לפי נתוני משרד האוצר שפורסמו אמש, היקף הפגיעה בשוק העבודה הישראלי היה גבוה מהממוצע האירופי, בשל הסגרים הממושכים ומדיניות החל"ת. מדיניות זו הובילה למצב אבסורדי ואולי ראשון מסוגו בעולם - מצד אחד, קרוב ל-800 אלף אנשים מובטלים, ומנגד - בעלי עסקים רבים זועקים כי הם לא מצליחים לגייס עובדים שמעדיפים להישאר בחל"ת.
בממשלה שוברים את הראש כיצד לפתור את הבעיה. לא מעט פתרונות הוצעו לאחרונה, והאחרון שבהם מציע לתגמל את "המובטלים הוותיקים" לחזור למעגל התעסוקה על ידי מענקים בסך 1,500 שקל בחודש הראשון והרביעי. לעומת זאת, בשירות התעסוקה מציעים לתגמל דווקא את המעסיקים שמחזירים עובדים.
רמי גראור, מנכ"ל השירות, משוכנע כי הממשלה צריכה להודיע כבר היום על המשך רשת הביטחון אחרי חודש יוני, שצריכה לדבריו להיות דיפרנציאלית עבור "הענפים הספציפיים שמתקשים לחזור" וקצובה בזמן. בשיחה עם וואלה! הוא קורא למובטלים שלא להמתין עד יוני, אז ייפסקו דמי האבטלה, כי אז יהיה קשה יותר לחזור. בנוסף, הוא קורא למעסיקים לדווח על אלו שמסרבים לחזור לעבודה ומבהיר: "לא נהסס לשלול דמי אבטלה".
עוד בוואלה!
גראור אומר כי מאז ההודעה על פתיחת המשק לפני כארבעה שבועות חזרו לעבודה מעט פחות מ-160 אלף עובדים. "אני מעריך שרק בשבוע האחרון חזרו כמה עשרות אלפי אנשים לעבודה. יש אופטימיות זהירה לגבי החזרה המהירה למעגל העבודה", הוא אומר.
עם זאת, יש הרבה מעסיקים שאומרים שהם לא מצליחים לגייס עובדים.
"התופעה הזאת מוכרת לנו. אנחנו שומעים על ענפים מסוימים שלא מצליחים לגייס, בעיקר מסעדנים ושם כנראה השכר הוא שכר מינימום, אולי פחות מזה, שם אנחנו שומעים את הקושי".
"אני קורא לדורשי העבודה - אל תחכו לסוף יוני, תחזרו לעבודה כשיש הצעת עבודה", הוא מדגיש. "חשוב לחזור ומהר למעגל העבודה כי ביוני כשיהיו שינויים ואני מעריך שיהיו שינויים - תהיה כנראה רשת ביטחון שונה - ולכן יהיו הרבה מאוד דורשי עבודה שלא יחזרו למעגל העבודה ולא יהיו הרבה משרות פנויות. יהיה להם קושי מאוד גדול לחזור לעבודה. אין סיבה להמתין עוד שבוע ועוד שבועיים".
אמרת שחלק מהמסעדות כן הצליחו לגייס עובדים. במה זה תלוי?
"זה תלוי גם לא מעט במעסיקים עצמם ובשכנוע שלהם. אני גם קורא למעסיקים - תיעזרו בנו, תפנו אלינו ותבקשו עובדים - יש לנו להציע לכם עובדים רבים וטובים. אנחנו נעזור לכם להביא עובדים. בנוסף, אם הוצאתם עובדים לחל"ת והם מסרבים לחזור - תגידו לנו ואנחנו נשכנע את האנשים האלה לחזור. ואני כבר אומר: אם לא נצליח לשכנע אותם, במקרים שאין סיבה מוצדקת שלא לחזור לעבודה, אנחנו לא נהסס להפעיל את החוק ונפסיק את דמי האבטלה. חד וחלק".
לפני קרוב לשלושה שבועות הודיע שירות התעסוקה שמעסיקים יכולים לדווח לו על עובדים שמסרבים לחזור לעבודה. אולם, גראור מגלה כי מאז פנו לשירות רק 33 מעסיקים בנוגע ל-60 עובדים בסך הכול שהם אינם מצליחים כביכול להחזיר מחל"ת. "אנחנו בודקים את כל המקרים", הוא אומר. "אצל חלק קטן מהעובדים אין הצדקה לאי-החזרה לעבודה, ואנחנו מטפלים בהם. במידה ולא יחזרו לעבודה אנחנו נפעיל את מה שמקנה לנו החוק בין היתר - השהייה של דמי אבטלה".
למה כל כך מעט מעסיקים פנו אליכם עד כה?
"יכול להיות שהמעסיקים עדיין לא קולטים את כל העובדים, יש כאלה שעדיין נמצאים בדו שיח עם העובדים שלהם, לחלק מהם לא נעים ויש גם כמה מעסיקים שאמרו לי שהם חוששים להסתכסך עם העובדים. זה לא מפתיע אותי שלא פונים. האופציה לדווח על העובדים שלא חוזרים לעבודה קיימת אצלנו כבר מספר רב של חודשים והתלבטנו מתי להפעיל אותה. עכשיו כשהמשק נפתח זה בדיוק הזמן להפעיל כרגע את כל הכלים הקיימים יחד כדי להחזיר הכי מהר את העובדים מהחל"ת".
"התרחיש 'האופטימי': מאות אלפי מובטלים בסוף 2021"
בשיחה נדרש גראור גם להערכת האוצר שפורסמה אתמול, לפיה שיעור האבטלה בסוף השנה יעמוד על 6.5%. הערכותיו שלו פסימיות בהרבה.
"אנחנו כנראה נשאר עם היקף אבטלה לא קטן. ההערכה של שירות התעסוקה שבמצב האופטימי נשאר עם כ-350 אלף דורשי עבודה בסוף השנה - חלקם לא יוכלו לחזור לעבודה כי העסקים ייסגרו וחלקם יהיו מפוטרים - לבין 450 אלף בתחזית הפסימית. כלומר בממוצע להערכתנו נשאר עם אבטלה של 10%", הוא אומר.
משרד האוצר והביטוח הלאומי גיבשו הסכם שטרם אושר, לפיו המובטלים הוותיקים יקבלו מענק של 1,500 שקלים בחודש הראשון לחזרתם לעבודה וברביעי. כמי שמכיר את השטח, האם מדיניות זו תדרבן את המובטלים לחזור?
"יש באוויר מלא תכניות. מדברים על מענקים שונים למובטלים כדי לעודד אותם לחזור לעבודה, אני לא מכיר את כולן. אני אבל הייתי מאוד שמח אם את המענקים האלה היו מעניקים למעסיקים ומעודדים אותם להחזיר את דורשי העבודה לעבודה. בקיץ האחרון העברנו 1.6 מיליארד שקל במסגרת התכנית של האוצר לעידוד המעסיקים להחזיר עובדים. אנחנו חושבים שהתכנית הייתה טובה, היא תרמה לחזרתם של כ-430 אלף עובדים. יש כאלה שיגידו שהמעסיקים מחזירים את העובדים בכל מקרה ואין צורך לתגמל אותם על כך. יכול להיות, אבל אין ספק שהתכנית עבדה. אני מאוד מאמין בצורך דווקא לעודד מעסיקים להחזיר עובדים ולייצר משרות".
"לגבי מדיניות החל"ת - מתחילת הדרך אמרנו שזאת הייתה החלטה נכונה. זה היה פתרון נגיש ומהיר, פתרון מדף, לתת את הביטחון הסוציאלי לאזרחים שמוצאים את עצמם יום בהיר אחד מחוץ למקום העבודה, ערב פסח, מגיפה וחרדה גדולה. זה היה נכון אז. במשך הזמן צריך היה לשנות. לא שינו את זה, ועדיין לא מאוחר. כשיסתיים המועד לתשלומי דמי אבטלה בסוף יוני, צריך לשנות את זה. צריך לזהות את הענפים הספציפיים שמתקשים לחזור ושם לתת הארכת דמי אבטלה קצובה בזמן ודיפרנציאלית. כבר היום צריך להצהיר על כך שיוצאים בתכנית חדשה של דמי אבטלה שנותנת רשת ביטחון קצובה בזמן ודיפרנציאלית".
מה שירות התעסוקה עושה בימים אלה כדי להוריד את שיעור האבטלה במשק?
"קודם כל, במהלך היום אנחנו נפנה לכלל המעסיקים ונציע להם את השירות שלנו, הוא חינם, אנחנו רוצים לעזור להם. אנחנו פתחנו את כל לשכות התעסוקה בהתאם לתו הסגול, ואנחנו חוזרים לבצע את מבחן התעסוקה, ומתחילים לקבוע מועדים להתייצבויות כפי שהיה לפני הקורונה. בנוסף, אנחנו מפעילים את מערך ההכשרות: הוצאנו קול קורא יחד התאחדות התעשיינים, עם ענף הבנייה, כדי לגייס עובדים ולבצע הכשרות תוך כדי העבודה או הכשרות פרונטליות על פי דרישות המעסיקים. קיבלנו לצורך כך תקציב ראשוני בסף 16 מיליון שקלים. ככל שתגדל דרישת המעסיקים, יהיו תקציבים נוספים".
"מעבר לכך, אנחנו ממשיכים בפעילות השוטפת של סדנאות והשמות. בשנת הקורונה, עם כל הסגרים, הצלחנו לחבר בין 52 אלף דורשי עבודה לבין המעסיקים. מדובר בהיקף בלתי רגיל לאור העובדה שהמשק לא פועל, זאת הייתה הצלחה גדולה בעיני", הוא מוסיף. "אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מצוין עם מנהלת ההכשרות במשרד האוצר, אנחנו עובדים עם משרד החינוך כדי לבצע הסבות להוראה. התחלנו גם לאחרונה לבצע הכשרות לרוקחות. אני בהחלט אופטימי שנוכל לחבר כמה שיותר בין דורשי העבודה למעסיקים ולהוריד את שיעור האבטלה".