המומחה במשרד האוצר שתרגם מאה שירים של אום כולתום

במשך עשרות שנים עבד לטיף ברטוב במשרד האוצר ונחשב למומחה בתחום המיסוי. כשיצא לפנסיה החליט באחד הימים לתרגם לעברית שיר של הזמרת הידועה אום כולתום. חבריו לפורום של יוצאי עיראק התלהבו וביקשו שיתרגם שיר נוסף של הזמרת האהובה עליהם. הוא תרגם שיר ועוד שיר ולבסוף קיבץ 101 משיריה המתורגמים לספר. אחר כך הגיעו עוד ארבעה ספרים בהם שירים של גדולי הזמר הערבי אותם תרגם לעברית.

השבוע הלך לטיף ברטוב לעולמו בגיל 90, מי שרבים מקרב אוהבי המוזיקה הערבית הקלאסית חשים כי הם חבים לו חוב גדול. הוא נולד ב-1933 בבגדד, עיראק, להוריו עזרא ונעימה אבּוּ לְ־חֵ'יר. שם המשפחה ניתן להם אחרי שאביו מצא מטמון יקר ערך באחד מקירות הבית, בזמן עבודות להוספת חדר למבנה. משמעות המונח אבּוּ לְ־חֵ'יר בעברית הוא "בעל (המזל) הטוב" ושם זה התקבע בעקבות המזל הטוב שפקד את המשפחה. כשהגיעו לישראל עברתו את שם המשפחה לברטוב.

לטיף היה הילד השלישי בין עשרה אחים ואחיות. אביו היה סוחר מצליח שמכר משקאות אלכוהוליים שייצר עבור החיילים הבריטים וההודים, בנוסף היו לו חנויות ומחסני סחורה. בעסקיו ניהל ייבוא של מוצרים מאנגליה והייתה לו רשת הפצה לסחורות המיובאות. מצבה הכלכלי של המשפחה היה טוב והם התגוררו בבית מרווח בשכונה בה גרו יחד יהודים וערבים.

לטיף נשלח ללמוד בבית הספר היהודי "אל שמאש". הלימודים התנהלו בשפה האנגלית ובכיתות החטיבה העליונה למדו בנים ובנות ביחד. מערכת השעות כללה לימודי דת שהעביר רב מהקהילה היהודית, וכן לימודי ספרות ושפה ערבית ואנגלית. לצד המקצועות ההומניים למדו גם פיזיקה, מתמטיקה וכימיה.

בתחילת שנות הארבעים החל להתערער מעמדם של היהודים בעיראק, בעיקר לאחר שאת השלטון תפס רשיד עלי אל כילאני שהיה פרו-נאצי. ב-1941 התחולל בבגדד פוגרום ("פרהוד") וכ-180 יהודים נרצחו. שכנים ערבים הגנו על בית משפחת אבו ל-חיר מפני פורעים, אבל יחד עם זאת בקרב בני המשפחה נותרה צלקת נוכח מראות האיבה ורצון ההמון לפגוע ביהודים איתם חיו עד אז חיים משותפים.

הרדיפות וההגבלות גברו והחמירו אחרי קבלת תוכנית חלוקת ארץ ישראל בנובמבר 1947. ההורים הבינו כי עליהם לעזוב את ארץ הולדתם ולהגר לישראל. ב-1951 הגיעו לישראל ללא כסף, אחרי שבעיראק התקבל חוק הקפאת נכסי היהודים שוויתרו על אזרחותם ועזבו את עיראק. עזרא האב מכר את נכסיו וקנה זהב. הוא קיווה שזה יסייע לו בארץ החדשה, אולם מכר ששיחד והתחייב להביא לו את מטיל הזהב למטוס, הוליך אותו שולל והמשפחה נותרה חסרת כל.

עם הגיעם לישראל נשלחה המשפחה למחנה המעפילים "שער עליה" בחיפה ומשם עברו למעברת "מקור חיים" בירושלים. מיד כשהגיעו קנה האבא מכונת תספורות ומספריים ובירושלים החל לעבוד כספר, מקצוע בו לא עסק עד אז. הוא התמיד בעבודה זו במשך שנים רבות במספרה שהיתה לו ברחוב יפו, ליד שוק מחנה יהודה.

לטיף הנער השלים עוד שנת לימודים בבית ספר תיכון ואחר כך התקבל לאוניברסיטה העברית ללימודי שפה וספרות ערבית, מדעי המדינה וכלכלה. בהמשך התגייס לצבא ושירת במודיעין. מי שהמליץ עליו ביחידת המודיעין היה חברו אלי עמיר, לימים סופר ידוע. השניים הכירו עוד מבגדד וכסטודנטים בירושלים גרו יחד ושמרו לאורך שנים על חברות קרובה כשהשירה הערבית היוותה עבורם אהבה משותפת.

לאחר שחרורו מהצבא, התקבל ברטוב לעבודה במינהל הכנסות המדינה במשרד האוצר ועבד שם במשך עשרות שנים, עד שיצא לגמלאות. במשרד האוצר הכיר את אורנה, עולה מפולין, ב-1965 הם נישאו ולזוג נולדו שלושה ילדים - אהוד, עדית ויניב.

ברטוב נחשב בר סמכא בנושאי חקיקה ופסיקה בענייני מיסים וכתב מאמרים בעיתונים מקצועיים בתחום המיסוי. לאורך כל השנים התעניין בשירה ערבית והאזין לגדולי הזמר בעולם הערבי. כשפרש מעבודתו, החל להקדיש לתחביב זה עוד ועוד מזמנו. "מצד אחד, בעבודתו, היה עם שתי רגליים יציבות על הקרקע ומצד שני אהב לעסוק בנושאי תרבות ורוח", אמר בנו אהוד.

הבן סיפר שאביו ישב בחדר שהוסב לחדר עבודה ובו עמדת מחשב שהתקין עבורו והתמסר כל כולו למלאכת התרגום. הוא לא הסתפק רק בתרגום לעברית וגם העביר את כל השירים המתורגמים לתעתיק מנוקד בעברית, כדי לאפשר קריאה גם למי שלא קורא ערבית. "זו הייתה עבודת נמלים", אמר אהוד. לדבריו, "הוא ישב שעות ארוכות ליד עמדת המחשב וממש חצב בסלע". אהוד, בעל תואר שני בשפה וספרות ערבית, ליווה את אביו וסייע לו.

התרגום של שיר בודד שהתגלגל לספר שלם הפך לאט לאט למפעל תרגום משמעותי. אחרי הספר הראשון הוא החל לעבוד על ספר שני. הוא תיאר לסופרים בלפור והרצל חקק את התהליך: "מצווה גוררת מצווה… דבר הוליך לדבר. לא הייתה שום כוונה להוציא סידרה ואף לא קובץ נוסף. אולם, הוצאת קובץ שירים של גדולת הזמר הערבי, אֻם כֻּלת'ום, ולא להוציא קובץ שירים של המקביל שלה, הזמר המפורסם מֻחַמַד עַבְּדִ אלְוַהַאבּ, היה בבחינת עלבּון למעריציו. היה מקרה, בו אחד המעריצים של עבד אלוהאב, שלח אליי בדואר את שמות השירים וחלק מהשירים של עבד אלוהאב וביקש לתרגמם. כך נוצר, עם הזמן, ספר שני. הרגשתי מחויבות". בהמשך הגיעו ספרים שלישי, רביעי וחמישי עם תרגומי השירים ששרו עַבְּדִ אלְחַלִים חַאפִט', פַרִיד אלְאַטְרַשׁ והזמרים שהיו בני זוג - סלימה מראד ונאט'ם אלע'זאלי.

מפעלו התרבותי של ברטוב נודע בקרב ציבור חובבי השירה הערבית, אנשי אקדמיה, משוררים וסופרים. במוזיאון למורשת יהדות בבל נערך לו ערב הוקרה שהנחה חברו הטוב, אלי עמיר. עמיר גם כתב הקדמות לספריו של ברטוב ובין השאר ציין כי "מי שירצה לעמוד על טיב השירים ימצא עניין רב באסופות השירים שתרגם ברטוב". עוד ציין עמיר "הספרים מהווים תרומה חשובה במפגש בין התרבויות והקירוב בין העמים". ברטוב מצידו הצטנע ואמר שעשה את מה שעשה מתוך אהבת השירה והמוסיקה ורצונו שיותר אנשים יכירו את היצירה הגדולה של אום כולתום ושאר ענקי השירה הערבית.

לפני שלוש שנים, נערך בירושלים אירוע לרגל צאת הספר החמישי שתרגם. המשורר חגי קמרט קרא בסיום האירוע שיר שבח ללטיף ברטוב, לשיר קרא "מלטף המילים". וכך כתב: "אור ושיר, תחייה ותשורה, לדורות הבאים, בענווה וצנעה, כל זאת עשה, אדם אחד, אהבה אחת ועט אחד".