שוק העבודה העתידי: מאות אלפי עובדים בסכנת פיטורים, מיעוט נשים בהייטק

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מייחס חלק נכבד מהדוח שלו לקשיים בהכשרת עובדים מבוגרים לשוק העבודה המשתנה, ואף מותח ביקורת על קשיי המדינה בהרחבת כוח האדם לענף ההייטק. לדבריו, קיים קושי במיצוי הפוטנציאל של תלמידי ישראל בקרב נערות, ערבים וחרדים לקראת העסקתם בענף

15/03/2021
בניינים קו הרקיע של תל אביב. ראובן קסטרו
קשיים בהכשרת עובדים לשוק העבודה העתידי. מגדלי משרדים בתל אביב(צילום: ראובן קסטרו)

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן הקדיש חלק ניכר מהדוח שלו המתפרסם היום (שני), להכשרות ולהתאמה לשוק העבודה העתידי לצד פעולות המדינה לחיזוק כוח האדם בתעשיית ההייטק. לפי אנגלמן מאות אלפי עובדים בסכנת אבטלה בשל האופן בו מתייחסת המדינה להכשרות מבוגרים לעולם העבודה. המבקר אף מייחד חלק ללימודי האנגלית בבתי הספר התיכוניים ובהכשרות המקצועיות, וטוען כי הם אינם עונים על צרכי שוק העבודה המשתנה. הוא אף מציין כי על אף חשיבות ענף הההייטק למשק הישראלי, מערכת החינוך מתקשה במיצוי הפוטנציאל של תלמידות במגזר הכללי ותלמידים במגזר והחרדי ובהרחבת מספר הסטודנטים באוניברסיטאות באופן שיאפשר את הרחבת מעגל העובדים בענף.

עיקרי התייחסויות המבקר להתאמות לשוק העבודה המשתנה

  • היעדר גוף ממשלתי המרכז את תחום ההכשרות והלמידה במטרה להתאימן לשוק העבודה העתידי
  • לימודי אנגלית בתיכונים ובהכשרות המקצועיות למבוגרים אינם עונים על צרכי שוק העבודה המשתנה
  • מערכת החינוך אינה ממצה את הפוטנציאל של תלמידות בחינוך הכללי, ובמגזר החרדי והערבי להשתלבות עתידית בהייטק
  • חסמים במערכת ההשכלה הגבוהה והיעדר מינוף במערכת הביטחון מקשים על הגדלת כוח האדם לתעשיית ההייטק
  • תכניות הממשלתיות לשילוב נשים בתעשיית ההייטק מופעלות ומתקיימות ללא תכנון מערכתי

מדוח המבקר עולה כי כ-600 אלף עובדים בישראל מועסקים בעבודות עם סיכון גבוה לשינוי מהותי באופיין, המהוות כ-15% מהמשרות, ועלולים להפוך מובטלים בשנים הקרובות. לצדם, כ-2.1 מיליון עובדים נמצאים בסיכון בינוני, כ-54% מהמשרות.

בעידן של שינויים טכנולוגיים, שהתעצמו בעידן הקורונה, עובדים שלא ירכשו את המיומנויות והידע הנדרשים עלולים להיפלט למעגל האבטלה, ומי שחשוף לכך במיוחד הם עובדים מהחברה הערבית והחרדית ועובדים מעוטי מיומנויות במשרות הצפויות להיעלם מהעולם.

למרות הנתונים המטרידים, המבקר מצא כי 53 אלף אנשים בלבד השתתפו בהכשרות המקצועיות והטכנולוגיות במימון ציבורי ב-2018. מהדוח עולה כי מערך ההכשרות המקצועיות מסורבל, מכשיר מעט מדי עובדים ואינו משתף מספיק את המעסיקים. "מערך ההכשרות המקצועיות והטכנולוגיות מבוזר, וחלקיו על פי רוב אינם מתואמים ביניהם בהיבטים מרכזיים", נכתב.

