על רקע העימותים בין שר הביטחון יואב גלנט לשר האוצר בצלאל סמוטריץ', ובצל הקמת הוועדה שתבחן את תפיסת הביטחון של ישראל, בצה"ל מנסים לקדם הצטיידות משמעותית של אמצעי לחימה. עיקר העניין - והדאגה - נוגעים לרכישות של כלי טיס חדשים עבור חיל האוויר, במסגרת יישום הלקחים בנוגע לתפקודו של חיל ולשיתוף הפעולה שלו עם כוחות היבשה ב-7 באוקטובר.
מאמצי ההצטיידות, שיוצאים אל הפועל בצל דחייה חוזרת ונשנית התוכנית הרב-שנתית של צה"ל, נועדו להגביר את היכולות של חיל האוויר לסייע לכוחות הקרקע בתוך זמן קצר, ובאמצעות מגוון סוגי חימוש. בין השאר, הרכישות החדשות ישויות לשדרג את היכולת של הצבא לפעול בכמה זירות במקביל, להגביר את המוכנות לתקיפה באיראן, ולספק מעין "כיפת ברזל אווירית" שתיירט טילי שיוט.
מטוס סיוע קרוב לקרקע: משגר טילים במקום לכבות שריפות
במהלך המלחמה הצביעו בצה"ל על פער חמור בתחום הסיוע של חיל האוויר לכוחות קרקע. זאת, לנוכח חוסר התפקוד של חיל האוויר בשעות הראשונות של השבת השחורה, ומחסור בחימושים המותאמים לירי צמוד גדר, שהיה יכול לסייע ליישובי העוטף ולמוצבי צה"ל שהותקפו ב-7 באוקטובר. בתחילה, חשבו בחיל האוויר לרכוש מסוקים קטנים ומהירים, בדומה למסוק ה"להטוט" שהיה בשירות צה"ל בעבר; אולם בסופו של דבר, ובעצה אחת עם כוחות היבשה, הוחלט להתמקד בגרסה המשודרגת של ה"אייר-טרקטור", שנמצא בשימוש הכוחות המיוחדים בארה"ב. כלי זה, שבדגם הבסיסי שלו משמש לריסוס ולכיבוי שריפות, מסוגל לשאת חימושים במשקל כארבעה טון. בתוצרה המיוחדת שלו, מנגד, מסוגל המטוס לאפשר ירי בצליפה וכן שימוש ברקטות מונחות לייזר ובסוגי חימוש נוספים. בחיל האוויר שקלו לבחון גם את הגרסה הקרבית של מטוס ה"עפרוני" (מסוג T-6), בעל ביצועי טיסה משופרים בהשוואה ל"אייר-טרקטור".
מסוקי אפאצ'י: לתקן את הטעות הקשה
בצה"ל חשבו לצמצם את היקף מסוקי הקרב מסוג אפאצ'י, ולהשאיר מספר מצומצם בלבד שלהם בשירות חיל האוויר. עם זאת, לנוכח היעדר הזמינות של מסוקים מסוג זה ב-7 באוקטובר, לצד סיפורי הגבורה שהתגלו בתחקירים על הסיוע הקרוב שהעניקו טייסי האפאצ'י לכוחות הקרקע, הוחלט על הגדלת מספרם. לפני המלחמה נשקלה האפשרות לרכוש מסוקים יד שנייה מהצבא האמריקני, אך לאחר סדרת דיונים בחודשים האחרונים, ומול משרד הביטחון, הוחלט לקדם רכש מסודר של טייסת מסוקי קרב חדשים. מדובר ב-30-20 מסוקים, שיחליפו את מסוקי ה"פתן" הישנים שבקרוב ייצאו משירות. גורמים בחיל האוויר ציינו בשיחות סגורות כי אם העסקה תיחתם בקרוב, יגיעו המסוקים בעוד כחמש שנים. לדברי הגורמים, כל עיכוב נוסף יביא לאיחור גדול יותר במסירת המסוקים לידי צה"ל.
F-15 EXIA: צייד טילי השיוט
לפי מקורות בחיל האוויר, נרשמה התקדמות משמעותית בהכנות לעסקת הרכש של 50 מטוסי קרב מסוג 15-F, מדגם EX-IA. בטווח של השבועיים הקרובים צפוי להתקבל אישור לרכישתם מהקונגרס האמריקני (נכון לעכשיו אין אישור ממשלה לעסקה), ובעתיד צפוי מספר המטוסים שיירכש לעלות ל-75 בסך הכל. עם זאת, גורמי ביטחון חוששים כי על רקע העימות בין משרד האוצר למשרד הביטחון יתעכבו החתימות הדרושות להשלמת העסקה; מצב כזה עלול לא רק לייקר מאוד את המטוסים, אלא לאלץ את ארה"ב לחתום על עסקות מול צבאות זרים אחרים, שיקבלו את המטוסים לפני חיל האוויר הישראלי. בחיל האוויר לוחצים לקדם את העסקה בהקדם האפשרי, בין השאר גם לנוכח יכולותיו של המטוס, ובהן כושר יירוט גבוה של טילי שיוט, בדומה לאלו ששוגרו על ידי האיראנים במתקפה הנרחבת ב-14 באפריל. יכולת נוספת הראויה לציון היא המכ"ם החזק של המטוס, שעולה בשורת פרמטרים על המכ"ם של מטוס ה-F-35. כמו כן, ה-15-F מהדגם החדש מסוגל לשאת 12 חימושי אוויר-אוויר, ובעתיד, אם יפותחו לו מתלי חימושים משודרגים, המספר הזה צפוי אף לגדול. לא פלא, אם כן, שבמשרד הביטחון כבר מכנים אותו "כיפת ברזל אווירית נגד טילי שיוט".
מטוסי תדלוק: הזרוע הארוכה בדרך לאיראן
ארבעה מטוסי תדלוק, מסוג KC-46, נמצאים כעת בשלב הייצור. הראשון מביניהם צפוי להגיע ארצה בדיוק בעוד שנה, לפי תנאי העסקה והדיווחים של משרד ההגנה למערכת הביטחון הישראלית. מדובר במטוס תדלוק מהמתקדמים בעולם, שישדרג את יכולות הפעולה של חיל האוויר בטווחים רחוקים מאוד מגבולות מדינת ישראל, בדגש על תקיפות במה שמכונה "מעגל שלישי", כולל איראן.
לפי מקורות בחיל האוויר, מאחורי הקלעים ניטש קרב על רכש שני מטוסי תדלוק נוספים מעבר לארבעה שצוינו כאן - אך בשלב זה לא נמצא התקציב הדרוש לכך. כמו במקרה של מטוסי ה-15-F,
קיים חשש במערכת הביטחון כי בטרם תפסיק ישראל תסגור עסקה לחידוש צי מטוסי התדלוק, יחתמו צבאות אחרים ש"יתפסו" את פסי הייצור המוגבלים הקיימים - צעד שבגינו מסירת המטוסים הנוספים עלולה להתעכב באופן דרמטי.
"שר האוצר מאס בשיטה", אומר גורם המעורה בתהליכי הרכש הביטחוני וגם בוויכוח בין השר גלנט לשר סמוטריץ', "הוא לא מוכן להיות 'חותמת גומי', ומתנה את ההתקדמות בעסקאות הרכש והעברת תקציבים לצה"ל בהקמת ועדה, שתבחן את התפיסה והיעדים שהצבא מתכונן אליהם בעשור הקרוב".