רק שליש מהבקבוקים הגדולים בישראל ממוחזרים - והיתר מזהמים את הסביבה

לפי דוח מבקר המדינה, שבדק את החלת חוק הפיקדון על מכלי משקה, בארץ ממחזרים פחות ומייצרים יותר פסולת נפש לעומת ה-OECD. המבקר מצא כי המשרד להגנת הסביבה לא נערך ליישום החוק והציב יעד של איסוף 77% ממכלי המשקה עד 2025. מהשנה הבאה: החוק החדש צפוי לשנות את המצב

15/03/2021
בווידאו: דוח המבקר על מיחזור מיכלי שתייה (צילום והפקה: משרד מבקר המדינה)

בשנת 2017 נמכרו בישראל יותר מ-1.8 מיליארד מכלי משקה, מהם 760 מיליון מכלי משקה גדולים, אך רק שליש מהמכלים האלה מוחזרו והשאר מזהמים את הקרקע והסביבה - כך עולה מדוח של מבקר המדינה מתניהו אנגלמן המתפרסם היום (שני). המבקר בדק היבטים שונים של החלת חוק הפיקדון על מכלי משקה בארץ, על רקע מפגעים סביבתיים מהטמנת פלסטיק שעלותם הגלובלית נאמדת בעשרות מיליארדי דולרים בשנה.

מבקר המדינה בדק מה השתבש בחוק הפיקדון ומדוע ממחזרים פחות, ומצא כי למרות שבישראל מייצרים 29% יותר פסולת לנפש - 675 ק"ג לעומת 525 ק"ג במדינות ה-OECD - במדינות אלה ממחזרים פי ארבעה בקירוב ומטמינים בקרקע רק כחצי מהפסולת המזהמת המוטמנת בישראל. כמו כן, שיעור האיסוף של מכלי המשקה בישראל נמוך, ועומד על 57% מהמכלים הגדולים ו-78% מהמכלים הקטנים, ואילו באירופה הוא 97-80% מכלל מכלי המשקה.

עוד בוואלה!

ישראל נחנקת תחת ערימות פסולת - ויש רק דרך אחת לנקות אותה

לכתבה המלאה

חוק הפיקדון במספרים

  • 1.8 מיליארד - מספר מכלי המשקה שנמכרו בישראל ב-2018
  • יותר מ-300 מיליון שקלים - סכום דמי פיקדון ששולמו ב-2018 בגין מכלים קטנים
  • 30% מדמי הפיקדון בגין מכלי משקה ששולמו ב-2012 הושבו לציבור ישירות ובאמצעות ארגונים
  • 7% - שיעור הפסולת הביתית שמוחזרה בישראל ב-2018, לעומת 26% בממוצע ב-OECD
  • 23,000 מיחזוריות פרוסות ברחבי הארץ, ומהן נאספו בשנת 2017 כ-22% המכלים הגדולים ששווקו באותה שנה
ממחזרים פחות. מתקן מיחזור בקבוקים בתל אביב(צילום: ראובן קסטרו)

עוד נמצא בביקורת כי חלה ירידה בשימוש של הציבור במיחזוריות מ-41% בשנת 2017, ל-33% ב-2019. המבקר מצא כי בישראל נעשה שימוש מזערי בטכנולוגיות מתקדמות המאפשרות לייעל את תהליך האיסוף ואת תשלום החזר דמי פיקדון.

מדוח המבקר עולה כי במשך שש השנים שעברו ממועד התיקון לחוק משנת 2010, עד המועד הקובע לתחולת התיקון על מכלי משקה גדולים, לא נערך המשרד להגנת הסביבה ליישום הוראות החוק בעניין איסופם. בספטמבר 2020 טרם סיכם המשרד את נתוני האיסוף המאושרים לשנת 2018, ובמועד סיום הביקורת לא היו במשרד או במשרד הכלכלה נתונים המכמתים את העלויות העודפות של הטלת אסדרה שתאפשר בקרה על יבוא מכלי משקה במסגרת תהליך שחרורם מהמכס.

המבקר מצא שהמשרד להגנת הסביבה לא ערך בשנים 2020-2015 פעולות הסברה לציבור בנוגע לאיסוף ולמיחזור של מכלי משקה בכלל ולעידוד מימוש הזכות לקבלת החזר הפיקדון בפרט.

במדינות ה-OECD מטמינים בקרקע רק כחצי מהפסולת המזהמת המוטמנת בישראל(צילום: אתר רשמי, אדם טבע ודין)

יעד המיחזור שנקבע בחוק הפיקדון למכלי המשקה הגדולים לא הושג בשנים 2016 ו-2017, והמבקר העלה חשש כי מכלים שנאספו ולא מוחזרו הועברו להטמנה. ב-19 באוקטובר 2020 הודיעה השרה גילה גמליאל על אי-עמידה ביעד האיסוף שלהם לשנת 2016, ובעקבות זאת כי חוק הפיקדון יחול על בקבוקי ליטר וחצי ומעלה.

השרה גמליאל הפנתה אז אצבע מאשימה ליצרנים ומסרה כי "חברות המשקאות שתו לאורך כל השנים הרבה מאוד כסף שמגיע לציבור", וכי "היום - אנחנו משחררים את הפקק ועושים צדק חברתי וסביבתי".

הפנתה אצבע מאשימה כלפי היצרנים. גמליאל(צילום: ראובן קסטרו)

המבקר ציין כי היה זה לקראת תום הביקורת כשהחליט המשרד להגנת הסביבה להחיל את הפיקדון גם על מכלי משקה גדולים, וכי אכן ב-1 בדצמבר 2020 אישרה ועדת הכלכלה החלת הפיקדון גם עליהם, שייכנס לתוקפו בחלוף שנה של היערכות. הוא המליץ כי המשרד להגנת הסביבה ימשיך ויקדם פעולות שיביאו לשמירת המקרקעין והקטנת הזיהום הסביבתי כמקובל במדינות ה-OECD ויבחן את תיקון היעדים - כך שעד 2025 יעמוד יעד איסופם של מכלי המשקה מפלסטיק ששווקו בכל שנה על 77% ועד לשנת 2029 על 90%.

עוד המליץ מבקר המדינה כי המשרד להגנת הסביבה יפעל להסדרת הנושאים שבאחריותו לצורך ההתארגנות המשקית כדי לוודא את ביצוע ההתאמות הנדרשות לצורך יישום החוק במועד שנקבע להחלת הפיקדון על מכלי משקה גדולים - 1 בדצמבר 2021.

המשרד להגנת הסביבה: "פועלים להעלאת אחוזי המיחזור באופן משמעותי"

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "בעקבות ההחלטה ההיסטורית של השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל - חוק הפיקדון על מכלי משקה גדולים יכנס לתוקפו בסוף השנה הנוכחית. ההחלטה תביא לצדק סביבתי וכלכלי, כך שהציבור ירוויח וחברות המשקאות המזהמות יצטרכו לשלם. בעקבות החלטת השרה שהתקבלה טרם פרסום דוח המבקר, רוב ההמלצות בו מתייתרות.

"החלת הפיקדון על מכלי משקה גדולים הביאה לסיום עיוות בן 20 שנה של כפל רגולציה באופן מלאכותי על מכלי משקה קטנים וגדולים באופן שבו יאוחדו מערכות האיסוף, הטיפול המיחזור, הדיווחים והבקרות על כלל מכלי המשקה. משום כך, ההמלצות המופיעות בדוח בנושא זה הן התפרצות לדלת פתוחה, שכן בהנחיית השרה גמליאל המשרד כבר פועל באופן זה טרם פרסום הדוח.

"באשר ליעדי המיחזור: עם כניסת השרה גילה גמליאל לתפקידה, היא הציבה את נושא הטיפול בפסולת והמיחזור בראש סדרי העדיפות. בהנחייתה, גובשה אסטרטגיית הטיפול בפסולת, כך שישראל תעמוד בקו אחד עם מדינות האיחוד האירופי ותגיע ל-20% הטמנה ב-2030 לעומת 80% הטמנה כיום. המשרד פועל לביצוע פעולות אשר יביאו בפועל להעלאת אחוזי המיחזור באופן משמעותי, וכן פועל לטיוב החקיקה, בהתאם ליעדי האיסוף למיחזור שנקבעו בדירקטיבה האירופית".

עמותת אדם טבע ודין: "אנחנו מתריעים כבר שנים רבות על הכשלים שביישום החוק כמו גם על החובה להרחיב את הפיקדון על מכלי המשקה הגדולים. רק כתוצאה מעתירה שהגיש אדם טבע ודין הורחב החוק לאחרונה וחובת הפיקדון על המכלים הגדולים תיכנס לתוקף ב-1.12.21. הנתונים שבדו"ח מוכיחים כי רק שיטת הפיקדון מאפשרת להגיע לשיעורי איסוף משמעותיים ועל כן שיטה זו, בשילוב עם טכנולוגיות מתקדמות - כמו מכונות אוטומטיות לאיסוף מכלי המשקה - צפויה להוביל לשינוי משמעותי בהירתמות הציבור ליעד החשוב של איסוף מכלי המשקה וטיפול סביבתי בהם. הטיפול בפסולת הפלסטיק החד פעמי הוא צעד חשוב במאבק להפחתת ייצור הפוסלת ולטיפול סביבתי בה, זאת במיוחד בשים לב לעובדה שבישראל מייצרים יותר פסולת, ממחזרים פחות ומטמינים יותר".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully