החינוך הטכנולוגי בישראל כושל, ובמשרד החינוך לא יודעים עד כמה

מחצית מתכניות הלימוד שנועדו להכין את הצעירים לשוק העבודה - מיושנות, הבגרויות לא מעודכנות ורק אחד מכל שני מורים מסוגל לסייע לתלמידים. 73% מהעובדים לא מוכנים לשוק העבודה העתידי, הכשל העיקרי - בקרב חרדים וערבים. משרד החינוך: גובשה תכנית לאומית רחבת היקף

בווידאו: דוח המבקר על הקניית מיומנויות דיגיטליות (צילום: משרד מבקר המדינה)

חמש שנים מאז יישום רפורמת "למידה משמעותית", שעסקה בהתאמת תכניות הלימוד בבית הספר לשוק העבודה העתידי והקניית המיומנויות הנדרשות לתלמידים, למשרד החינוך עדיין אין מדיניות ואסטרטגיה ייעודית בנושא - כך עולה מדוח של מבקר המדינה מתניהו אנגלמן המתפרסם היום (שני). בדוח, שבחן את היערכות משרד החינוך לשוק העבודה המשתנה, נמצא כי 61% ממנהלי בתי הספר העל-יסודיים סבורים שבפועל חטיבות הביניים מקנות את המיומנויות הנדרשות במידה מועטה או בינונית בלבד.

שנת הקורונה האחרונה המחישה את החיוניות להתאים את מערכת החינוך לשוק העבודה העתידי. רפורמת "למידה משמעותית", שהוביל ב-2014 שר החינוך דאז שי פירון, עסקה בדיוק בנושא זה. בדוח נבחנו שמונה מיומנויות נחוצות וחיוניות: חשיבה ביקורתית, יכולת פתרון בעיות, למידה עצמית, הכוונה עצמית, שיתוף פעולה, יצירתיות, ניהול מידע ואוריינות טכנולוגית ודיגיטלית.

עוד בוואלה!

תלמידי ז'-י' חוזרים ללימודים, אך ההגבלות לא יאפשרו להציל את השנה האבודה

לכתבה המלאה
ליקויים באסטרטגיה ומדיניות בהתאמת תכניות הלימוד. אנגלמן (צילום: אתר רשמי, עדינה ולמן, דוברות הכנסת)

המבקר כתב כי "אף שחלפו יותר מחמש שנים מאז החלה רפורמת הלמידה המשמעותית, כמחצית מתכניות הלימודים לא עודכנו, ולא שולבו בהן עקרונות הלמידה המשמעותית". על פי נתוני פברואר 2020, כ-51% תכניות הלימודים לחטיבת הביניים ולחטיבה העליונה אושרו לפני יותר מעשור ולא עודכנו מאז.
עוד התגלה בדוח כי 18% בלבד ממנהלי בתי הספר העל-יסודיים סבורים שהמטרה העיקרית שמשרד החינוך מועיד לחטיבות הביניים היא הקניית מיומנויות לתלמידיהן, וכ-38% התלמידים בבתי הספר העל-יסודיים שסבורים שבית הספר אינו מכשיר אותם לחיים ואינו נותן להם כלים שיעזרו להם להשתלב בעתיד בעולם העבודה.

בשנים 2019-2016 גיבשו יחידות מטה שונות במשרד החינוך מסמכי מדיניות להקניית מיומנויות לתלמידי מערכת החינוך. המסמכים הצביעו על מיומנויות נדרשות רבות ושונות, ולמעשה "דיברו בשפות שונות", ללא תיאום ביניהם. כמו כן, המשרד לא עשה שימוש במסמכים אלה לצורך גיבוש תכנית כוללת, ועבודת מטה למהלך אסטרטגי כלל משרדי להגדרה ולהטמעה של מיומנויות מוסכמות הנדרשות לתלמידים במאה ה-21 טרם הסתיימה באמצע אוקטובר 2020 וטרם עוגנה בחוזר מנכ"ל.

בווידאו: דוח המבקר על הפעולות להגדלת מספר העובדים בתעשיית היי-טק (צילום והפקה: משרד מבקר המדינה)

בנוסף, כתב המבקר כי אף שהמבחנים הבינלאומיים החלו לשנות את פניהם ולשים את עיקר הדגש על הערכה של מיומנויות ופחות על הערכת ידע, בחינות הבגרות בכתב בישראל כמעט אינן מתייחסות למיומנויות המאה ה-21 ואינן בוחנות אותן. המבקר התריע כי "ריבוי הבחינות בישראל מייצר מערכת המקשה על בתי הספר לתת עדיפות ולהשקיע בהקניית המיומנויות הנדרשות לתלמידים".

הביקורת נעשתה בחודשים ינואר 2019-מרץ 2020, בתקופת טרום הקורונה, ולכן לא מתייחסת למספר בחינות הבגרות העדכני שירד כמעט ב-50%. בתקופת הביקורת עמד מספר בחינות הבגרות בישראל על כ-11-10 לעומת 5-2 במדינות שנבדקו על ידי המבקר.

הקניית אוריינות דיגיטלית

אוריינות דיגיטלית מוגדרת כמכלול היכולות, המיומנויות והידע הנדרשים להתנהלות בסביבה הדיגיטלית במאה ה-21, והיא קריטית להשתלבות בעולם העבודה המשתנה. לרוב האוכלוסייה הבוגרת בישראל אין אוריינות דיגיטלית מספקת ונדרש לצמצם את הפער.

בחודשים ספטמבר 2019-מאי 2020 בדק משרד מבקר המדינה את פעולות רשויות המדינה להגברת האוריינות הדיגיטלית בקרב ילדים ונוער ובקרב מבוגרים בגיל העבודה. בביקורת נמצא כי על אף חשיבותה של האוריינות הדיגיטלית שהפכה לחיונית עוד יותר במהלך שנת הקורונה, משרד החינוך אינו מודד את רמת המיומנויות הדיגיטליות של רוב התלמידים בשום שלב במהלך הלימודים בבית הספר. בשל כך אין בידיו מידע על אודות הרמה של המיומנויות הדיגיטליות של התלמידים במערכת החינוך לצורך גיבוש מדיניות בנושא, לרבות בנוגע לצורך לצמצם את הפערים.

מבקר המדינה קובע כי מידת הקניית המיומנויות הדיגיטלית לכלל תלמידים אינה מיטבית ושיעור ניכר של תלמידי ישראל בייחוד בחברה הערבית והחרדית אינם רוכשים מיומנויות דיגיטליות. אף שהמורים צריכים לדעת לשלב טכנולוגיות דיגיטליות בהוראה נמצא שרמת הכשרתם הדיגיטלית שלהם אינה מיטבית. בשנת 2018 רק 52% מהמורים העידו כי הם מסוגלות לסייע לתלמידים ללמוד באמצעות שימוש בטכנולוגיה דיגיטלית, לעומת 67% בממוצע מדינות ה-OECD.

משרד החינוך לא מודד את רמת המיומנות הדיגיטלית של התלמידים (צילום: ראובן קסטרו)

גם מבוגרים בגיל העבודה זקוקים להקניית אוריינות דיגיטלית, וצורך זה בולט במיוחד אצל עובדים במשרות הצפויות לעבור אוטומציה בעתיד הקרוב. סיוע בהגברת האוריינות הדיגיטלית עשוי להקל על עובדים אלה, שרבים מהם מעוטי מיומנויות ושכרם נמוך, להישאר בשוק העבודה.

מהדוח עולה כי ל-73% מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי העבודה בישראל יש אוריינות דיגיטלית נמוכה או מזערית, למרות זאת, רק 1% מהם השתתפו בתוכנית הכשרה ממשלתית כלשהי בנושא. המצב חמור עוד יותר בחברה הערבית והחרדית, בהן ל-96% ו-81% בהתאמה יש אוריינות דיגיטלית נמוכה (בקרב נשאלים בגילאי העבודה - ס"ג).

הסיבה לנתונים המטרידים נעוצה בעיקר בעובדה שאין גוף אחראי אחד לנושא. "על אף הוראת החלטת הממשלה מיוני 2017 על פעולה משותפת בין המשרדים השונים, נמצא כי כל משרד ראה עצמו כמוביל בתחום, ואין גורם או צוות המתכלל בפועל בין הגופים את ההיבטים של קהלי היעד והיקף המשתתפים", נכתב בדוח.

משרד החינוך: משלימים פערים טכנולוגיים שנפערו לאורך עשור

ממשרד החינוך נמסר כי המשרד משלים בימים אלה פערים טכנולוגיים שנפערו לאורך עשור ואף יותר מזה. לאור זאת, הוא גיבש תכנית לאומית רחבת היקף, "הכיתה הדיגיטלית", וגייס לטובתה סכום חסר תקדים בהיקף של 1.2 מיליארד שקל. במסגרת תקציב זה נרכשו 150 אלף מחשבים ניידים, שחולקו לכלל התלמידים שידם אינה משגת, יחד עם חבילת תקשורת. בנוסף, נרכשו כ- 65,000 טלפונים כשרים לתלמידי החברה החרדית. לצד זה, המשרד שדרג את התשתיות הטכנולוגיות ב-4,600 מוסדות חינוך יחד עם האפשרות שמנהלי מוסדות החינוך ירכשו תוכן דיגיטלי. כמו כן, ניתנה הכשרה לכ- 200,000 עובדי הוראה בתחום הלמידה מרחוק, והורחב משמעותית מאגר התוכן הדיגיטלי בתוכן עשיר ומגוון.

לצד תשתית ענפה זו שמניח המשרד הוא מקדם תכנית אסטרטגית שממקדת את העבודה בבתי הספר בטיפוח של מיומנויות המאה ה-21', הכוללות בין היתר אוריינות דיגיטלית, אוריינות מידע וכן אוריינות לשונית, מתמטית ומדעית. בנוסף, הוא פועל לקדם חשיבה ביקורתית ויצירתית. הטכנולוגיות החדשניות לצד קידום התכנית האסטרטגית לטיפוח מיומנויות המאה ה- 21 יניחו תשתיות איתנות להכשרתם והשתלבותם של בוגרי מערכת החינוך בשוק העבודה המשתנה.

אשר לפעולות המשרד להגדלת הבוגרים המשתלבים בשוק ההיי טק, יצויין כי לאורך השנים האחרונות הכפיל המשרד את שיעור הלומדים במסלול מוגבר של 5 יחידות לימוד מ- 8% ל- 16%. כמו כן, לאורך השנים האחרונות (2019-2017) חל גידול של כ- 6% בשיעור הבוגרים הזכאים להסמכה טכנולוגית, וכיום הוא עומד בשיעור כולל של קרוב ל- 60%. זאת ועוד, באותן שנים חל גידול של יותר מ-2% בשיעור הטכנאים וההנדסאים. כיום שיעורם הכולל עומד על כ- 43% מקרב הבוגרים.

בימים אלה מגבש המשרד תכנית עבודה לקידום הייצוג של תלמידות במקצועות המדעיים, ובכלל זה מדעי המחשב והסייבר.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully