תושבי תל אביב הניחו הבוקר (ראשון) בזירת הפיגוע שאירע אתמול זרי פרחים לזכרו של חן אמיר, הסייר שנרצח באירוע ומנע בגופו פיגוע קשה יותר. בין הזרים נראו גם כמה מכתבי תודה מהתושבים.
סיגל ומיקה, אם ובת תושבות הרחוב הסמוך, הגיעו להניח זר. "זה בלתי נתפס, ממש מתחת לבית. היינו בכלל במסיבה. חזרנו וראינו כל מה שהיה על הכביש", סיפרו לוואלה. "רצינו להגיד תודה, יכול היה להיות יותר גרוע. ממה שאומרים היה לו אינסטינקט כמו מסרט. אנחנו עדיין לא מעכלות. אבל זה לא ישנה את התחושה בשכונה, היו לנו פיגועים בדיזנגוף, זה לא באמת רחוק".
יפעת לוטינגר מתגוררת בבניין שמשקיף על זירת הפיגוע. "שמעתי יריות ורצתי לחלון. היו צרחות 'יש מחבל להזמין אמבולנס, יש פצועים'. הזעקתי אמבולנס. ראיתי ממש הכול. המחבל שכב על הכביש, צילמתי מהחלון", שחזרה. "הרגשתי שבזכותו אולי ניצלתי, זו הייתה יכולה להיות אני כי הייתי ממש בדרך לצאת. הוא הקריב את עצמו בשבילנו. זה מטורף. לא הסכמתי לישון פה, הלכתי להורים וחזרתי עכשיו כדי להתגבר ולשים פרחים. אין מה לעשות, צריך להמשיך. זה הסיוט הכי גדול לראות את הדבר הזה מהחלון, מטורף שזה קורה מתחת לבית".
מילה, תושבת דנמרק, גרה בתל אביב במשך שנה וכעת הגיעה לביקור. "אני ישנה אצל חברים פה ליד. שמעתי אמבולנסים ומשטרות, ואני כבר יודעת שכאן זה אומר שקרה משהו. יצאתי מהמקלחת וראיתי פושים על פיגוע. קראתי שהוא היה סייר אבל עצרתי כאן כי רציתי לראות מי הוא באמת היה", סיפרה.
הבוקר, נפרד מאמיר מפקדו לשעבר, חנן פרץ, וסיפר כי ביחידת הפקחים של עיריית תל אביב כינו אותו "המלך". "הוא היה איש נעים הליכות, מדהים, שתמיד מחייך, תמיד בא בחיבוק ובאהבה".
אל תפספס
פרץ שיתף פרטים נוספים על תושייתו של אמיר, שיחד עם חברו ליחידה עוז ירו במחבל וסיכלו את כוונותיו לבצע פיגוע קשה אף יותר. "חן באמת חסם בגופו את המחבל", סיפר. "אחרי ששני הסיירים ראו והבחינו בו, הם חזרו אליו בחזרה, כי הוא 'לא היה נראה להם'. חן הקדים את עוז, הסייר שבסופו של דבר נטרל את המחבל, ניגש ממש עם האופנוע לחסום את הדרך שלו לכיוון אלנבי, לא הספיק להוריד את הרגלית וחטף אש. עוז, שלא איבד עשתונות, חתר למגע וסיים את האירוע".
חבריו ליחידה של חן כואבים את מותו. "הם לא יודעים עוד איך לעכל את הבשורה", שיתף מפקדם. "חן אהב מאוד את העבודה, את היחידה, הוא אפילו קודם לאחרונה. זו אכן אבדה קשה". אשתו של חן אמיר אישרה את תרומת איבריו. "הייתי לידה, היא לא היססה לרגע, אמרה כן"" נזכר פרץ. "עמדתי שם עם דמעות, התרגשתי מאוד. אישה חזקה. אנחנו איתה, מחבקים אותה. אירוע לא פשוט. אבא לשלוש בנות קטנות, שנקווה שיצליחו לעבור את זה. אנחנו איתן, נחבק אותן, נתמוך בהן. קשה לנו, קשה לחברים שלו. בפעולה שהוא עשה, אני שמח שנמנע פיגוע קשה ביותר, מצד אחד. מצד שני, במחיר כבד מאוד עבורנו, עבור המשפחה".