וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

"איש עבודה ועשייה": נכדם של מייסדי זכרון יעקב שהוביל מהפיכה חקלאית

עודכן לאחרונה: 10.12.2022 / 17:55

אביב קרניאל היה במשך עשרות שנים חקלאי מצטיין ואיש משפחה מסור. במקביל לעיסוקיו הוא התמסר לעבודה ציבורית אותה מילא בהתנדבות. הוא הגן על זכרון יעקב במלחמת העצמאות, שירת כקצין במילואים והגיע עד לתפקיד מג"ד בדרגת סגן-אלוף. "איש עשייה, איש אדמה ואיש ספר"

אביב קרניאל מקבל תואר דוקטור. באדיבות המשפחה
אביב קרניאל מקבל תואר דוקטור בגיל 80/באדיבות המשפחה

לפני שש שנים, כשהוא בן 80, עלה אביב קרניאל לבמת התיאטרון הפתוח באוניברסיטה העברית בהר הצופים, כדי לקבל את תואר הדוקטור, יחד עם עוד עשרות דוקטורים חדשים שצעירים ממנו ב-30, 40 ו-50 שנה. "עלית זקוף וגאה לקבל את התעודה ואנחנו הרענו עם שלטים ובלונים מהיציע, והלב פעם בהתרגשות בחוזקה", כתבה בתו, עינב.

כפי שהיה במשך עשרות שנים חקלאי מצטיין, נציגם של חקלאים, קצין במילואים ואיש משפחה מסור - כך גם כגימלאי למד בנחישות, בעקשנות ובמסירות באקדמיה. השבוע הלך קרניאל לעולמו, מותיר אחריו מורשת של יצירה חקלאית, שליחות ציבורית ומחקר אקדמי, ושבט משפחתי רחב, כשניניו הם כבר דור שישי בזכרון יעקב.

הוא נולד בערב חג שבועות, 1935, בבית הוריו, יהודה ונעמי, במושבה זכרון יעקב. שני אחיו, מרדכי ושמואל (שמיליק), היו גדולים ממנו ב-20 שנים וב-12 שנים, ובואו לעולם הגיע שנה אחרי אסון כבד שפקד את המשפחה: מותה ממחלה של הבת אביבה בת ה-14. על שמה ניתן לו השם "אביב", שם בהחלט לא שיגרתי לבנים באותה תקופה.

אביב קרניאל. באדיבות המשפחה
"סייע בשמירה על המושבה במלחמת העצמאות". אביב קרניאל/באדיבות המשפחה

הורי אביו, מרדכי ולאה קרניאל, היו ממייסדי זכרון יעקב בשנת 1882 והוריו היו בני הדור השני במושבה. אביו, יהודה קרניאל, נחשב אחד הכורמים הידועים בארץ ישראל והגדול בזכרון יעקב וסביבתה. ב"אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו", כתב עליו דוד תדהר כי הוא "כרך את תורת המדע עם הנסיון הרב שרכש לו כל שנות היותו איכר מהלך על אדמתו. מאז ימי מראח (האדמות החקלאיות שבהן גרו חקלאי זכרון יעקב) שמר אמונים לאדמה ולא נשא עיניו לפרנסות אחרות, ולימים השיבה לו האדמה את ברכתה, עד שראה שכר עמלו וסבלו".

בית המשפחה נבנה בנקודה הגבוהה ביותר במושבה והיה בנוי בצורה הטיפוסית בה בנו חקלאי המושבות את בתיהם בראשית המאה הקודמת: בקדמת בית המגורים הייתה חצר ובה פרות שבבוקר יצאו למרעה. בחצר היו גם פרדות, אווזים, תרנגולים ותרנגולות. ב"חקורה", היא החצר האחורית, גידלו ירקות לצריכה עצמית.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

פיטרו חוגגת יום הולדת עגול ואתם נהנים ממבצע של פעם ב-60 שנה

בשיתוף פיטרו
אביב ושרה קרניאל. באדיבות המשפחה
אביב ושרה קרניאל/באדיבות המשפחה

הגורן של המושבה היה המקום שבו נפגשו הילדים ושיחקו, בעיקר כדורגל. בילוי נוסף בילדותו הייתה רכיבה על חמורים בחיק הטבע, מסביב לזכרון יעקב. הוא אמר כי תקופת הילדות הסתיימה כשהחלה מלחמת העצמאות. הוא וחבריו התלוו למבוגרים מהם וסייעו בשמירה סביב המושבה.

כמקובל במושבות החקלאיות, היה אביב מסייע בעבודות במשק המשפחתי החל מגיל 12, בעיקר בחופשות מהלימודים. התקופה המרגשת ביותר בשנה הייתה עונת בציר הענבים. מדובר היה בעבודה פיזית קשה של בציר ידני. הפרי שנבצר הועבר לארגזי עץ שהועמסו על גב חמור ומחוץ לכרם נשפך היבול לתוך חביות. החביות שהוצבו על עגלה, נגררו על ידי פרדות ליקב. ביקב היו החקלאים או ילדיהם, ממתינים בתור ארוך, עד שהגיע תורם לשפוך את אשכולות הענבים לבור שבתוכו היה מסתובב חילזון ברזל גדול שהפריד את הפרי מהשזרה. עסיס הענבים שזלג מהחביות שגררו העגלות באיטיות במעלה הדרך אל היקב, הותיר ריח שהריחו ברחבי המושבה והיה ייחודי לעונה זו של השנה בזכרון יעקב.

כך למשל, נכתב בכתבה בראשית ספטמבר 1954, כי "עגלתו של יהודה קרניאל, מותיקי האיכרים בזכרון יעקב, הביאה את אחרוני הענבים ליקבי זכרון יעקב. ובזאת הגיפו יקבי השומרון את שעריהם עד לבציר שנה הבאה". מדובר היה בשנת שיא שבה יבול הענבים עלה על כל השנים שקדמו.

שותף למהפכה חקלאית בישראל

באווירה זו גדל אביב ובהגיעו לגיל בית ספר תיכון נשלח ללמוד בבית הספר החקלאי בפרדס חנה. באותה תקופה כמעט ולא היו מכוניות פרטיות והתלמידים גרו בפנימיה במוסד החינוכי והיו מגיעים לביקור משפחתי רק פעם בחודש. מדובר היה בלימודים תובעניים של לימודי חקלאות ולימודים של מקצועות כלליים. אז נבט בלבו של אביב הרצון להרחיב את האופקים ולהמשיך ללימודים אקדמיים, אבל היה לו ברור כי קודמת לכך המחוייבות למשק המשפחתי.

לאחר סיום לימודיו התגייס לצה"ל, לנח"ל ובמהלך השירות עבר קורס קצינים והמשיך לשנה נוספת של שירות קבע. בשירות הכיר את שרה שפיגלמן, הם הפכו לזוג ושנה אחרי שהשתחררו מהצבא נישאו והקימו את ביתם בזכרון יעקב. במהלך השנים נולדו להם שלושה ילדים - אור, עינב ויהודה.

עם שחרורו מצה"ל נכנס אביב למשק החקלאי של המשפחה שעד אז היה מבוסס על גידול ענבי יין. הוא הבין כי המשק נזקק לפיתוח והתחדשות. כמו עוד חקלאים בני דורו הוא היה שותף למהפכה חקלאית בישראל. מדובר היה בהכנסה וביישום של שיטות מודרניות עם טכנולוגיה חדשנית של השקיה ודישון. אביב ובני הדור החדש של החקלאים באזור זכרון יעקב גם הכניסו גידולים חקלאיים חדשים, כמו גידול פירות נשירים. מדובר היה בלימוד של תחום חדש לגמרי שהצריך לימוד של דרך איקלום הגידולים החדשים.

אביב קרניאל. באדיבות המשפחה
"הגשים את חלומו ללמוד לימודים אקדמאים". אביב קרניאל/באדיבות המשפחה

במקביל לעבודתו הוא התמסר לעבודה ציבורית אותה מילא בהתנדבות לאורך שנים רבות. מדובר היה בעבודה תובענית שדרשה ממנו התמסרות רבה. בין תפקידיו הציבורים הרבים היה יושב ראש הוועדה החקלאית מטעם המועצה המקומית בזכרון יעקב, יושב ראש ארגון מגדלי הפירות מטעם התאחדות האיכרים בשנים 1985 - 2000, ויושב ראש שולחן מגדלי המשמש בישראל. בנוסף היה חבר במועדון "רוטרי" בישוב במשך קרוב לחמישים שנה והתנדב בפעילויות חברתיות רבות. לפני עשר שנים הוענק לו אות יקיר זכרון יעקב.

במהלך השנים גם שרת תקופות ארוכות כקצין במילואים והגיע עד לתפקיד מג"ד בדרגת סגן-אלוף במערך הנ"מ. הוא השתתף במלחמות ששת הימים, ההתשה, יום כיפור ולבנון הראשונה. בתקופות אלו שרה החזיקה וניהלה את המשק החקלאי.

כשהגיע לגיל 69 החליט לפתוח פרק חדש בחייו ולהגשים את חלומו ללמוד לימודים אקדמיים. הוא העביר את לפיד המשק החקלאי לבנו יהודה והחל ללמוד לימודי ארץ-ישראל באוניברסיטת חיפה. הוא סיים תארים ראשון ושני ובעבודת התזה חקר על אגודת "הגדעונים"- אגודה שהוקמה בזכרון יעקב בשלהי השלטון העותומאני, ושנולדה על רקע המשבר התרבותי והחברתי בין הדור הראשון לשני במושבה. אביו, יהודה קרניאל היה בין מייסדי האגודה שבין השאר פעלה לשמירה וביטחון במושבה באופן עצמאי.

כתב "מתוך להט ותשוקה"

מיד לאחר מכן המשיך לדוקטורט באוניברסיטה העברית בירושלים ובו חקר על תנועת "בני בנימין". מדובר בתנועה שמעט נכתב עליה במחקר ההיסטורי. תנועה זו שהוקמה בתחילת שנות העשרים של המאה הקודמת ניסתה להציב את עצמה במרכז העשייה הציונית ולהקים מושבות חדשות כחידוש ההתיישבות הציונית הפרטית, בהתבסס על תפיסת עולם ליברלית.

"היטבת לשלב חקירה היסטורית בנושאים שהיו כל כך קרובים לליבך, כתבת מתוך להט ותשוקה, מחויבות להיסטוריה ודאגה לשימור והעברת המידע לדורות הצעירים", כתבה בתו עינב בהספד. "למדת כאילו אתה בן 20, בהתלהבות ונחישות, היית סטודנט במישרה מלאה, שקדן, חכם, ידען וחרשן- דוגמא ומופת לכולנו", הוסיפה.

בנו יהודה סיפר איך יום אחד, כשהוא מתווכח עם סוחר פירות בשיחת טלפון, הוא נכנס לחדר העבודה של אביו ופנה אליו: "בוא קצת, אתה לא מתגעגע?". "יש לי עבודה להגשה", הוא השיב לו כשהוא עסוק בהקלדת טקסט. את עבודות התזה והדוקטורט הוציא כספרים.

"האוהד מספר 1"

בני משפחתו סיפרו שהיה אבא וסבא תומך ומעורב בחייהם. הוא עודד אותם להגשים את שאיפותיהם והפגין נוכחות במשחקי כדורגל של הנכדים כמו גם בהופעות ריקוד של הנכדות. "בילינו יחד אין סוף שעות על הקוים במגרשי הכדורגל בהם שיחקו הנכדים. היית האוהד מספר 1, האולטראס של הנכדים", ספד לו בנו, יהודה. יחד עם ילדיו ונכדיו גם היה צופה באדיקות במשחקי כדורגל בטלויזיה ובעיקר במשחקי קבוצתו האהובה, מכבי תל אביב.

לפני שבוע הלך לעולמו והוא בן 86. הוא הובא למנוחות בבית העלמין של זכרון יעקב, הישוב שבאדמתו משפחתו נטעה שורשים לפני 140 שנה. "איש עם שם של ילד צעיר ורוח צעירה, גבוה ותמיר, עשוי ללא חת, איש עשייה, איש אדמה ואיש ספר, סקרן, חקרן, חדשן ואופטימי. האמנת בעצמך, בנו ובארץ הקשה הזו, ונטעת אמונה זו בנו", כתבה בתו, עינב.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully