סקירת אגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר מדגישה באופן מובהק את הדיסוננס של המשק הישראלי בהתמודדות עם משבר הקורונה: מצד אחד, נתונים רבים מעידים שהכלכלה הישראלית התמודדה טוב ממה שניתן היה לצפות עם המשבר העולמי - אך על כך מעיבה פגיעה קשה בשוק התעסוקה.
על פי נתוני שירות התעסוקה, מתחילת הסגר השלישי נרשמו 141,651 דורשי עבודה חדשים, 3,256 ביממה האחרונה. לפי השירות בין הנפגעים העיקריים - 37,254 עובדי הוראה, חינוך והדרכה נרשמו כדורשי עבודה. עוד ציינו כי 57% מדורשי העבודה נרשמו מאז ההחלטה להדק את הסגר. 19% מהנרשמים אינם בחל"ת, אלא פוטרו או התפטרו מאז החל הסגר.
למרות הנתונים וחרף שלושת הסגרים, התוצר התכווץ בשיעור של 3.3% בלבד, לעומת 5.5% בממוצע במדינות ה-OECD; היקף ההשקעות בענף ההייטק שבר שיא שנתי; גביית המסים לא ירדה באופן משמעותי; ועל אף היעדר תקציב המדינה, שלוש חברות דירוג האשראי הגדולות בעולם הותירו את הדירוג של ישראל ללא שינוי, ועם תחזית יציבה. את החוזקות הללו של המשק הישראלי משקף היטב השקל, המשמש מעין חלון ראווה לדירוג האשראי: המטבע הישראלי לא הפסיק להתחזק עד יום חמישי האחרון, בו נאלץ בנק ישראל להכריז על שינוי חריג במדיניות שוק המט"ח.
ומנגד, סקירת הכלכלנית הראשית מאשרת כי שוק העבודה מהווה מעין עקב אכילס של הכלכלה הישראלית, ונפגע באופן משמעותי יותר ממדינות ה-OECD. מכיוון שקיים קושי אובייקטיבי להשוות בין שיעורי האבטלה במדינות שונות (בכל מדינה קיימת הגדרה שונה, ורק בישראל יש שלושה גופים שמדווחים על מספר המובטלים), באוצר בחנו את שיעור השינוי בשעות העבודה. מהנתונים ניכר כי היקף הפגיעה בשוק העבודה הישראלי היה גבוה מהממוצע האירופאי - 16.9% לעומת 14.4%. עם זאת, היקף הפגיעה היה מתון בהרבה בהשוואה למדינות כמו טורקיה (31%), ספרד (27%) או פורטוגל (26%).
למה זה בעצם מה קורה, והאם צפוי להשתנות בקרוב? ההסברים לפניכם.
הדיסוננס: למה הפגיעה בתוצר הייתה נמוכה יותר מבשוק העבודה?
הסיבה הראשונה היא שהענפים שנפגעו באופן קשה יותר במשבר הם בעלי פריון עבודה נמוך - בעיקר ענף השירותים (כלומר מסעדנות, מלונאות, תיירות וכד'), בעוד הענפים בעלי פריון עבודה גבוה המשיכו לפעול כרגיל ואף שיפרו את תוצאותיהם, כמו ההייטק והתעשייה. הסיבה השנייה נעוצה בכך שרוב האנשים שהוצאו לחל"ת עבדו בממוצע במשך פחות שעות עבודה בשבוע, חלקם במשרה חלקית. במילים אחרות, תרומתם לתוצר של העסקים והשכירים שנפגעו מהמשבר הייתה נמוכה.
למה שוק התעסוקה בישראל נפגע יותר מאשר במדינות ה-OECD?
הסיבה הראשונה לכך היא שבישראל הוכרזו הגבלות מחמירות יותר ולאורך זמן ממושך יותר מאשר במרבית המדינות המפותחות. קיים קושי להשוות בין הנתונים, אך ככלל, ניתן לומר שמדינות אחרות אפשרו ליותר מקומות עבודה לפעול ללא קבלת קהל גם במהלך תקופות הסגר.
הסיבה השנייה והמרכזית יותר היא מדיניות החל"ת הישראלית - מודל לא גמיש שלא איפשר למעסיקים לשמור על עובדיהם במשרה חלקית, כפי שנהוג במדינות רבות באירופה. בישראל, לעומת רוב המדינות המפותחות, מודל החל"ת הוא בינארי: או שהעובד בחל"ת - או שהוא עובד. לאחר ביקורות רבות, ניסיונות האוצר "להגמיש" את המודל לא צלחו. בעבר נטען כי לא ניתן ליישם את "המודל הגרמני", הגמיש יותר, מפני שלמדינה אין יכולת לעקוב אחר מספר השעות ביום בו המועסקים עובדים, ומחשש מרמאויות.
כמה זמן שיעור האבטלה יישאר גבוה?
קודם כל, משבר התעסוקה הנוכחי הוא חסר תקדים בישראל, וכששיעור האבטלה עולה באופן משמעותי - לוקח לא מעט זמן עד שהוא יורד לנקודת ההתחלה, אם בכלל. מעסיקים רבים כבר מעידים על הקושי להעסיק עובדים בשכר נמוך, משום שכל עוד המדינה משלמת דמי אבטלה, לא משתלם לצאת לעבוד.
באוצר מניחים שכאשר המשק ייפתח במלואו, שיעור האבטלה יירד במהירות, אבל בשלב מסוים הוא "ייתקע", ומשם ימשיך לרדת באיטיות, כשלא ברור אם ומתי יחזור לנקודת המוצא. באוצר צופים שיהיו לא מעט פשיטות רגל, ושלא מעט עסקים יתייעלו וילמדו להסתדר עם פחות עובדים - מה שיפגע בהתאוששות שוק העבודה.
ההנחה היא כי לחלק משמעותי מהמפוטרים ייקח הרבה זמן לחזור לשוק העבודה. נתוני האבטלה מראים כי חלק גדול מהעובדים הנמצאים בחל"ת הם בעלי השכלה נמוכה, חלקם צעירים בעלי ניסיון מועט, וחלקם מאוכלוסיות בהן שיעור האבטלה גבוה ורמת ההשכלה הממוצעת נמוכה.
מאפיינים אלה של המפוטרים הקלו במידה רבה, כאמור, על הפגיעה בתוצר וריככו אותה בהשוואה למדינות מפותחות אחרות, ואולם בגללם למשק ייקח זמן רב יותר לאושש את שוק העבודה.
ומה הן התחזיות ל-2021?
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו השבוע שיעור האבטלה הרחב עמד במחצית השנייה של דצמבר על 13.7%, נתון גבוה בהינתן העובדה שמדובר בתקופה שלפני הידוק הסגר בינואר. באוצר צופים כי שיעור האבטלה ימשיך להיות גבוה גם בשנה הקרובה, ומעריכים כי הוא יעמוד על 8.6%. לשם השוואה, ישראל נכנסה למשבר הקורונה עם שיעור אבטלה נמוך במיוחד, העומד על 3.8% בסוף 2019.