העובדים שנפגעו הכי הרבה, המקצועות "הבטוחים" - והנתון החיובי: שנת הקורונה

מדוח משרד העבודה לשנת 2020, עולה כי שיעור האבטלה הגבוה ביותר בתקופת הקורונה היה בקרב גברים חרדים ונשים. התחומים שנפגעו הכי קשה: מסעדנות, תיירות ותרבות. ישראל ממוקמת במקום השני ממדינות ה-OECD במקצועות המאפשרים עבודה מהבית

בווידאו: מתחמי ביג נפתחו בשיטת טייק אווי ובניגוד להנחיות, מכוני היופי והמספרות שבו לפעילות (צילום: שלומי גבאי, יותם רונן, ראובן קסטרו עריכה: עמית שמחה)

שיעור האבטלה הגבוה ביותר בתקופת הקורונה נרשם בקרב גברים חרדים ברוב חודשי המשבר - כך עולה מדוח שוק העבודה בישראל 2020 שפרסם היום (חמישי) משרד העבודה והרווחה. עוד עולה מהדוח כי נשים נפגעו בצורה משמעותית יותר מגברים בזמן שלושת הסגרים.

שיעור האבטלה הממוצע בתקופת הקורונה, בחודשים מרץ עד דצמבר 2020, עמד על 16% בממוצע, גבוה יותר מפי ארבעה בהשוואה לתקופת טרום המשבר. השיעור בין הסגרים (יולי - אוגוסט 2020) עמד על כ-10% ומשקף במידה מסוימת את הפעילות הכלכלית בזמן של שליטה יחסית בנגיף ותחילת היציאה מהמשבר התעסוקתי.

בתקופת הסגר השני, עמד שיעור האבטלה בקרב גברים חרדים על 20%, לעומת 14% בקרב האוכלוסייה הכללית. תעסוקת גברים חרדים נמוכה יחסית לשאר קבוצות האוכלוסייה גם בזמנים רגילים שאינם בזמן משבר, ובצירוף עם האבטלה הגבוהה בזמן המשבר, העלאת שיעור התעסוקה שלהם תהווה אתגר גדול בעשור הקרוב.

עוד עולה מהדוח הפער המגדרי בין נשים וגברים בשיעור האבטלה, שהגיע בשיאו ל-11% בסגר הראשון ו-7% בסגר השני. עם זאת, בין הסגרים, כשהמשק היה פתוח ברובו, שיעור האבטלה של נשים וגברים היה דומה.

עוד בוואלה!

הוצאות השכר של עובדי המגזר הציבורי - חצי מתקציב המדינה

לכתבה המלאה
אבטלה גבוהה פי 4 מלפני המשבר. מילוי טפסי חל"ת בביטוח הלאומי חיפה (צילום: יואב איתיאל)

נתון מרכזי נוסף שעולה מהדוח הוא כי 47% מהעובדים בישראל מועסקים במקצוע שמאפשר עבודה מהבית - מקום שני מבין מדינות ה-OECD. בנוסף, הדוח מעלה כי כרבע מהישראלים העידו שהם עובדים לעיתים קרובות יותר מהמותר בחוק ושיעור האבטלה הגבוה ביותר במהלך שנת 2020 היה בקרב גברים חרדים.

השיעור הגבוה של פוטנציאל העבודה מרחוק יחסית ל-OECD נובע משיעורם הגבוה של עובדי ההוראה וההייטק. למרות שכמעט מחצית מהישראלים יכולים לעבוד מהבית, בפועל רק רבע מהם עושים זאת. כך, בחודשים ספטמבר-אוקטובר 2020 27% מהעובדים דיווחו כי עבדו בפועל מהבית.

בחינת היכולת לעבוד מהבית לפי תשתיות ביתיות מראה כי בעוד יהודים חילונים גרים בבתים מרווחים יחסית עם מחשב ואינטרנט, האוכלוסייה החרדית והערבית גרים בבתים צפופים ללא מחשב, עובדה שמקשה על העבודה מהבית. ל-91% מהאוכלוסייה היהודית, שאינה חרדית, יש גישה למחשב ולאינטרנט, זאת בהשוואה ל-76% מקרב הערבים ו-37% בלבד מקרב החרדים.

ל-37% מהחרדים בלבד יש גישה למחשב ולאינטרנט בבית (צילום: ראובן קסטרו)

נתון נוסף שעלה מהדוח מראה כי שיעור האבטלה היה נמוך יותר בקרב עובדים בעלי תארים ותעודות אקדמאיות. שיעור האבטלה הנמוך ביותר היה בקרב יוצאי אקדמיה (10% בסגר השני) ויוצאי מוסדות להנדסאים וטכנאים (14% בסגר השני). אולם, נרשם שיעור גבוה בקרב מי שבעל השכלה תיכונית בלבד או למד בישיבה (19% בסגר השני). נתונים אלה מעידים במידה רבה על סוג העבודות בהן משתלבים בוגרי המוסדות השונים. כך, יוצאי אקדמיה ומוסדות להכשרת הנדסאים וטכנאים השתלבו יותר בעבודות שהוגדרו כחיוניות לאורך המשבר או שהיו נוחות יותר לביצוע מרחוק.

המקצועות שנפגעו בצורה הקשה ביותר מאז חודש מרץ הם מתחום המסעדנות, התיירות, האומנות והתרבות. במקצועות הללו שיעור האבטלה נע בין 21% ל-69% גם בחודשים יולי-אוגוסט, בזמנים בהם המשק היה עם מעט הגבלות יחסית לשאר השנה. בזמן הסגרים, נפגעו בנוסף מקצועות שכרוכים בקבלת קהל, כדוגמת מוכרים בחנויות ומעצבי שיער.

בין המקצועות שנפגעו בצורה קלה הם אלה של מערכות חיוניות כגון מורים ורופאים. שיעור האבטלה של עובדים אלה היה נמוך מ-5% כשהמשק היה פתוח יחסית בחודשים יולי ואוגוסט.

התאמת חקיקת העבודה לשוק העבודה המשתנה

מחברי הדוח מדגישים את החשיבות של התאמת החקיקה לשינויים שהתרחשו בשוק התעסוקה בתקופת הקורונה. זאת, מפני שמעסיקים נאלצו לשנות את שעות העבודה כדי להתאים עצמם למגבלות ולביקושים משתנים, ועובדים נאלצו להתמודד עם הצורך לשנות את שעות העבודה בשל היעדרן של מסגרות החינוך.

בדוח נכתב כי היעדר התאמה בחקיקה לשינויים בשוק העבודה "עשוי לפגוע במשק כולו, עובדים ומעסיקים כאחד". דוגמה לכך ניתן למצוא בחקיקה הקשורה לשעות העבודה בישראל שהן גבוהות מממוצע ה-OECD. בישראל, ניתן להעסיק עובד עד 12 שעות ביום, כולל שעות נוספות, ולא יותר מ-58 שעות בשבוע (42 שעות רגילות ו-16 שעות נוספות). לעומת זאת, במדינות רבות בעולם, מכסת השעות הנוספות מוגדרת על בסיס ממוצע תקופתי או מכסה תקופתית, המאפשרת גמישות בהתאם לדרישות ולביקושים.

כך לדוגמה, בדנמרק ובאירלנד ניתן לעבוד מספר שעות נוספות גבוה יותר, כל עוד הממוצע לא יחרוג מ-48 שעות בשבוע בממוצע לאורך ארבעה חודשים. גמישות במסגרת שעות העבודה נדרשת על מנת לקיים משק פתוח ותחרותי, אך זהו לא צורך של מעסיקים בלבד, אלא גם של העובדים שמעוניינים בגמישות בשעות העבודה בכדי לאזן בין דרישות העבודה למחויבויות אחרות ושעות פנאי.

סקר שיזמה זרוע העבודה במשרד העבודה והרווחה בנושא נורמות העבודה ממחיש את הפערים בין החוק, נורמות העבודה בישראל וצרכי העובדים. לפי הסקר, כרבע מהמשיבים העידו כי הם עובדים לעיתים קרובות יותר מהמותר בחוק ו-38% העידו כי הם זקוקים לגמישות רבה יותר בשעות העבודה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully