זה היה אחד הסיפורים הדרמטיים ביותר של המלחמה באיראן, ועכשיו, לראשונה, אחד משני אנשי צוות מטוס הקרב האמריקני שהופל מעל שטח איראן מספר בקולו מה עבר עליו במשך כמעט 50 שעות מאחורי קווי האויב.
בתוכנית "60 דקות" של CBS, ששודרה הלילה (שני), התיישב מול הכתבת נורה אודונל קצין מערכות הנשק של מטוס F-15E, המזוהה רק בכינוי המשימתי "בראבו". הפנטגון לא פרסם את שמו. הטייס שישב איתו במטוס, המכונה "Alpha", חולץ קודם לכן ובחר שלא להתראיין. CNN דיווחה בסוף השבוע כי שר המלחמה הגסת' דחק בשניים להתראיין.
ב-3 באפריל, חמישה שבועות לתוך המלחמה, יצאו השניים למשימת לילה מעל אזור הררי מדרום לאיספהאן. "זה היה עוד יום במלחמה מבחינתנו", סיפר בראבו, "עד לרגע שבו נפגענו מנשק איראני". לדבריו, לא היה ספק במה שקרה: "הדרך הטובה ביותר שמצאתי לתאר את הרגע הזה היא כאילו רכבת משא פגעה בך". הצוות ניסה להציל את המטוס, אך בתוך שניות התברר שאין אפשרות לעשות זאת. "זמן קצר אחר כך נפלטנו ומצאנו את עצמנו מרחפים מעל לב איראן".
אלא שעבור בראבו, היציאה מהמטוס הייתה רק תחילת הסיוט. הפגיעה האיראנית גרמה נזק גם לכיסא המפלט ולמצנח שלו: "בשלב מסוים הסתכלתי למעלה ולא ראיתי מצנח", סיפר. "זה היה הדבר המפחיד ביותר שראיתי אי פעם". בעודו נופל הוא ניסה לשחרר חלקים של המצנח שנתקעו. לדבריו, באותו רגע התפלל: "אלוהים, רצונך ייעשה, אבל אם אני יוצא מזה - אני צריך עזרה".
לפי אנשי המקצוע שבחנו אחר כך את פציעותיו, בראבו פגע בקרקע במהירות שבין 70 ל-100 מייל לשעה - כ-110 עד 160 קמ"ש. הוא שבר את גבו, את זרועו ואת כתפו, נקע את קרסולו וסבל מחתכים ודימום בראש ובפנים. כשאודונל שאלה כיצד שרד פגיעה כזו, השיב: "נס של ימינו". "אני מאמין שזו עדות להשגחה של עליונה", אמר. "היא לא מנעה ממני להיפצע, אבל היא מנעה פציעות קטסטרופליות שהיו מונעות ממני לשרוד".
אחרי ההתרסקות הוא הבין שאין לו זמן להתאושש. בתקשורת האיראנית כבר הוכרז פרס על לכידת אנשי הצוות, ובאינטרנט הופיעו סרטונים של חמושים המחפשים אחריהם. לפי מקורות צבאיים אמריקניים שצוטטו בכתבה, כוחות איראניים הגיעו בשלב מסוים למרחק של כמה מאות מטרים בלבד ממנו.
בראבו, שנפצע קשה וכמעט ללא ציוד הישרדות, החל להתרחק מאזור הנחיתה. הוא החליט שהסיכוי הטוב ביותר שלו יהיה להגיע למקום גבוה - וטיפס לעבר רכס בגובה כ-7,000 רגל, יותר משני קילומטרים, למרות העצמות השבורות. אודונל שאלה אותו איך מצא את הכוחות לעשות כן. התשובה שלו הייתה אולי המשפט הזכור ביותר בכתבה: "לעולם אל תיתן לחוסר מוטיבציה להביא אותך לטלוויזיה האיראנית".
לדבריו, הוא חש מחויבות להפגין את אותו "אתוס לוחם" שעליו דיבר במשך חודשים עם אנשיו, "הייתי חייב להם להראות את אותו אתוס לוחם במצב שלי - וללכת בדרך שעליה דיברתי במשך חודשים". המצב שלו היה קשה במיוחד גם משום שכיסא המפלט שנפגע הכיל את רוב ערכת ההישרדות. כתוצאה מכך נותר בראבו כמעט ללא מזון, עם אפוד הישרדות בסיסי בלבד, אמצעי קשר וכמות מזערית של מים. הוא ניסה לעצור את הדימום ככל שיכול, אך העדיפות הראשונה שלו הייתה להמשיך לנוע ולהימנע מגילוי.
שש שעות לאחר הפלת המטוס הצליח כוח אמריקני לחלץ את אלפא. שני מסוקים מתוך כוח שכלל 21 כלי טיס יצאו למבצע לאור יום תחת אש. בראבו ראה ממקום המחבוא שלו את חילוץ חברו: "זה היה רגע 'האבא הגאה' ביותר בחיי - עם התנצלות לילדים שלי", סיפר. רבים מהלוחמים שביצעו את החילוץ היו חלק מהיחידה שלו. "לראות את זה במו עיניי גרם לי להיות גאה בהם בצורה בלתי רגילה" עוד הוסיף: "זה נתן לי כוח לשרוד, לדעת שאמריקה מקיימת את ההבטחה שלה".
אבל כוח החילוץ לא הצליח לאתר אותו ונאלץ לסגת. בראבו נשאר לבדו לילה נוסף במדבר ההררי הקר, כמעט בלי מים ובלי אוכל. בהודעות שהצליח לשלוח כתב: "אני פצוע. אני בתנועה. אלוהים טוב".
כשנשאל מה היה הפחד הגדול ביותר שלו, לא אמר שחשש להיתפס: "הפחד הגדול ביותר שלי היה לאכזב את הצוות שעבד כל כך קשה כדי לחלץ אותי", אמר. "ידעתי שהם יבואו. ידעתי שאמריקה - בין אם זה ייקח יום או שנה - תקיים את ההבטחה שלה ותחלץ אותי. הייתי צריך לעשות את החלק שלי ולתת להם את הזמן לבצע את החילוץ".
בינתיים, כוח חיפוש איראני התאסף למרגלות ההר. "ידעתי שהם באים", סיפר בראבו. "ראיתי. ידעתי בוודאות שהם מחפשים אותי". הוא היה חמוש, וכשאודונל שאלה אם חשב מה יעשה אם האיראנים יגיעו אליו, השיב כי ניסה שלא לעסוק במה שאינו בשליטתו: "בכל פעם חשבתי: מה הבעיה שעומדת בפניי? איך אני מתגבר עליה? מה ההחלטה הבאה שאני צריך לקבל?".
לבסוף נכנס גם ה-CIA לתמונה. לפי "60 דקות", הסוכנות מילאה תפקיד מרכזי במבצע רב-זרועי שכלל פעולות הטעיה שנועדו לבלבל את הכוחות האיראניים וטכנולוגיה מסווגת שאפשרה לאתר במדויק את מיקומו של בראבו. מפציצים וכלי טיס בלתי מאוישים אמריקניים תקפו כוחות של משמרות המהפכה באזור כדי לפנות את הדרך. כמעט יומיים לאחר הפלת המטוס, שני מטוסי חילוץ גדולים נחתו על מסלול מאולתר במדבר, ומהם הורדו מסוקי "Little Bird" קטנים שיכלו להגיע לרכס שעליו המתין. "הרגע שבו איש יחידת החילוץ הגיע אליי על הרכס היה אחד הרגעים הגדולים בחיי", אמר.
וגם אז המבצע כמעט הסתבך שוב. גלגלי מטוסי החילוץ שקעו בחול והם לא הצליחו להמריא. יחידה חשאית של חיל האוויר נדרשה לחלץ את בראבו ויותר מ-90 אנשי הכוחות המיוחדים מאיראן. ארצות הברית אף הפציצה את המטוסים שנותרו מאחור כדי למנוע מטכנולוגיה אמריקנית ליפול לידי האיראנים.
כ-50 שעות אחרי ההפלה, עם זריחת השמש בבוקר יום ראשון של חג הפסחא, בראבו היה סוף-סוף מחוץ לאיראן. בסיום הראיון שאלה אודונל אם היה רגע שבו הטיל ספק בכך שהצבא האמריקני יגיע אליו? "אף פעם לא היה לי ספק", השיב. "זה מה שאנחנו עושים. יש לי אמונה גדולה בבורא עולם. מיד אחריה נמצאת האמונה שלי בגברים ובנשים של צבא ארצות הברית - שהם יעשו את מה שאנחנו אומרים שאנחנו הולכים לעשות". ובעיניו, זה גם הסיפור האמיתי של אותן 50 שעות.
"זה לא סיפור על מה שאני עברתי", אמר, "זה סיפור על עבודת צוות, על אימונים, על אמונה, על החלטות ועל מנהיגות - לעשות משהו שיישאר בהיסטוריה כדוגמה למה שאמריקה מוכנה לעשות כדי לקיים את ההבטחה שלנו: לא להשאיר אף אדם מאחור".