הדרישה של טייסי קרב של חיל האוויר להשתבץ לאימון בטייסת בימים שבהם אין הפגנות נגד המהפכה המשפטית היא המדרון הכי מסוכן שעליו צעדו חיילי המילואים מאז החלה המחאה נגד התוכנית שמובילה הממשלה. מבלי להמעיט במשקלן הסגולי של שאר יחידות צה"ל, טייסי הקרב של חיל האוויר הישראלי הם עמוד השדרה של הצבא וערובה לביטחונה של מדינת ישראל.
לא מדובר בנורה אזהרה, כדור השלג כבר החל להתגלגל, איום הטייסים מוחשי, ונראה שאין מי שיעצור אותו בשלב הזה למעט ערכים ואירוע חירום. אם המחאה עדיין מתקיימת גם אחרי שיח חריג על ההפגנות בין הטייסים הבכירים, מפקדי יחידות ומפקד החיל תומר בר ביום שישי האחרון - נראה שהשפעתו לא הייתה דרמטית. בינתיים, עוצמת המחאה והתסכול רק מתגברים. כבר לא מדובר בשריטה קלה בכנף של צה"ל, אלא התחלה בריחת האוויר מהגלגלים.
האימונים התכופים של אנשי צוות האוויר הם קריטיים ומשולים לכושר קרבי ודיאטה. הרי על על כתפיהם מונחות משימות מגוונות - מעליונות אווירית, הגנת שמי המדינה ועד תקיפה באזורים רווי טילים ויעדים רחוקים מאוד בדיוק רב. כל החסרת אימון או שיבוש הפעילות הוא משמעותי ופוגע פגיעה ישירה בכושר המבצעי של החיל, ובהתאמה ביכולת של צה"ל לבצע את משימותיו.
כדי להבין את את גודל האירוע, שהוא לא פחות מרעידת אדמה בחיל, חייבים להבין שלכל מפקד טייסת יש במשרדו לוח זמנים קבוע. לפי אותו לו"ז יודע כל אחד בטייסת מה יהיה מחר ובעוד שנה בדיוק, למעט מבצעים. התכנון של הפעילויות הוא מהמדויקים שיש במערכת הביטחונית, ואם לא די בכך יש לכל חיל האוויר שעון אחיד שמסונכרן במדויק לכל פעילות - מדיון על נושאים שבשגרה וכלה בפעילות המבצעית. לכן, דרישת הטייסים לשנות במסגרת מחאה את מועד השיבוץ שלהם לאימונים הוא דרמטי.
בתוך החיל, עשה האלוף בר את המירב בתחום אחריותו כשכינס את כלל "המובילים" ומפקדי היחידות לשיחה פתוחה ופרסם מכתב גיבוי וגינוי. הרמטכ"ל הרצי הלוי, שנכנס לשדה מוקשים, השכיל עד כה לדון פעמיים בנושא והנחה את כלל האלופים לדבר על הסוגיה כדי לא להשאיר חלל ריק ולטפל מבעוד מועד בהפגנות, מעורבות פוליטית וסרבנות. אך בפועל? השטח גועש ומלא בשיח שלילי נגד המהפכה המשפטית.
כתבות נוספות בוואלה! על המהפכה המשפטית
בינתיים, המילואימניקים אובדי עצות. רק הבוקר אמר טייס קרב ותיק, "טוב שלא כולם יודעים מה מתחולל בקבוצות הוואטסאפ של הטייסים. רובם מודאגים ומתלבטים מה לעשות". לכן, בשלב הזה נדרש כצעד מיידי אמירה ברורה בפומבי של שר הביטחון יואב גלנט. הוא הגורם המתווך, המתאם והמסנכרן בין צה"ל לממשלה, והוא צריך להבהיר מה הן ההשלכות הביטחוניות של החלל שעשוי להיווצר בעקבות המהפכה המשפטית, אי-הוודאות בקרב חיילי המילואים וההשפעות על הפעילות המבצעית. הוא זה שצריך להציב את הקווים האדומים.
כמו כן, נדרשת הבהרה שהממשלה מבינה את המשמעות של המחאות בתוך צה"ל, וההשפעות על המוכנות המבצעית של הצבא בשגרה ובחירום. לאורך זמן ובחוסר נקיטת עמדה, המחאה תתרחב וקיימת סכנה שצה"ל לא יעמוד במשימותיו באופן שתכנן. לשם כך נדרשת עצירה, הקשבה, הידברות, והסברה נרחבת, ולא רק ברמת מפקד חיל האוויר, אלא בכל מערכת הביטחון, וכמו שזה נראה כרגע עם כלל הציבור.