הייעוץ המשפטי לממשלה מתנגד להצעת עוצמה יהודית לעגן את הציונות כערך מנחה בעבודת הממשלה, הצעה שאמורה לעלות להצבעה בישיבת הממשלה ביום ראשון הקרוב. בעמדה שהוצגה ע"י עו"ד גיל לימון, המשנה ליועמ"שית, והגיעה לידי וואלה! נכתב כי ההצעה "מעניקה לערכי הציונות מעמד הגובר על ערכי יסוד אחרים, שהם בעלי מעמד נורמטיבי זהה מבחינה חוקתית". לימון הוסיף כי "ההצעה היא למעשה הצהרתית" בלבד. טרם גובשה חוות דעת של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה.
את העמדה העביר לימון למזכיר הממשלה יוסי פוקס ובה טען כי "ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית מחייבים את כלל משרדי הממשלה, יחידותיה ועובדיה וממילא אין צורך בעיגונם בהחלטת ממשלה. משכך, ההצעה היא למעשה הצהרתית". לימון טען עוד כי "קושי נוסף מקביעתם בהחלטה של שיקולי חובה, אשר יחולו באופן גורף על מגוון רחב של החלטות מנהליות, גם כאשר אין לכך רלוונטיות או שהרלוונטיות היא מאוד מוגבלת בנסיבות העניין".
לימון בעמדה שהוצגה הציע נוסח אחר להחלטה ש"תשקף את המצב החוקתי הקיים ותעלה בקנה אחד עם כללי המשפט המנהלי" ולפיה "ערכי מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, כפי שהם באים לידי ביטוי בחוקי יסוד, יהיו ערכים מנחים, בעלי משקל נכבד כנדרש לאור מעמדם החוקתי ובהתאם לנסיבות העניין", זאת מבלי לתת דגש מיוחד לערך הציונות.
גורמים בעוצמה יהודית אמרו בתגובה לוואלה כי "בלשכת היועמ"שית תמיד היו מנותקים מהמציאות בשטח וגם כעת לא שמים לנגד עיניהם את הציונות. הנגב והגליל בסכנה ובעקבות ההתעלמות הזאת, הגענו למצב של 14% יהודים בכל הגליל. לכן, אנחנו מתעקשים לעלות את הערך החשוב הזה של הציונות לחיזוק הנגב והגליל".
הצעת החלטה של עוצמה יהודית תחת הכותרת "הציונות כערך מנחה בפעולות הממשלה", קובעת שהערכים המעוגנים בחוק הלאום יעוגנו במדיניות הממשלה. מדובר בהצעה של שר הנגב והגליל יצחק וסרלאוף שנכללה בהסכמים הקואליציוניים של עוצמה יהודית, שנועדה לתרגם למדיניות בשטח את חוק הלאום שחוקק ב-2018 ומעגן את אופיה וזהותה היהודיים של המדינה. עם זאת, ההצעה עוררה מחלוקת וביקורת פנימית ובינלאומית מאחר ואינה מעגן את אופיה הדמוקרטי או את שוויון הזכויות של המיעוטים בישראל.
ההחלטה קובעת כי על הממשלה "להורות למשרדי הממשלה וכלל זרועות הממשלה, כי ערכי הציונות, כפי שהם באים לידי ביטוי בחוק יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי, יהוו ערכים מנחים ומכריעים בעיצוב מדיניות המנהל הציבורי, מדיניות הפנים והחוץ, החקיקה והפעולות של הממשלה וכלל יחידותיה ומוסדותיה - הן בשלב עיצוב המדיניות הציבורית והן בשלב ההטמעה והביצוע של המדיניות הציבורית, בראש ובראשונה בתחומי ההתיישבות ובמתן הטבות לאלו ששירתו בצבא ובכוחות הביטחון או בשירות לאומי אזרחי, תוך העדפת משרתי שירות קרבי. זאת, מבלי לגרוע מהעקרונות המעוגנים בחוקי היסוד". לפי וסרלאוף, יוזם ההצעה, היא תאפשר לתת עדיפות ללוחמי צה"ל וליוצאי הצבא, "לבסס את זיקת העם היהודי לארצו ולחזק את הנגב, הגליל ויהודה ושומרון".
מהאגודה לזכויות האזרח נמסר בתוגבה לפרסום: "אנו מתנגדים להצעת המחליטים שתעלה ביום ראשון בממשלה לקביעת הציונות כערך מנחה בעבודת הממשלה וטוענת שמדובר בהצעה בלתי חוקתית ששוללת את זכויות השוויון, פוגעת בערכי השוויון והדמוקרטיה ומפלה את האוכלוסיה הערבית ומיעוטים נוספים החיים בישראל".
"במידה ותאשר הממשלה הצעה זו, הפלית החברה הערבית תהפוך לערך מנחה שעל משרדי הממשלה לממש, ופקידי מדינה ידרשו לעצב ולקדם מדיניות ותוכניות שמתעדפות את האזרחים היהודים ומפלות נגד האזרחים הערבים", נכתב בחוות דעת של עו"ד דבי גילד-חיו גדיר ניקולא מהאגודה. "מלבד הנזק ההצהרתי בקבלת החלטה כזאת על ידי סימונם שוב של האזרחים הערבים כאזרחים סוג ב', מדובר במתן אור ירוק ואף הנחיה מפורשת להפלות את החברה הערבית ולהעדיף את האזרחים היהודיים בכל תחומי החיים, לרבות המפורטים לעיל. טיוטת החלטת הממשלה היא בלתי חוקתית בזה שהיא שוללת את עקרון השוויון כעקרון מנחה בעיצוב המדיניות הציבורית, ומנוגדת לפסיקת בג"צ", הוסיף.