הממשלה תדון בהצעת עוצמה יהודית לעיגון הציונות כערך מנחה בעבודתה

הממשלה צפויה לדון ביום ראשון הקרוב בהצעת החלטה של עוצמה יהודית תחת הכותרת "הציונות כערך מנחה בפעולות הממשלה", שקובעת שהערכים המעוגנים בחוק הלאום יעוגנו במדיניות הממשלה.

מדובר בהצעה של שר הנגב והגליל יצחק וסרלאוף שנכללה בהסכמים הקואליציוניים של עוצמה יהודית, שנועדה לתרגם למדיניות בשטח את חוק הלאום שחוקק ב2018 ומעגן את אופיה וזהותה היהודיים של המדינה. עם זאת, ההצעה עוררה מחלוקת וביקורת פנימית ובינלאומית מאחר ואינה מעגן את אופיה הדמוקרטי או את שוויון הזכויות של המיעוטים בישראל. ברקע המתיחות המדינית סביב הצעת חוק העמותות של ח"כ אריאל קלנר, אישור ההחלטה שמיישמת את חוק הלאום בממשלה עשוי לייצר ביקורת בינלאומית נוספת.

ההחלטה קובעת כי על הממשלה "להורות למשרדי הממשלה וכלל זרועות הממשלה, כי ערכי הציונות, כפי שהם באים לידי ביטוי בחוק יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי, יהוו ערכים מנחים ומכריעים בעיצוב מדיניות המנהל הציבורי, מדיניות הפנים והחוץ, החקיקה והפעולות של הממשלה וכלל יחידותיה ומוסדותיה - הן בשלב עיצוב המדיניות הציבורית והן בשלב ההטמעה והביצוע של המדיניות הציבורית, בראש ובראשונה בתחומי ההתיישבות ובמתן הטבות לאלו ששירתו בצבא ובכוחות הביטחון או בשירות לאומי אזרחי, תוך העדפת משרתי שירות קרבי. זאת, מבלי לגרוע מהעקרונות המעוגנים בחוקי היסוד". לפי וסרלאוף, יוזם ההצעה, היא תאפשר לתת עדיפות ללוחמי צה"ל וליוצאי הצבא, "לבסס את זיקת העם היהודי לארצו ולחזק את הנגב, הגליל ויהודה ושומרון".

בדברי ההסבר להצעה כתוב כי: "נכון להיום, המדיניות הנקבעת על ידי מקבלי ההחלטות בממשלה ובזרועותיה לוקחת בחשבון שיקולים מקצועיים שונים. לעתים, שיקולים אלו מתעלמים מערכי הציונות הבסיסיים. ערכים הבאים לבטא את זכותו של העם היהודי להגדרה עצמית בארץ ישראל, בין היתר בהתיישבות, ביטחון, תרבות ועלייה, כפי שהוכרו, בין היתר, בהצהרת בלפור ומגילת העצמאות ועוגנו בחוק יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי.

מטרת החלטת הממשלה היא להורות לכלל הגורמים בממשלה ובזרועותיה, לתת, במסגרת השיקולים הנכללים בעת קביעת מדיניות והטמעתה, משקל משמעותי לערכי הציונות, בראש ובראשונה בתחומי ההתיישבות, בדגש על מתן הטבות לאלו ששירתו בצבא ובכוחות הביטחון או בשירות לאומי אזרחי, תוך העדפת משרתי שירות קרבי".

ההצעה צפויה לעורר התנגדות משפטית על אף שטרם התקבלה עמדת היועצת המשפטית לממשלה. היועץ המשפטי של משרד הנגב והגליל מציין כי ההצעה מעוררת קשיים משפטיים שכן על אף שהיא מציינת בסופה: "מבלי לגרוע מהעקרונות המעוגנים בחוקי היסוד האחרים:, היא מעניקה לערכי הציונות כפי שהם באים לידי ביטוי בחוק הלאום "מעמד הגובר על ערכי יסוד אחרים שהם בעלי מעמד נורמטיבי זהה מבחינה חוקתית".