סהר קלדרון שנחטפה לעזה וחזרה בעסקת החטופים ספדה היום (שני) ליגב בוכשטב ונזכרה שפגשה בו בשבי: "הייתי איתו כמה ימים באותו מקום עד שהעבירו אותו. כואב לי הלב כי אני יודעת שהוא היה בחיים והמדינה יכלה להציל אותו".
מוקדם יותר היום הודיע קיבוץ נירים כי החטוף יגב בוכשטב נהרג בשבי בעזה. "בצער עמוק ובכאב גדול התבשרנו כעת על הרצחו של בננו וחברנו יגב בוכשטב בשבי חמאס בעזה. אנו שותפים ומשתתפים באבלם הכבד של אסתר, אורן, נופר, יובל והדר, רימון, כרמלה וכל המשפחה ומחבקים אותם", נכתב בהודעת הקיבוץ. לאחר מכן בצה"ל עדכנו כי גם החטוף אלכס דנציג נהרג בשבי, ואף נמסר כי הרב הראשי קבע את מותם על בסיס מודיעיני, וכי עדיין לא ברור כיצד נהרגו, אולם צויין כי השניים נהרגו בזמן שצה"ל פעל בחאן יונס. גופותיהם מוחזקות בידי ארגון הטרור חמאס.
בוכשטב בן ה-35 מקיבוץ נירים, נחטף יחד עם אשתו רימון קירשט בוכשטב ששוחררה בעסקת החטופים בחודש נובמבר. בסוף חודש מרץ, חמאס פרסם הודעה לפיה יגב נהרג בשבי בשל "רעב והיעדר תרופות".
בראיון שהעניקה ל'סופ"ש שלו' אימו של יגב, אסתר, סיפרה על האהבה אליו וכאב שכרוך בהיעדרו. "הוא אדם צנוע ומופנם, אוטו דידקט, אוהב מאוד ללמוד - רק את מה שמעניין אותו. הוא ידע מהלך. בגיל 13 בבר מצווה כתבנו לו שהוא הוסיף לנו המון מילים ללקסיקון המשפחתי, מילים שלא הכרנו קודם וכל הזמן הוא מוסיף עוד ועוד למילון המשפחתי. הוא מאוד אוהב בעלי חיים, רואים את זה גם בתמונות. הוא מוזיקאי, מגיל צעיר גילה את המוזיקה - ניגן בגיטרה, בחליל צד, בצ'לו. הוא בונה כלי נגינה עם יובל אחיו הצעיר. הוא ורימון הכירו דרך המוזיקה ופתאום ניצתה האהבה ביניהם אחרי הרבה שנים של קשר. לפני שלוש שנים הם התחתנו. הוא אדם שבאמת יש לו רגישות מאוד גבוהה. הוא הבן שלי, אני לא חושבת שאימהות מספרות את הסיפור האמיתי על ילדיהן, אלא את הסיפור שלהן".
לשאלה אם היא רואה את עצמה חוזרת לנירים ענתה אסתר: "נירים זה הבית שלי. כאדם בוגר, מגיל 19 זה הבית היחיד שלי. אני לא מוכנה להחליט עד שיגב יחזור. כשהוא יחזור, גם אני אחזור, אבל לפני זה אני לא שם. את הדירה ששכרנו בקיבוץ להב עוד לא ריהטנו, לא הסכמנו לפרק את הבית. השטיח עוד על הרצפה, המקרר עוד מחובר, הכל שם - כי זה הבית".
רימון קירשט-בוכשטב נפרדה גם מבן זוגה יגב בוכשטייב, וסיפרה על הזוגיות המופלאה שהייתה להם."יגב היה נפש טובה ורגישה - ואני שלו", אמרה. "הרגעים האחרונים שלי ושל יגב ביחד היו מלאים בחיבוקים ונשיקות, באני אוהבת אותך ואני אוהב אותך", ספדה. "הוא הקפיד להגיד לי שאם אני בסדר אז הוא בסדר, עוד כמה ימים והוא בבית. דמיינתי איך אני יושבת על הספה בנירים, עם כל הכלבים והחתולים, מבשלת ומחכה לו. זה היה אמור לקחת כמה ימים וככה זה היה אמור להגמר - והלב נשבר. יגב היה נפש טובה ורגישה ויפייפיה וקסומה ואני שלו".
אלכס דנציג, שרק אתמול צוין יום הולדתו ה-76, נחטף ב-7 באוקטובר מביתו שבקיבוץ ניר עוז, זמן קצר אחרי שעבר אירוע לבבי ובמצב רפואי רעוע. הוא נולד ב-1948 בוורשה בפולין, בן להורים ניצולי שואה. ב-1957 עלה לארץ עם משפחתו ובהמשך קבע את ביתו בקיבוץ ניר עוז. דנציג, היסטוריון, מחנך וחקלאי, היה בעל אזרחות פולנית והקדיש את חייו לחינוך השואה. הוא היה ממייסדי המסעות לפולין, וב-30 שנות עבודתו ביד ושם, הוא הכשיר אלפי מדריכים ומדריכות להוראת השואה. חטופות שהיו לצידו בעזה העידו שהעביר את הזמן בשבי בהרצאות על היסטוריה לשאר החטופים. הוא היה חובב קריאה והיסטוריה, ואהד תחומי ספורט רבים.
בשבת האחרונה, לציון יום הולדתו של דנציג, העלה בנו, בן דנציג, פוסט פייסבוק ובו שיר שכתב כדי לבטא את הגעגוע אליו. השיר מסתיים במילים שמקבלות משמעות מצמררת לנוכח ההודעה שפורסמה היום: "שקט עכשיו בכפר העתיק / לבנים עשויות באדום מחיק / נמס בחום לקור המקפיא / האם אראה שוב את אבי?"
אליה דנציג, נכדתו של אלכס, הגיבה להודעת התנחומים של ראש הממשלה. "ביבי היקר משמח אותי לדעת שיש לך רגשות של כאב ושל עצב. היית צריך להחזיר את סבא שלי בחיים. סבא שלי נחטף בחיים והוא היה צריך לחזור בחיים. הדבר שאתה צריך לעשות בשעות הקשות האלו זה לחתום על עסקה כי לחטופים אין זמן, הם גם סובלים, וגם מתים, אמרה.
"בבקשה ממך תעשה את מה שצריך לעשות. אני סמכתי עליך, סמכתי על ראש הממשלה שלי, סמכתי על המדינה שלי, שתחזיר את סבא שלי הביתה, שאני אוכל להתחבק איתו". בהמשך תקפה את נתניהו ישירות ואמרה כי "אתה שותף לפשע, בדיוק כמו החמאס. בבקשה ממך, אולי בשביל להאמין לך, תחזיר את החטופים שעוד יכולים לחזור בחיים ואת החללים לקבורה".