משרד האוצר פרסם אתמול (ראשון) הסכם עם ביטוח לאומי לעידוד מובטלים לחזור לשוק העבודה, אולם גם כעת מסתמן שהתמריצים לא מספיקים. הסכם זה מחליף את המתווה הקודם מנובמבר שמסתיים בסוף פברואר, וכולל מענק כספי לשכיר שיחזור לעבודתו עד 30 לאפריל. ההסכם החדש יהיה בתוקף עד סוף יולי ויובא לאישור ועדת עבודה ורווחה של הכנסת במהלך השבוע הקרוב.
גורמים בביטוח לאומי טוענים כי הסבירות שהמענקים שעל הפרק ידרבנו את המובטלים לשוב מחל"ת נמוכה. התכנית שגובשה מאריכה את ההסכם הקודם שלא הצליח, למעט חידוש אחד - מענק בסך 3,000 שקלים למובטלים שלא עבדו 130 ימים ברצף עד סוף ינואר, שיסכימו לחזור לעבודה למשך ארבעה חודשים.
כך, מובטל שהוצא לחל"ת בסגר השני וחזר לעבוד במשך ארבעה חודשים תמורת שכר זהה לזה שהיה לו קודם לכן, יקבל בנוסף 750 שקלים בממוצע כל חודש - סכום שספק אם יגרום לו לצאת מהבית.
לקריאה נוספת בנושא
הצדדים החליטו להמשיך עם הסעיף הבולט במתווה הקודם, לפיו עובד שצבר 75 ימי אבטלה ברצף לפני סוף ינואר ושב לעבודה בחודשי מרץ או אפריל יהיה זכאי למענק במהלך ארבעה חודשים מחזרתו לעבודה רק אם ירד בשכר.
מובטל שיבחר לשוב ולעבוד בחצי משרה לפי אותו סעיף, ששכרו לפני היציאה לחל"ת היה עשרת אלפים שקלים בחודש והיה זכאי לדמי אבטלה בגובה כ-6,000 שקלים בחודש, יקבל מענק בגובה של כ-3,000 שקלים בחודש במשך 4 חודשים ראשונים. משמעות הדבר היא ששכרו יהיה כ-8,000 שקלים בחודש בסך הכול, עדיין נמוך מהמספרים שאליהם התרגל לפני הקורונה.
דוגמה נוספת תהיה מובטל שלא עבד לפחות 75 ימים וקיבל לפני היציאה לחל"ת שכר של 5,000 שקל, קרוב לשכר מינימום. כשיחזור לחצי משרה יקבל מענק בגובה של 1,875 שקלים מהביטוח הלאומי, כלומר הכנסתו הכוללת החודשית תעמוד על 4,325 בלבד, לא שונה באופן מהותי מדמי האבטלה.
הקבוצה העיקרית שתושפע מהמתווה החדש תהיה מובטלים ותיקים שחזרו לעבוד בשכר נמוך משהרוויחו לפני החל"ת. בנוסף למענק של 1,500 שקלים בחודש הראשון והרביעי, המדינה תשלים להם שכר בארבעת החודשים הראשונים. עם זאת, ככל הנראה גם בשבילם השכר עדיין לא יגיע לסכום שהתרגלו אליו.
אופן חישוב המענקים לעובדים שחזרו לשכר נמוך יותר ממה שקיבלו בעבר לא פורסם בשל מורכבות החישוב, ומרחיק גם הוא את המובטלים ממימוש הזכאות. לפני כשבוע וחצי, הוציא הביטוח הלאומי מסרון ובו פנה לכ-20,000 עובדים פוטנציאלים לקבלת המענק בבקשה להעביר את תלושי השכר שלהם אל הביטוח הלאומי ולבדוק לעומק את זכאותם. בפועל, מספר מועט מאוד של עובדים נענה לפנייה.
מבחינת כמות הזכאים הכוללת, לפי נתוני הביטוח הלאומי כ-472 אלף מובטלים היו בחל"ת במשך לפחות 75 ימים ברצף עד סוף ינואר 2021, וכ-320 אלף הם מובטלים ותיקים שלא עובדים ברצף יותר מ-130 ימים.
מה האלטרנטיבה?
בביטוח הלאומי הציעו כבר לפני כמה חודשים לקדם תוכנית אחרת - להעניק למובטלים הוותיקים את מלואו הסכום של דמי האבטלה בחודש הראשון והרביעי. הצעה זו אומצה על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר ישראל כץ והוצגה כחלק מהסעיפים של התכנית הכלכלית בסוף ינואר. אלא שהתוכנית הכלכלית לא קודמה במלואה - היא לא קיבלה את ברכתו של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט בשל תקופת הבחירות, וגם לא את זו של הדרג המקצועי במשרד האוצר.
אמנם חלק מסעיפי התוכנית הכלכלית של כץ ונתניהו אכן קודמו, אך לגבי תכנית התמריצים של החזרה לעבודה היו חילוקי דעות משמעותיים בין הביטוח הלאומי לבין משרד האוצר, שהתנגד בתוקף.
גורמים בביטוח לאומי הביעו חוסר שביעות רצון מההסכם אליו הגיעו עם אנשי האוצר, ולטענתם יש צורך בתכנית פשוטה ומתמרצת יותר בדומה למה שהציגו נתניהו וכץ. לדבריהם, גם אין הבדל משמעותי בעלויות בין התוכניות.
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון ל-15 בפברואר עמד שיעור הבלתי מועסקים בישראל על 744 אלף, מתוכם יותר מחצי מיליון אנשים נמצאים בחל"ת בעקבות הקורונה. לאחר שהמשק שב לפעילות כמעט מלאה השבוע, מעסיקים רבים מדווחים כי לא מצליחים לגייס עובדים שמעדיפים להישאר בחל"ת על חשבון המדינה עד סוף יוני. לפי הערכות, רק לענף המסעדות ובתי הקפה חסרים היום כ-50 אלף עובדים.