום בלב
"תהיה חסר צורה, כמו מים. כשמוזגים מים לכוס הם מקבלים את הצורה שלה, לבקבוק את הצורה שלו. תהיו מים", אמר פעם ברוס לי, שנולד היום לפני 73 שנה. איש גמיש, לא רק במחשבה
בגלל התמימות והגובה, מכות של ילדים הן תמיד מתחת לחגורה. כל אב קנאי תומך בשמירת נגיעה, אבל לא להסתכל? כבר בגיל כזה? זה קצת מעליב. בכל זאת, מדובר בילדה שלי. למה ככה?
הטייקון שהמציא את CNN חוגג השבוע יום הולדת 75. לכבוד האירוע הקרינה הרשת שלו סרט תעודה על חייו, "המאבריק", חיה תועה ללא סימן בעלות וטרנר הוא אכן הכול חוץ מעשיר שמרן
בסוף הבנתי למה התכוונו בצופים עם "ה?י?ה נכון". ה?י?ה נכון להגיע לטקס חלוקת עניבות, ה?י?ה נכון להיות קהל בכתובות אש, היה נכון להקפיץ את הילדה בשבת לפנות בבוקר לטיול
הוא ילד ולפעמים לא בא לו לדחות סיפוקים, אז הוא מתחיל. אתה צריך להתמודד עם הרגע הזה בעזרת כל מה שעברת בחיים. כולנו מכירים, כולנו עברנו, אי אפשר להימלט מזה: הסצנה ברחוב
בגינה קיבלתי את המבט הראשון. "הוא נפל בטניס", הסברתי, ואימא אחת הסתכלה על הילד במבט מרחם והנהנה בחוסר אמון. "הסתבכו לו הרגליים", ניסיתי בטון מתנצל, לא מאמין לעצמי
הילדה הודיעה שהיא רצה למועצת התלמידים ואני גבהתי בעשרה ס"מ. הבת הגדולה שלי הופכת מילדה לחיה פוליטית. מיד מיניתי את עצמי לקמפיינר שלה. אם רק הייתי יודע מה מחכה לי
ג'ון ויין מנוזל קיים רק בקולנוע של החיים. הילדים מגיבים בהשתאות כשהם רואים איך אבא הופך מגבר חסון והחלטי לאיש דהוי וכפוף. אחרי שעה הם מבינים שתחיה וחוזרים לשגרה
הסימנים מתרבים - הם מתבגרים ואנחנו מזדקנים. הדלקתי את המחשב וגיליתי ששומר המסך החדש שלי הוא מייקל לואיס. חצינו את נקודת האל-חזור, הצנטריפוגות האלו ימשיכו להסתובב
אבות אוהבים לבלות עם הילדים בים בעיקר כי מדובר ב"שגר ושכח", הסגנון המבצעי האהוב עלינו. הבעיה היא שהחוף מחזיר אותך לגיל 21 ומפוצץ אותך בהורמונים, רק כדי להקיא אותך בחזרה כמבוגר האחראי שהורס את כל הכיף
המצב: הריאליטי המשפחתי מגיע לנקודת רתיחה אחרי רבעון שבו הילדים חוגגים עליך. המטרה: לנתק אותם מהטלוויזיה ולחבר אותם לחיים. האמצעי: טיול משפחות ברמת הגולן. התוצאה: ניצחון. הפסד. נו, העיקר שנגמר כבר
גברים הם מגרסת מזון ולא בטוח שהמשפט "תראו איזה יופי אבא אוכל" הוא מחמאה. אמנם אתה משמש דוגמה וגומר הכול מהצלחת שלך, של אשתך ושל הילדים, אבל רק דבר אחד ימנע ממך לגמור את החגים כמועמד לצנתור
מחנה האימונים המרוכז ליום כיפור נפתח כבר באוגוסט. הילד חייב להגיע ליום הקדוש והנורא כשהוא יודע לרכוב על אופניים. המחיר לא פשוט: גב שבור של אבא וסכנת פתטיות פומבית גדולה
אחרי ששמעון כהן פוטר הוא הפך להיות מורה, כמו גיסתו ריקי מחדרה. כזה הוא שמעון שלנו, עושה הכל לפי הספר. עכשיו הוא רק מחכה ליום שבו המדינה שלו תעשה גם משהו בשבילו
בטיול המשפחתי לירושלים הבין ארז מיכאלי כמה אמיתות כואבות. מבחינת הילדים שלו, מבוגר שאינו אבא = איש מעניין שלומדים ממנו. מבוגר שהוא כן אבא = זקן שממלמל עצמו לדעת
מכתב מהצבא המבשר על העלאה בדרגה יכול לנפח לך את החזה' אבל בדיוק כמו הרמטכ"ל או מפקד חיל האוויר, מבחינת הילדים בבסיס האם, אתה בקושי מומלץ לטר"ש
ארז לקח את הילדים לתערוכת החלל ונדהם לגלות שגם ילדי דור האייפד, בעלי סף קשב של דקה וחצי, על פי פרסומים זרים, יכולים להתעניין במשהו שהוא לא מסך מרצד. יומן הקפטן בשוק
גברים קצת נרתעים משיפוצניקים. תמיד נדמה לנו שאלמלא העצלות היינו בונים לבד נישת גבס. מה שמרגיז באמת זה שהוא גבר-גבר, שמבין שאין טעם להתווכח עם אשתך, מה שלך לקח 15 שנה
כל הורה מכיר את הדילמה הזו, להגיד להם "כן" או "לא". סירוב יכול להוביל לפרצוף נעלב או מופע רחוב מביך של בכי וצרחות שגורם לך פתאום להרהר בלילה המענג ההוא עם אשתך
מ-"מתי נגיע?" מרתיח הדם, דרך "אבא, מותר לי?" המרגש ועד "למה הירח לבן?" המאתגר - נמצא גורם ההזדקנות היעיל במערב: השאלות של הילדים שלך. ארז מיכאלי מחפש תשובות
נסיעה עם הילדים באוטו היא כמו מלחמה קטנה - אתה יודע איך אתה נכנס אליה, פחות איך תצא. בסוף, כשכבר אין ברירה, מגיע נשק יום הדין - "אין ארטיקים כשמגיעים!". תהיו חזקים
אין הורה לילדים לפני תיכון שלא מכיר את זה. ב-1 ביולי אתה נפרד ממשפחת האדם ופוצח במרדף נואש אחר קייטנות, הפעלות וסבתות - כל דבר שיכול להעסיק אותם, בדיוק ליומיים
ארז ואשתו חגגו לילדה יום הולדת. היא בת 9. כל הורה יודע שזה לא יום אלא פסטיבל שנמשך שבוע ומאיים לקבל מעמד של חג לאומי. משהו בהשראת חגיגות ה-90 שנות שמעון פרס
כל הזהות והמוסר שפיתחת כל החיים מתנגשים ברגע עם הרצון להיות שם בשביל הילדה שלך. ארז מיכאלי הגיע הפעם לטורניר טניס של הקטנה והחלטת שיפוט אחת הוציאה ממנו את החוליגן
להמציא משחק דרך לילדים לא שונה מפיילוט בטלוויזיה. הוא צריך להיות פשוט ומכוון למכנה משותף נמוך. מיד לאחר שיצא לאוויר העולם הוא עומד במבחן האכזרי מכולם - הרייטינג