חניכי המכינות הקדם צבאיות על המהפכה המשפטית: מודאגים - אך לא נוותר על שירות משמעותי

"חניכי מכינות קדם צבאיות לא ישתמטו משירות בצה"ל וגם לא יוותרו על שירות משמעותי, אבל אני מודאגת ממה שמכנים 'הרפורמה המשפטית'", כך אמרה ליאור סבג, חניכת המכינה הקדם צבאית גליל עליון.

"אני והחברים שלי חושבים הרבה על מה שקורה", היא סיפרה על השפעת המהפכה המשפטית וההפגנות ברחבי הארץ על האווירה במכינה. "זה מעורר חשש שבידי הממשלה יהיה כוח גדול מדי. זה נושא שמעסיק אותנו ואתמול גם יצאנו להפגין בצומת הגומא. אנחנו נמשיך להפגין ולהביע את דעתנו אבל לא ניסוג מהרצון להתגייס ולשרת שירות משמעותי", אמרה.

עם זאת, סבג חושבת כי על בני נוער שאינם חניכים במכינות קדם צבאיות, ושנמצאים היום לפני גיוס, המצב הנוכחי יכול להשפיע ולגרום להם להשתמט משירות או לרצות שירות פחות משמעותי: "צריך להבין שגם ככה אחוזי הגיוס נמצאים בנסיגה, יהיו כאלה שיראו שבני גילם ממגזרים אחרים זוכים לפטור משירות צבאי ועכשיו, כשהמחוייבות נחלשת, הם יוכלו להגיד שגם הם מבקשים ללמוד ולא לשרת בצבא", היא ממשיכה.

השפעה נוספת ממנה החניכה הביעה את חששה היא שנוכח התעצמות הכוח שיהיה בידי הממשלה והחלשות מערכת המשפט, עלולות להתקבל החלטות שונות שישפיעו באופן ישיר על החיילים והחיילות: "למשל, שירות נשים בתפקידים קרביים עלול לרדת מהפרק וזה מסלול השירות שרבות מאיתנו במכינה מתכוונות ללכת אליו".

גם חניכים במכינה הקדם צבאית חנתון סיפרו על תחושותיהם נוכח המצב במדינה. מיי חזז, חניכה במכינה התייחסה לדבריו של דני זמיר מייסד מועצת המכינות הקדם צבאיות שאמר מוקדם יותר היום (חמישי) כי "סירוב היא אופציה שיש להפעילה רק כקו הגנה אחרון כשכלו כל הקצים", ואמרה כי לעומת זמיר היא "כן חושבת שאנחנו במצב שכלו כל הקיצים. עם זאת, אני עדיין לא חושבת שצריך להשתמש בצה"ל ככלי מחאה, בדיוק מאותה סיבה שאני לא תומכת בקיצון השני".

גם עטרה פליקס, חניכה נוספת, הסכימה עם דבריו של זמיר: "קיים מספיק ערעור על הלגיטימציה של צה"ל וצריך להפריד את הצבא מהמדינה, הוא גוף בפני עצמו. אני חושבת שצריך להמשיך להפגין ולצאת לרחובות, אבל אל תכו בצה"ל את המכות שמכוונות לממשלה".

זכרי זלוף, גם הוא חניך במכינת חנתון, סיפר כי עמדתו בייחס לשינויים במערכת המשפט היא מורכבת: מובן לי ולרוב המדינה שפסקת התגברות ברוב של 61 מנדטים זו סכנה גדולה, אך אני חושב שדרושה פסקת התגברות ברוב מסוים. בנוסף, אין ספק שדרוש שינוי מסוים בוועדה למינוי שופטי. אך ההצעה שעולה עכשיו, גם לא מספקת כי היא דוחפת למינוי שופטים על ידי הקואליציה, וזהו פתח לפורענות.

דני זמיר הפציר במכתב ששלח לבוגרי המכינות לציון 43 שנים לפטירתו של יגאל אלון לא לערב את השירות במחאה נגד התוכנית שמבקשת הממשלה להעביר וכתב: "סירוב בזמן הזה יסכן את החירות והריבונות שלנו כמדינה וכעם, חירות וריבונות שרבים וטובים מסרו חייהם בגופם ובנפשם כדי להבטיחן, מאז שבנו להקים כאן בית ומולדת. לא זו העת, לא זו הדרך".

עוד כתב כי "לגיטימציה לשימוש בשירות הצבאי לטובת מרי אזרחי, שלא כקו הגנה אחרון, תחזור כבומרנג לרבים משוקלי הסירוב הנוכחי. למעשה היא תאיין את היכולת של ישראל כמדינה לאכוף או לקיים החלטות ממשלתיות מהותיות (דוגמת ההתנתקות) בעתיד", הסביר זמיר. "יש מידה של התנשאות ואכיפה בלתי דמוקרטית בכל ניצול של מעמד הצבאי לכפיית עמדה פוליטית".

בד בבד, לפני שבועיים הוקם "אוהל האחדות" בירושלים, על ידי בני הנוער חניכי המכינות עין פרת - והיום פקדו אותו אלפי עוברים ושבים. בנוסף, התקיימו במקום עשרות מפגשים והרצאות משני צידי המפה הפוליטית. בין אלו שהגיעו לאוהל בירושלים: בוגי יעלון, ח"כ חילי טרופר, איש התקשורת מוטי שיקלר, אלוף במיל טל רוסו, הגברת מרים פרץ, כלת פרס ישראל למפעל חיים לשנת 2018 ועוד. כעת, לאחר פעילות של שבועיים בירושלים, הוחלט להקים אוהל נוסף והפעם במקום הסמלי - מול בית העצמאות בשדרות רוטשילד בתל אביב.

נדב גורפינקל, חניך מכינת עין פרת אמר כי אי אפשר להמשיך במצב הקיים. "אוהלי ההידברות וההסכמות הוקמו על מנת שכל הצדדים יעצרו את הטירוף שאנחנו נמצאים בו, להשמיע את קול הרוב, הקול שרוצה הידברות והסכמה", הסביר. "הקמת האוהל בתל אביב בערב חג פורים, שיפעל במקביל לחגיגות, לתהלוכות, ולתחפושות מקבל משמעות סמלית במיוחד כי אנחנו כאן להגיד, תסירו את המסיכות ותתכנסו למשתה של מו"מ ושיח משתף".