מיליארד שקלים הועברו בטעות לציבור, והגופים הרשמיים מתנערים מאחריות

400 אלף איש המשיכו לקבל דמי אבטלה על אף שכבר חזרו לעבודה. בשירות התעסוקה מאשימים את הביטוח הלאומי, שטוען כי הטעות נבעה מנתונים לא מעודכנים. המדינה החלה לגבות את הכסף בחזרה

בווידאו: דוח המבקר על הטיפול במובטלים והמענקים לעצמאים במשבר הקורונה (צילום: משרד מבקר המדינה)

מנכ"ל שירות התעסוקה, רמי גראור, ביקר היום (רביעי) בחריפות את מנכ"ל הביטוח הלאומי מאיר שפיגלר בנוגע למחדל תשלומי היתר, במסגרתו הועברו בטעות כמיליארד שקלים דמי אבטלה ל-400 אלף איש שלא היו זכאים לכך, ושעבדו בתקופה בה בוצעו ההעברות. בביטוח הלאומי טוענים מנגד כי הטעות נבעה מנתונים לא מעודכנים שהועברו על ידי שירות התעסוקה.

הביטוח הלאומי עדכן בימים האחרונים את אגף התקציבים של משרד האוצר על הסכומים שהועברו בטעות למאות אלפי אנשים. גובה תשלום היתר הממוצע עומד על כ-3,000-2,000 שקלים לאדם, אותם המדינה תצטרך לגבות בקרוב. כל החייבים כבר קיבלו הודעת סמס מהביטוח הלאומי, ובשלב הראשון תינתן הזדמנות לבצע בדיקה נוספת לגבי החוב. בביטוח הלאומי הסבירו כי בשל רגישות התקופה תתאפשר פריסת החובות לתקופה ממושכת.

לפני משבר הקורונה, מובטלים נתבקשו להתייצב פעם בשבוע בשירות התעסוקה על מנת לקבל דמי אבטלה. אולם, חובה זו בוטלה לאחר פרוץ המגיפה. מכיוון שאין חובה לדווח לשירות התעסוקה על החזרה לעבודה, חלק ממשיכים להיות רשומים לשירות למרות שחזרו לעבוד.

המדינה תצטרך לגבות בקרוב בחזרה את הסכומים. תורים ללשכת התעסוקה (צילום: ראובן קסטרו)

על פי חוק, הביטוח הלאומי משלם את דמי האבטלה לפי נתוני שירות התעסוקה, אך התברר כי אלה לא היו מעודכנים כלל. בשירות התעסוקה היו מודעים לכך וניסו ליצור קשר עם המובטלים, אך חלקם לא ענו להודעות והוגדרו כ"מנותקי קשר". על פי הערכות, מספר "מנותקי הקשר" הגיע למאות אלפים במהלך השנה האחרונה. שירות התעסוקה העביר במהלך המשבר לביטוח הלאומי שתי רשימות: של הרשומים בשירות ושל אלה שלא הצליחו ליצור איתם קשר.

מהבדיקה שערך הביטוח הלאומי, שכללה הצלבת נתוני שירות התעסוקה אל מול דיווחי המעסיקים, התבררה גודל טעות הניפוח. לדבריהם, בזכות הבדיקה נחסכה טעות נוספת בגובה של 5 מיליארד שקל. שני הגופים מטילים האשמות זה בזה, כשבביטוח הלאומי אומרים שהם הגוף המשלם, שהם אמורים להסתמך על נתוני שירות התעסוקה, ושהבדיקה שנעשתה על ידם הייתה "הגדלת ראש". לעומת זאת, בשירות התעסוקה אומרים שהם הגוף שאחראי על התעסוקה ולא על האבטלה.

הטעות נבעה כי נתוני המובטלים לא היו מעודכנים. הביטוח הלאומי בחיפה (צילום: יואב איתיאל)

עם פרוץ המגיפה, כששיעור האבטלה עלה בפתאומיות מ-3.8% ל-25% בחודשים מרץ ואפריל, המערכות של שני הגופים הממשלתיים האחראים על נושא האבטלה לא עמדו בעומסים, מה שגרם כנראה להיווצרות הפערים הראשוניים שרק הלכו והצטברו.

אתר שירות התעסוקה קרס אז מספר פעמים, וזמני ההמתנה במוקדי הביטוח הלאומי היו ממושכים במיוחד. בשל הקירבה לחג הפסח באותה תקופה, הביטוח הלאומי ביצע תשלומי מקדמות. בשירות התעסוקה אומרים שכבר אז חצי מיליארד שקל הועברו בטעות, ואילו בביטוח הלאומי טוענים שרק פחות מחצי מיליון שקל עדיין לא נגבה חזרה מהאזרחים ומלבד חודש מרץ לא שולמו מקדמות נוספות במהלך כל תקופת הקורונה.

בתקופת הקורונה נחשפו אזרחי ישראל למחדלים רבים הקשורים לתחום התעסוקה, החל מהפערים הגדולים בין שלושת הגופים המדווחים על שיעור האבטלה, דרך ההכשרות המקצועיות שלא יצאו לדרך בממדים הנדרשים, ועד למחדל הנוכחי של תשלומי היתר לאנשים שלא היו זכאים לכך וכעת יצטרכו להחזיר את החובות שהצטברו, שלא באשמתם.

הציבור ישלם את מחדל הגופים האחראיים. חנויות סגורות בת"א (צילום: ראובן קסטרו)

מנכ"ל שירות התעסוקה גראור תקף במכתבו הבוקר: "נוכח המחדל וממדיו, אני מצפה ממאיר שפיגלר לגלות מנהיגות ולקחת אחריות על תשלומי היתר שביצע. הוא כשל במבחן המעשה ושילם מיליארד שקל שלא כדין. לא מאוחר לתקן את הטעות, ברגישות המתבקשת בה הציבור יבין זאת, בפרט מפני ששפיגלר הודיע על כך מראש".

הוא הוסיף כי "הניסיון לגלגל את האחריות על שירות התעסוקה הוא מביש וחוטא לאמת, אין זה מכבד את שפיגלר ואין זה ראוי למגזר הציבורי. שירות התעסוקה התנגד לאורך כל הדרך למדיניות דמי האבטלה האוטומטיים עד יוני 2021 שדחפו אליה שפיגלר ואחרים, מתוך הבנת נזקיה לדורשי העבודה ולמשק כאחד, ותחת זאת הציע כבר בתחילת המשבר את המודל הגרמני. אנו פועלים ללא לאות להשיב את דורשי העבודה למעגל העבודה, כך עשינו לאורך כל המשבר וכך נמשיך לעשות - זו אחריותנו ולא אחרת".

עוד בוואלה!

כלכלנים חזו מהפכה בשוק התעסוקה בתוך עשור. ואז הגיעה הקורונה

לכתבה המלאה

בביטוח הלאומי מסרו כי תגובתו של מנכ"ל שירות התעסוקה היא "זריית חול בעיניים, הטעייה ומצג שווא. סעיף 163 לחוק הביטוח הלאומי קובע כי רואים אדם כמובטל אם הוא רשום בשירות התעסוקה. חבל מאוד שגראור טרם הפנים את ערכי ההגינות הציבורית, ההיצמדות לעובדות והנשיאה באחריות ובחר להסיט את הכשלים שלו לעבר הביטוח הלאומי. בניגוד אליו, אנו מבקשים שהצעת החוק מה-29 לספטמבר 2020, תחזור למליאת הכנסת ותאושר סופית לטובת הציבור".

עוד מסרו כי "הביטוח הלאומי התריע במשך תקופה ארוכה שנתוני שירות התעסוקה על מספר המובטלים בישראל מנופח ומופרז ולא תואם את המציאות העובדתית. שירות התעסוקה סירב לכל בדיקה שתבוצע על ידי הביטוח הלאומי, כך לגבי הקמת מערכת או טיפול המקום אחד עבור מחוסרי העבודה במדינת ישראל. בתאריך 29 לספטמבר ועדת הכספים של הכנסת אישרה הצעת חוק שיזם הביטוח הלאומי בעצה אחת ותיאום עם אגף התקציבים לפיה מובטלים אינם נדרשים להתייצב בשירות התעסוקה אלא אך ורק במערכות הביטוח הלאומי. מר גראור הפעיל את כל האמצעים שעמדו לרשותו על מנת למשוך את החוק ולבטלו.

"תשלומי היתר שהועברו עומדים על כ-920 מיליון ש"ח, בממוצע מדובר על כ-2,400 שקל לאדם שהם כשבועיים דמי אבטלה. החוב, כמו כל חוב אחר, יגבה ברגישות, בהתחשבות ובמידה ואם יש צורך בפריסת תשלומים - כך ייעשה".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully