ישראל מאבדת את תמיכת ארצות הברית

ממשלת בנימין נתניהו גורמת נזק בלתי הפיך ליחסי ארצות הברית ישראל ולפיכך לביטחון ישראל. סקר דעת קהל חדש מורה על כרסום בתמיכת הציבור האמריקני בישראל ועל סחף לטובת הפלסטינים, בעיקר בקרב ליברלים, דמוקרטים, מיעוטים וצעירים. מחוקקים קוראים להתנות את הסיוע הצבאי לישראל בבלימת ההפיכה המשפטית ומדיניות הקיצונים הימניים בממשלה כלפי הפלסטינים. אם לא תושג הסכמה רחבה על השינויים במערכת המשפטית ותגבר האלימות ביחסים עם הפלסטינים, יתפתח משבר חמור ביחסים עם ארצות הברית שעלולים להגיע לסנקציות אמריקניות נגד ישראל שמעולם לא היו כמותם.

ביקורו האומלל של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בוושינגטון העיד על סנקציה שממשל הנשיא ג'ו ביידן כבר הפעיל נגד ממשלתו הנוכחית של נתניהו. הנשיא אסר על גורם כלשהו בממשל להיפגש עם סמוטריץ'. בניגוד למקובל בעבר כשראש ממשלה חדש בישראל נכנס לתפקידו, ביידן גם אינו מזמין את נתניהו לפגישה במשרדו. לפיכך, אין להתפלא על הנחיית נתניהו לשריו להימנע מביקורים בארצות הברית עד שיקבל הזמנה רישמית לביקור בבית הלבן. היעדר ביקורים ושיחות עם הממשל האמריקני ברמה של ראש ממשלה ושרים, כבר גורמים לנזקים כבדים למעמדה של ישראל בקרב בת הברית הכי חשובה שלה.

מארצות הברית מגיעים סימנים לסדקים מתרחבים ביחס לישראל. דעת קהל תומכת היתה תמיד יסוד חשוב ביחסים המיוחדים שארצות הברית כוננה עם ישראל. הקונגרס תמיד שיקף את התמיכה הזו שבאה לידי ביטוי באישור הסיוע הצבאי הניכר לישראל, בחקיקה, בהחלטות פרו-ישראליות ובביקורת פרלמנטרית על נשיאים שנקטו במהלכים אנטי-ישראלים. עד לפני כמה שנים, התמיכה בקונגרס היתה משותפת לדמוקרטים ולרפובליקנים כאחד, תופעה הידועה בשם "ביפרטיזנשיפ" או תמיכה דו-מפלגתית. נתניהו שבר את התמיכה הפוליטית המשותפת כשהתערב בחוסר אחריות ובבוטות לטובת מועמדים רפובליקנים בבחירות לנשיאות שהתקיימו ב- 2012, 2016 ו- 2020.

סקר דעת קהל חדש של מכון גאלופ מורה על כרסום משמעותי בתמיכה של הציבור האמריקני בישראל ועל העמקת הקרע עם הדמוקרטים. הסקר פורסם ביום חמישי שעבר אבל נערך במהלך פברואר האחרון, ולכן משקף במידה מסויימת את השלכות תוכנית הקואליציה להפיכה המשפטית, המחאות נגדה והאלימות המתעצמת ביחסים עם הפלסטינים.

הסקר חשף שינוי דרמטי ביחס הציבור האמריקני לעימות הישראלי-פלסטיני. עד היום, ישראל נהנתה מפער של 2 ל-1 בתשובות לשאלה: "למי נתונה אהדתך בעימות, לישראל או לפלסטינים?" בסקר נמצא ש-54 אחוזים אוהדים יותר את ישראל ואילו 31 אחוזים אוהדים יותר את הפלסטינים. ב- 2020 התוצאה היתה 60 אחוזים מול 23 אחוזים לטובת ישראל. לכן, נרשמה ירידה של 6 אחוזים בטור הישראלי ובמקביל עליה של 8 אחוזים בטור של הפלסטינים.

ההתפלגות התוצאות בין הדמוקרטים לרפובליקנים מדאיגה עוד יותר. בפעם הראשונה בהיסטוריה, הדמוקרטים אוהדים יותר את הפלסטינים בשיעור של 49 אחוזים מול 38 אחוזים. ההפרש בין התוצאות של שני הצדדים, 11- אחוזים, הוא הגרוע ביותר שאי פעם נרשם לישראל במדד הזה. התוצאה לגבי הרפובליקנים היתה 78 אחוזים מול 11 אחוזים לטובת ישראל. אבל גם כאן נרשמה ירידה כי ב-2020 הפער היה 86 אחוזים לעומת 9% לטובת ישראל. בקרב צעירים בגילים שבין 18 ל-34 נרשם שיויון, 41 אחוזים לכל צד.

בסקר נמצא שרוב בציבור האמריקני, 55 אחוזים מול 35 אחוזים, תומך בהקמת מדינה פלסטינית בעזה ובגדה. גם בקרב הרפובליקנים נרשמה עלייה משמעותית בתמיכה בפתרון שתי המדינות. קרוב לוודאי שזו היתה תוצאה של הכללת מדינה פלסטינית גם בתוכנית טראמפ לשלום ישראלי-פלסטיני.

ביידן חזר והדגיש במהלך שיחה שקיים אמש עם נתניהו שערכים דמוקרטיים עמדו מאז ומתמיד בבסיס היחסים בין ארצות הברית לישראל וציין שכך זה חייב להימשך גם בעתיד. הוא הוסיף ששינויים מהותיים במערכת המשפט צריכים להתבצע תוך התבססות על תמיכה ציבורית רחבה ככל האפשר. גם בשיחה הזאת ביידן לא הזמין את נתניהו לביקור בבית הלבן.

לנתניהו יש בעיה בדיווח אמין על שיחותיו עם מנהיגים זרים. לשכתו דיווחה על כך ששני המנהיגים דיברו על הגרעין האיראני והטרור הפלסטיני, והנושא המשפטי היה שולי. זה תאור מטעה של השיחה. תופעה דומה התרחשה בדיווח של נתניהו על פגישתו עם נשיא צרפת עמנואל מקרון שבו גימד את הטענות על ההפיכה המשפטית והדאגה הצרפתית מחיסול פתרון שתי המדינות. לשכת מקרון כעסה ולמחרת הביקור הופיע מאמר בעיתון "לה מונד" שהציג את התוכן האמיתי של השיחה.

עוד לפני השיחה של ביידן עם נתניהו, דובר הבית הלבן לנושאי ביטחון לאומי ג'ון קירבי
אמר: "אנחנו תומכים במאמציו של הנשיא הרצוג למצוא פתרון שעולה בקנה אחד עם הערכים הדמוקרטים המשותפים של ישראל וארצות הברית, כגון איזונים ובלמים ועצמאות מערכת המשפט". ממשל ביידן תומך בתוכנית הרצוג ומבקר את הקואליציה של נתניהו על שדחתה אותה.

בקונגרס פועלת קבוצה במפלגה הדמוקרטית המכונה "פרוגרסיבית" שעוינת את ישראל. ההפיכה המשפטית ועמדות סמוטריץ' ובן גביר כלפי הפלסטינים מחזקות אותה, אבל גם נציגים של הזרם המרכזי.

הסנאטור ברני סנדרס, מי שההתחרה על מועמדות הדמוקרטים לנשיאות, אמר: "ארצות הברית מעניקה לישראל מליארדי דולרים ואני חושב שיש להתנות את הסיוע ולומר שאיננו יכולים לקיים ממשלה גזענית שמפנה עורף לפתרון שתי המדינות". הסנאטור כריס מרפי הצהיר: "עלינו לנקוט עמדה קשוחה יותר כלפי ממשלת ישראל. אם אנחנו נדרשים להמשיך את התמיכה בישראל, היא חייבת להמשיך לתמוך בפתרון המדינה הפלסטינית. זו אינה המדיניות של הממשלה הנוכחית. אם מדובר בהתניות של הסיוע ושל ביקורים רישמיים, אנחנו צריכים להעביר מסר לפיו התקפה על פתרון שתי המדינות פוגעת ביחסי ארצות הברית ישראל."

הבעיה אינה הסכום של 3.8 מיליארד דולר שארצות הברית מעניקה לישראל כל שנה, ובו ישראל רוכשת נשק מתקדם כמו מטוסי הקרב F-35. גם הוא חשוב. אבל ארצות הברית עלולה לעכב אספקת נשק מתקדם ולהתנות את אספקתו במדיניות שתואמת את האינטרסים האסטרטגיים שלה. היא עלולה להסיר את ההגנה שהיא מעניקה לישראל בארגונים בינלאומיים עוינים ולצמצם את שיתוף הפעולה בתחומי המודיעין, פיתוח משותף של אמצעי לחימה ותמרונים צבאיים.

עד היום הממשלה והכנסת לא דנו בהשלכות השליליות של ההפיכה המשפטית על יחסי החוץ של ישראל בכלל ועל היחסים עם ארצות הברית בפרט. הנושא הזה לא מעניין בכלל את יריב לוין ושמחה רוטמן. הוא היה צריך להיות נידון ברצינות וביסודיות בממשלה ובועדת החוץ והביטחון של הכנסת. לאור מעשי הממשלה, לא נראה שהיא והכנסת לוקחים ברצינות את העמדות והאזהרות האמריקניות. התוצאה עלולה להיות קשה והרסנית. ישראל אינה יכולה לאבד את המשענת האמריקנית אבל נתניהו מוביל למקום המסוכן הזה.


פרופ' איתן גלבוע הוא מומחה לארצות הברית באוניברסיטת בר-אילן וחוקר בכיר במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון.