וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

ביידן נגד נתניהו והמהפכה המשפטית

פרופ' איתן גלבוע

עודכן לאחרונה: 13.2.2023 / 12:35

נשיא ארה"ב התערב באופן נדיר בפוליטיקה הישראלית בשל המהפכה המשפטית המתוכננת. אם ממשלת נתניהו תמשיך במהפכה המשפטית במתכונת המקורית ובקצב מהיר - היא עלולה לגרום לקרע מתעצם לא רק בישראל, אלא גם בין ישראל לבין ארצות הברית

נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן החליט להשפיע על המהות והתהליך של המהפכה המשפטית של ראש הממשלה בנימין נתניהו, יריב לוין ושמחה רוטמן. הוא כתב לתומאס פרידמן, הפרשן הוותיק של ה"ניו יורק טיימס": "הגאונות של הדמוקרטיה האמריקנית והישראלית היא שהן בנויות על מוסדות איתנים, איזונים ובלמים ומערכת משפט עצמאית. גיבוש הסכמה רחבה לשינויים מהותיים הינו חשוב ביותר כדי לוודא שאנשים יקבלו אותם ושהם נשארים ברי קיימא". ביידן ביקר הן את הפרת האיזונים המתוכננת בין הרשויות והן את הדרך של חקיקה חפוזה ללא הסכמה רחבה בין כל חלקי העם. חקיקה כזאת, הוא אומר, לא תחזיק מעמד כי ממשלה אחרת תוכל לבטל אותה כלאחר יד, בדיוק כפי שעושה הממשלה הנוכחית.

זהו נסיון נדיר מצד נשיא ארצות הברית להתערב בפוליטיקה הישראלית. ממשל ביידן לא
התכוון לנקוט במהלך כזה, אבל הנסיבות בארץ ובארצות הברית אילצו אותו. המסר שלו ברור: אם
ממשלת נתניהו תמשיך במהפכה המשפטית במתכונת המקורית ובקצב מהיר, היא עלולה לגרום
לקרע מתעצם לא רק בישראל, אלא גם בין ישראל לבין ארצות הברית. גם העיתוי של ההצהרה אינו
מקרי. הוא נועד לעצור או לעכב את השלב הראשון בחקיקה: אישור שני חוקים שנויים
במחלוקת בוועדת החוקה של הכנסת.

אחרי הבחירות ואפילו אחרי שנחשפו ההסכמים הקואליציונים הקיצוניים, ארצות הברית אמרה שהיא
מכבדת את תוצאות הבחירות ותעבוד עם כל ממשלה בישראל שנבחרה כחוק. בעמדה האדישה הזו,
לכאורה, חל שינוי דרמטי. ביידן אימץ מדיניות אקטיבית יותר. בשבועיים האחרונים, כמעט כל
הצמרת הבטחונית של ממשלו ביקרה בארץ: שר החוץ, אנתוני בלינקן, היועץ לבטחון לאומי,
ג'ייק סאליבן ומנהל שרות הביון, הסי.איי.איי., ויליאם ברנס. הם באו לבדוק מה קורה בארץ ולהכין ביקור של נתניהו בבית הלבן עוד בחודש הזה. הם הביעו דאגה מהממשלה הקיצונית שהוקמה, מהמהפכה
המשפטית ומהיחסים המתוחים והאלימים עם הפלסטינים. נתניהו הבטיח להם שהוא שולט
בקואליציה ויימתן את החקיקה המשפטית. הדוברים האמריקנים הדגישו שהיחסים הקרובים
בין ארצות הברית לבין ישראל נשענים על אינטרסים וערכים משותפים.

כדי להסיר כל ספק, בביקורו בארץ, בלינקן הסביר לנתניהו איך ארצות הברית מגדירה דמוקרטיה:
"בניית קונצנזוס להצעות חדשות היא הדרך הטובה ביותר לוודא שהן מאומצות ומחזיקות מעמד. מה
שהופך את השותפות שלנו לחזקה כל כך הם האינטרסים המשותפים והערכים המשותפים -
ובמיוחד תמיכה במוסדות וערכים דמוקרטים, שמירה על זכויות אדם, שמירה על זכויות מיעוטים,
שמירה על שלטון החוק, חופש העיתונות וחברה אזרחית חזקה. ראינו לאחרונה עד כמה החברה
האזרחית בישראל תוססת; הערכים של הקואוליציה הנוכחית סותרים את הערכים האלה,
הבסיסיים ביותר של ארצות הברית".

