שר הבריאות יולי אדלשטיין הכריז לפני כחודש כי משרדו יקדם חקיקה במסגרתה מורים או נותני שירותים יחויבו להתחסן או לערוך בדיקה כל 48 שעות. מאז החוק לא מתקדם ובמערכת החינוך, שם הילדים אינם יכולים להתחסן, התחלואה עולה והבידודים גדלים . במשרד הבריאות מאשימים כי משרד החינוך והאוצר תוקעים את החוק ולא מאפשרים לו להתקדם מפני שהם "שומרים על העובדים שלהם" ולא רוצים לפצות אותם על פיטורים עתידיים שעלולים לקרות.
מנתונים שהגיעו לידי וואלה! עולה כי 1 מכל 10 כיתות או גנים נסגרו בשל בידוד כתוצאה ממגע עם מאומת. במגזר החרדי הנתון עולה ליותר מ-12% מהכיתות בבתי הספר. לפי המידע, נראה כי במגזרים בהם שיעור ההתחסנות נמוך, היקף הבידודים והתחלואה גבוה יותר.
מנתוני משרד הבריאות עולה כי במגזר הכללי סגורים 9.7% מגני הילדים, במגזר הלא יהודי סגורים 8% ובמגזר החרדי - 11.7%. השיעורים דומים גם בבחינת בתי הספר הסגורים - 9.9% במגזר הכללי, 8.3% במגזר הלא יהודי ו-12.8% במגזר החרדי.
לקריאה נוספת בנושא
מנגד, גורמים במשרד האוצר הסבירו כי הסיבה שהחקיקה לא מקודמת היא כי משרד הבריאות לא העביר חוות דעת רפואית המפרטת את הצורך בקידומה, ובאילו מקרים, למרות שנדרשו לעשות כן. ההצעה שהועברה על ידי משרד הבריאות לא נותנת מענה לאתגרים שהוצפו ומטילה את הנטל על גבם של המעסיקים שזה עתה רק חזרו לעבודה.
לדברי הגורמים באוצר, "בהצעה שהועברה על ידי משרד הבריאות אין לאנשים שלא יכולים להתחסן חלופה אמיתית אם עובדים שלא התחסנו לא יוכלו להגיע למקומות העבודה, מעסיקים רבים יצטרכו לסגור את עסקיהם ולשלם פיצויים לעובדים, ולכן יש לכפות אי הגעתם של עובדים שאינם מחוסנים בחקיקה במקרים ספציפיים ולא באופן גור".
"החקיקה המוצעת תיפגע גם באספקת שירותים חיוניים, כמו חינוך. אם מורים שלא חוסנו לא יגיעו לעבודה, כל התלמידים יצטרכו לחזור ללמוד בזום, שכן המערכת לא יכולה לאפשר רק לחלק מהמורים ללמד בזום", הזהירו הגורמים.
משרד האוצר ומשרד החינוך לא התנגדו לקידום חקיקה, אלא שלעמדתם החקיקה צריכה להיעשות בצורה מידתית שמבחינה בין הסקטורים השונים, ובאופן שמאפשר למעסיקים מסוימים להחליט לא לאפשר לעובד להיכנס למקום העבודה.
בחודש ינואר נעתר משרד הבריאות לבקשת משרד החינוך ואישר לתעדף את עובדי ההוראה בתור לחיסונים לפני מרבית האוכלוסייה. כיום, חודשיים לאחר מכן, רק 53% מהצוותים התחסנו נגד קורונה.
בפילוח לפי מגזרים, שיעור ההתחסנות הנמוך ביותר בקרב עובדי ההוראה בגני ילדים (24.4%) נרשם במגזר החרדי. במגזר הלא יהודי הנתון עומד של 43.3% ובמגזר הכללי - 60%. בבתי הספר המספרים גבוהים יותר, אך עדיין נמוכים בהשוואה לשיעור המתחסנים באוכלוסייה הכללית - 33.9% במגזר החרדי, 44.3% במגזר הלא יהודי ו-64.5% במגזר הכללי.
התחלואה בגנים, הן בקרב צוותי ההוראה והן בקרב הילדים, נמוכה מאוד. שיעור המאומתים הארצי מסך עובדי ההוראה בגנים עומד על 0.6%, במגזר הלא יהודי 0.5%, במגזר הכללי 0.6% ובמגזר החרדי 0.7%. בקרב הילדים הנתונים זהים.
הרשויות לא ממתינות לחקיקה
בצל העיכוב של הממשלה בקידום החוק, עיריות רבות החליטו לקדם את החוק בעצמן. כך בתל אביב, רחובות וערים נוספות, קבעו כי צוות החינוכי המועסק על ידי העירייה יהיה מחויב בחיסון או בבדיקה בתדירות של אחת לשלושה ימים.
בפתח תקווה, כפר סבא ובתל אביב ראשי הערים דורשים מצוותי ההוראה הנמצאים בפיקוח העירייה להציג תעודת מתחסן או לבצע בדיקת קורונה פעמיים בשבוע.
כך, שלחה עיריית תל אביב מכתב לעובדי העירייה המועסקים במערכת החינוך (עובדי הצהרונים וסייעות) ובו הודיעה הבוקר כי החל מיום ראשון הם יידרשו להציג תעודת חיסון, תעודת מחלים או תוצאה שלילית של בדיקת קורונה שנערכה ב-72 השעות האחרונות. כמה שעות לאחר שליחת המכתב בעירייה הסבירו כי העובדים שיסרבו להתחסן או להיבדק "ייקראו לשיחה עם הנהלת מינהל החינוך ובה יוסבר להם על חשיבות ההתחסנות וחשיבות השמירה על סביבת עבודה נקייה מקורונה".
הבהרה זו של עיריית תל אביב באה על רקע העובדה שעדיין אין חקיקה מוסדרת בנושא. בתחילת השבוע נד ש בית הדין לעבודה להתייחס לראשונה לסוגיה דומה, כאשר דן בעניינה הסייעת מכוכב יאיר-צור יגאל, לאחר שזו סירבה להתחסן או להציג בדיקה שלילית לקורונה.
ההחלטה הסופית אומנם טרם התקבלה, אך בשלב זה בית הדין לא קיבל את בקשת הסייעת לשוב לעבודה ולא הורה למועצה להמשיך לשלם לה שכר. בכך למעשה תוכל המועצה לעת הזו להפסיק לשלם את שכרה והיא תוצא לחופשה עד להחלטה סופית בבקשה.