כישלון הטכנולוגיה בחינוך והפצצה המתקתקת שמאיימת על שוק העבודה

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מפרסם היום (שני) את הדוח השנתי הדן בשורת נושאים הקשורים בחינוך, שוק העבודה, תחבורה והגנת הסביבה. מהדוח עולים פערים בתחומי חינוך הנוגעים להיערכות משרד החינוך לשוק העבודה המשתנה, הקניית מיומנויות דיגיטליות לחיים, הכשרה מקצועית למבוגרים והתאמתם לשוק העבודה, הרפורמה במבחני הנהיגה ותחום מיחזור בקבוקי משקה.

עם פרסום הדוח, אמר מבקר המדינה אנגלמן: "חשיבותה של ביקורת המדינה ניכרת במיוחד בעת הזו, בצל מגפת הקורונה, נוכח ההשפעות המהותיות של המגפה על צורכי האוכלוסייה במגוון תחומים. המשבר התעסוקתי הנלווה למגפת הקורונה, מחדד את החשיבות בהשקעה בהון אנושי של עובדים קיימים, של מחוסרי עבודה ושל עובדים עתידיים - הילדים והנוער כיום - לשם הגברת המסוגלות התעסוקתית במציאות משתנה והמשך ביסוס מגזר ההיי-טק. הדבר נכון במיוחד לאוכלוסיות בחברה הישראלית שהן מעוטות אמצעים ומיומנויות, ולכן ניתן בדוחות דגש מיוחד לאוכלוסיות אלו".

חמש שנים מאז יישום רפורמת "למידה משמעותית", שעסקה בהתאמת תכניות הלימוד בבית הספר לשוק העבודה העתידי והקניית המיומנויות הנדרשות לתלמידים, למשרד החינוך עדיין אין מדיניות ואסטרטגיה ייעודית בנושא - כך עולה מדוח של מבקר המדינה מתניהו אנגלמן המתפרסם היום (שני). בדוח, שבחן את היערכות משרד החינוך לשוק העבודה המשתנה, נמצא כי 61% ממנהלי בתי הספר העל-יסודיים סבורים שבפועל חטיבות הביניים מקנות את המיומנויות הנדרשות במידה מועטה או בינונית בלבד.

שנת הקורונה האחרונה המחישה את החיוניות להתאים את מערכת החינוך לשוק העבודה העתידי. רפורמת "למידה משמעותית", שהוביל ב-2014 שר החינוך דאז שי פירון, עסקה בדיוק בנושא זה. בדוח נבחנו שמונה מיומנויות נחוצות וחיוניות: חשיבה ביקורתית, יכולת פתרון בעיות, למידה עצמית, הכוונה עצמית, שיתוף פעולה, יצירתיות, ניהול מידע ואוריינות טכנולוגית ודיגיטלית.

לקריאת הכתבה המלאה

חלק ניכר מהדוח נוגע להכשרות ולהתאמה לשוק העבודה העתידי לצד פעולות המדינה לחיזוק כוח האדם בתעשיית ההייטק. לפי אנגלמן מאות אלפי עובדים בסכנת אבטלה בשל האופן בו מתייחסת המדינה להכשרות מבוגרים לעולם העבודה. המבקר אף מייחד חלק ללימודי האנגלית בבתי הספר התיכוניים ובהכשרות המקצועיות, וטוען כי הם אינם עונים על צרכי שוק העבודה המשתנה. הוא אף מציין כי על אף חשיבות ענף הההייטק למשק הישראלי, מערכת החינוך מתקשה במיצוי הפוטנציאל של תלמידות במגזר הכללי ותלמידים במגזר והחרדי ובהרחבת מספר הסטודנטים באוניברסיטאות באופן שיאפשר את הרחבת מעגל העובדים בענף.

מדוח המבקר עולה כי כ-600 אלף עובדים בישראל מועסקים בעבודות עם סיכון גבוה לשינוי מהותי באופיין, המהוות כ-15% מהמשרות, ועלולים להפוך מובטלים בשנים הקרובות. לצדם, כ-2.1 מיליון עובדים נמצאים בסיכון בינוני, כ-54% מהמשרות.

בעידן של שינויים טכנולוגיים, שהתעצמו בעידן הקורונה, עובדים שלא ירכשו את המיומנויות והידע הנדרשים עלולים להיפלט למעגל האבטלה, ומי שחשוף לכך במיוחד הם עובדים מהחברה הערבית והחרדית ועובדים מעוטי מיומנויות במשרות הצפויות להיעלם מהעולם.

למרות הנתונים המטרידים, המבקר מצא כי 53 אלף אנשים בלבד השתתפו בהכשרות המקצועיות והטכנולוגיות במימון ציבורי ב-2018. מהדוח עולה כי מערך ההכשרות המקצועיות מסורבל, מכשיר מעט מדי עובדים ואינו משתף מספיק את המעסיקים. "מערך ההכשרות המקצועיות והטכנולוגיות מבוזר, וחלקיו על פי רוב אינם מתואמים ביניהם בהיבטים מרכזיים", נכתב.

לקריאת הכתבה המלאה

בשנת 2017 נמכרו בישראל יותר מ-1.8 מיליארד מכלי משקה, מהם 760 מיליון מכלי משקה גדולים, אך רק שליש מהמכלים האלה מוחזרו והשאר מזהמים את הקרקע והסביבה - כך עולה מדוח של מבקר המדינה מתניהו אנגלמן המתפרסם היום (שני). המבקר בדק היבטים שונים של החלת חוק הפיקדון על מכלי משקה בארץ, על רקע מפגעים סביבתיים מהטמנת פלסטיק שעלותם הגלובלית נאמדת בעשרות מיליארדי דולרים בשנה.

מבקר המדינה בדק מה השתבש בחוק הפיקדון ומדוע ממחזרים פחות, ומצא כי למרות שבישראל מייצרים 29% יותר פסולת לנפש - 675 ק"ג לעומת 525 ק"ג במדינות ה-OECD - במדינות אלה ממחזרים פי ארבעה בקירוב ומטמינים בקרקע רק כחצי מהפסולת המזהמת המוטמנת בישראל. כמו כן, שיעור האיסוף של מכלי המשקה בישראל נמוך, ועומד על 57% מהמכלים הגדולים ו-78% מהמכלים הקטנים, ואילו באירופה הוא 97-80% מכלל מכלי המשקה.

לקריאת הכתבה המלאה

שיעור המעבר של מבחני הנהיגה ירד מאז כניסת הרפורמה במבחני הרישוי שהושקה ביולי 2018 - כך עולה מדוח מבקר המדינה מתניהו אנגלמן שמתפרסם היום (שני). טרם הרפורמה שיעור העוברים במבחן היה 44.8%, לעומת 38.8% במחצית הראשונה של 2020. הדוח מציין גם כי נרשמו פערים באחוזי המעבר בין הזכייניות השונות: בחברת "טלדור" האחראית על אזור המרכז והדרום היו נתונים גבוהים יותר מאשר באזור הצפון שבאחריות חברת "מילגם".

לפי הדוח, הרפורמה סייעה לקצר את זמן ההמתנה לקביעת מועד מבחני הנהיגה בישראל, שארכה חודשים. עם תחילת יישומה זינק מספר המבחנים המעשיים והכפיל את עצמו, וכך נוצרה אפשרות לקצר משמעותית את פרק הזמן בו ממתינים התלמידים למבחן. אולם מהדוח עולה כי מלבד שיפור זה והמעבר למערכת טכנולוגית המאפשרת הכרעה אובייקטיבית ותיעוד הניתן לצפייה - הרפורמה לא צלחה.

גם בהיבט של ההתנהלות הכספית של משרד התחבורה בתחום הרפורמה ציין המבקר כמה ליקויים משמעותיים: פער בין הסכום הנגבה מהתלמיד למבחן הנהיגה לבין התשלום הממוצע לזכיינית על ידי המדינה; הקלות בתנאי המכרז לזכייניות בהיקף של 12 מיליון שקלים בשנה; ואי-גביית קנסות על אי-עמידה בתנאי המכרז בהיקף של 226 מיליון שקלים.