הבטחות נתניהו ודחיית ביקורו בוושינגטון

נתניהו הבטיח לאורחיו האמריקנים שהוא שולט בקואליציה ויימתן את החקיקה. הבעיה היא
שאף אחד לא מאמין לו בארץ ובעולם. אפילו שותפיו הקואליציונים לא נתנו בו אמון, ולכן דרישותיהם
למסמר כל הבטחה שלו בהסכמים הקואליציונים לקחו זמן רב. מי שאינו זוכה לאמון בארץ לא יכול
לזכות באמון של מנהיגים זרים.

נחשפו פערים משמעותיים בין מה שנתניהו אמר באנגלית בראיונות לתקשורת האמריקנית לבין מה
שהוא אמר בעברית בארץ ובין הצהרותיו לבין מעשיו. פערים דומים התגלו בדיווחים על פגישתו עם
נשיא צרפת עמנואל מקרון. אנשי נתניהו אמרו שהנושא העיקרי היה איראן, ואילו נושא הדמוקרטיה
היה שולי. דיווח בעיתון "לה מונד" הציג תמונה שונה ומקרון צוטט כמי שהזהיר את נתניהו: "אם
התוכנית תתממש כפי שהיא, פריז תאלץ להסיק כי ישראל התנתקה מהתפישה הרווחת של
הדמוקרטיה". הוא הדגיש גם את הצורך לשמר את פתרון שתי המדינות לסכסוך.

ארצות הברית עברה מאדישות להתערבות בשל כמה סיבות. הריצה לחקיקה וההתעלמות
מההסתייגויות בוועדת החוקה הוכיחו שנתניהו לא מימש את ההבטחות שנתן לאנשיו של ביידן. זו
הסיבה העיקרית לכך שעד היום הוא לא קיבל הזמנה לביקור בבית הלבן שכל כך ציפה לה.
האמריקנים רומזים שהוא לא יקבל הזמנה כזאת עד שיתברר עד לאן הרחיקה המהפכה. בשלב זה,
נתניהו הוא אישיות על תנאי בוושינגטון. זהו אמצעי לחץ יעיל של הממשל. כל ביקור של ראש
ממשלה ישראלי בוושינגטון מפגין את עוצמת "היחסים המיוחדים" שקימים בין שתי המדינות. דחייה של ביקור כזה משדרת את המסר ההפוך.

ביידן לא יכול היה להתעלם מהפגנות הענק בארץ נגד המהפכה, מהעצומות של כלכלנים, משפטנים,
מומחים למדעי המדינה ואנשי ביטחון וצבא בישראל, כמו גם כל ראשי המועצה לביטחון לאומי לשעבר,
ומהצהרות ומשיכות כספים של אנשי עסקים וחברות היי-טק. גם חברי קונגרס אוהדי ישראל ומנהיגים
של ארגונים יהודיים, פנו לביידן וביקשו ממנו לנקוט בעמדה נגד המהפכה.

עצומות ומחאות של משפטנים וכלכלנים אמריקנים

על החלטת ביידן להשמיע קול השפיעו גם עצומות ומחאות של אנשי מקצוע אמריקנים בולטים. על
עצומה נגד המהפכה התקשורתית חתמו 150 משפטנים, כולם אוהדי ישראל ודואגים לביטחונה
ולרווחתה. בין אלה שחתמו אלן דרשוביץ, הפרופסור למשפטים מהרווארד, הסנגור הכי גדול של ישראל בעולם. אירווינג קוטלר, פרופסור למשפטים ושר המשפטים לשעבר בקנדה, גם סנגור בולט
של ישראל, אמר שהמהפכה התקשורתית תגרום "לדמוקרטיה נכה" בישראל.

על עצומה שמזהירה מפני השלכות שליליות של המהפכה על הכלכלה הישראלית חתמו 56
פרופסורים לכלכלה ואישים שכיהנו במשרות כלכליות בכירות בארצות הברית. בעצומה נכתב בין
היתר: "מערכת משפטית עצמאית מהווה חוליה קריטית במערכת של איזונים ובלמים. פגיעה בה
תזיק לא רק לדמוקרטיה אלא גם לשגשוג ולצמיחה".

יתר על כן, נתניהו פנה ללארי סאמרס, פרופסור לכלכלה בהרווארד, נשיאה לשעבר של
האוניברסיטה ושר האוצר של הנשיא ביל קלינטון, בבקשה שיבהיר כי המהפכה התקשורתית אינה
מסכנת את הכלכלה הישראלית. סאמרס סרב ובראיון ל"בלומברג" אמר את ההיפך: "יש הסבורים כי
רפורמה במערכת המשפט שתיעשה בצורה מהירה מדי וללא מחשבה, עלולה לעורר שאלות רציניות
ועמוקות על שלטון החוק", וכי אנשי עסקים רבים עלולים להוציא את כספם מישראל. "לזה, נראה לי,
עלולות להיות השפעות שליליות די חמורות על הכלכלה הישראלית".

נתניהו פטר עצומות מחאה וחוות דעת מקצועיות של רוב מכריע של משפטנים וכלכלנים בארץ,
שהזהירו מפני הפגיעות המשטריות והכלכליות של המהפכה, כמי שנובעות "מאידיאולוגיה שמאלנית".
ואנטי-ממשלתית. אבל את המשפטנים והכלכלנים האמריקניים הרבים ואישים כמו דרשוביץ, קוטלר
וסאמרס אי אפשר לתייג "שמאלנים עוכרי ישראל". וכשנשיא ארצות הברית מזהיר מפני המהפכה,
זה כבר סיפור אחר. הביקורת של ביידן יכולה להשפיע על משקיעים וחברות ששוקלים אם לחסל את
עסקיהם בישראל או להוציא כספים מהארץ.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

פיטרו חוגגת יום הולדת עגול ואתם נהנים ממבצע של פעם ב-60 שנה

בשיתוף פיטרו

המהפכה המשפטית בעיני השיטה האמריקנית

כדי להצדיק את המהפכה, נתניהו, לוין ורוטמן הרבו לטעון שבארצות הברית פוליטיקאים ממנים
שופטים בבית המשפט העליון. הואיל ומדובר באנשים משכילים, לא נותר אלא להסיק שבמקרה
הטוב הם מסלפים ומטעים. העליון בארצות הברית שונה לגמרי מהעליון בארץ. הוא מתפקד כבית
משפט לחוקה וליחסים בין 50 המדינות לבין הממשל הפדרלי ובורר בקפידה מקרים מעטים
ועקרוניים שבהם הוא דן.

בארצות הברית קיימת חוקה נוקשה. השינויים של המהפכה המשפטית דומים לשינויים בחוקה
האמריקנית. מול הקלות הבלתי נסבלת של חקיקה משטרית פזיזה בכנסת, בחוקה האמריקנית
כמעט שאי אפשר לעשות שינויים. כל תיקון דורש שיתוף פעולה של מחוקקים משתי המפלגות
הגדולות. כדי למנוע שינויים שרירותיים, החוקה מחייבת אישור של שני שלישים בשני בתי הקונגרס,
בבית הנבחרים ובסנאט, ואישור של שלושה רבעים של מדינות ארצות הברית (38 מתוך 50). לכן,

מ- 1789, אושרו רק 27 תיקונים בחוקה. האמריקנים משתאים מול הדיונים השרירותיים
והרדודים ששמחה רוטמן מנהל בוועדת החוקה של הכנסת. אם היה מנהל כך דיונים בועדת המשפט
של בית הנבחרים או של הסנאט, היה מודח מיידית.

המהפכה המשפטית והיחס לפלסטינים, כמו החלטת הממשלה להלבין מאחזים לא חוקיים ובנייה
נרחבת בהתנחלויות, גורמים למחלוקות ולקרעים בין ארצות הברית לישראל, בדיוק בזמן שבו נדרש
תיאום מירבי בין שתי המדינות, כדי להתמודד עם משימות מורכבות כמו בלימת הגרעין האיראני או
צירוף ערב הסעודית להסכמי אברהם. נתניהו מכיר היטב את ארצות הברית ואם ימשיך לזלזל בעמדותיה - מעמדה הבטחוני, הכלכלי והמדיני של ישראל יפגע קשות.

פרופ' איתן גלבוע הוא מומחה לארצות הברית באוניברסיטת בר-אילן וחוקר בכיר במכון ירושלים
לאסטרטגיה ולביטחון

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully