נתניהו מוביל לקרע גם עם ארצות הברית

מזה כמה שבועות שמסרי אזהרה דיפלומטיים מגיעים מוושינגטון לראש הממשלה בנימין נתניהו הן לגבי המהפכה המשפטית והן לגבי יחסי ישראל עם הפלסטינים. נתניהו, יריב לוין, שמחה רוטמן ובצלאל סמוטריץ' התעלמו מהם, ובחוצפה שלא תיאמן ציפצפו על ממשל ג'ו ביידן. תגובה קשה כבר נראית בשטח - רמז לבאות.

ביום ראשון הבא, שר האוצר סמוטריץ' אמור להגיע לביקור בארצות הברית לרגל ועידה של הבונדס. בדרך כלל, כששר ישראלי בכיר מגיע לארצות הברית, הוא נפגש עם מקבילו ולעיתים קרובות גם עם אנשי ממשל בכירים אחרים. ממשל ביידן הודיע שאף אישיות בממשלו לא תיפגש עם סמוטריץ'. נודע גם שהממשל שוקל אם לאפשר לו בכלל להיכנס לארצות הברית ורמזו לו, שכדאי לו ביוזמתו לבטל את הביקור. בכדורגל, זה כרטיס אדום. סמוטריץ' הוא "פרסונה נון גרטה", כלומר, "אישיות בלתי רצוייה." כשהממשל מחרים שר אוצר של ישראל, הוא מעביר מסר שלילי למשקיעים, בנקאים ויזמים, שגם כך מודאגים מאד מהשלכות המהפכה המשפטית על כלכלת ישראל.

כל ראש ממשלה ישראלי מגיע לוושינגטון זמן קצר אחרי הקמת הממשלה. לביקור כזה יש משמעות סימלית ומעשית. הוא מדגים את היחסים הקרובים והמיוחדים שיש לישראל עם ארצות הברית. אלה באים לידי ביטוי בהצהרות המשותפות לתקשורת. הביקור גם מאפשר דיון ותאום בסוגיות חשובות, בעיקר מודיעניות ובטחוניות. נתניהו היה אמור לצאת לוושינגטון בימים אלה. בניגוד לציפיותיו, הוא לא קיבל הזמנה, ולא ברור אם ומתי יקבל. ההתעלמות מנתניהו היא מסר של ביקורת ואי שביעות רצון של הממשל מההתנהלות שלו. הכרטיס האדום לסמוטריץ' הוא גם כרטיס צהוב לנתניהו. זה מסר שגורם נזק רב. מדינות רבות, בעיקר בעולם הערבי, מקיימות יחסים עם ישראל כדי לשפר את מעמדן בוושינגטון. ישראל בדרך לאבד את המעמד היחודי הזה.

סמוטריץ' הרוויח ביושר את הכרטיס האדום. האמירה שלו שצריך היה למחוק את העיירה חווארה היא הטלת פצצת מצרר על יחסי ארצות הברית ישראל. הוא מדבר אל הבייס שלו בלי להבין את ההשלכות המדיניות והדיפלומטיות של אמירה כזו. דובר משרד החוץ האמריקני, נד פרייס, הגדיר אותה במילים חריפות במיוחד שלא נכללות במילון הדיפלומטי: "הצהרותיו על חווארה הן בלתי אחראיות, דוחות ומגעילות." לא פלא ששגריר ארצות הברית צוטט כאומר על סמוטריץ' בפורום סגור מילים עוד יותר קשות: "אני ממש כועס עליו. הוא טיפש. יש לו טיסה לוושינגטון עם דני נווה, ואם הייתי יכול הייתי זורק אותו מהמטוס."

אנשי ממשל בכירים שביקרו בארץ, כולל היועץ לביטחון לאומי ג'ייק סאליבן ושר החוץ אנתוני בלינקן, אמרו לנתניהו שיחסי ארצות הברית ישראל מבוססים על אינטרסים וערכים. הפוגרום בחווארה סותר את שניהם. נקמה באזרחים חפים מפשע היא פשע מלחמה. התמיכה של סמוטריץ' בפוגרום הרתיחה את ארצות הברית. האינטרס האמריקני הוא למנוע התלקחות אלימה רחבה ואת האפשרות ליישם בעתיד את פתרון שתי המדינות. לכן, הם יזמו את הועידה בעקבה בין נציגי ארצות הברית, ישראל ירדן ומצרים. בוועידה הוסכם על מהלכים לצמצום האלימות, כולל חיזוק הרשות הפלסטינית, חידוש התאום הבטחוני והקפאת ההתנחלויות. סמוטריץ' ואיתמר בן גביר התנערו מההסכמה הזאת, וממשל ביידן תוהה מי שולט בממשלה, נתניהו או האישים הכי קיצוניים בממשלתו.

כינון, חיזוק ושמירה על משטרים דמוקרטיים היו תמיד מטרות ערכיות ראשונות במעלה במדיניות החוץ האמריקנית. ביידן רואה במהפכה המשפטית פגיעה חמורה בדמוקרטיה הישראלית. כאשר שגריר ארצות הברית בישראל, תום ניידס, הציע להאט את החקיקה ולבסס אותה על הסכמה רחבה, שר התפוצות עמיחי שיקלי אמר "Mind your own business" כלומר, תתעסק בעניינים שלכם. קשה להאמין ששיקלי לא הבין את מה שאמר. כשלאמריקנים לא יהיה אכפת מישראל, ישראל לא תהיה. סמוטריץ' הגיב כך להמלצת השגריר: "אנחנו מעריכים את הברית עם ארצות הברית. הקפדנו שלא להתערב בענייניהם, לכן אני מצפה שהם לא יתערבו בעניינים הפנימיים שלנו, כמו חלוקת סמכויות בין שר הביטחון לביני. אני יכול להרגיע את השגריר שחלק עיקרי מהתוכנית שאבנו מהמשפט האמריקני".

קודם כל, השגריר אינו מדבר על דעת עצמו. הוא מיייצג את נשיא ארצות הברית. הביקורת של שיקלי ושל סמוטריץ' היו, לפיכך, על הנשיא - ולא על השגריר. שנית, החלק הראשון במשפט של סמוטריץ' הוא שקרי, והחלק השני, במקרה הטוב, הוא הטעיה מניפולטיבית. היכן היה סמוטריץ' כשנתניהו התערב באורח חסר תקדים לצד מועמדים רפובליקנים במערכות הבחירות לנשיאות ב-2012 לטובת מיט רומני, ב-2016 וב-2020 לטובת טראמפ? האם זה מה שנקרא "לא מתערבים בענייניהם?" ההטעיה נוגעת למשפט האמריקני. סמוטריץ' התכוון לכך שבארצות הברית פוליטיקאים ממנים שופטים. גם לוין ורוטמן חוזרים על כך. זאת עובדה נכונה. הבעיה היא שהם לוקחים מרכיב אחד ממערכת שלמה ומתעלמים מכל המרכיבים הקריטיים האחרים של בלמים ואיזונים.

בית המשפט העליון בארצות הברית הוא בית משפט לחוקה. הוא דן במספר קטן מאד של מקרים עקרוניים שהוא בוחר. החוקה של ארצות הברית יצוקה בברזל ומגינה בקנאות על הדמוקרטיה האמריקנית ועל זכויות האזרח. שלא כמו בישראל, הרשות המחוקקת עצמאית לגמרי מול הרשות המבצעת. בקונגרס האמריקני יש שני בתים, 100 סנאטורים ו-435 צירי בית הנבחרים שנאמנים בראש ובראשונה לתושבי מחוזות הבחירה שלהם. אין בקונגרס משמעת קואליציונית. שינויים משפטיים ביחסים שבין הרשויות, שדומים למהפכה של לוין ורוטמן, מחייבים ונעשים תמיד בשיתוף פעולה הדוק בין שתי המפלגות הגדולות, הדמוקרטית והרפובליקנית. כל שינוי בחוקה מחייב תהליך ארוך של דיונים ושימועים בשני בתי הקונגרס, אישור של שני שלישים בכל אחד מהבתים ושלושה רבעים של מדינות ארצות הברית (38 מתוך 50).

כשבארץ תאומץ חוקה כמו זו של ארצות הברית, יוקם בית משפט לחוקה כמו בית המשפט העליון בארצות הברית, שחברי הכנסת לא יהיו חייבים במשמעת קואליציונית ויבחרו במחוזות ולא ברשימות ארציות, וכשתהליכים של שינויים עקרוניים יהיו ממושכים ורציניים, אפשר יהיה לדבר גם על מינוי שופטים לבית משפט העליון על ידי פוליטיקאים.

ממשל ביידן לא פועל בחלל ריק. כ-150 משפטנים וכ-60 כלכלנים אמריקנים, כולם אוהדי ישראל גדולים, הזהירו מפני ההשלכות של המהפכה המשפטית על המשטר בישראל. כל הזרמים הדתיים, כולל האורתודוכסים, הפדרציות היהודיות ופילנתרופים שתרמו לישראל מיליארדי דולרים, הביעו הסתיגות דומה; 120 מנהיגים יהודים, כולל ראשים לשעבר של השדולה הפרו-ישראלית בוושינגטון, איפא"ק, והליגה נגד השמצה, קראו לביידן שלא לאפשר פגישות עם סמוטריץ'. אלה הם סדקים חמורים ביסודות התמיכה של ארצות הברית בישראל.

ארצות הברית עושה אבחנה בין תחומים ובין שרים. הרמטכ"ל האמריקני, מארק מילי, ביקר כאן ביום שישי ושר ההגנה, לויד אוסטין, יגיע בתחילת השבוע. בשלב זה, אלה קשרים שארצות הברית לא רוצה לפגוע בהם. שר הביטחון יואב גלנט הוא שותף ראוי, סמוטריץ', השר השני במשרד הביטחון, הוא לא. החמרת המשבר עם ארצות הברית, עלולה לחלחל גם לשיתוף הפעולה האסטרטגי, בייחוד כשאתגר הגרעין האיראני מתעצם.

קשה להאמין שנתניהו, שמכיר היטב את הפוליטיקה האמריקנית, לא רואה, או לא מבין את המשבר ואת ההשלכות החמורות שהוא עלול לגרום לישראל. ייתכן שהוא חושב שיחזיק מעמד עד בחירות 2024 לנשיאות ארצות הברית שבהן ינצח מועמד הרפובליקנים, אולי אפילו דונלד טראמפ. אבל ממשל ביידן ישלוט בוושינגטון עד ה-20 בינואר 2025, ועד אז המשך המדיניות הנוכחית של נתניהו עלולה לגרום לנזקים קשים ובחלקם לא הפיכים ליחסי ארצות הברית-ישראל. האמריקנים רואים בנתניהו את האחראי העיקרי למהלכי הקואליציה. הוא גם הבטיח להם שהוא אוחז בהגה השלטון וימתן את המהפכה המשפטית. עד עתה, הוא לא מימש את הבטחותיו. המסר של ארצות הברית לנתניהו הוא ברור: אם אתה ושריך תמשיכו לצפצף עלינו, אם לא תשלוט בשרים הקיצונים ולא תעצור את המהפכה המשפטית: אתה אישיות לא רצויה בוושינגטון.

פרופ' איתן גלבוע הוא מומחה לארצות הברית באוניברסיטת בר-אילן וחוקר בכיר במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון.