כחצי מיליון תלמידי כיתות ז'-י' ביישובים ירוקים, צהובים וכתומים בהירים חזרו הבוקר (ראשון) ללימודים בבתי הספר, לאחר שנה בה למדו בעיקר מרחוק. לפי משרד החינוך, בסך הכול כ-1.8 מתוך 2.4 מיליון תלמידים חזרו למסגרות מערכת החינוך עד כה, בעוד היישובים האדומים עדיין מתחברים לזום.
במסגרת מתווה היציאה מהסגר, תלמידי כיתות ז'-י' היו אחרונים לחזור - שבועיים לאחר פתיחת המסחר וחדרי הכושר, וכחודש לאחר חזרתם של הגנים וכיתות א'-ד'. מדיניות זו של הממשלה עוררה ביקורת ציבורית רחבה: שתי עתירות הוגשו לבג"ץ, התלמידים יצאו ללמוד בקניונים כאות מחאה, ופורום 15 הערים הגדולות הכריז כי יאפשר לימודי חטיבות הביניים בניגוד להנחיות.
לקריאה נוספת על חזרת כיתות ז'-י'
המתווה לחזרת כיתות ז'-י'
- לימודים ביישובים ירוקים, צהובים וכתומים גבוליים
- קפסולות של עד 20 תלמידים
- מורה יוכל לעבור בין ארבע קפסולות
- תלמיד יוכל לעבור בין שתי כיתות
על אף כל זאת, חזרתם של כיתות ז'-י' לא הוקדמה והלימודים חודשו רק היום, בהתאם למתווה שאושר על ידי הממשלה לפני שלושה שבועות. הלימודים יתקיימו בקפסולות של עד 20 תלמידים, לפחות יומיים בשבוע. לפי המתווה, מורה יוכל לעבור בין ארבע קפסולות לכל היותר, וכל תלמיד יוכל לעבור בין שתי כיתות.
שתי המגבלות האלה מקשות מאוד על מנהלי בתי הספר לבנות מערכת שעות ראויה. לדברי איריס דורון, מנהלת קריית החינוך נס ציונה וחברה בהנהלת התאגדות המנהלים, "אנחנו מתרגמים את החלטות הממשלה הלכה למעשה, והאילוצים בלתי אפשריים. תלמידי כיתות ז'-י' לא באמת חוזרים לספסל הלימודים".
דורון הסבירה כי "בשל מגבלת הקפסולות למורה ולתלמיד, התלמידים חוזרים רק לכ-6-10 שעות שבועיות. כל מורה יכול ללמד רק בארבע קפסולות פנים מול פנים, ובשל קדימות הבגרויות שבפתח, המורים שובצו קודם כל בכיתות י"א-י"ב. לכן בפועל מעט מאוד שעות הוראה ניתנות לכיתות אחרות".
המנהלת קראה למקבלי ההחלטות להתייעץ עם אנשי השטח. "אני מזמינה את מקבלי ההחלטות במשרד החינוך בירושלים לרדת באופן דחוף לשטח. אני בטוחה שאם תשבו איתנו בתכנון ותבינו את אילוצי השטח, לא תטילו עלינו הנחיות בלתי ישימות".
היא פירטה את הסיבות לפערים שנוצרו: "המורים והתלמידים השקיעו בהוראה ובלמידה, אך לא תמיד הלמידה הייתה משמעותית עבור התלמיד, ולכן נוצרו פערים לימודיים. אני מוטרדת יותר מהחוסן הנפשי והרגשי של התלמידים והמורים שחוו את השנה האחרונה בבידוד חברתי ופעמים גם בהתמודדויות שונות בבית".
מנהלת חטיבת הביניים יוני נתניהו ברעננה, סוזי סיבוני, סיפרה כי "יש התרגשות מאוד גדולה, בשונה מפעמים קודמות הפעם אנחנו מקבלים את פניהם של התלמידים בלי בלונים, ובלי רעש וצלצולים. אנחנו בשקט בשקט מנסים לחזור לשגרה, ואנחנו מאוד מבקשים שתשאירו אותנו פתוחים".
לדברי סיבוני, "יש חשיבות מאוד גדולה להחזרת כיתות ז'-י' כדי שאנחנו נוכל להכיר אותם, כדי שהם יוכלו ליצור את הקשרים החברתיים עם שכבת הגיל שלהם".
פאר, תלמידת כיתת ח' שחזרה הבוקר ללימודים, תיארה את ההתרגשות בחזרה ללימודים. "סוף סוף לא להיות בזום ולראות את כל החברים מהכיתה. ללמוד בזום זה לא היה כיף, מאוד קשה להבין את החומר ככה ולא להיפגש עם כולם", סיפרה. "אני חוששת שהשנה הזאת השפיעה על ההישגים הלימודים שלי, לגבי הבגרויות אני פחות דואגת כי יש לי עוד זמן".
"למדתי לא לטפח תקוות"
השנה האחרונה הציבה בפני תלמידי חטיבות הביניים אתגרים הן במישור הלימודי והן במישור החברתי. רוני פרקש, תלמידת כיתה ט' בתיכון "חדש" בתל אביב, סיפרה כי "השנה האחרונה הייתה קשה. המורים עשו כל מה שביכולתם כדי לשמור על איזושהי מסגרת ושפיות, אבל לשבת ימים שלמים מול המסך בחדר ולנסות להתרכז וללמוד באופן הזה זו משימה כמעט בלתי אפשרית".
"במשך חודשים כל מה שרציתי היה לחזור לכיתה ולשגרה רגילה, ואני עדיין רוצה, אבל למדתי לא לטפח יותר מדי תקוות כשמדובר במקבלי ההחלטות", הוסיפה. "בכל רגע נתון בשבועות הקרובים, יכולים להחליט להחזיר אותנו ללמידה מרחוק, והאמת שבכלל לא יפתיע אותי אם יעשו זאת".
היא הביעה תסכול מסדרי העדיפויות של מקבלי ההחלטות. "בחודשים האחרונים גיליתי שהחינוך שלי פחות חשוב מהקניונים למשל, ועכשיו כשאנחנו נכנסים שוב לבית הספר אני לא יכולה שלא לתהות ולדאוג מה יהיה ואיך נסיים את השנה הזאת. הרבה נערים ונערות כמוני איבדו את האמונה שלהם. זה מרגיש שאנחנו צריכים להילחם בשביל העתיד שלנו".
ח' מעמק יזרעאל, אימא לילד בכיתה ז' וילדה בכיתה י', מחזירה הבוקר את שני ילדיה ללימודים בבית הספר, ליומיים בשבוע בלבד. היא מודאגת מהמצב. "הם חוזרים לארבע שעות ביום, רק ליומיים בשבוע, ויתר הזמן ימשיכו בזום. אכזבה מאוד גדולה. הכותרת שהם חוזרים לבתי הספר ממש יפה, אבל הם למעשה חוזרים לממש מעט זמן".
לדבריה, "השנה הזאת בבית הייתה מאוד קשה עבורם, יש להם בעיות של קשב וריכוז. הילד בכיתה ז' כמעט ולא למד, הגדולה ניסתה, אבל היה לה מאוד קשה בזום. יש מקצועות שהיא לא הצליחה ללמוד בכלל, וכשהצעתי לה מורה פרטי, אמרה לי שהיא לא מסוגלת להמשיך ללמוד אחרי חמש שעות בזום. הראש שלה היה מנופח".
מעבר לכך, ח' מוטרדת מהשפעת ההיעדרות מספסל הלימודים על ההישגים של בתה הגדולה בבגרויות. "הילדה שלי כבר קיבלה החלטה לרדת מחמש יחידות מתמטיקה לארבע, למרות שהיא תמיד הייתה תלמידה מצטיינת", אמרה. "הילדים מאוד שמחים לחזור. במהלך השנה האחרונה הם שאלו אותי למה רק אנחנו לא חוזרים, למה הקטנים כן. לא ידעתי מה לענות להם. כל השנה היינו יישוב ירוק או צהוב, אבל הילדים שנה שלמה ישבו בבית. אני מקווה שלא נחזור אחורה עוד פעם".