"הציונות כערך מכריע": ההצעה השנויה במחלוקת שעלתה בישיבת הממשלה

הממשלה דנה היום (ראשון) בישיבתה השבועית בהצעת החלטה של מפלגת עוצמה יהודית תחת השם "הציונות כערך מנחה בפעולות הממשלה". ההצעה קובעת שהערכים המעוגנים בחוק הלאום יעוגנו במדיניות הממשלה ומעניקה לערכי הציונות מעמד הגובר על ערכי יסוד אחרים כמו דמוקרטיה והזכות לשוויון. לפי דרישת הסיעות החרדיות, סוכם כי נוסח ההצעה ישתנה. לפי גורמים בעוצמה יהודית ההצבעה על ההצעה תתקיים מאוחר יותר היום במשאל טלפוני.

את ההצעה, שנכללה בהסכמים הקואליציוניים של עוצמה יהודית, יזם שר הנגב והגליל יצחק וסרלאוף. ומטרתה לתרגם למדיניות בשטח את חוק הלאום שחוקק ב-2018 ומעגן את אופיה וזהותה היהודיים של המדינה. ההצעה עוררה מחלוקת וביקורת פנימית ובינלאומית מאחר ואינה מעגנת את אופיה הדמוקרטי או את שוויון הזכויות של המיעוטים בישראל.

כפי שפורסם שלשום בוואלה, ההצעה מעוררת גם את התנגדות הייעוץ המשפטי לממשלה מאחר והיא מעניקה לערכי הציונות מעמד הגובר על ערכי יסוד אחרים כמו דמוקרטיה והזכות לשוויון, ומנוגדת לפסיקת בג"צ שאישררה את חוק הלאום רק ברמה ההצהרתית. בעוצמה יהודית לעומת זאת, טוענים שמדובר ב"החלטה היסטורית" שתאפשר לתת עדיפות ללוחמי צהל בהטבות ולתעדף התיישבות יהודית בנגב ובגליל.

ההחלטה קובעת כי על הממשלה "להורות למשרדי הממשלה וכלל זרועותיה כי ערכי הציונות, כפי שהם באים לידי ביטוי ב"חוק יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי", יהוו ערכים מנחים ומכריעים בעיצוב מדיניות המנהל הציבורי, מדיניות הפנים והחוץ, החקיקה והפעולות של הממשלה וכלל יחידותיה ומוסדותיה. זאת, הן בשלב עיצוב המדיניות הציבורית והן בשלב ההטמעה והביצוע של המדיניות הציבורית, בראש ובראשונה בתחומי ההתיישבות ובמתן הטבות לאלו ששירתו בצבא ובכוחות הביטחון או בשירות לאומי אזרחי, תוך העדפת משרתי שירות קרבי. מבלי לגרוע מהעקרונות המעוגנים בחוקי היסוד".

לפי וסרלאוף, היא תאפשר לתת עדיפות ללוחמי צה"ל וליוצאי הצבא, "לבסס את זיקת העם היהודי לארצו ולחזק את הנגב, הגליל ויהודה ושומרון". יו"ר המפלגה, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, אמר לפני ישיבת הממשלה: "מי שמתנגד להצעה שלנו - למעשה הופך את עצמו למתנגד לציונות".

בדברי ההסבר להצעה כתוב כי: "נכון להיום, המדיניות הנקבעת על ידי מקבלי ההחלטות בממשלה ובזרועותיה לוקחת בחשבון שיקולים מקצועיים שונים. לעתים, שיקולים אלו מתעלמים מערכי הציונות הבסיסיים. ערכים הבאים לבטא את זכותו של העם היהודי להגדרה עצמית בארץ ישראל, בין היתר בהתיישבות, ביטחון, תרבות ועלייה, כפי שהוכרו, בהצהרת בלפור ומגילת העצמאות ועוגנו בחוק יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי".

עוד נכתב בדברי ההסבר כי "מטרת החלטת הממשלה היא להורות לכלל הגורמים בממשלה ובזרועותיה, לתת, במסגרת השיקולים הנכללים בעת קביעת מדיניות והטמעתה, משקל משמעותי לערכי הציונות, בראש ובראשונה בתחומי ההתיישבות, בדגש על מתן הטבות לאלו ששירתו בצבא ובכוחות הביטחון או בשירות לאומי אזרחי, תוך העדפת משרתי שירות קרבי".

לדיון בישיבת הממשלה לא הגיעה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה, וייצג אותה המשנה ליועמ"שית גיל לימון. השר בן גביר תקף אותה וטען כי הוא "מבין לגמרי למה היועצת לא כתבה חוות דעת כתובה כי קשה לה להודות שהיא נגד הציונות. אני צובט את עצמי שאני צריך להסביר החלטה כל כך חשובה והיסטורית. אנחנו מאבדים את הנגב והגליל. ההחלטה הזו תאפשר להעדיף ערכים של יהודי הגליל".

השר וסרלאוף ציין כי "יש אפליה נגד יהודים. אם אתה מוסלמי או דרוזי, אז אתה מקבל 91 אחוזים הנחה על הקרקע אם אתה יהודי, אתה מופלה לרעה. בשם ערך השוויון מאבדים את המדינה, אני כשר לא יכול להקים יישובים יהודים. מנחם בגין הקים תוכנית של מצפים, היום אי אפשר".

ראש הממשלה בנימין נתניהו הביע גם הוא תמיכה בהצעה. "לא מוכן לסבול דבר כזה, מוסדות התכנון קובעים מדיניות בעצמם", אמר. "אני רוצה לקבוע מדיניות. המצב אבסורדי. בכל מקרה ההצעה הזו חשובה, צריך להעביר אותה כאן בנוסח שהובא".

השרים החרדים ביהדות התורה ובש"ס הביעו התנגדות להצעה בנוסח הנוכחי שלה. השר מאיר פרוש מיהדות התורה אמר ש"זה מסוכן" ושר הבריאות והפנים משה ארבל מש"ס טען כי "עוסקים בסמנטיקה במקום בפעילות אופרטיבית. יום אחרי כהונת השר יאסרו עדיפות ליוצאי צבא. צריך למצוא את הנוסח הנכון".

השר מאיר פרוש אמר "אתם רוצים להנחות את כל משרדי הממשלה לתעדף בכל נושא משרתים. מעולם לא התנגדתי להצעת חוק עם הטבות למשרתים, אף אחד מאיתנו לא מתנגד לזה. אבל הצעה שונתנת יד חופשית לכל פקיד בכל משרד ממשלתי בכל ממשלה עתידית לפעול בהתאם לערך הזה? אגב, בחוק יסוד הלאום לא כתוב המילה ציונות, אתם ממציאים דבר חדש, זה מסוכן. סוכם בהסכם הקואליציוני שלא עושים דבר כזה בלי להתייעץ עם כל מפלגות הקואליציה, אני מבקש שההחלטה לא תאושר בנוסח הנוכחי".

"לא בסמכות הממשלה לקבוע שערך אחד יהיה עליון לערכים אחרים. הכנסת קיבלה החלטה שהערכים באותו מדרג", טען המשנה ליועמ"שית.