הראשונות לשלם את המחיר: כך השפיעה הקורונה על נשים בשוק העבודה

יותר נשים נרשמו בשירות התעסוקה במהלך משבר הקורונה, אך שיעורי חזרתן לעבודה גבוהים יותר בהשוואה לגברים - כך עולה ממחקר שמפרסם היום (ראשון) השירות לרגל יום האישה הבינלאומי.

לפי המחקר, היקף הנרשמות כדורשות עבודה במהלך השנה האחרונה הוא ביטוי לאי-שוויון מגדרי המאפיין את שוק התעסוקה הישראלי עוד לפני משבר הקורונה. עם הכניסה לסגרים, עלה שיעור הנשים שנרשמו בשירות התעסוקה, ואילו עם היציאה מהסגרים וביניהם הפער הלך והצטמצם.

במהלך השנה החולפת, שיעור הנשים בקרב דורשי העבודה נע בטווח בין 58.5-52.5%, כתלות בהגבלות. בחודש אפריל 2020 מספר הנרשמות בשירות התעסוקה הגיע לשיא של 621,081, בהשוואה ל-500,246 בקרב גברים.

לדברי ד"ר גל זהר, מנהל יחידת המחקר והמדיניות של שירות התעסוקה, משבר הקורונה שיקף את החלוקה המגדרית של שוק העבודה. שיעור הנשים שעוסקות במשלחי יד רכים שהיו הפגיעים ביותר בתקופת הסגרים - מכירות ושירותים, הוראה, חינוך והדרכה - גבוה משמעותית לעומת גברים. זהר טען כי לתנודתיות יציאתן וחזרתן לעבודה של נשים בכניסה וביציאה מהסגר יש השפעה ארוכת-טווח על אפשרויות הקידום של הקריירה שלהן.

עוד עולה מהמחקר כי נשים משלמות את מחיר סגירת מערכך החינוך, גם אם אינן עובדות בה. גני הילדים ובתי הספר היו סגורים בתקופות ממושכות בשנה האחרונה, ולפי זהר, באין מסגרת האמהות נאלצו בדרך כלל להשגיח על הילדים.

"הדבר מבטא בעיקר החלטה כלכלית, כאשר בן הזוג שמשתכר בשכר גבוה יותר הוא זה שימשיך לעבודה, בעוד בן הזוג שמשתכר בשכר נמוך יותר ושיעור התחלופה בין שכרו לבין הקצבה המשולמת לו גבוה יותר יממש את זכאותו לדמי אבטלה, ולרוב נשים משתכרות פחות מגברים", הסביר ד"ר זהר.

בפילוח לפי מגזרים, בחברה היהודית - החרדית והלא חרדית - נשים נפגעו יותר, ואילו בחברה הערבית גברים נפגעו יותר. מהמחקר עולה כי אחת הסיבות לכך שבמגזר החרדי נשים נרשמו יותר כדורשות עבודה היא שיעורן הגבוה יותר בשוק התעסוקה לעומת גברים חרדים. החברה הערבית הממצא הפוך היות ושם שיעור הנשים בשוק העבודה נמוך משמעותית משיעור הגברים, וכתוצאה מכך גם בשיעור דורשי העבודה.

לפי נתוני שירות התעסוקה, ההתפלגות המגדרית של המפוטרים מעלה תמונת מראה להתפלגות המגדרית של היוצאים לחופשה ללא תשלום (חל"ת). בעוד אצל נשים קיים שיעור גבוה יותר של יוצאות לחל"ת, אצל גברים נרשם שיעור גבוה יותר של מפוטרים לאורך כל חודשי המשבר.

מידע זה מציג גם כן את תלותן של הנשים בתנודתיות שוק העבודה במהלך שנת המשבר. גברים תלויים פחות בפתיחה ובסגירה של המשק, בין אם יצאו לחל"ת סיכוייהם להיקלע לחל"ת ממושך גבוהים יותר, ובין אם פוטרו.