בצלאל סמוטריץ' הספיק הרבה מאז שנכנס בשערי משרד האוצר בירושלים, על זה אין חולק. הבעיה היא שרוב פעילותו לא הייתה קשורה למשרד שבראשו הוא עומד, עד כדי כך שדבק בו הכינוי "שר האוצר הנעדר".
ממשלת נתניהו השישית: לפרויקט המיוחד בוואלה! - לחצו כאן
הלו"ז שלו היה עמוס בצורה מטורפת. סמוטריץ' השתתף בישיבות הממשלה, ניהל את ישיבות סיעת "הציונות הדתית" ברחבי הארץ, פעם במודיעין, פעם במאחז "גבעת הראל", לקח חלק בכנסים פוליטיים וכלכליים, היה נוכח בכל דיוני הכנסת, עד שהתפטר ממנה לפני חודש וחצי, פעל במרץ לקידום הרפורמה המשפטית ותמך בחברו לסיעה שמחה רוטמן בכל מקום. בימי חמישי, הקפיד להיות במשרד הביטחון, בתפקידו כשר נוסף במשרד, שעל הסמכויות שלו נלחם בחירוף נפש מול יואב גלנט, מה ששאב עוד זמן יקר שאין לו.
ואם כל זה לא הספיק, הוא גם הפך לפיגוע דיפלומטי מהלך והיה עסוק בכיבוי השריפות שהוא עצמו הדליק. אחרי רצח האחים הלל ויגל יניב ז"ל, הכריז שצריך למחוק את חווארה, הסתבך עם כל העולם וזכה לתגובה בוטה ויוצאת דופן מדובר משרד החוץ האמריקני, שאמירותיו מגעילות ודוחות.
בתזמון תמוה, עשרה ימים לפני הנחת התקציב בכנסת, זמן קריטי שבו שרי האוצר לדורותיהם עבדו מסביב לשעון, הוא בחר לטוס לעשרה ימים לארה"ב, פנמה ופריז. בנאום שנשא בכנס הבונדס, חזר בו מהדברים שאמר על מחיקת חווארה, וטען שלא הובן כהלכה. אחרי שגורמים מדיניים ועסקיים בכירים, בהם הנהלת "קוסטקו" שאליה פנה במכתב מביך בבקשה שיגיעו לישראל, סירבו להיפגש איתו, נאלץ לחזור לארץ מוקדם מהצפוי.
כמה ימים אחר כך, עוד לפני שנרגענו מנאום ה"גרנדמייזר" האלמותי באמריקה, הוא כבר עלה על עוד מוקש מדיני, כשטס במפתיע לפריז, לכנס לזכר פעיל ליכוד. הפעם השאיר את הצרפתית למתורגמנית ונאם בעברית, אבל הצליח לעורר עליו שוב זעם מכל רחבי הגלובוס. "האמריקנים צריכים להבין", אמר על הפודיום, שעליו נתלתה מפת א"י השלמה, כולל ירדן, "שאין דבר כזה עם פלסטיני. סבא שלי הוא הפלסטיני האמיתי". עוד לפני שטס חזרה לארץ, כבר הוזמן בבהילות שגריר ישראל בירדן לשיחת נזיפה, האמריקנים השתגעו מכעס, וידידותינו הערביות הוציאו גינויים חריפים.
ברווח שבין העיסוקים המאוד חשובים האלה, התפנה סמוטריץ' לענייני משרד האוצר, בדרך כלל מסביבות חמש- שש אחה"צ וצפונה לתוך הלילה. את הכנת התקציב הפקיד בידי מנכ"ל המשרד, שלומי הייזלר, שהגיע מניהול מנהל התכנון הלאומי, בלי תואר בכלכלה ובלי רקע בהעברת תקציב. גורם באוצר אמר עליו לוואלה!: "שלומי בחור טוב ומוכשר, אבל אין לו מושג". לוואקום שנוצר נכנסו אנשי אגף תקציבים, שעשו בו ככל העולה על רוחם, כולל הכנסת סעיפים הזויים לחוק ההסדרים, כמו ביטול הפטור ממע"מ לתיירים, שאף שר אוצר לפני סמוטריץ' לא היה מוכן אפילו לשמוע עליהם, אבל ככה זה כשאין בעל בית.
וכשבעל הבית בוחר לא להופיע לישיבות ועדת השרים שדנה בתקציב, למרות שהוא זה שאמור להוביל את הדיונים, ולא מתייצב לישיבת הממשלה שהוקדשה לו ודנה, בין היתר, בהתאמות הפיסקאליות המהותיות, כי היה בדיוק במטוס לפריז, מצאו את עצמם פקידי האוצר מתעמתים עם שרים, מה שלא קורה בדרך כלל, כיוון שזה תפקידו של השר הממונה עליהם.
אין ספק שסמוטריץ' הוא אדם נבון, מעמיק, נעים, חרוץ מאוד, אבל מאה הימים שלו במשרד, שמסתכמים נטו בפחות מחודש, מעלים את השאלה מדוע התעקש לקבל עליו את אחד התפקידים החשובים ביותר בממשלה, כשברור שהוא לא מעוניין בו, חוץ מהעובדה שניהול קופת המדינה הוא מנוף לחץ פוליטי.
סמוטריץ' בפריז: "אין דבר כזה עם פלסטיני"
די היה לראות את הניתוק שהפגין אחרי שכלכלני האוצר הציגו בפניו תמונה עגומה על השלכות הרפורמה המשפטית על הכלכלה, הכוללת אובדן תוצר של 270 מיליארד שקלים על פני חמש שנים, בישיבה לילית, כמובן, שהתקיימה תחת מעטה חשאיות מוזר. מיד בסופה הזדרז השר להוציא הודעה, כאילו זכה בפיס ולא קיבל בשורת איוב: "הנתונים הנוכחיים כפי שהוצגו בדיון ממשיכים להצביע על איתנותה ועל פוטנציאל הצמיחה הגדול של המשק הישראלי".
שום דבר על הכוונה של יזמי וחברות היי טק להעתיק את פעילותן מישראל, על הורדת דירוג האשראי, על הוצאת כספים לחו"ל. במקום כל אלה, הוא בחר לדבר על "הרפורמה כהזדמנות כלכלית", טען שבכירי האוצר מונעים מאידיאולוגיה תומכת מחאה ותקף את התקשורת. גורמים באוצר אומרים שעוד מעט הוא יהפוך ל"פרסונה נון גרטה" לא רק בעולם, אלא גם במשרד של עצמו.
מה בכל זאת הספיק לעשות? סמוטריץ' ביטל את המס על החד פעמי והמשקאות הממותקים, חתם על הסכם שכר עם ההסתדרות בעלות של 4.5 מיליארד שקלים והניח תקציב על שולחן הכנסת, אם אפשר לקרוא למה שהונח שם "תקציב", כיוון שחסרים בו נתונים קריטיים.
הספר שהונח לא כולל את הכספים הקואליציוניים, כיוון שלא היה לשר מספיק זמן לסגור פינות עם חבריו לקואליציה, כאמור, יש לו לו"ז משוגע, לכן יתווספו אליו "הדפים" הרלוונטיים אחרי פגרת הפסח. לא פחות חשוב, הוא גם לא כולל את ההתאמות הנדרשות לאובדן ההכנסות המדינה וההכנסות ממסים, בהשפעת הרפורמה המשפטית. סמוטריץ' הרי מתכחש לנתונים, אז אין צורך לבצע התאמות.
בנוסף, אין בתקציב 2024-2023 כמעט זכר לדגל שבו נופפה הקואליציה בקמפיין הבחירות שלה - מלחמה ביוקר המחיה. הרפורמה שאמורה הייתה לטפל במונופול היבוא הוצאה ממנו וגם חינוך חינם מגילאי 3-0, הגדלת נקודות הזיכוי להורים תקרה אולי ב-2024, אם יישאר לזה כסף. מה כן נכנס לחוק ההסדרים? ההקלה בבירוקרטיה על עוסק זעיר, צמצום ההון השחור ושימוש במזומן, ביטול כפל ביטוחי בריאות והגברת התחרות באפליקציות התשלומים, צעדים מבורכים, אבל בלתי מספקים.
מה הלאה? המשימה הראשונה במעלה של שר האוצר כרגע היא העברת התקציב ומציאת מקורות תקציביים שיממנו את הדרישות הקואליציוניות של המפלגות, על רקע הירידה בהכנסות והגדלת מסגרת התקציב. מסתמן שלא יהיה מנוס מקיצוץ רוחבי במשרדים, מה שלא יגרום נחת לחבריו בקואליציה.
סמוטריץ' יצטרך להתמודד עם השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, שקיבל הבטחה מראש הממשלה בנימין נתניהו לתשעה מיליארד שקלים למשטרה, ואז גילה שנתנו לו פחות משלושה וכבר הודיע שלא יתמוך בתקציב. גם מירי רגב מחכה לו בפינה, עם דרישה לביטול אגרת הגודש, בתמורה להצבעה.
אחת המשימות הדחופות ביותר שלו, הוא איוש כמות נכבדת של תפקידי מפתח כלכליים, שמונחים לפתחו מתחילת הקדנציה: המפקח על הבנקים, יו"ר רשות ניירות ערך, מנהל רשות המסים, הממונה על השכר, מנהל רשות שוק ההון ונגיד בנק ישראל שמסיים בסוף השנה הקרובה את תפקידו. את ההחלטות יצטרך שר האוצר לקבל בקרוב, כיוון שלא ניתן יהיה להאריך את כהונתם שוב ושוב לנצח.
צריך לקוות שסמוטריץ' יפנים את גודל האחריות שלקח על עצמו בקבלתו את תיק האוצר ויפסיק להתייחס אל השנתיים שבהן הוא אמור להיות שם, כאל סוג של חלטורה "על הדרך" או עבודה צדדית. בעיקר בתקופה סוערת ורגישה כלכלית כמו זו שאנחנו חווים, מדינת ישראל חייבת שר אוצר על מלא.
ממשלת נתניהו השישית: לפרויקט המיוחד בוואלה! - לחצו כאן