המעבר היום (שני) מיום הזיכרון ליום העצמאות היה מטלטל במיוחד, נוכח אירועי 7 באוקטובר והיותם של 132 חטופים עדיין מוחזקים בשבי חמאס. כשהחל שידור הטקס הממלכתי בהר הרצל, התקיימו במקביל שני אירועים של משפחות חטופים. עצרת בתל אביב בסימן "עוד לא אבדה תקוותנו", וטקס אלטרנטיבי בו כיבו משואות נפגעי אסון 7 באוקטובר, משפחות חטופים, משפחות שכולות וניצולה מהנובה. עוד לפני טקסים אלו, נרשמו מהומות בכמה מטקסי יום הזיכרון ברחבי הארץ, בהם השתתפו שרים מהממשלה וראש הממשלה עצמו נתניהו, קיבל קריאות קשות בטקס הממלכתי בהר הרצל.
הטקס הממלכתי לציון יום העצמאות ה-76 של ישראל התקיים במתכונת שונה מבכל שנה, והוא הוקלט מראש ללא קהל. במקום כ-12 משיאי משואה, השיאו אותה 44 אנשים, שעלו לבמה בקבוצות, ונבחרו בשל גבורתם ב-7 באוקטובר ובמלחמה. בטקס לא היו זיקוקים וריקודים ברחבה, אך כן הוקלט קטע מחול בו נראים צעירים רוקדים ביער.
לפני טקס הדלקת המשואות, הוקרן טקס הזיכרון שהוקדש לעוטף עזה. בחלק זה הודלקו אבוקות זיכרון במוקדי האסון השונים. הדלקת אבוקות הזיכרון התקיימה ב-12 מוקדים שונים שנבחרו על ידי המועצות האזוריות, הערים, והקהילות, וכל אחד מהם מסמל את הפגיעה הקשה, השכול והאבדן בעקבות מתקפת הטרור ב-7 באוקטובר.
האבוקות הודלקו בקיבוץ כפר עזה, חוף זיקים, שדרות, מוצב נחל עוז; במיגונית, אחת מתוך רבות, לאורך כבישי הנגב המערבי; במושב נתיב העשרה; במגרש, אליו רוכזו אלפי שלדי המכוניות, שנותרו אחרי הטבח; באופקים; אבוקת הזיכרון של חברי כיתות הכוננות בישע ובמבטחים הודלקה במושב מבטחים; ביישוב שלומית, בקיבוץ ניר עוז ובחניון רעים, מקום מסיבת הנובה.
בהמשך הטקס, הוקרן נאום ראש הממשלה "זה אינו יום עצמאות רגיל", אמר. "המלחמה עדיין בעיצומה. היא נכפתה עלינו ביום שחור של טבח נורא. רבים מאחינו ואחיותינו עדיין מוחזקים במרתפי החמאס. משפחותיהם עוברות סבל נורא. נחזיר את כולם הביתה - החיים והחללים כאחד".
בין מדליקי המשואות, היתה איריס חיים, אמו של החטוף שנורה בשוגג יותם חיים, שהדליקה את משואת הרוח ואורי מגידיש, החיילת שהוחזרה משבי חמאס. מגידיש הקדישה את השאת המשואה לכבוד "חברותיי התצפיתניות, שהגנו אז ומגנות היום על גבולות הארץ. לכבוד כל מי שבזכותו אני פה. גם בחושך שהייתי בו ידעתי שתבואו לחלץ אותי".
במקביל לשידור הטקס הממלכתי, התקיים טקס אלטרנטיבי באמפי שוני בבנימינה, בהובלת משפחות חטופים וחטופות. הטקס - "טקס כיבוי משואות והדלקת תקווה", התקיים בהשתתפות 1,400 איש, והונחה על ידי לוסי האריש וג'קי לוי.
12 נציגים שונים החלו לכבות 12 משואות אחד אחרי השני, כאשר כל אחד מהם נושא דברים אישיים. לאחר סיום כיבוי המשואות, הוקרנו התס"חים שעשו פעילים ופעילות למען השבת החטופים עם המילים: "הפקרה, 132, שעון חול ו-S.O.S", בסיום ההקרנה עלתה עינב צנגאוקר, אמו של מתן, להדלקת משואה לתקווה. בסוף הטקס הקריאו דרור קרן ונועה קולר את שמותיהם של 132 החטופים. במהלך הטקס הופיעו החצר האחורית, דניאלה ספקטור ורונה קינן בזמנים שונים.
בין מכבי המשואות היה גם אביה של רוני אשל, איל אשל - שביתו נרצחה בחמ"ל התצפיתניות על ידי חמאס. בדבריו אמר אשל כי "אני עומד כאן כדי להזכיר לא רק את אלה שחייהם ניטלו מהם בכוח, באכזריות, אלא כדי להכיר בכשלונות. כשלונות מדינאים, בכירי הדרג הצבאי, כשלונה של המערכת. שנים של התעלמות מקריאות האזהרה, מהשטח המבעבע, מסימני המצוקה".
"לא עוד יהירות פושעת שתביא לאובדן חיים, לא עוד זלזול ביכולותיו של אויב ולא עוד התעלמות מכאבן וסבלן של משפחות השכול, והן רבות כל כך. אנחנו כאן כדי להבטיח: לא נפקיר אף אחד ואחת מאחור. אנחנו כאן כדי להתחייב: נבנה יחד מערכת חזקה יותר, חברה קשובה יותר, חברה בה ערבות הדדית לא תיתן לנו להתעלם אלה מאלה", הוסיף אשל.
ובנוסף לשני אירועים אלו, התקיימה עצרת לשחרור חטופים בתל אביב, בסימן "עוד לא אבדה תקוותנו". בעצרת השתתפו בין היתר בני משפחות חטופים, בהם שרון שרעבי, אחיהם של החטוף אלי שרעבי ויוסי שרעבי שנרצח בשבי חמאס; אלה בן עמי, בתו של החטוף אוהד בן עמי ושורדת השבי רז בן עמי. כמו כן השתתפה ג'ני סבידיה, שורדת מסיבת הנובה שאחיה שלומי סבידיה נרצח במסיבה. בנוסף השתתפו מנכ"ל זק"א צבי חסיד והזמרת מירי מסיקה.
ראש האופוזיציה יאיר לפיד נכח בעצרת זו, ולאחריה כתב כי בפעם הראשונה בחייו "לא ראיתי את טקס המשואות. והוסיף "אבל אולי כן ראיתי, כי פה, בכיכר החטופים, פה הטקס האמיתי ופה האמת היחידה ואין בלתה. עד שישובו. רק שישובו". לאחר העצרת התקיימה צעדה של המפגינים מכיכר הבימה לבית העצמאות בשדרות רוטשילד, למען שחרור החטופים. שני מפגינים החזיקו העתק של מגילת העצמאות והלכו בין ההמון.
מוקדם יותר היום, כשעוד צוין יום הזיכרון ברחבי הארץ, חלו מהומות בכמה מוקדי טקסים ממלכתיים לציון יום האבל. במהלך נאומו של ראש הממשלה בהר הרצל, הונף בקהל דגל עם הכיתב "7.10" בצבע אדום. בסיום דבריו, אב שכול צעק לעברו נתניהו "יא זבל לקחת את הילדים שלי", והצעקות הופסקו. גם יו"ר ארגון חללי פעולות האיבה, אייבי מוזס, ביקר בנאומו את נתניהו, ואמר: "לא ייתכן שחוסר תקציב ימנע מאיתנו להקים את היכל הזיכרון לחללי פעולות האיבה".
קריאות קשות נשמעו גם לשרים רגב ובן גביר, בטקסים אותם פקדו באשדוד ובחולון. במהלך נאומה של שרת התחבורה, נשמעו קריאות לעברה הקראו "לכי הביתה! בושה!"
בסיום הטקס, בעוד רגב מתראיינת לתקשורת, לאחר שאמרה "המון גדול חיבק", צעקה לעברה אישה: "לא אותך!". עוד אמרה האישה ליד רגב: "לרפיח מגיעים בסוף? ממשלה לא ראויה!", בעת יציאתה של רגב צעק לעברה אדם אחר: "דם הנרצחים על הידיים שלכם ואות קין על מצחכם לעולם! תתפטרו כולכם! חסרי בושה! תיפטרו אותנו מהעול שלכם!"
השר איתמר בן גביר הגיע לטקס יום הזיכרון באשדוד, וספג קריאות נגדו. "בושה, עבריין", קראו לעברו חלק מהקהל, שאחרים ביקשו להרגיע את הרוחות. "תתביישו לכם, זה לא המקום ולא הזמן", אמרו. עם הישמע הצפירה הקריאות פסקו והקהל עמד דום. כחלק מהיערכות להגעתו של בן גביר, הוצבה גדר מתכת בין במת הטקס לקהל הרב, וזאת ככל הנראה מתוך שיקולי ביטחון ומניעת חיכוכים.
עשרות מהנוכחים עזבו את המקום כשבן גביר החל לנאום ועימותים התפתחו מחוץ לבית העלמין. אורלי ארזה שאחיה נפל במלחמת יום הכיפורים עזבה את הטקס באשדוד כאשר השר בן גביר עלה לדבר: "עזבנו כי קראו לו לשאת דברים. אני לא יכולה להכיל אותו בטקס.