עוד בוואלה!

תחזית האוצר: האבטלה צפויה לרדת ל-6.5% עד סוף השנה

לכתבה המלאה
רמת הלימודים אינה תואמת את הצרכים (למצולמים אין קשר לנאמר)(צילום: פלאש 90, הדס פרוש)

כך, למשל, קורסים במקצועות דומים כוללים תוכן פדגוגי שונה, אין אתר אינטרנט אחד המרכז עבור הציבור את כלל אפשרויות ההכשרה ואין הליך מאוחד של אבחון, הכוונה וגיוס. המבקר כותב כי "היעדר התכלול פוגם במיצוי המשאבים ומקשה את ההתאמה של ההכשרות לצורכי שוק העבודה המשתנה ולצורכי אוכלוסיות שונות".

עוד נמצא כי אין גורם אחד ממשלתי המרכז את תחום הלמידה למבוגרים ומוביל את נושא המיומנויות הנדרשות לשוק העבודה המשתנה. ריבוי הגורמים הציבוריים המספקים מענה עלול להקשות הציבור להכיר את מגוון האפשרויות העומדות בפניו.

כמו כן, שיעור גדול יחסית של מבוגרים - 25% - רצו להשתתף בלמידה או בהכשרות אך לא עשו זאת משיקולי עלות, לעומת 16% בממוצע במדינות ה-OECD. לפי הדוח, 29% מכל שנתון של צעירים, רבים מהם מרקע כלכלי-חברתי חלש, אינם משתתפים לא בהכשרות ממומנות ולא בלימודים אקדמיים, והדבר עלול לפגוע בהשתלבותם בשוק העבודה.

הלימודים לא הולמים את השינויים (למצולמים אין קשר לנאמר)(צילום: ראובן קסטרו)

בהמשך דבריו, אנגלמן מתריע בנוגע ללימודי השפה האנגלית בבתי הספר התיכוניים ובהכשרות המקצועיות למבוגרים. הוא סבור כי הלימודים אינם מתאימים לצרכי שוק העבודה המשתנה. כ-40% מתלמידי כיתה י"ב נבחנו באנגלית ברמה של שלוש יחידות לימוד או שלא נבחנו באנגלית לבגרות כלל בשנת הלימודים תשע"ט (2019-2018) - רבים מהם מיישובים המדורגים באשכול סוציו-אקונומי נמוך.

מבקר המדינה ממליץ כי "משרדי הממשלה הרלוונטיים - ובראשם משרד העבודה, משרד החינוך, משרד הכלכלה ומשרד האוצר - יבחנו במשותף את מערך ההכשרות המקצועיות והטכנולוגיות הקיים ואת הדרכים לעדכונו, את היצע התוכניות ללמידה למבוגרים ואת הנגשתן לאוכלוסיות הזקוקות להן ביותר, ויפעלו לשיתוף המעסיקים בהליכי ההכשרה של העובדים בהתאם להמלצות לעיל".

עיקר הנבחנים - בבתי ספר חזקים

לצד ההכשרות למבוגרים, מבקר המדינה מצביע על ליקוי גם במיצוי הפוטנציאל בגילאים צעירים יותר במקצועות המדעיים-טכנולוגיים - באופן המקשה על שילובים בתעשיית ההייטק הישראלית. בפרק המוקדש לפעולות המדינה להגדלת מספר העובדים במקצועות ההייטק, טען המבקר כי אף על פי שישראל נחשבת ל"אומת הסטארט-אפ", קיים קושי במיצוי הפוטנציאל בקרב תלמידות במגזר הכללי, וכן בקרב כלל תלמידי המגזר הערבי והחרדי.

בדברי ההסבר, נטען כי גופים בינלאומיים שונים צופים שינויים מרחיקי לכת בשוק בשל שילוב טכנולוגיות מתקדמות. ביולי 2019 הוערך מספר המשרות הטכנולוגיות הפנויות בתעשיית ההייטק בישראל בכ-18,500. המבקר התריע כי מחסור כרוני בעובדים מיומנים בתעשיית ההייטק בישראל הוא איום אסטרטגי על מגזר הטכנולוגיה בפרט ועל המשק הישראלי בכלל.

למרות זאת, לפי המבקר, עיקר הנבחנים ברמת חמש יחידות לימוד במקצועות המדעיים-טכנולוגיים -המהווה כלי להשתלבות בתעשייה זו - הם בבתי ספר "חזקים" מבחינה חברתית-כלכלית. כמו כן, ולכ-3,000 מהנבחנים בחמש יחידות במתמטיקה בבתי הספר אין אפשרות ללמוד מדעי המחשב, בעיקר עקב מחסור במורים.

כך, יותר ממחצית הנבחנים בחמש יחידות לימוד במתמטיקה ובמדעי המחשב (53% ו-55% בהתאמה) משתייכים לבתי הספר החזקים יותר. לעומת זאת, רק 8% מהם משתייכים לבתי הספר "החלשים" יותר.
המבקר ממליץ כי "משרד החינוך יגבש תוכנית להסרת החסמים להגדלת מספר הלומדים את המקצועות המדעיים-טכנולוגיים בתיכון ויפעל למיצוי הפוטנציאל של כלל התלמידים, ובפרט בכל הנוגע לאלה הנבחנים בחמש יח"ל במתמטיקה". זאת, בדגש מיוחד על הגדלת מספר הבנות הלומדות את המקצועות המדעיים-טכנולוגיים, וכך גם בנוגע לתלמידי המגזרים החרדי והערבי.

המבקר מציין לחיוב את יוזמת "חמש פי שניים" של משרד החינוך: היוזמה הצליחה להכפיל את מספר הבוגרים בעלי בגרות של חמש יח"ל במתמטיקה מכ-9,000 בשנת 2013 לכ-18 אלף בשנת 2018. עוד צוין כי מערכת ההשכלה הגבוהה עמדה ביעד שהציבה הממשלה, וכבר בשנת תשע"ט (2019-2018) עמד הגידול במספר הסטודנטים שהתחילו ללמוד את מקצועות ההייטק באוניברסיטאות ביחס לשנת תשע"ו (2016-2015) על כ-40%.

22% מהסטודנטים למדעי המחשב לא מסיימים את התואר

בהמשך, אנגלמן מצביע על חסמים במערכת ההשכלה הגבוהה, המקשים אף הם על איוש המשרות והרחבת היצע העובדים לתעשיית ההייטק הישראלית. לדבריו, מחסור בסגל אקדמי מיומן ושיעור נשירה גבוה של סטודנטים בחוגים הרלוונטיים מקשים על הרחבת מספר בוגרי האוניברסיטאות במקצועות ההיייטק. כך, 22% מהסטודנטים שהתחילו את לימודי מדעי המחשב באוניברסיטאות לא סיימו תואר בתוך שש שנים. בנוסף, 20% מהסטודנטים שהתחילו לימודי מקצוע זה סיימו תואר במקצוע אחר.

על אף התמונה המדאיגה, הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת) לא קבעה יעדים לגידול במספר אנשי הסגל ולצמצום שיעור הנשירה. ות"ת גם לא ביקשה מהאוניברסיטאות לבחון את הסיבות לנשירת הסטודנטים. בהיבט העוסק במינוף השירות הצבאי לטובת הגדלת כוח האדם המיומן לתעשיית ההייטק, נמצא כי משרד הביטחון לא גיבש תוכנית אופרטיבית למינוף השירות הצבאי בצה"ל, כפי שנדרש בהחלטת הממשלה לעניין זה.

החסמים בדרך לעולם ההייטק

  • רק 8% מהנבחנים בחמש יחידות במתמטיקה ובמדעי המחשב - מיישובים במעמד סוציו אקונומי נמוך
  • 22% מהסטודנטים למדעי המחשב - לא סיימו תואר בתוך 6 שנים
  • 20% מהסטודנטים במדעי המחשב סיימו את התואר במקצוע אחר
  • חלקן של הנשים בהייטק - 22%

עוד עלה כי בשנת 2019 חלקן של הנשים בתעשיית ההייטק בתפקידים טכנולוגיים היה כ-22%, ובתפקידי ניהול טכנולוגיים - 18%. דוח המבקר קובע בהקשר הזה כי "התכניות הממשלתיות לשילוב נשים בתעשיית ההייטק מופעלות ומתקיימות ללא תכנון מערכתי".

מבקר המדינה ציין בדוח כדי להבטיח את המשך הגדרתה של מדינת ישראל כ"אומת סטארט-אפ", ראוי כי גופי הממשלה הרלוונטיים - מל"ג, משרד האוצר, משרד החינוך, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, רשות החדשנות ומשרד הביטחון - יטפלו בהסרת החסמים בנושא.

משרד החינוך: מגבשים תכנית עבודה

ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "דוח המבקר מתייחס לשנים 2015-מאי 2020. המשרד משלים בימים אלה פערים טכנולוגיים שנפערו לאורך עשור ואף יותר מזה. לאור זאת, הוא גיבש תכנית לאומית רחבת היקף, "הכיתה הדיגיטלית", וגייס לטובתה סכום חסר תקדים בהיקף של 1.2 מיליארד שקלים. במסגרת תקציב זה נרכשו 150,000 מחשבים ניידים, שחולקו לכלל התלמידים שידם אינה משגת, יחד עם חבילת תקשורת. בנוסף, נרכשו כ-65 אלף טלפונים כשרים לתלמידי החברה החרדית. לצד זה, המשרד שדרג את התשתיות הטכנולוגיות ב-4,600 מוסדות חינוך יחד עם האפשרות שמנהלי מוסדות החינוך ירכשו תוכן דיגיטלי. כמו כן, ניתנה הכשרה לכ-200 אלף עובדי הוראה בתחום הלמידה מרחוק, והורחב משמעותית מאגר התוכן הדיגיטלי בתוכן עשיר ומגוון.

עוד נמסר כי "לצד תשתית ענפה זו שמניח המשרד הוא מקדם תכנית אסטרטגית שממקדת את העבודה בבתי הספר בטיפוח של מיומנויות המאה ה-21, הכוללות בין היתר אוריינות דיגיטלית, אוריינות מידע וכן אוריינות לשונית, מתמטית ומדעית. בנוסף, הוא פועל לקדם חשיבה ביקורתית ויצירתית. הטכנולוגיות החדשניות לצד קידום התכנית האסטרטגית לטיפוח מיומנויות המאה ה- 21 יניחו תשתיות איתנות להכשרתם והשתלבותם של בוגרי מערכת החינוך בשוק העבודה המשתנה. באשר לפעולות המשרד להגדלת הבוגרים המשתלבים בשוק ההיי טק, יצויין כי לאורך השנים האחרונות הכפיל המשרד את שיעור הלומדים במסלול מוגבר של חמש יחידות לימוד מ-8% ל-16%. כמו כן, לאורך השנים האחרונות (2019-2017) חל גידול של כ- 6% בשיעור הבוגרים הזכאים להסמכה טכנולוגית, וכיום הוא עומד בשיעור כולל של קרוב ל- 60%. זאת ועוד, באותן שנים חל גידול של יותר מ-2% בשיעור הטכנאים וההנדסאים. כיום שיעורם הכולל עומד על כ- 43% מקרב הבוגרים. בימים אלה מגבש המשרד תכנית עבודה לקידום הייצוג של תלמידות במקצועות המדעיים, ובכלל זה מדעי המחשב והסייבר".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully